הוטה

קמין קרסטי (הוטה) היא תופעה גאולוגית, שבה נוצר בור עמוק בסלע, אשר לעיתים מגיע לעומק של עשרות מטרים. בארץ ישראל התופעה קיימת בעיקר באזור הגליל העליון אך גם באזור השומרון ויהודה.

ההוטות נוצרות מתהליך קרסטי (המסתי) של סלעי דולומיט (לעיתים נדירות נוצר גם באבן גיר) המשוכבים בשיכוב גס. סלעי הדולומיט, עקב היותם סלעים צפופים וקשיחים, נסדקים אך לא מתפוררים. מי גשם זורמים על פני הסלע ומחלחלים באותם סדקים. מי המשקעים במסלולם מהאטמוספירה החיצונית אל חללי הסלע עוברים בקרקע דרך אטמוספירה עשירת CO2 (פחמן דו-חמצני). מקורו של ה-CO2 בקרקע הוא בפעילות הביוגנית. המים ממיסים את ה-CO2 וחומציותם עולה. המגע בין המים לסלע והחומציות מאפשרת המסה והרחבה של הסדקים. במקום שבו יש מפגש סדקים, תהיה ההתרחבות מהירה יותר. מידת הפתיחה של הסדקים אינה קבועה. מים העוברים בזרימה לאורך מפגש סדקים עשויים להגיע לנקודה בה הסדקים מתרחבים עם העומק. המים זורמים בפילם דק על פני הסלע ומתחיל להתפתח קמין שצורתו כעין חרוט ההולך ומתרחב כלפי מטה. התרחבות הקמין גורמת לגידולו כלפי מעלה וסחיפה על פני השטח או התמוטטויות עשויים לגרום לפתיחת הקמין בקצהו העליון. פעמים רבות נוצרים נטיפים בתוך אותם קמינים. המרכז לחקר מערות בישראל (מלח"מ) עורך סקרי שטח ומחפש עוד הוטות, נכון ל-10 באוגוסט 2013 נמצאו ומוספרו 250 הוטות רק באזור הר פקיעין. שתיים מההוטות היותר גדולות בארץ ישראל הן הוטה 6 וההוטה בהר מירון. ההוטה הגדולה ביותר נכון ל-3 בספטמבר 2014 היא ההוטה שנתגלתה ליד מושב שתולה ביולי 2014, (מערת רהב)^[1].

• הוטה 6
• הוטה ג'רמק
• הוטה 17
• מערת רהב

• מהם הוטה וצניר וכיצד הם נוצרים?, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי

ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.