ההפגנות באיראן (2018–2019)

ההפגנות באיראן (2018–2019)

מפגינים בבאזאר בטהראן
תאריכי המאבק	25 ביוני 2018 – הווה (6 שנים)
מקום	איראן איראן
עילה	החרפת המצב הכלכלי (במיוחד על רקע חידוש העיצומים מצד ארצות הברית), מעורבות הממשלה בנושאים שאינם קשורים לאזרחים ומשבר מים חריף בדרום מערב המדינה.
מטרה	שיפור המצב הכלכלי, הפסקת מעורבות הממשלה במדינות אחרות.
שיטת המאבק	שביתה, הפגנות.
הצדדים במאבק
* סוחרים ואזרחים לא מאורגנים מרחבי איראן. * ממשלת איראן משמרות המהפכה מתנדבי הבסיג' אזרחים תומכי המשטר
דמויות בולטות
חסן רוחאני עלי ח'אמנאי
נפגעים
ברשתות החברתיות דווח על מספר הרוגים מקרב המפגינים. נתון זה הוכחש על ידי כוחות הביטחון. דווח על פצועים רבים.

ההפגנות באיראן (2018–2019) הן סדרת הפגנות מחאה ושביתות סוחרים באיראן שהחלו ב-25 ביוני 2018. המחאות התחדשו על רקע המצב הכלכלי הקשה והשפעת הסנקציות האמריקאיות. ההפגנות קראו לממשל לחדול מהמעורבות של המדינה במקומות אחרים ולהפלת נשיא איראן חסן רוחאני. הרויטרס התייחס להפגנות אלה כאל התסיסה הגדולה ביותר באיראן בשנת 2018. הפגנות אלה הן חלק מרצף מחאות שהחל בדצמבר 2017. דווח על ארבעה הרוגים בהפגנות, אולם כוחות הביטחון האיראניים מכחישים את הדבר.

בסוף יולי החל גל נוסף של המחאות כתוצאה מקריסת המטבע המקומי.

ערך מורחב – ההפגנות באיראן (2017–2018)

בסוף 2017 החלה באיראן מחאה שסחפה המונים. מחאה זו התמקדה במצב הכלכלי המחמיר: עליית מחירי מוצרי הצריכה הבסיסיים, אחוזי אבטלה גבוהים ומעורבות הממשלה בנושאים שאינם קשורים לאזרחים. מחאה זו יצרה קרקע פורה להפגנות נוספות בהמשך.

ביוני 2018, המצב הכלכלי החמיר: ערך הריאל האיראני ירד משמעותית, הסחורות המיובאות התייקרו משמעותית ויוקר המחיה עלה^[1].

ב-8 במאי 2018 הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על פרישתה של ארצות הברית מן ההסכם, והשבתן של הסנקציות שהוסרו במסגרתו. עוד הוחלט על הפסקת המסחר עם איראן ועם הסוחרים עם איראן - מה שהוביל ליציאה של חברות גדולות מארצות הברית וגם אירופה מאיראן^[2]. אירועים אלה החריפו את ההידרדרות במצב הכלכלי האיראני והוא צפוי להסלים עוד יותר^[3].

ב-24 ביוני ערך הריאל האיראני הגיע לשפל חסר תקדים, והמצב הכלכלי המחמיר היווה את העילה לחידוש המחאה.

הבצורת הקשה בדגש על משבר מים חריף בדרום מערב איראן עודדה גם היא את היציאה למחאה. באזור יש מחסור עצום במים, וכאשר אספקת המים חודשה לזמן מה היא גרמה להרעלות רבות^[4].

לא ברור מי הצית את המחאה. עם זאת, המחנה הרפורמיסטי ידוע בהובלתו את ההתנגדות לשלטון^[5]. גורמי אופוזיציה איראניים טוענים שגורמים במשמרות המהפכה התנהלו בצורה מכוונת בהזרמת הכסף לשוק כדי לגרום להחלפתו של נשיא איראן חסן רוחאני^[6].

את הגל השני של המחאה שהחל בסוף יולי הציתה הירידה הקיצונית בערך הריאל האיראני שהגיע ב-29 ביולי לשפל חסר תקדים של 100,000 לדולר אחד.

הסוחרים בבאזאר הגדול בטהראן סגרו את חנויותיהם ופתחו בשביתה במחאה על השפל בערך הריאל^[3]. הרשתות החברתיות הוצפו בקריאות להצטרף לשביתה הארצית והשתמשו בהאשטג #اعتصابات_سراسری (שביתות)^[1]. אזרחים רבים הגיעו לבאזאר הגדול והפגינו נגד המשטר. מעט הסוחרים שעדיין לא סגרו את חנויותיהם - נאלצו לסגור בעקבות לחץ והפעלת כוח מצד המפגינים^[7]. רבים החלו לצעוד לעבר הפרלמנט האיראני בטהראן והפגינו שם. מפגינים קראו בין השאר: "לא לבנון ולא עזה, נמות למען איראן" – כשכוונתם היא שבמקום להשקיע כסף בלחימה בעזה, בסוריה או בלבנון – על המשטר לדאוג לאזרחים האיראנים^[8]. הפגנות רבות נוספות נרשמו בערים גדולות אחרות במדינה כמו משהד, בנדר עבאס והאי קשם^[9]. כוחות הביטחון האיראניים התקשו לשמור על הסדר הציבורי אך הקפידו לא להשתמש בכוח מופרז^[1].

• 
  מפגינים צועדים בטהראן
• 
  מפגינים בבזאר הגדול בטהראן
• 
  חנויות סגורות בבזאר הגדול בטהראן
• 
  מפגינים מול בנק בטהראן

המסחר בבאזאר הגדול בטהראן התחדש באופן חלקי^[1]. כוחות הביטחון סגרו שלוש תחנות מטרו בקרבת הבאזאר כדי למוע ממפגינים להגיע למקום^[7]. עם זאת, סוחרים רבים ברחבי המדינה הצטרפו למחאה וסגרו את חנויותיהם בערים גדולות נוספות כמו משהד ואיספהאן^[1]. הפגנות נרשמו אך בהיקף מצומצם יותר מ-25 ביוני^[8]. לקראת הערב כוחות הביטחון החלו לירות גז מדמיע לעבר המפגינים ולבצע לראשונה מעצרים^[7].

המחאה נמשכה ביום השלישי ברציפות, למרות נוכחות כבדה של כוחות הביטחון^[10]. המסחר בבאזאר הגדול בטהראן התחדש, ומחאות נרשמו בכמה מוקדים. אחר הצהריים מפקד משמרות המהפכה קרא לאזרחים לשמור על קור רוח, והמנהיג העליון האיראני, עלי ח'אמנאי, תקף מאוחר יותר את המפגינים באופן מרומז^[8].

לאחר שלושת הימים האינטנסיביים של המחאה, הרוחות רגעו וכל החנויות נפתחו מחדש כרגיל. עם זאת, עדיין לא נמצאו קונים רבים והבאזאר בטהראן נראה שומם בשל המשבר הכלכלי. כוחות הביטחון האיראניים החוששים מחידוש המחאה לא עזבו את הבאזאר^[7].

במקביל, החל גל מחאה בערים ח'רמשהאר ואבאדן בעקבות משבר מים חריף שפוקד את האזור וחוסר התמיכה מצד השלטונות. האזרחים דרשו כמות מספקת של שתייה לעיר כאשר המצב הכלכלי מידרדר בכל אופן והתושבים נותרים חסרי-אונים^[11].

הפגנות גדולות התקיימו בעיר ח'רמשאהר במחוז ח'זסטאן לאחר המחאה ביומיים הקודמים. ההפגנות פרצו באזור המסגד הגדול בעיר. כוחות הביטחון האיראניים דיכאו את ההפגנה בעזרת בטנקים, אש חיה וגז מדמיע. ברשתות החברתיות הופצו סרטונים של הפגנות לא-אלימות שנענות לפתע בירי מצד כוחות הביטחון. דווח על ארבעה הרוגים, אולם הדבר מוכחש על ידי המשטר האיראני^[4]. לפחות 11 נפצעו, רובם שוטרים^[12]. הפגנות פרצו גם בעיר הסמוכה אבאדן^[4]. השלטונות חסמו את הגישה לאינטרנט בח'רמשהאר כדי למנוע דיווחים על ההרג^[13]. העימותים בח'רמשאהר נמשכו עד הבוקר^[14].

אלפי איראנים קראו לעזרה מנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ושר החוץ האמריקאי מייק פומפאו ברשתות החברתיות^[15].

העימותים ביום הקודם בח'רמשאהר נמשכו עד הבוקר^[14]. בבוקר לא נפתחו החנויות בח'רמשאהר ותושבי המקום לא יצאו לעבודה לאחר שדה הקרב שיצר המשטר ביום הקודם^[14].

המשטר האיראני איים על החמרת התגובה למפגינים והכחיש את הדיווחים על הרוגים ביום שאחרי ההפגנות הסוערות, שר הפנים אמר^[16]:

"אף אחד לא נהרג במהומות, רק אדם אחד נפצע מירי. המאמץ שלנו הוא להביא לסוף ההפגנות האלה בהקדם האפשרי, באמצעות איפוק של המשטרה ושיתוף פעולה של הרשויות. אם יקרה ההפך - מערכת המשפט וכחות אכיפת החוק יעשו את העבודה שמוטלת עליהם".

בלילה עשרות רבות של שוטרים וחיילים הגיעו לעיר ח'רמשאהר בה היו עיקר העימותים בלילה הקודם, ומנעו מהפגנה נוספת להתפתח^[17]. במקביל, אלפי אזרחים במחוזות לורסטן, איספהאן וח'זסטן יצאו להפגין נגד הדיכוי הקשה של כוחות הביטחון את ההפגנות השקטות בח'רמשהאר אמש. הפגנות גדולות במיוחד התקיימו בעיר סרבנדר ובעיר בנדר-משהר שם צעקו המפגינים: "חיי בשביל ח'רמשאהר"^[17].

במהלך היום כוחות הביטחון האיראניים תקפו בכפר במחוז הורומזדאן באש חיה בשל מחאה שהייתה במקום נגד המשטר^[18]. על פי דיווחים 6 נפצעו מאש המשטר^[18].

בלילה, רבים מתושבי העיר אווהאז הפגינו במרכז העיר והביעו תמיכה וסולידריות לתושבי ח'רמשאהר^[19]. כוחות הביטחון הגיבו באש חיה^[20]. ההפגנה גדולה לתמיכה בתושבי ח'רמשאהר התקיימה גם בעיר סרבנדר ודוכאה גם היא ידי שימוש באש חיה^[21].העימותים נמשכו עד 4:00 לפנות בוקר שעון אירן, לא דווח על הרוגים^[22]. נרשמו מחאות קטנות יותר גם בעיר אבאדן שכללו הבערת חומרים שונים.

המשטר האיראני טען שזיהה 35 אנשים שעודדו אחרים להגיע להפגנות הסוערות בח'רמשאהר ואבאדן, וכי הם עצרו את המארגן הראשי של ההפגנות^[23].

מחאות קטנות נרשמו במספר אתרים.

מחשש להתחדשות המחאות על משבר המים, השלטונות האיראניים הזרימו לאזור ח'רמשאהר ואבאדן כמות גדולה של יחידות משטרה כדי למנוע כל סיכוי למחאות^[24].

המחאה התחדשה על רקע קריסת המטבע והפגנות ענק התקיימו במספר ערים ברחבי איראן^[25]. מוקדי הפגנה רבים היו בתוך עיר הבירה טהראן^[26] השוטרים הגיבו באמצעים לפיזור הפגנות ובחלק מהמקרים באלימות קשה. המפגינים קראו "מוות לדיקטטור" ו"לא עזה, לא לבנון, חיי למען המולדת"^[27]. הפגנות נוספות התקיימו באיספהאן - העיר השלישית בגודלה באיראן ובשיראז - עיר גדולה גם היא^[25].

המחאות התגברו במספר ערים ברחבי איראן. הפגנות גדולות היו בשיראז, קאווג' וגוהרדשת^[25]. בקוואג' דווח על אלימות קשה מצד כוחות הביטחון^[28]. בעיר השלישית בגודלה, איספהאן, היו מספר מוקדי מחאה והתפרעויות^[29].

בצעד חריג בעקבות קריסת המטבע והמחאות הגוברות, הפרלמנט האיראני זימן את הנשיא רוחאני לשימוע^[25]. מסרונים נשלחו לאזרחים ברחבי המדינה ובהם אזהרות לא להצטרף לגל המחאות ש"מאורגן על ידי סעודיה וארצות הברית"^[30]. הפגנות גדולות התקיימו באיספהאן, שיראז וטהראן^[31][32]. נהגי משאיות רבים הצטרפו למחאה וחסמו כבישים^[31].

באותה תקופה נוויד אפכארי רצח לכאורה עובד מדינה. הוא נעצר, הואשם ברצח והוצא להורג. הדעה הרווחת שהוא נעצר בעקבות השתתפותו בהפגנות.

המפגינים גרמו לנזק רב לרכוש ציבורי ולחנויות בסביבת ההפגנות. בחלק מהמקרים הדבר היווה תירוץ לכוחות הביטחון לשימוש באש חיה.

• איראן המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, התייחס לגל ההפגנות באתר האינטרנט שלו באופן שלילי: "מערכת המשפט מוכרחה להתמודד עם אלה שמפרים את הביטחון הכלכלי. האווירה שמאפשרת עבודה, חיים ופרנסה חייבת להישמר"^[33]. נשיא איראן, חסן רוחאני, האשים את ארצות הברית ביצירת המחאה: "ארצות הברית מנסה להפיל את השלטון האיראני ברפובליקה האסלאמית מאז המהפכה בשנת 1979"^[34]. בנוגע למשבר המים וההפגנות הקשות בח'רמשאהר, האשים מפקד ההגנה האזרחית באיראן את ישראל בכך שהיא ומדינה נוספת פועלים לפגיעה בעננים מעל איראן ואף גונבים ממנה גשמים ושלגים^[35].
• ישראל ראש הממשלה הישראלי, בנימין נתניהו, הביע תמיכה במחאה האיראנית: ”לעם האיראני אני אומר – הפגנתם אומץ על המגרש ואומץ ברחובות טהראן. לאיראן יש בעיות רבות – זיהום אוויר, מחסור במים, מיליארדים שמבוזבזים על טרור. האם תוכלו לדמיין מה יקרה אם ממשלת איראן, במקום לבזבז את כספכם בסוריה, בתימן, ובמלחמות לא הכרחיות במזרח התיכון, תתחיל להשקיע אותו בפתרון הבעיות של איראן? הפתרון לבעיה הזו הוא העם האיראני”^[33]. משרד החוץ הישראלי פרסם בטוויטר ציוץ בפרסית בו איחל הצלחה למפגינים האיראניים. הציוץ נמחק לאחר שלוש שעות בגלל ביקורת קשה על ההתערבות הישירה בנעשה באיראן והתמיכה בהפלת השלטון^[33].

מדיה וקבצים בנושא ההפגנות באיראן בוויקישיתוף

היסטוריה מודרנית של איראן
השושלת הקאג'ארית	מלחמות האימפריה הרוסית–פרס • המלחמה האנגלו-פרסית • מרד הטבק באיראן • מודרניזם אסלאמי • המהפכה החוקתית בפרס • המערכה בפרס במלחמת העולם הראשונה • ההסכם האנגלו-איראני • ההפיכה באיראן (1921) • מרד סימקו שיקאק	איראן
שושלת פהלווי	רזא שאה פהלווי • העימות במקדש האימאם א-רידא • הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן • משבר אבאדאן • ההפיכה באיראן (1953) • המהפכה הלבנה • חגיגות 2500 שנים לאימפריה הפרסית • תאוריית הקשר על הדחת השאה מאיראן • המהפכה האסלאמית • הממשלה האיראנית הגולה
הרפובליקה האסלאמית	הפיכת נוז'ה • משבר בני הערובה באיראן • מלחמת איראן–עיראק • הסכסוך האיראני-ישראלי • הסכסוך האיראני–סעודי • תוכנית הגרעין האיראנית • טרור אסלאמי • בדלנות כורדית באיראן • ההפגנות באיראן (2018–2019) • ההפגנות באיראן (2022–2023)
פורטל איראן