הוועדה לקידום השוויון בנטל

	יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
	הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

הוועדה לקידום השוויון בנטל (בקיצור: ועדת קש"ב, שנודעה בשם ועדת פלסנר, על שם מי שעמד בראשה ח"כ יוחנן פלסנר) הייתה ועדה שהקימה ממשלת ישראל השלושים ושתיים, לשם גיבוש המלצות בסוגיית הגיוס לצה"ל, ובפרט גיוסם של חרדים וערבים. הוועדה הוקמה לקראת פקיעתו הצפויה של חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם ("חוק טל").

ב-23 ביולי 2002 אושר בכנסת, בעקבות המלצותיה של ועדת טל, חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002,.^[1] החוק, שנודע בשם "חוק טל", איפשר המשך מתן דחיית גיוס לבחורי הישיבות בכפוף לתנאים המפורטים בו. ב־18 ביולי 2007 החליטה הכנסת על הארכת תוקפו של חוק טל ב-5 שנים נוספות.^[2] ב־21 בפברואר 2012 פסק בג"ץ בדעת רוב שהחוק אינו חוקתי, ולכן אין להאריכו מעבר למועד פקיעתו הצפוי, 1 באוגוסט 2012.

בעקבות כך הוקמה ועדת פלסנר, ובה עשרה חברים, בהם ח"כים ונציגי ציבור. הוועדה החלה בדיוניה ב-21 במאי 2012,^[3] וראש הממשלה ביקש שיגבשו מסקנות עד סוף חודש יולי 2012.

הוועדה כללה נציגים ממפלגות הקואליציה למעט נציגי המפלגות החרדיות (ש"ס ויהדות התורה) שהחרימו את הוועדה. לקראת סיום עבודתה, כחודש וחצי לאחר שהוקמה, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על פירוק הוועדה, זאת לאחר שמספר נציגים ממפלגות הקואליציה פרשו ממנה. חרף זאת, פרסם ח"כ פלסנר, יו"ר הוועדה, את המלצותיו.

לאחר הבחירות לכנסת בינואר 2013 והרכבת ממשלת נתניהו השלישית, הוקמה בעקבות ההסכם הקואליציוני ועדת שרים בראשותו של יעקב פרי, אשר הכינה הצעת חוק בתחום זה. חוק זה אושר בכנסת שנת 2013.

חברי הוועדה בהקמתה:

• ח"כ יוחנן פלסנר, נציג קדימה, יו"ר הוועדה
• ח"כ זאב אלקין, נציג הליכוד
• ח"כ דוד רותם, נציג ישראל ביתנו. המפלגה פרשה מהוועדה ב-28 ביוני.^[4]
• ח"כ אורי אורבך, נציג הבית היהודי. המפלגה פרשה מהוועדה ב-28 ביוני.^[4]
• ח"כ עינת וילף, נציגת סיעת העצמאות.
• יהודה שגב, לשעבר ראש אכ"א
• עו"ד יעקב וינרוט. פרש מהוועדה ב-1 ביולי.^[5]
• יואב קיש, נציג הציבור, מראשי תנועת "המחנה המשותף"
• פרופ' יפה זילברשץ, פרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן
• פרופ' ידידיה שטרן, פרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן

בעקבות פרישתם של נציגי ישראל ביתנו והבית היהודי, הודיע ב-2 ביולי 2012 ראש הממשלה שהוועדה מבוטלת מאחר שאין ביכולתה לגבש המלצה שתשיג רוב בכנסת.^[6]

הודעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על פירוק הוועדה יצרה משבר פוליטי קואליציוני בינו לבין שאול מופז, יו"ר מפלגת קדימה. ראש הממשלה האשים את פלסנר ואת מפלגתו בכך שבניגוד למנדט שניתן לוועדה הוא לא הסכים לדון בהגברת השוויון בקרב ערביי ישראל באמצעות שיתופם בשירות אזרחי, ושמאידך התעקש פלסנר על עמדה נוקשה כלפי הציבור החרדי. מנגד, האשים מופז את הליכוד שהעדיף את החרדים כשותפיו הטבעיים לקואליצייה על פני שינוי מהותי שיביא לגיוסם הכולל לצה"ל, כצבא העם.

לאחר פירוק הוועדה פרסם היושב ראש שלה, יוחנן פלסנר, ב-4 ביולי 2012, דו"ח משלו שהתבסס על טיוטת הדו"ח של הוועדה.^[7] מלבד חברי הוועדה שפרשו, גם ידידיה שטרן, שלא פרש, הסתייג מן הדו"ח. המטרה שהציב הדו"ח הייתה גיוס 80% מכל שנתון של חרדים החל משנת 2016 והטלת קנסות כבדים על משתמטים ועל הישיבות שבהן הם לומדים.

עיקרי ההמלצות:

• היעד: עד 2016 כ-80% מכל שנתון של חרדים ישרתו במסלולי שירות משמעותי בצבא או בשירות אזרחי.
• אחריות אישית: האחריות לשירות אישית - יוטל קנס כספי, ענישה פלילית ושלילת הטבות.
• גיל הגיוס: כולם נדרשים לשרת עד גיל 22 למעט קבוצת "מתמידים", 1,500 בשנתון.
• מסלולי שירות: צה"ל והשירות האזרחי יפתחו וירחיבו מסלולים ייעודיים.
• אחריות קהילתית ומוסדית: זיקה ישירה בין עמידה ביעדי הגיוס לתקציב הישיבות והטלת סנקציות.

• קנס מיידי בגובה 7,500 ש"ח
• קנס נוסף של 75 ש"ח על כל יום של אי התייצבות לשירות צבאי
• ביטול קצבת הישיבה וביטול זכות למלגת הבטחת הכנסה לאברכים
• ביטול מעמד כבחור ישיבה במוסד לביטוח לאומי
• ביטול זכאות לתמיכת המדינה בדיור ובמשכנתאות
• ביטול זכאות להנחה בארנונה
• ישיבה שרבע מתלמידיה נעדרים משירות לא תקבל תשלומי תמיכה, ואם בביקורת נוספת יימצא מצב דומה - היא תיסגר.
• משרד החינוך יערוך ביקורות בישיבות. תלמיד שלא יימצא בעת הביקורת יקבל התראה. אם לא יימצא בפעם נוספת - ייקנס ב-50 אלף ש"ח.

לאחר הקמת ממשלת נתניהו השלישית במרץ 2013, הוקמה ועדת שרים בראשותו של יעקב פרי ממפלגת יש עתיד, שהמליצה על תוכנית גיוס אשר לפיה יהיו פטורים מגיוס רק 1,800 "מתמידים" בכל שנתון.^[8] הוועדה קבעה כי יוטלו סנקציות כלכליות על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס, ואילו ישיבות בעלות אחוזי גיוס גבוהים יתוגמלו כספית. כמו כן המליצה הוועדה כי אם יעדי הגיוס לא יתממשו, ייפתחו הליכים פליליים כנגד המסרבים להתגייס.

ב-7 ביולי 2013 אישרה הממשלה הגשה של הצעת חוק לגיוס הדרגתי של תלמידי הישיבות בהתאם לעקרונות שאימצה ועדת פרי. נציגים חרדים הגיבו בחריפות לאישור הצעת החוק בממשלה. חבר הכנסת יעקב ליצמן אמר: "מי שחושב שבכפיה, בכוח, בסנקציות, בגזירות ובאיומים יכניעו את לומדי התורה – טועה טעות מרה. מוטב שיסתכל להיסטוריה הארוכה של עמנו וייווכח שההפך הוא הנכון”.^[9]

ביולי 2013 הניחה הממשלה על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק להסדרת גיוסם של בני ישיבות לצה"ל^[10] ולשילובם בשירות אזרחי.^[11] ב-12 במרץ אושר החוק החדש בכנסת.^[12]

• גיוס בני ישיבות

• הדו"ח של ח"כ יוחנן פלסנר
• ועדת פלסנר, באתר ynet
• ועדת פלסנר, באתר nrg מעריב
• חוק השוויון בנטל (על פי מתווה ועדת פרי וועדת שקד), באתר הכנסת