הוגו רמניסיאנו
 | |
| לידה | 6 בפברואר 1917 רמניקו סראט, רומניה  |
|---|---|
| פטירה | 21 באוגוסט 2008 (בגיל 91) ניי-סיר-סן, צרפת |
| מדינה | צרפת, רומניה |
| השכלה | האקדמיה ללימודים גבוהים למסחר בבוקרשט |
| תקופת הפעילות | מ-1945 |
| עיסוק | תעשיית טקסטיל, פעילות ציונית, נדבנות |
  | |
הוגו רמניסיאנו (רמניצ'אנו) (ברומנית: Hugo Râmniceanu; בצרפתית: Hugo Ramniceanu; 6 בפברואר 1917 – 21 באוגוסט 2008) היה תעשיין, פעיל ציוני ונדבן צרפתי, יהודי יליד רומניה. הצטיין בתחום תעשיית הטקסטיל, בהתחלה ברומניה ואחרי 1947 בצרפת. הוא כיהן כיושב ראש הסניף הצרפתי של קרן היסוד ונודע כאחד מחשובי התורמים בתחום הפיתוח, התרבות, הרווחה, הבריאות והמחקר בישראל .
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות ופעילותו ברומניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רמניסיאנו נולד ב-1917 בעיירה רמניקו סראט ברומניה, בשם הוגו לייבוביץ'. .[1] הוא היה השני בין ששת הילדים של ינקו לייבוביץ' ושל פסיה, בת למשפחת ורטנשטיין.[2] בני משפחת לייבוביץ' אימצו את השם רמניצ'אנו לפי העיירה שבה חיו. ב-1943 התחתן הוגו עם ולריה (ואלי), בת לבית ונדר. לזוג נולדו שני ילדים:ג'רלד (יליד 1946) ומוניק, לימים ד"ר מוניק בראל. אחרי נפילת הדיקטטורה הצבאית-פשיטסית של יון אנטונסקו ברומניה, למד רמניצ'אנו באקדמיה ללימודים גבוהים במסחר של בוקרשט.[3] ב-1945 הקים רמניצ'אנו את החברה לטקסטיל "אלביון".[1] ב-1947 בעקבות עליית הקומוניסטים לשלטון ערקו רמניצ'אנו ומשפחתו לצרפת. המפעל טקסטיל שאותו ניהל בבוקרשט הולאם והפך למפעל בשם "הגארדיה הצעירה"„Tânăra Gardă" [דרוש מקור].
פעילותו בצרפת ובישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצרפת הקים רמניסיאנו חברות טקסקטיל - ולמון (Valmon- שם שהורכב מהאותיות הראשונות בשמות אשתו ולרי ובתו מוניק)[4]ו-Valrupt. החל משנות ה-1970 הוא ניהל יחסי סחר עם תעשיית הטקסטיל הרומנית. [5] רמניסאנו מילא תפקידים בכירים באיגודים וארגונים של יהודי צרפת וכיהן מספר שנים כיושב ראש של קרן היסוד-צרפת. כמו כן היה גזבר של מגן דוד אדום צרפת,,[3] ויושב ראש איגוד ידידי אוניברסיטת תל אביב בצרפת. הוא הצטיין בפעילות נדבנית ענפה ותרם למחקר המדעי, לחיי התרבות והאמנות בישראל, לקליטת יהודי ברית המועצות ואתיופיה, לטיפול בנכי צה"ל שנפגעו במלחמת יום הכיפורים,[3] לקרן ירושלים.[6]
פרס הוגו רמניסיאנו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1987 הקים רמניסיאנו את "פרס הוגו רמניסיאנו לכלכלה" המוענק מאז בכל שנה באוניברסיטת תל אביב ליזמים שהצטיינו בתחום הכלכלה, הטכנולוגיה, המחקר והפיתוח בישראל . [7]
הוגו רמניסיאנו התגורר בניי-סיר-סן, שם נפטר בגיל 91 ב-2008. הוא הובא לקבורה בבית העלמין בנייה, באיל-דה-פראנס.
פרסים ואותות כבוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1988 - דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת תל אביב
- יקיר קרן היסוד
- שער באוניברסיטת תל אביב נושא את שמו, כמו כן אודיטוריום באוניברסיטה נקרא על שמם של הוגו וואלי רמניסיאנו.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Monitorul Oficial "מוניטורול אופיצ'יאל" - (בטאון הרשומות של הממשל הרומני) ב31 ינואר 1945
- ^ [https://gw.geneanet.org/yvornique?lang=fr&https:&pz=chloe+esther+pearl&nz=barel&p=hugo&n=ramniceanu הוגו רמניצ'אנו באתר הגניאנולגי Geneaget]
- ^ 1 2 3 Who's Who in Israel 1980 עמ' 259
- ^ בכתב העת „L'Arche” מס. 369-374, 1988 עמ'.37
- ^ Solomonovici Securitatea și românii din "exil, emigrație și diaspora" באתר על Corneliu Coposu
- ^ https://jerusalemfoundation.org/donor/ramniceanu-hugo/ קרן ירושלים ברשת]
- ^ הענקת פרס הוגו רמניסיאנו ב-2013 באתר האיגוד הצרפתי של אוניברסיטת תל אביב