הוועדה הישראלית למדרוג

הוועדה הישראלית למדרוג

מדינה	ישראל ישראל
חברים	איגוד השיווק אגוד חברות הפרסום בישראל הלא TV טלעד (ערוץ 24) ערוץ 9 עכשיו 14 רשת מדיה (רשת 13) שידורי קשת (קשת 12) תאגיד השידור הישראלי (כאן 11) i24NEWS
תקופת הפעילות	פברואר 1995 – הווה (כ־29 שנים)
www.midrug-tv.org.il

הוועדה הישראלית למדרוג (Israel Audience Research Board – IARB) היא גוף ללא מטרת רווח שהוקם בחודש פברואר 1995 במטרה למדוד את שיעורי הצפייה בטלוויזיה הישראלית.

בוועדה חברים תאגיד השידור הישראלי (כאן 11), שידורי קשת (קשת 12), רשת מדיה (רשת 13), עכשיו 14, i24News, טלעד (ערוץ 24), הלא TV, אגוד חברות הפרסום בישראל ואיגוד השיווק הישראלי.

מנכ"ל הוועדה, החל מאוגוסט 2019, הוא רוני ארן.^[1]

עם התחלת השידורים הסדירים של הערוץ המסחרי הישראלי הראשון, ערוץ 2, בחודש נובמבר 1993, היה ברור לכל הגורמים בשוק - זכייניות הערוץ, חברות הפרסום השונות והרגולטור האחראי על השידור - שיש צורך במדידת נתוני הצפייה על מנת לתמחר את שידורי הפרסומות שבערוץ. מתוך הבנה זו, ובהתאם ללשון החוק, לקחה על עצמה הרשות השנייה להפעיל מערך סקרים יומי אשר ימדוד ויעקוב אחר תנודות הצפייה בערוץ המסחרי.

סקרים אלו התבססו על משאל טלפוני שנערך בזמן אמת, במהלך שידורי הפריים טיים, במהלכו התקשרו סוקרים אל כ-7,500 ישראלים ברחבי הארץ ואלה נשאלו לגבי הרגלי צפייתם באותו הערב. סקרים דומים נערכו ביום שלמחרת על מנת להוות השלמה למדגם, אך על אף ההשקעה הרבה בסקרים מדי יום, מידת דיוקם של הנתונים הייתה מועטה ביחס לשיטות אחרות.

בהתחשב באי דיוקם של נתוני הסקרים הישנים, החל בתחילת 1995 תהליך של הקמת מערכת מדידה חדשה על פי כלים טכנולוגיים ומתקדמים יותר כשיטת ה"פיפל מיטר". המערכת החדשה יועדה לספק פתרונות טובים יותר למדידת הרייטינג, ללא התבססות על זיכרונם של הנסקרים בטלפון. "הוועדה למדרוג" הוקמה בחודש פברואר באותה השנה במטרה ליישם את הקמת המערכת החדשה וזו החלה כעבור שנה להוציא לפועל את "סקר הכינון" - סקר שנועד למפות את האוכלוסייה בישראל ועל פי זה לייסד את מדגם המערכת שיורכב בידי כמה מאות משפחות.

סקר הכינון יצא לפועל בשיתוף חברת "טל-גאל" שהוקמה כחברת-בת של TNS הבריטית, וכלל בדיקה מקיפה של כ-6,000 משפחות ישראליות מכל שכבות האוכלוסייה השונות, שבין היתר עברו ראיון אישי ובדיקות מקיפות על הרגלי חייהם, במטרה להרכיב מהם את המדגם שייצג נאמנה את אוכלוסיית המדינה. בסופו של התהליך, נבחרו 385 משפחות להוות את מדגם מערכת המדידה, עם כוונה להרחיב את המדגם בהמשך הדרך. כל משפחות המדגם קיבלו מכשיר אלקטרוני, דמוי ממיר, בתוספת שלט ייחודי שאפשר להם לתעד את צפייתם בטלוויזיה. דפוס צפייתם היווה למעשה את הבסיס לנתוני הצפייה החדשים.

מדידת הרייטינג החלה לפעול רשמית ב-1 במרץ 1998, כאשר שבועיים קודם לכן, החלו מדידות הרצה של המערכת. במהרה התברר כי הנתונים מצמצמים במעט את הפער בין ערוץ 2 וערוץ 1 ביחס לנתוני הסקרים של הרשות השנייה, בעיקר משום שבעבר צופי הערוץ הראשון, שהיו מבוגרים יותר, לא תמיד שיתפו פעולה עם הסוקרים הטלפוניים. עם זאת, נתוני הצפייה של ערוץ 2 שמרו על יציבות בהשוואה לסקרים, ולא נרשמה בערוץ ירידה משמעותית.

בהתאם לכוונות הראשוניות, מספר משפחות המדגם הורחב באופן משמעותי עם השנים. בתחילת שנות האלפיים הורחב המדגם לכדי 470 משפחות וכעבור עשר שנים, בסיום העשור, הוגדל המדגם באופן משמעותי לכדי 590 משפחות שכללו 2,100 בני-אדם. בחודש ינואר 2015 פאנל המדגם הורחב וכלל 700 משפחות שכוללות 2,200 בני-אדם.^[2]

למעט שינוי בגודל המדגם ושינוי עקבי בזהות המשתתפים, לא שונה כמעט אף פרט בצד הטכנולוגי של מדידת הרייטינג. השינוי המשמעותי הראשון בזירה הזו הגיע בשנת 2010 כאשר הוועדה החלה להתוות שינוי טכנולוגי בשיטת המדידה בצורה כזו שתביא בחשבון גם את מספר הצופים בשיטות הצפייה הנדחית, וזאת בניגוד לנתוני העבר שכללו רק את הצפייה החיה. שיטה זו יצאה לדרך ב-1 בינואר 2011 ומיצבה את מדינת ישראל בשורה אחת עם מספר מצומצם של מדינות בהם נתוני הצפייה המתפרסמים כוללים גם את הצופים בשירותי ה-VOD והממירים המקליטים.

בנוסף, לקראת שנת 2012 אף הביעה הוועדה למדרוג את רצונה לשלב את נתוניה עם נתוניה של ועדת המדרוג באינטרנט שהחלה לפעול באותה התקופה, ובכך להיות חלוצה בתחום מדידת שיעור הצופים האמיתי ברחבי המדינה בכלל הפלטפורמות האפשריות השונות.

בשנת 2017, ימים לפני פיצול ערוץ 2, החליטה הוועדה פה אחד לבטל את שיטת "חיתוך הפינות" ובה נחתכות מכל תוכנית 20 דקות בהתחלה ו-20 דקות בסוף, וכך מתקבלים נתוני צפייה גבוהים מהמציאות. במקום זאת החליטו בוועדה למדוד את ממוצע הרייטינג של כל תוכנית.^[3]

בנובמבר 2017 הוחלט בוועדה לצאת למכרז חדש לבחירת הגוף שינהל את מדידת הרייטינג. המודד החדש צפוי להתחיל את מדידת הרייטינג ב-2019, ויכלול במדידה גם את נתוני הצפייה באינטרנט.^[4][5]

באפריל 2018 החלה הוועדה להפיץ את נתוני הרייטינג הכוללים גם את האוכלוסייה הערבית. כמו כן הוחלט לצאת למכרז חדש לבחירת הגוף שימדוד את הרייטינג, כאשר הוא כולל את הגדלת הפאנל הנמדד ל-900 משפחות במקום 700.^[6]

החל משנת 2020 מודדת הוועדה גם את נתוני הצפייה בטלוויזיה באמצעות מסכים נוספים כגון מכשירי הסלולר והמחשבים לסוגיהם.

ועדת המדרוג כוללת בתוכה את כלל הגורמים הקשורים לנושא – תאגיד השידור הישראלי, ערוצי הטלוויזיה המסחריים, איגוד חברות הפרסום ואיגוד השיווק הישראלי.

כל ערוץ מהחברים בוועדה נדרש לשלם סכום כספי מדי שנה עבור מימון שירותי המדידה - דבר שמונע עד היום מערוצי כבלים ולוויין קטנים, שאינם משדרים פרסומות ואינם נזקקים לנתונים כה מדויקים, להצטרף כחברים בוועדה. גם חברות הכבלים והלוויין בעצמן בחרו לאורך השנים להסתפק בשירותי המדידה הפנימיים שלהן ולא לרכוש את שירותי הוועדה המדויקים - גם כאן לאור העובדה שהם אינם מתפרנסים מפרסומות ואינם נזקקים לנתונים.

הערוצים שחברים בוועדה מקבלים לידיהם מדי בוקר בשעה 09:00 את דו"ח הצפייה היומי כפי שנמדד ביום הקודם. בהמשך היום הנתונים מופצים לכלי התקשורת המסקרים את התחום וכמו כן הם מתפרסמים על גבי אתר ייחודי שהקימה הוועדה ברשת האינטרנט.

• איגוד השיווק
• אגוד חברות הפרסום בישראל
• הלא TV
• טלעד (ערוץ 24)
• ערוץ 9
• עכשיו 14
• רשת מדיה (רשת 13)
• שידורי קשת (קשת 12)
• כאן – תאגיד השידור הישראלי (כאן 11)
• i24NEWS

• טלעד (עזבה ב-30 באוקטובר 2005, חזרה בשנת 2019)
• רשות השידור (נסגרה והוחלפה בתאגיד השידור הישראלי)
• ערוץ עשר (התאחד עם רשת)
• מועצת הכבלים והלוויין
• הטלוויזיה החינוכית הישראלית (נסגרה והוחלפה בערוץ מבית תאגיד השידור הישראלי)

במשך שנים נמתחה ביקורת רבה על מדידת הרייטינג בידי הוועדה, ועל כך שהיא מציגה נתוני צפייה מעוותים וגבוהים מהמציאות. הביקורת עסקה בייצוג מועט של ערבים ומסורתיים בפאנל המדגם, לעומת ייצוג גבוה של חילוניים.^[7] כמו כן נמתחה ביקורת על שיטת "חיתוך הפינות" – שמעלה את נתוני הצפייה.^[3]

בחודש ינואר 2013 עתר ערוץ 9 נגד הוועדה ודרש כי ימונה נאמן חיצוני שיבדוק את עבודת הוועדה למדרוג בטענה כי נתוני הרייטינג המיוחסים לאוכלוסיית העולים לא משקפים את המציאות.^[8] במרץ 2013 הסיר הערוץ את העתירה.^[9]

ב-20 בדצמבר 2017 הודיע ערוץ 20 על פרישה מהוועדה, עקב טענתו ל"חוסר אמינות של הנתונים, וחוסר שוויון בין משתתפי הוועדה", זאת לצד איום של הטלוויזיה החינוכית ושל תאגיד השידור הישראלי לפרוש אף הם, בשל המכרז למציאת מפעיל למדידת הצפייה.^[10] באוגוסט 2018 הודיעה הרשות השנייה כי היא שוקלת לפרוש מהוועדה.

ב-11 בדצמבר 2019 פרש תאגיד השידור הישראלי מהוועדה עקב טענתו כי שיטת המדידה מיושנת, ואינה לוקחת בחשבון את השינוי בהרגלי הצפייה: פחות צפייה בטלוויזיה ויותר צפייה באינטרנט.^[11]

ערוץ 20, בשמו החדש ערוץ 14, חזר להיות חבר בוועדה בשנת 2022. תאגיד השידור הישראלי ערוץ 11 וערוץ 33 חזר להיות חבר בוועדה בשנת 2023. בשנה זו הצטרף גם ערוץ הלא TV ובשנת 2024 הצטרף ערוץ i24 News כאשר החל לשדר בשפה העברית. בכך השלימה הוועדה את צירוף כל ערוצי הטלוויזיה המסחריים וכן ערוץ 11 הציבורי.

• אתר האינטרנט הרשמי של הוועדה הישראלית למדרוג
• חנוך מרמרי, דרוש שדרוג למדרוג, באתר העין השביעית, 23 ביוני 2013
• אורן פרסיקו, הכדור אצל העיתונאים, באתר העין השביעית, 21 באוקטובר 2013
• נתי טוקר, כאן דורש לכלול במדד הרייטינג גם את הצפיות בפייסבוק ויוטיוב: "אם לא – נפרוש מוועדת המדרוג", באתר TheMarker‏, 25 באפריל 2018
• נתי טוקר, רייטינג אפס: האם בקרוב לא יהיה מי שימדוד את שיעורי הצפייה בישראל?, באתר TheMarker‏, 1 באוגוסט 2018
• ענת ביין-לובוביץ', ‏משבר חריף בין קשת לרשת על רקע הדרך לחישוב הרייטינג, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2019
• ענת ביין-לובוביץ', ‏הצופים עברו מסך: נתוני הרייטינג האמיתיים נחשפים, באתר גלובס, 3 ביולי 2019
• יונתן כיתאין, ‏התאגיד והחינוכית מאיימים לפרוש מוועדת המדרוג, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2017
• ענת ביין-לובוביץ', ‏למרות ביקורת של צופים על שידורי החדשות של קשת ורשת, מדורת השבט לא התחלפה, באתר גלובס, 24 במאי 2021
• נתי טוקר, ועדת המדרוג תמדוד רייטינג גם באתרי אינטרנט, באתר TheMarker‏, 15 בנובמבר 2017
• הרייטינג לקראת מהפך? זה השינוי שדנה בו ועדת הכלכלה, באתר אייס, 18 בינואר 2022
• ערוץ 14 יוצא למתקפה: "קשת ורשת שולטות בוועדת המדרוג", באתר אייס, 15 במרץ 2022
• רן בוקר, "השיטה לא מושלמת": כך מודדים רייטינג בטלוויזיה בישראל - והאם צפוי שינוי?, באתר ynet, 13 בינואר 2023