הורות להט"בית

הורות להט"בית היא הורות שבה הזוג המגדל את הילד מורכב משני אנשים בני אותו המין או שלפחות אחד מהורי הילד הוא הומו, טרנס*, א-בינארי*, ביסקסואל, ביסקסואלית או לסבית. אנשים להט"ב משמשים כהורים במסגרות משפחתיות שונות ומגוונות אם במשפחות עם נראות הטרוסקסואליות (כשההורה לא גלוי לגבי נטייתו המינית או שכן), כהורים במשפחות גרושות, במשפחות חד-הוריות ואם בזוגות חד-מיניים.

כמו נטייה חד-מינית גם הורות להט"בית אינה נחלת המין האנושי בלבד. הומוסקסואליות בבעלי חיים קיימת בטבע, במיוחד בזנים שונים של ציפורים אך גם בקרב יונקים. בבעלי חיים מסוימים נצפו גם מקרים של זוגיות חד מינית למשך כל החיים.

מחקרים מדעיים מראים כי הרווחה הכלכלית, הפסיכולוגית והפיזית של אנשים להט"ב משופרת על ידי קיום נישואים, וכי ילדי הורים חד מיניים מרוויחים מגידולם של זוגות חד מיניים נשואים במסגרת איחוד זוגי המוכר בחוק ושנתמך על ידי מוסדות חברתיים. מחקרי מדעי החברה מצביעים על כך שההדרה של הומוסקסואלים מנישואים מפלגת וקוראת לאפליה ציבורית כלפיהם, כאשר המחקר גם דוחה את התפיסה כי ציוויליזציה או סדרי חברתי קיימים תלויים בהגבלת הנישואים להטרוסקסואלים. נישואים חד מיניים יכולים לספק לאלו המצויים במערכות יחסים חד-מיניות שירותים ממשלתיים רלוונטיים ולהעלות עליהם דרישות כספיות לזו הנדרשת מהנשואים בנישואים חד מיניים, וכן מעניקים להם הגנות משפטיות כגון ירושה, פנסיה, משכנתא, מיסים, הגירה, זכות למזונות ואחריות הורית על ילדי בן-הזוג וזכויות ביקור בבית חולים.

התנגדות לזוגיות חד-מינית מבוססת על טענות כי הומוסקסואליות אינה נתמכת על ידי מסורות ואמונות דתיות שונות וכי איננה טבעית ולכן, ההכרה באיגודים חד-מיניים תקדם את ההומוסקסואליות בחברה. בנוסף, יש האומרים כי גדילה בקרב הורים הטרוסקסואלים הופכת את הילדים לטובים יותר. עם זאת, טענות אלה מופרכות על ידי מחקרים מדעיים, המראים כי הומוסקסואליות היא שונות טבעית ונורמלית במיניות האנושית וכי נטייה מינית איננה בחירה אלא נטייה מולדת. מחקרים רבים הראו כי ילדים של זוגות חד מיניים מסתדרים בחייהם באותה מידה כמו ילדיהם של זוגות הטרוסקסואלים ואף הראו יתרונות רבים בגידולם בקרב הורים חד מיניים והצביעו על כך שהם נמצאו מאושרים ובריאים יותר.^{[1][2][3][4][5][6][7]} עמותות עיקריות של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש בארצות הברית, קנדה ואוסטרליה הודיעו כי לא זיהו מחקר אמין המציג תוצאה שונה.^{[8][9][10][11]}

עלייה משמעותית בקפדנות המתודולוגית הושגה במחקר שנערך בשנת 2020 אשר כותביו השתמשו בנתונים אורכיים אדמיניסטרטיביים על כלל אוכלוסיית הילדים שנולדו בין השנים 1998–2007 בהולנד, שהייתה המדינה הראשונה שהפכה לנישואים חד מיניים לחוקיים ועקבו אחר הביצועים החינוכיים של 2,971 ילדים בעלי הורים חד מיניים ולמעלה ממיליון ילדים עם הורים ממינים שונים מלידה. הכותבים מצאו כי ילדים שגדלו על ידי הורים חד מיניים מלידה מתפקדים טוב יותר מאשר ילדים שגדלו על ידי הורים ממינים שונים בחינוך היסודי והתיכון. לדברי המחברים, גורם מרכזי המסביר תוצאות אלו היה מעמד סוציו-אקונומי של ההורים. זוגות חד מיניים לעיתים קרובות צריכים להשתמש בטיפולי פוריות יקרים ובהליכי אימוץ כדי להביא לעולם ילד, כלומר, הם נוטים להיות עשירים יותר, מבוגרים ומשכילים יותר מזוג טיפוסי של הטרוסקסואלים. המחקר הגיע למסקנה כי אפליה הומופובית עלולה לגרום להורים חד מיניים לפצות על ידי השקעת זמן ואנרגיה לילדיהם.^[12] בינואר 2008, בית הדין האירופי לזכויות אדם קבע כי אין להחריג מועמד כשיר מבחינה חוקית מאימוץ על סמך נטייתו המינית.

בפני להט"ב המעוניינים לגדל ילדים עומדות האפשרויות הבאות:

• ילדים ממערכת יחסים עם נראות הטרוסקסואלית - להומוסקסואלים, ביסקסואלים, ביסקסואליות ולסביות רבים יש ילדים מנישואים או מערכות יחסים קודמות. בעוד יש המגדלים את ילדיהם בעצמם, עם בן-זוג מאותו המין, או במשמורת משותפת עם ההורה השני של הילד. ביסקסואלים וביסקסואליות רבים נמצאים בזוגיות עם מין שונה משלהם והביאו לעולם ומגדלים ילדים כך, כמו כן ישנם הומוסקסואלים ולסביות הנמצאים במערכת יחסים עם נראות הטרוסקסואלית, עם או בלי ידיעת בן-הזוג מן המין הנגדי או בני-משפחה אחרים בהיותם מוגדרים כלא "מחוץ לארון".
• הזרעה מלאכותית - אפשרות זו פתוחה בפני לסביות, ביקסואליות, חלק מהא-בינארים, טרנסים ובנות זוג של טרנסים הרוצות להיכנס להריון מתרומת זרע אנונימית (באמצעות בנק זרע) או של חבר, בן-משפחת בת-הזוג וכדומה.
• אימוץ בקרב הקהילה הגאה - הליך המקנה לאדם מעמד חוקי של הורה על ילד שנולד להורים אחרים. התקנות הקשורות לאימוץ ילדים משתנות ממדינה למדינה. ברחבי העולם ישנן מדינות המאפשרות צורות שונות של אימוץ לזוגות חד מיניים בהקשר לרמת קבלת זכויות קהילת הלהט"ב בשטחיה. צורותיהן כוללת אימוץ לרווקים ללא קשר לנטייה מינית או אימוץ להומוסקסואלים יחידים, אימוץ לבני זוג לאמץ את ילד בן זוגם החורג (הביולוגי או המאומץ הידוע כאימוץ חורג), אימוץ משותף של בני הזוג עם הכרה בהורה אחד מבין השניים, אימוץ משותף הכולל הכרה אם נעשה מחוץ לשטחי המדינה ואימוץ משותף בהכרה מלאה בשטחי המדינה.
• צו הורות - הליך משפטי המסדיר הורות של אם לא ביולוגית (מכונה גם הורה חברתית) אשר בת זוגה ילדה צאצא לתא המשפחתי שלהן.
• הורות ביולוגית משותפת ללא יחסי זוגיות - היקשרות בין גבר ואישה למטרת הבאת ילד בעולם. ישנם הומוסקסואלים וביסקסואלים הבוחרים לעשות זאת עם אישה עמה הם ביחסי חברות, וישנם המחפשים אישה או זוג לסביות במיוחד למטרה זו. יש גם נשים לסביות המעדיפות להביא ילד לעולם בשיתוף עם גבר על-פני שימוש בתרומת זרע אנונימית.
  לרוב נחתם חוזה המסדיר את זכויות בני-הזוג בנושאים כמו ביקורים, מקום מגורים, תמיכה כספית וכדומה. ההפריה נעשית באמצעות קיום יחסי מין, הזרעה מלאכותית או הפריה מלאכותית.
• הורות ביולוגית באמצעות פונדקאות. בפונדקאות נושאת אם פונדקאית את העובר ברחמה עבור זוג שיהיה הוריו של הילוד. הביצית יכולה להיות של האם הפונדקאית, או מתורמת ביציות (במקרה זה תתבצע הפריה חוץ-גופית). לאחר הלידה עובר התינוק לרשות הזוג. נכון לעשור השני של המאה ה-21, במדינות בעולם פונדקאות (לרוב המוגדרת כמסחרית) איננה חוקית, מותרת רק בהיותה אלטרואיסטית או שמוטלות עליה מגבלות שונות (בהם, איסור לשלם עבור שירותי הפונדקאות או תרומת ביצית). מדינות מסוימות מתירות פונדקאות לזוגות ממינים שונים כאשר הם נשואים בלבד בעוד שבמדינות אחרות הזכות פתוחה בפני זוגות חד-מיניים או רווקים הזכות להשתמש בשירותי אם פונדקאית כאשר במקרה כזה נחתם חוזה מחייב בין הצדדים.

נכון לעשור השני של המאה ה-21, ישנה מעט תמיכה או עד אין נראות ציבורית באמצעות משאבי הריון והורות המופנים כלפי הורים טרנסג'נדרים.^[13][14][15] הורים טרנסג'נדרים, כמו הורים סיסג'נדרים (המרגישים התאמה כלפי זהותם המגדרית) או הטרוסקסואלים, יכולים להביא ילדים לעולם במספר דרכים, כגון הריון ביולוגי, אימוץ, פונדקאות או התערבויות ביו-רפואיות. עם זאת, הורים טרנסג'נדרים מתמודדים לעיתים קרובות עם מחסומים שונים להורות מאשר הורים שאינם בעלי דיספוריה מגדרית, שחלק גדול מהם קשור לציפיות החברתיות של איך הורות נראית.

"בעוד שברגע שהורים הומוסקסואלים ולסביות מגיעים למעמד הורות, הם כמעט אף פעם לא מאבדים אותו", אם כי זה לא המקרה לעיתים עבור הורים טרנסג'נדרים, כפי שניתן לראות במקרים של סוזן דיילי (1983) ומרתה בויד (2007), שתי נשים טרנסג'נדריות אשר זכויות ההורות שלהן, לגבי ילדיהם הביולוגיים, בוטלו על בסיס אבחנת הדיספוריה המגדרית שלהן ומעמדן הטרנסג'נדרי. מקרים אלו הם בין מאבקי משמורת משפטיים רבים שניהלו הורים טרנסג'נדרים, לפיהם בתי המשפט בארצות הברית התעלמו מהתאמתם של הנאשמים כ-"הורים" בניגוד ל-"אמהות" או "אבות", תפקידים שהם מגדריים במידה רבה ומגיעים עם הבנות חברתיות קפדניות של התנהגות הורים נורמטיביים. עם זאת, מקרים אלה של אובדן משמרות בקרב טרנסג'נדרים, לא נראו לרוב בהיותם משלימים את מעברם המגדרי לפני הפיכתם להורים, אלא אם בתי המשפט במדינות מסוימות מסרבים להכיר בהורותם או שינוי מגדרי אינו מוכר באופן חוקי במדינה כלל. דוגמה לאפליה ביולוגית זו היא מקרה של X, Y ו-Z נגד בריטניה, לפיו X, גבר טרנסג'נדר שהיה במערכת יחסים יציבה עם Y, אישה ביולוגית שילדה את Z באמצעות הזרעה מלאכותית שלצידה X תמיד היה נוכח, נשללה הזכות להירשם כאביו של Z בתעודת הלידה בשל העובדה שהוא לא הזרעה ישירות את Y.

בשנת 2001, אישה טרנסג'נדרית בקנדה הורשה לשמור על המשמורת על בתה לאחר שבן זוגה לשעבר הגיש בקשה למשמורת בלעדית על בסיס המעבר שלה. בתי המשפט קבעו כי "הטרנסקסואליות של המבקש, כשלעצמה, ללא ראיות נוספות, לא תהווה שינוי מהותי בנסיבות, ולא תיחשב כגורם שלילי בקביעת משמורת", המציינת מקרה ציון דרך בדיני המשפחה לפיו "טרנסקסואליות אינה רלוונטית בפני עצמה כגורם ביכולתו להיות הורה טוב".^[16] בנוסף, גבר טרנסג'נדר תושב טורונטו, "הורשה להזדהות כאביו [של הילד] בטופס הצהרת לידת חי של מחוז אונטריו".^[17][18]

בישראל, האישה הטרנסית מאי פלג ניהלה מאבק משפטי כדי שיתאפשר לה להיות עם ילדיה^[19]

ב-5 במאי 2021, בית המשפט העליון של ישראל קיבל את עתירתם של שני אבות טרנסג'נדרים, וקבע כי לילד להורה טרנסג'נדר שעבר את ההיריון והלידה תונפק תעודת לידה עם השדות "הורה" ו-"הורה".^[20] משמעות פסק הדין היא שגברים טרנסג'נדרים יולדים, יוכלו להישאר רשומים במרשם האוכלוסין כזכר, אך לשם כך עליהם לפנות לוועדה להתאמה מגדרית על מנת שתאשר כי אכן אין באירוע הלידה כדי לשנות את סעיף המין של היולד. לצד זאת, בתעודת הלידה של הקטין ירשמו שני ההורים כ-"הורה" ו-"הורה".^[21]

משפחות של הורים טרנסג'נדרים יכולות לחוות לחץ חברתי ייחודי אשר כתוצאה מכך, ההורים עשויים לחוות מחסומים הקשורים למעבר המגדרי שלהם, היכולים להשפיע על הדינמיקה המשפחתית הכוללת שלהם. אנשים טרנסג'נדרים רבים מציינים, מאז שנותיהם הצעירות, שאינם רוצים להביא ילדים או להיכנס להריון עקב דיספוריה מגדרית גופנית וחברתית המלווה את הלידה. דעה זו קשורה לבעיה גדולה עבור אנשים טרנסג'נדרים אף בהקשר שאינו הורי, כיוון שחלק גדול מהאופן בו החברה רואה את תפקיד המגדר אינו מעניק לגיטימציה לאנשים טרנסג'נדרים. תחושת תמיכה, במיוחד מהמשפחה, נמצאה כגורם חשוב להתמודדות עם גורמי לחץ במחקר משנת 2014 אשר גילה כי 43% מהמשתתפים ציינו שהם תלויים בעיקר בילדיהם לתמיכה שתסייע להתמודדותם איתם, כאשר 29% כינו את בן הזוג כתמיכה החשובה ביותר שלהם.

מחקר משנת 2016 בדק כיצד גורמי לחץ פוטנציאליים למשפחות, גישה למשאבים ותפיסות ההורה הטרנסג'נדרי משפיעים על תפקוד המשפחה. תפקוד המשפחה מתייחס ליכולתם להתמודד עם לחץ, ובתורם, ליכולתם להתרחק ממצבי משבר. ממצאי המחקר מצביעים על כך שחווית סטיגמה סביב זהויות טרנסג'נדריות, חוסר ודאות בתפקידם או מעמד הקבלה שלהם במשפחותיהם בעקבות מעבר מגדרי ותחושת קוהרנטיות היו בעלי ההשפעה העמוקה ביותר על תפקוד המשפחה. תחושת הקוהרנטיות מתייחסת לראיית הסביבה כ-"מובנת, ניתנת לניהול ומשמעותית". התנסות בסטיגמה, כמו גם חוסר ודאות בקבלתם בתוך משפחותיהם, נמצאו כתורמים לשביעות רצון נמוכה יותר בתפקוד המשפחה. המחקר מצא גם כי השפעות שליליות של סטיגמה יכולות להתקזז על ידי תחושת קוהרנטיות חזקה, בעוד שסיפוק מתפקוד המשפחה יכול להתחזק על ידי תחושת קוהרנטיות חזקה.

אימהות שאינה ביולוגית במסגרת מערכת יחסים לסבית או ביסקסואלית מתייחס למבנה הורי של זוג אימהות וילד אחד או יותר, כאשר רק אחת מהאימהות היא האם הביולוגית של כל ילד.^[22][23][24] שינויים חברתיים במאה ה-21 הובילו להרחבה של ההגדרה של המשפחה,^[25][22] ומהפכות משמעותיות בתחום רפואת הפריון ובשדה החברתי-חוקי ביחס לזכויות קהילת הלהט"ב וקבלתה החברתית היחסית של הקהילה, תרמו רבות לאפשרות של אימהות לסבית וביסקסואלית במדינת ישראל.^[22] על מנת להיכנס להריון, אימהות לסביות וביסקסואליות משתמשות בתרומת זרע במספרים הולכים וגדלים.^[22][24] האם השנייה של הילד, אשר אינה מחזיקה בקשר ביולוגי לצאצא, יכולה לבצע פעולות משפטיות שיקשרו אותה אל הילד מבחינה חוקית, בהם אימוץ או הוצאת צו הורות פסיקתי.^[25][26] תהליכים אלו מבוססים על הוכחת הזיקה בינה לבין האם הגנטית ובינה לבין הילד. תהליך צו ההורות הוא מזורז יותר וחודרני פחות בהשוואה לתהליך האימוץ אשר היה נהוג בעיקר בעבר, בו דרש גם קבלת תסקיר סוציאלי של השירות למען הילד.^[22]

היות שחוויית האימהות והנשיות מוגדרת מבחינה תרבותית, היסטורית וחוקית במסגרת יחסים הטרוסקסואלים, אימהות לסביות וביסקסואליות צריכות להתבסס על הגדרת זהות אימהית שונה, ולהעריך מחדש את ההגדרה של משפחה.^[27] האם הלא-ביולוגית יכולה לבסס את זהותה ההורית על ידי נתינת שם המשפחה שלה לילד, ולהגדיר את מילת ההתייחסות אליה בפני הילד והחברה הכללית כזהה לזו של האם הבילוגית או כזהה במשמעותה לזו של המילה "אמא" (למשל באנגלית, "Mommy" ו-"Mama"). דוגמה נוספת לכך היא התייחסות לאמהות בשמן הפרטי עם תוספת התיאור "אמא" זאת על מנת ליצור קשר הורי בעיני האם עצמה, בעיני הילד ובעיני החברה.^[23]

בחברה הישראלית, כמו במדינות נוספות ברחבי העולם, קיימות טענות שמרניות אשר מפלות אימהות לסביות וביסקסואליות באשר לטיבה של מה היא משפחה והקשרים הביולוגיים הגנטיים המוכרחים להיות בה. טענות אלה מציגות כי, למשל, שאם ביולוגית תהווה אם מטיבה יותר עבור הילד, ושהורות הטרוסקסואלית היא שונה מהורות חד מינית. עם זאת, על פי מחקרים בטענה, הבדלים באימהות בין האם הביולוגית של הילד לבין האם הלא-ביולוגית של הילד לא נמצאו כקשורים לקשר הגנטי לילד, בעוד חוויית ההיקשרות של האם הביולוגית והלא ביולוגית, ומצבים מנטליים הקשורים לחוויית ההיקשרות שלה לאורך חייה, הם אלו אשר משפיעים על המעורבות הרגשית בין האם לילד בזמן האינטראקציה ביניהם.^[24] בנוסף, במחקרים השוואתיים בין הורות חד מינית לבין הורות הטרוסקסואלית לא נמצאו הבדלים משמעותיים בהורות מבחינת כישורי וטכניקות הורות, איכות הטיפול, והשקעה רגשית במערכת היחסים עם הילד.^[28]

אימהות לא ביולוגיות לסביות וביסקסואליות עלולות להיתקל בגישות שליליות וסטריאוטיפים נגד משפחות חד מיניות, והומופוביה כלפיהן, מיחידים ואף מהמדינה.^[24] בישראל, לדוגמה, רישום האם הלא-ביולוגית הוא תהליך ביורוקרטי העשוי לארוך חודשים,^[29] בעוד עתירה לבג"ץ לשינוי מצב זה נדחתה.^[30] בדומה לכך, קיימות אמונות מפלות וטיפול לקוי במשך תהליך ההיריון והלידה של נשים לסביות מצד אחיות ומילדות עקב הימצאותן בחברה הטרונורמטיבית, כלומר, חברה המגדירה את הטרוסקסואליות כנטייה המינית הנורמלית והטבעית בניגוד לנטייה הומוסקסואלית ועקב מחסור בחינוך על ענייני בריאות של חברי קהילת הלהט"ב.^[31]

ערך מורחב – זכויות להט"ב בישראל

מאז שנת 2005 מדינת ישראל מכירה בהורות משותפת של בני זוג מאותו המין. בתום הליך משפטי שנמשך 8 שנים, קבע בית המשפט העליון כי יש לאפשר אימוצים במשפחות חד-מיניות. מאז תקדים זה ניתנו בבתי המשפט צווי אימוץ נוספים עבור משפחות חד-מיניות, ומשרד הפנים יצר מסמכי רישום לילדים להם הורים בני אותו מין.^[32] החל משנת 1999 בתי המשפט מעניקים אפוטרופסות לאימהות הלא ביולוגיות ולאבות הלא רשומים, תוך הכרה חלקית בהורות המשותפת.

נכון לשנת 2007, בישראל מוגדרים למעלה מ-2,500 זוגות של נשים לסביות וביסקסואליות המגדלות ילדים ומספר מאות זוגות גברים הומואים וביסקסואלים (בקשרים חד-מיניים).^[33]

זוגות חד-מיניים המבקשים לאמץ עוֹברים במדינה הליך ארוך, שכולל בין היתר חתימה על הסכמים אצל עורך דין והערכה של פקידת סעד מטעם משרד הרווחה ובית משפט.^[34] רוב בקשות האימוץ הן ל-"אימוץ קרובים" על ידי בן הזוג של ההורה הביולוגי, ותהליך זה נחשב גם הוא לארוך ומסובך.^[34]

ערכים מורחבים – פסק דין ירוס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה, אימוץ בקרב הקהילה הגאה

בג"ץ פסק בשנת 2000 כי בהיעדר ראיה סותרת, משרד הפנים חייב להכיר בתהליך אימוץ חוקי שנעשה מחוץ לישראל ולרשום את הילד במרשם התושבים בישראל תחת שתי אימהות, ביולוגית ומאמצת.^[35] ב-12 בפברואר 2006 אימצו באופן חוקי ד"ר טל וד"ר אביטל ירוס-חקק זו את ילדיה הביולוגיים של זו, ובכך הפכו לזוג החד-מיני הראשון בישראל שהותר לו לעשות זאת. ב-17 באוקטובר באותה שנה אישר בית המשפט אימוץ נוסף בנסיבות דומות,^[36] ועד תחילת 2008 ניתנו כ-25 צווי אימוץ בנסיבות דומות.^[37]

ב-10 בפברואר 2008 הודיע היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, בעקבות דיון בהשתתפות אנשי מקצוע מתחום הרווחה והמשפטים, כי

ניתן לאפשר לבן זוג בן אותו המין לאמץ את ילדו, הביולוגי או המאומץ, של בן זוגו. כן נקבע, כי אין מניעה חוקית לאשר לבני זוג מאותו המין, או למי מהם, לאמץ ילד זר, שאינו ילדו של אחד מבני הזוג, וזאת בנסיבות בהן נשקלת בקשה לאימוץ על ידי אדם יחיד, ובכפוף לשיקולי טובת המאומץ כמקובל.

— הודעה לעיתונות מס' 7751, משרד המשפטים, 10 בפברואר 2008

בעקבות מאבקן של בנות הזוג חקק להכרה בהורותן המשותפת על ילדיהן, קבע בית המשפט העליון כי חוק האימוץ הישראלי מאפשר אימוץ בתוך המשפחה החד-מינית. במהלך הדיונים המשפטיים אשר ארכו כשמונה שנים, קבע בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן בשנת 1999 כי ניתן להעניק צו אפוטרופסות לאם הלא-ביולוגית במשפחה לסבית. החוק מעניק הכרה חלקית לקשר שבין האם הלא-ביולוגית לילדים שילדה זוגתה. מאז פס"ד ירוס-חקק התקבלו במשרד הרווחה כ-80 פניות דומות ל-"אימוץ הדדי" בתוך המשפחה, וב-25 מההליכים שהסתיימו אכן ניתן צו אימוץ.^[38]

בתחילת ינואר 2005 קבע בית המשפט העליון בישראל בפסק דין תקדימי כי אין לדחות את בקשתן של בנות זוג לסביות לאמץ האחת את ילדיה של השנייה, בטענה כי בשל הזוגיות החד-מינית שלהן, אימוץ על ידן יהיה שלא לטובת המאומץ. פסק הדין נמנע מלהכיר בסטטוס של משפחה חד-מינית, אלא מצמצם את הדיון בצורה שתאפשר את האימוץ בהתקיים התנאים הכלליים לאימוץ:

"השאלה האמיתית הניצבת בפני בית המשפט לענייני משפחה היא אם כל אחד מהקטינים ימשיך לחיות במשפחה החד-מינית בה הוא חי בלא שיינתן צו לאימוצו, או שהם ימשיכו באותם חיי משפחה תוך מתן צו האימוץ".

בשנת 2008 הורחב תקדים האימוץ, כאשר היועץ המשפטי לממשלה קבע כי יש לאפשר גם אימוצים שבהם זוג גברים או זוג נשים מבקשים לאמץ ילד שאיננו הצאצא הביולוגי של אחד מהם.^[32][39] במאי 2009 הוגשה לכנסת הצעת תיקון לחוק אימוץ ילדים מאת חבר הכנסת נסים זאב מש"ס, שמטרתה הייתה למנוע אפשרות של אימוץ ילדים על ידי זוגות חד-מיניים.^[40] בדצמבר 2010 הוציא לראשונה בית משפט לענייני משפחה בירושלים צו אימוץ לפיו אימץ גבר הומוסקסואל את בנו הביולוגי של בן זוגו.^[41] הילד בן השנתיים נולד מתרומת ביצית ועל ידי אם פונדקאית בהודו, ובני הזוג חיו ביחד שמונה שנים. בית המשפט אישר את הבקשה לאחר שקיבל את מסקנת עובדי משרד הרווחה כי אישור בקשת האימוץ הוא לטובת הילד.^[41]

בשנת 2016 הוגשה עתירה על ידי המרכז הרפורמי לדת ומדינה ועמותת אבות גאים בדרישה לתקן את חוק האימוץ, הקובע שלמעט במקרה של אימוץ בן משפחה או בנו של בן הזוג, אין אימוץ אלא על ידי "איש ואשתו" (בג"ץ 3217/16). בתגובה לעתירה הודיעה המדינה כי תפעל לתיקון החוק באופן שיאפשר אימוץ גם על ידי זוגות להט"ב. המדינה התחייבה לפרסם תזכיר חוק בנושא עד אמצע שנת 2018, אם כי פורסם לבסוף באוגוסט 2019, ונכון לשנת 2020 לא קודם לידי חקיקה.

בשנת 2017 קרא הזמר הראל סקעת לנוער הקהילה לא להתגייס לצה"ל ולא לשלם מיסים בעקבות סירוב משרד הרווחה לאפשר אימוץ ילדים לזוגות חד-מיניים. בהמשך, הסביר את עמדתו ואמר כי "לא הייתה בו שום כוונה להמריד כנגד המדינה" אלא שכאשר כתב את הפוסט היה "בלהט הרגע וכעוס מאוד". סקעת גם בחר להתנצל על כך באופן פומבי לאחר מכן.^[42]

ב-28 באוקטובר 2020 עלתה להצבעה בכנסת הצעת החוק של ח"כ יוראי להב-הרצנו ממפלגת יש עתיד בעניין רישום הורי בטפסים רשמיים של המדינה. ההצעה, שהנוסח בטפסים יהיה "הורה 1" ו"הורה 2" במקום "אבא" ו"אמא", נפלה ברוב של 48 מתנגדים מול 25 תומכים. שר המשפטים, אבי ניסנקורן, לא הצביע אף על פי שנכח במליאה, ואמר כי מדובר בהצעת חוק ראויה, ושיפעל ליישם את הרפורמה במקומות בהם הדבר אפשרי ללא חקיקה.^[43] בתחילת נובמבר 2020 עודכנו הטפסים של משרד המשפטים, כך שיכללו רישום נייטרלי של 2 ההורים.^[44] בהמשך החודש יושם שינוי זה גם בטפסים של משרד הביטחון, כשהשר בני גנץ נימוק זאת במילים: "זהו צעד סמלי וחשוב מצידנו - 'המדינה', בהכרה בקשת המשפחות ואורחות החיים".^[45] למהלך זה הצטרפו במהלך השנים 2020–2021 מספר ערים בישראל, ביניהן קריית ביאליק,^[46] גבעת שמואל ויהוד-מונסון.^[47] גבעתיים הייתה הראשונה לאמץ נוהג זה כבר ב-2017.^[48]

ביוני 2018 הודיע היועץ המשפטי לממשלה ה-14, אביחי מנדלבליט לשר הפנים אריה דרעי כי לא יגן על עמדת הממשלה בעניין רישום זוגות חד-מיניים בתיקי אימוץ בבג"ץ ויתמוך ברישום הורים מאמצים מאותו מין בטענה כי, "אי-רישום הורים מאותו המין לוקה בפגיעה בשוויון ואיננה משרתת תכלית ראויה".^[49] בשנת 2020 חבר הכנסת ממפלגת יש עתיד, עידן רול, הוביל את המאבק שחייב את מבקר המדינה לחקור את האפליה של זוגות חד-מיניים באימוץ.^[50]

בפברואר 2021 האריך בית המשפט העליון את הזמן להכרה ברישום הורות של בנות זוג, מחצי שנה אחרי הלידה לתשעה חודשים. עוד קבע ביהמ"ש כי אימהות לסביות שבקשתן נדונה בבית משפט יוכלו לקבל הכרה כהורים לילדיהן ללא תלות במועד הגשת הבקשה.^[51]

בשנת 1996 הגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל עתירה לבג"ץ בשם טל ירוס-חקק, שחייתה עם בת זוג מאז 1989 נגד משרד הבריאות בנוגע לטיפולי הפריה. בעתירה דרשה ירוס-חקק שמשרד הבריאות יחיל עליה את הכללים המיועדים לאישה נשואה המבקשת לקבל תרומת זרע או הפריה חוץ-גופית ולא את הכללים הנוגעים לרווקה אשר דרשו חוות דעת פסיכיאטרית ודו"ח של עובדת סוציאלית. בלחץ שופטי בג"ץ ביטל משרד הבריאות את ההבדלה בין נשים נשואות לאלו שאינן נשואות והנחה את כל המרכזים הרפואיים של טיפולי פוריות שלא לתת יחס שונה לנשים לא-נשואות.

כאשר אחת מבנות הזוג מאותו מין הרתה מתרומת זרע אנונימית וילדה, יכולה בת הזוג השנייה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולקבל צו הורות פסיקתי המצהיר על ההורות שלה ללא צורך בצו אימוץ. בשנת 2018 הוגשה עתירה לבג"ץ, הדורשת להשוות את הרישום של בן הזוג של הורה לילד שנולד בהליך פונדקאות מחוץ לישראל, לרישום ההורות של בן הזוג של אם לילד שנולד בהליך פונדקאות שהתבצע בישראל על פי חוק הפונדקאות, רישום שמתבצע ללא צו שיפוטי.^[52][53] בית משפט לענייני משפחה פסק שבמקרה זה צו ההורות חל רטרואקטיבית משעת הלידה. המדינה ערערה על הפסיקה לבית המשפט המחוזי והערעור נדחה, אולם בקשת רשות ערעור שלה לבית המשפט העליון התקבלה, ובהרכב של שלושה שופטים נפסק כי צו הורות פסיקתי חל רק מהרגע שניתן.^[54]

ערכים מורחבים – פונדקאות להומוסקסואלים ישראלים, בג"ץ ארד-פנקס נגד הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, מחאת הלהט"ב (2018)

החוק הישראלי המסדיר פונדקאות (חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996) אינו מתיר לזוגות מאותו המין לעבור תהליך של פונדקאות. זוגות רבים מאותו מין, במיוחד של גברים, עוברים הליכי פונדקאות מחוץ לישראל (לרוב בארצות הברית ובהודו) אך התהליך נחשב ליקר במיוחד ומסובך מבחינה פרוצדורלית.^[55][32]

בפברואר 2010 עתרו לבג"ץ בני הזוג יואב ארד-פנקס ואיתי פנקס ארד בבקשה לשנות את "חוק הפונדקאות" הישראלי שחל רק על זוגות של גבר ואישה. בעתירה נטען שאין כל סיבה מהותית שלא לפרש את החוק כך שיחול גם על "איש ואיש". בנוסף, טענו העותרים שאם לא ניתן לפרש כך את החוק, על בית המשפט לקבוע שהוא חל גם על בני זוג גברים מטעמים חוקתיים.^[55] בחודש ינואר 2014 ניתן פסק דינו של בג"ץ, בשתי עתירות אשר נידונו במאוחד, בבג"ץ 566/11 6569/11 ממט-מגד ואח' נ' משרד הפנים ואח' בהן הכריע בית המשפט העליון לראשונה בדבר האופן בו ראוי שהמשפט הישראלי יתייחס לסוגיית רישומם ומעמדם של ילדים אשר נולדו בהליכי פונדקאות שבוצעו מחוץ לישראל.

בתיקון לחוק הפונדקאות שאושר ביולי 2018, נקבע כי "הורים מיועדים" הם לא רק בני זוג שהם גבר ואישה, אלא גם אם מיועדת יחידה, בעוד נדחתה הסתייגותו של חבר הכנסת אמיר אוחנה שלפיה החוק יחול גם על הורים יחידנים שהם גברים.^[56] דחיית ההסתייגות עוררה מחאה ציבורית וב-22 ביולי 2018 התקיימה מחאת הלהט"ב שכללה כ-80,000 מפגינים בסדרת הפגנות בערים רבות בישראל לצד שביתה פוליטית חלקית, במטרה למחות על אפליית להט"ב במסגרת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) אשר כונה לרוב כ-"חוק הפונדקאות" לצד דרישות נוספות בהם מניעת פשעי שנאה נגד קהילת הלהט"ב, תיקון חוק הפרשנות כך שיכלול נטייה מינית וזהות מגדרית בכל חוק האוסר אפליה, התאמת שירותי הרווחה, חינוך לשוויון והקצאת משאבים. לאחר מחאה בקרב פעילים ופעילות בקהילה, התווספה גם דרישה לקידום חקיקה לנישואים בין בני או בנות מאותו המין.^[57]

במהלך השביתה, שחפפה לצום תשעה באב שחל באותו היום, האגודה למען הלהט"ב בישראל הכריזה על שביתה כללית וקראה לחברי הקהילה להיעדר ממקום עבודתם ולקחת חלק בפעילויות המחאה.^[56] חברות, ארגונים ומוסדות בישראל, חלקם ממשלתיים, הודיעו כי יתירו לעובדיהם שלא להגיע לעבודה.^[58] חברות אחדות הודיעו כי יסייעו לעובדיהן במימון הליכי פונדקאות. רשת בתי קולנוע לב הודיעה כי ביום השביתה תציג ללא תשלום את הסרטים "גאווה", "קרול" ו-"אישה פנטסטית", העוסקים בשוויון עבור חברי הקהילה. המחאה נערכה בערים רבות בהן: תל אביב, ירושלים, עפולה, חיפה, באר שבע ורעננה.^[59][60]

ב־31 באוקטובר 2018 ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי הוא תומך בזכותם של זוגות חד-מיניים להליכי פונדקאות, אך הצהיר כי אין את הרוב הדרוש לכך בקואליציה.^[61]

במאי 2021, השיק שר העבודה והרווחה איציק שמולי עם המוסד לביטוח לאומי והאגודה למען הלהט"ב, תוכנית סיוע מיוחדת להנגשת מידע לחברי הקהילה, בנושא הקמת משפחה, הסיוע שתעניק המדינה בהליכים המשפטיים, והסיוע הכספי שיינתן בהתאם למצב הסוציו-אקונומי של הפונים, ולקריטריונים שיקבעו.^[62] ב-11 ביולי 2021, בג"ץ פסק כי תיקון חוק הפונדקאות שנחקק ב-2018, המפלה זוגות חד-מיניים וגברים יחדניים המעוניינים בהליך, יתוקן בהוראת בג"ץ, וייכנס לתוקפו תוך חצי שנה.^[63] התיקון נכנס לתוקפו ב-11 בינואר 2022.^[64][65]

ערך מורחב – הורות משותפת

גבר או זוג גברים יכולים להקים משפחה עם אישה או זוג נשים לצורך הבאת ילד לעולם. באופן זה נוצרים מודלים שונים וייחודיים של הורות משותפת ללא יחסי זוגיות. החוק אינו מכיר במשפחות "מרובות הורים" אלו, אלא רק בהורים הביולוגיים של הילד. עם זאת, בתי המשפט נוטים להתחשב בחוזים המגדירים את זכויות כל ההורים, בכפוף לטובת הילד.^[66][67][68]

• 
  זוג אבות הומואים עם ביתם
• 
  אימהות לסביות יחד עם בנן
• 
  פעילי הארגון "משפחות קשת" משתתפים במהלך מצעד הגאווה בבולוניה, איטליה בשנת 2012
• 
  פעילי הארגון, "הורים, משפחות וחברים של לסביות והומואים" (PFLAG) במצעד הגאווה בוושינגטון, 2010
• 
  זוג אבות הומואים יחד עם בנם, 2008

ערך מורחב – זכויות להט"ב בארצות הברית

הערכות של היקף תופעת הורות הלהט"ב בארצות הברית מדברות על בין מיליון לחמש מיליון לסביות ובין מיליון לשלושה מיליון הומואים המשמשים כהורים. טווח רחב זה של הערכה פירושו שמדובר במידה רבה בניחוש, ולא בנתונים מבוססים. מספר הילדים הגדלים במשפחות חד-מיניות מוערך בשישה עד 14 מיליון ילדים.

מחקר חדש שנערך בקליפורניה והתפרסם ב-2007 מצביע על כך שאחת משלוש לסביות ילדה ילד, ואחד משישה הומוסקסואלים הוליד או אימץ ילד.^[69] מן המחקר עולה גם שכ-65,500 ילדים מאומצים חיים עם הורה הומו או לסבית, 16,000 מתוכם בקליפורניה. הורים הומוסקסואלים מגדלים כ-4% מכלל הילדים המאומצים בארצות הברית.

חרף ההסתייגויות, בעשור האחרון הארגונים הגדולים של הפסיכיאטריה, הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית תמכו בלגיטימיזציה של משפחות חד-מיניות. ארגוני הפרופסיות עיגנו תמיכה זו בגוף הידע הרחב בתחום וסייעו בעיקר בעקבות מקרים משפטיים. ב-2010 הכריז בית משפט בפלורידה כי "דיווחים ומחקרים מראים כי אין הבדלים בהורות של הומוסקסואלים או בהסתגלות של ילדיהם, ולכן בית המשפט משוכנע שהנושא הוא כל כך מעבר למחלוקת, כי יהיה זה לא הגיוני להחזיק אחרת".^[70]

בין הארגונים התומכים בנושא ניתן למנות את איגוד הפסיכולוגים האמריקנים, האיגוד הלאומי של העובדים הסוציאליים, האקדמיה האמריקנית לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, איגוד רופאי הילדים האמריקנים ואיגוד הפסיכואנליטיקאים בארצות הברית.

מחקר מדעי שהשווה באופן ישיר תוצאות לילדים עם הורים הומוסקסואלים ולסביות לבין תוצאות לילדים עם הורים הטרוסקסואלים מצא כי ילדים שגדלו על ידי זוגות חד מיניים הם בריאים מבחינה פיזית או פסיכולוגית, בעלי יכולת ומוצלחים כמו אלה שגדלו על ידי זוגות הטרוסקסואלים למרות המציאות כי אפליה משפטית ניכרת ואי שוויון נותרו אתגרים משמעותיים עבור משפחות מסוגים אלה.^[71][72] עמותות עיקריות של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש בארצות הברית, קנדה ואוסטרליה הודיעו כי לא זיהו מחקר אמין המציג תוצאה שונה.^{[8][9][10][11]}

הסוציולוג וונדי מאנינג מהדהד את מסקנתם באומרו כי,

"המחקרים מראים שילדים שגדלו במשפחות עם הורים חד מיניים מסתדרים באותה מידה כמו שילדים שגדלו במשפחות הורים הטרוסקסואלים במגוון רחב של מדדי רווחת ילדים: ביצועים אקדמיים, קוגניטיביים התפתחות, התפתחות חברתית, בריאות פסיכולוגית, פעילות מינית מוקדמת והתעללות בסמים".

טווח המחקרים הללו מאפשר להסיק מסקנות מעבר לכל ספקטרום צר של רווחתו של הילד, ומציין עוד כי הרווחה הכלכלית של ההורים, הפסיכולוגית והפיזית משופרת על ידי החלת נישואים חד מיניים וכי ילדים מרוויחים מגידול על ידי שני הורים במסגרת איחוד מוכר כחוק. ישנן עדויות לכך שמשפחות גרעיניות עם הורים הומוסקסואלים שוויוניות יותר בהפצת פעילויות הבית והטיפול בילדים, ולכן מחזיקים בפחות סיכוי לאמץ תפקידים מגדריים מסורתיים אשר בלטו בעבר.^[73] האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מדווחת כי אין הבדלים באינטרסים ובתחביבים בין ילדים עם הורים הומוסקסואלים לעומת הטרוסקסואלים.^[74]

בארצות הברית נערכו לראשונה מחקרים על השפעת הורות הומוסקסואלית ולסבית על ילדים בשנות השבעים, והורחבו בשנות השמונים בהקשר למספר הולך וגדל של הורים הומוסקסואלים ולסביות המבקשים משמורת חוקית על ילדיהם הביולוגיים.^[75] מאז סוף שנות השמונים, כתוצאה מכך, הוכח היטב כי ילדים ומתבגרים יכולים להיות מותאמים היטב במסגרות לא מסורתיות כמו במסגרות המסורתיות. יתר על כן, בעוד שגורמים כמו מספר ומצב המגורים המשותפים של ההורים יכולים להשפיע על איכות היחסים באופן כללי, הדבר לא הוכח לגבי נטייתם המינית. מחקר משנת 1996 לא מצא "שום הבדל במדידות בין ההורים ההטרוסקסואלים וההומוסקסואלים לגבי סגנונות הורות, הסתגלות רגשית ונטייה מינית של הילד/ה" בעוד מחקר נוסף בשנת 2008 הגיע למסקנות דומות.^[76][77]

בשנת 2010 הצהירו איגוד הפסיכולוגים האמריקאי, איגוד הפסיכולוגים של קליפורניה, האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני והאגודה האמריקאית לטיפול בנישואין ומשפחה באומרם,^[71]

"מחקרים מעטים יחסית בדקו ישירות אבות הומוסקסואלים, אך אלו שקיימים מגלים שגברים הומוסקסואלים הם הורים בעלי יכולת דומה, בהשוואה לגברים הטרוסקסואלים. נתונים אמפיריים זמינים אינם מספקים בסיס להנחה שגברים הומוסקסואלים אינם מתאימים להורות. אם הורים הומוסקסואלים אינם כשירים מטבעם, אפילו מחקרים קטנים עם דגימות נוחות היו מזהים זאת בקלות. זה לא היה המצב. נראה שגידולו של אב חד הורי אינו מקפח באופן מובנה את הרווחה הפסיכולוגית של ילדים יותר מאשר גידול על ידי אם חד הורית. הומוסקסואליות אינה מהווה פתולוגיה או גירעון, ואין סיבה תיאורטית לצפות מאבות הומוסקסואלים לגרום נזק לילדיהם. לפיכך, אף על פי שדרוש מחקר נוסף, הנתונים הזמינים מטילים את נטל ההוכחה האמפירית על מי שטוענים שיש אב הומו מזיק".

עלייה משמעותית בקפדנות המתודולוגית הושגה במחקר שנערך בשנת 2020 על ידי דני מזרקאי באוניברסיטת אוקספורד בממלכה המאוחדת, קריסטוף דה-ווייט וסופי קבוס באוניברסיטת KU לוון בבלגיה שפורסם בכתב העת האקדמי, "American Sociologian Review" (סקירה סוציולוגית אמריקאית). הכותבים השתמשו בנתונים אורכיים אדמיניסטרטיביים על כלל אוכלוסיית הילדים שנולדו בין השנים 1998–2007 בהולנד, שהייתה המדינה הראשונה שהפכה לנישואים חד מיניים לחוקיים. הם עקבו אחר הביצועים החינוכיים של 2,971 ילדים בעלי הורים חד מיניים ולמעלה ממיליון ילדים עם הורים הטרוסקסואלים מלידה. זה היה המחקר הראשון שעסק כיצד ילדים שגדלו בפועל על ידי הורים חד מיניים מלידה (במקום זוג מאותו המין בנקודת זמן מסוימת) מופיעים בבית הספר תוך שמירה על מדגם מייצג גדול.

הכותבים מצאו כי ילדים שגדלו על ידי הורים חד מיניים מלידה מתפקדים טוב יותר מאשר ילדים שגדלו על ידי הורים ממינים שונים בחינוך היסודי והתיכון. לדברי המחברים, גורם מרכזי המסביר תוצאות אלו היה מעמד סוציו-אקונומי של ההורים. זוגות חד מיניים לעיתים קרובות צריכים להשתמש בטיפולי פוריות יקרים ובהליכי אימוץ כדי להביא לעולם ילד, כלומר, הם נוטים להיות עשירים יותר, מבוגרים ומשכילים יותר מזוג טיפוסי של הטרוסקסואלים. המחקר הגיע למסקנה כי אפליה הומופובית עלולה לגרום להורים חד מיניים לפצות על ידי השקעת זמן ואנרגיה לילדיהם.^[12]

איגוד רופאי הילדים האמריקני קובע כי ילדים הגדלים עם הורה אחד או שניים הומוסקסואל או לסבית מתפתחים טוב באותה המידה כמו במשפחות הטרוסקסואליות מבחינה רגשית, קוגניטיבית, חברתית ומינית. מחקרים נוספים מראים כי התפתחותם של ילדים מושפעת יותר מאופי היחסים ומהאינטראקציות בתוך התא המשפחתי ופחות מן המבנה המשפחתי.

באופן כללי, מחקרים רבים בתחום של זהות מגדרית והנטייה המינית בקרב ילדים להומואים ולסביות יוצאים מנקודת ההנחה שהומוסקסואליות היא זהות מינית מועדפת פחות. לפיכך, ככל שיצליחו להוכיח שאיננה עוברת מן ההורים לילדים, כך תצליח המשפחה לזכות בלגיטימציה. בשל גישה זו עוסקים רבים מן המחקרים בבדיקת השאלה המגדרית והנטייה המינית של ילדים אלה.

המחקרים מוכיחים כי לא נמצאו כל הבדלים בזהות מגדרית, תפקידים חברתיים או נטייה מינית בין ילדים של הטרוסקסואלים לילדים של הומוסקסואלים או לסביות. אף לא אחד מ-300 ילדים שנחקרו במחקרים שונים לא הראה בלבול בזהותו המגדרית, הביע עניין להיות בן המגדר השני או באופן עקבי היה עסוק בהתנהגויות של בני המין השני.

אין הבדלים (בהשוואה לאוכלוסייה ההטרוסקסואלית) מבחינת שיעור הבנים והבנות המגדירים את עצמם עם סיום התפתחות זהותם המינית כהומואים לסביות או ביסקסואלים. ארגון הפסיכולוגים האמריקאי פרסם כי הוכח בוודאות שאין השפעה של הנטייה המינית של ההורים על הנטייה של ילדיהם.^[78]

הצהרה משנת 2013 מהאקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה לילדים ולמתבגרים קובעת כי לילדים של הורי להט"ב אין שום הבדל בהתנהגות התפקידים המגדרית שלהם בהשוואה לאלה שנצפו במבנים משפחתיים הטרוסקסואליים.

סקירה שנערכה על ידי שרלוט ג'יי פטרסון משנת 2005 עבור האגודה הפסיכולוגית האמריקאית, העלתה כי הנתונים הקיימים אינם מעידים על שיעורים גבוהים יותר של הומוסקסואליות בקרב ילדי הורים לסביות או הומואים כפי שהומוסקסואליות בקרב ילדי הורים הטרוסקסואלים יכולה להיווצר בלידה.^[79]

סקר משנת 2006 של סטייסי וביבלז והרק מדגיש כי שילדים עם הורים חד מיניים נוטים יותר לגדול בהקשרים יחסית סובלניים יותר בבית ספר, בשכונה ובחברה.^[80] מחקר גדול שיזמה ממשלת קנדה, שהתפרסם לראשונה ב-2007, ושבדק בין השאר את תוצאותיהם של יותר ממאה מחקרים קודמים, מצביע על כך שאין הבדלים בין ילדים שגדלו עם זוגות הטרוסקסואליים לבין ילדים שגדלו עם זוגות בני אותו מין.^[81]

מחקרים נוספים מגלים כי לילדים ממשפחות לסביות יש יותר חברים הומואים ולסביות. לבנות ממשפחות חד-מיניות אכן יהיו יותר קשרים מיניים לפני הבגרות, ולבנים - דווקא פחות. בקרב ילדים ממשפחות לסביות לא נמצאו הבדלים באיכות הקשרים האינטימיים שהם מפתחים עם בני זוג בבגרות הצעירה.

משורה ארוכה של מחקרים עולה, כי לא נמצאו הבדלים בהערכה עצמית, חרדתיות, דיכאון, בעיות התנהגותיות, תפקוד במצבים חברתיים (ספורט, חברויות, בית ספר), מידת השימוש בסיוע נפשי מקצועי, היפראקטיביות, א-חברתיות וקשיים רגשיים אחרים. לגבי שאלת הסטיגמה, בנות מדווחות דווקא על מידה גבוהה יותר של פופולריות בבית הספר ובשכונה ביחס לילדות אחרות, זאת אף על פי שתוצאות של מחקרים אחרים גורסים כי ילדים ממשפחות חד-מיניות אכן חווים רמה מסוימת של התייחסות סטיגמטית מצד קבוצת השווים יכולים לחוות כוללים נזק פיזי והטרדות, הטרדות סייבר, תקיפה, בריונות, מיקרו-תוקפנות ועוד. בשל הסיכון המוגבר לפגיעה, ילדים להורי להט"ב ותלמידי להט"ב יכולים לחוות רמות מוגברות של מתח, חרדה והערכה עצמית. עם זאת, מסתבר שמודעות של הורים הומואים ולסביות לבעיה מסייעת בפיתוח מנגנוני פיצוי ותמיכה. תמיכה חברתית, פיתוח בעלות ברית וסביבות בית ספר חיוביות הן דרכים ישירות לאתגר הומופוביה וטרנספוביה המופנית כלפי תלמידים אלה ובני משפחותיהם. ניתן להקים כמה רשתות ומועדוני בתי ספר על ידי בני נוער סטודנטים כדי ליצור סביבות בית ספר חיוביות וסביבות קהילתיות עבור תלמידי להט"ב ומשפחותיהם. ארגונים כמו רשת "GSA", האיחוד האמריקאי לחירויות אזרחיות (ACLU) ורשת החינוך ההומוסקסואלית, לסבית וחינוך הטרוסקסואלי (GLSEN) מסייעים בסביבות בית ספר תומכות. משאבים קהילתיים לילדי הלהט"ב ולהורים כמו קמפיין זכויות האדם (HRC), פרויקט טרוור והורים, משפחות וחברים לסביות והומואים (PFLAG) מסייעים כיום בבניית מערכות תמיכה אישיות.

מחקר נוסף מגלה כי אימהות ומורים מדווחים על רמה גבוהה יותר של ביטויי חיבה בקרב ילדים ממשפחות לסביות, היענות לסביבה, סקרנות ודאגה לילדים צעירים יותר. לא נמצאו הבדלים בתפקודים קוגניטיביים, מנת משכל ויכולות מילוליות. לגבי טענת ההתעללות המינית, עולה כי שיעוריה אינם עולים על אלה שבשאר האוכלוסייה. מחקרים נוספים מתייחסים ליכולות הוריות של הורים ומוצאים אותן דומות לאלה של הורים הטרוסקסואלים. במשפחות לסביות האם הלא ביולוגית מעורבת לא פחות מהאם הביולוגית בגידול הילדים, ובאופן משמעותי יותר מהאב במשפחה הטרוסקסואלית.

תוצאות מחקר שערכה האקדמיה הלאומית להורות בבריטניה הראו כי ילדיהן של לסביות מצליחים יותר בחייהם מילדים אחרים. חוקרים בקולג' בירקבק, באוניברסיטת לונדון ובאוניברסיטת קלארק בארצות הברית שהגיעו למסקנות דומות הסבירו את התופעה בכך שזוגות חד-מיניים אינם מביאים לעולם ילדים "בטעות" ולכן תמיד מדובר באנשים שקיבלו החלטה מודעת לגדל ילדים.^[82] ועדה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, ארגון יוקרתי הנחשב לסמכות בנושא חינוך, קבע כבר לפני כמה שנים כי הומוסקסואלים ולסביות הם הורים טובים בדיוק כמו הטרוסקסואלים. דו"ח הוועדה, שהתבסס על עשרות מחקרים, קבע שלילדי הורים חד-מיניים לא נגרם כל נזק וגם לא בלבול בזהות המינית.^[83] מחקר נוסף שפורסם בשנת 2010 במגזין "Pediatrics" העלה תוצאות זהות.^[84]

מחקר אמריקאי שנעשה במסצ'וסטס גילה כי ילדים לזוגות הומואים ולסביות מגלים יותר סבלנות ופתיחות כלפי הסביבה ובתפישה של זוגיות.^[85] מחקר אחר, שנעשה באוניברסיטת מישיגן וכלל אלפיים משפחות גילה כי ילדים אלו מאושרים יותר מבני גילם במשפחות מסורתיות והוריהם משקיעים יותר בחינוכם, זאת לטענת החוקרים, בשל המאמץ הנדרש מההורים ליצור תא משפחתי באמצעות אימוץ או פונדקאות.^[86]

ראו גם – התנגדות לזכויות להט"ב

ההתנגדות להורות להט"בית נובעת בראש ובראשונה מהתנגדות למתן זכויות שוות ללהט"ב באופן כללי בדומה להטרוסקסואלים. מבין המתנגדים, רבים אינם מתנגדים ליחס שווה להומואים ולסביות כפרטים, אך מתנגדים בתוקף להכרה בתא המשפחתי של הומואים ושל לסביות, כזוג או כהורים.

במקרים רבים להתנגדות זו יש רקע תאולוגי. במדינות בהן יש לדת מעורבות רבה בפוליטיקה, ביניהן ישראל, המכשולים העומדים בפני הורות חד-מינית בדרך כלל גבוהים יותר.

התנגדות נוספת מושתתת על התאוריות ההתפתחותיות, על פיהן לאב ולאם תפקידים קריטיים, שאינם ניתנים להחלפה. תפקידה של האם בכל התאוריות חשוב במיוחד, ולפיכך משפחה חד-מינית נטולת אב, ובמיוחד נטולת אם, נתפסת כמכשלה גדולה בהתפתחותו של הילד. אולם לפי פרסום של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, לטענה זו אין בסיס מחקרי, ומחקרים רבים שנערכו בנושא, העלו כי ילדים שגדלו במשפחות חד-מיניות מתפתחים באופן תקין, ללא הבדל משמעותי ביחס לנטייתם המינית, זהותם המגדרית, וכישוריהם החברתיים והאישיים. עם זאת, בפרסום גם צוין שידוע פחות על הורות של הומואים מאשר על הורות של לסביות, שיחסית מעט מחקרים נערכו על הצאצאים בבגרותם, ושרבים מהמשתנים במחקרים הקיימים טרם נבדקו באופן שיטתי ולאורך זמן.^[87] טענות נוספות שמעלים המתנגדים להורות להט"בית הן שילדים ממשפחות חד-מיניות חשופים יותר לבלבול בזהותם המגדרית והמינית ועלולים ביתר קלות להפוך לחד-מיניים בעצמם, אולם האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה דחתה גם אותה כחסרת בסיס מחקרי, בכפוף לאותן הסתייגויות.^[88][89]

• זכויות להט"ב
• נישואים חד-מיניים
• אימוץ בקרב הקהילה הגאה
• אימוץ ילד על ידי הורה שני
• פונדקאות

• חיים אברהם "הורות, פונדקאות, והמדינה שביניהן" חוקים ט (2016).
• יעל אור, (2000). השוואה של הקשר הזוגי והתפקוד ההורי בקרב זוגות הטרוסקסואלים וזוגות לסביות. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.
• ריבי אפרת, (2009). זוגיות חד-מינית כהוויה היוצרת משמעות ייחודית. חברה ורווחה, כ"ט(1), 7-38.
• מירי בומבך, ורונלי שקד, (2002). מהפכה במוסד 'הזכות להורות' - תמורות בחברה הישראלית: דיון בסוגיית ההורות ההומו-לסבית (אורכב 30.09.2013 בארכיון Wayback Machine). רפואה ומשפט, 26, 121 - 130.
• עומרי גולדשטיין וורד שפילמן, "אמא יש רק אחת?" – בעקבות 10280/01 ירוס-חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה, הארת דין ב(2), התשס"ה
• חנן גולדשמידט, (2001). אימוץ, ידועים בציבור והומוסקסואליות; השלכות משפטיות על פסיקה בנוגע לאימוץ על ידי זוג חד-מיני. המשפט, 12, 43-34, 95-93.
• דן פרידלנדר, (2000). מוטיבציות לאבהות בקרב גברים הומוסקסואלים והטרוסקסואלים. עבודה לקבלת תואר מאסטר. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
• צבי טריגר, (2006). משפחות חורגות ו"רישיון הורות": מחשבות על הקשר בין הכרה בזכות להורות ובין הכרה בזוגיות בעקבות ע"ס 10280.01 ירוס-חקק נ' הי"מ. המשפט, 22, 44-51.
• רן לוי, (2005). אבהות אחרת: על קבוצת אבות הומוסקסואלים שהיו בקשר הטרוסקסואלי בעבר. עניין משפחתי: ביטאון האגודה לטיפול משפחתי. 51, 14-17.
• רות זפרן, (2007). אימהות יש גם שתיים: הגדרת אימהות לילד שנולד לבנות זוג מאותו המין. דין ודברים, ג(2), 351-398.
• ד"ר אילן אבירם, הורות אחרת? על הדומה והשונה בהורות חד-מינית, באתר פסיכולוגיה עברית, ‏7 בינואר 2011
• אריאל כהן-ארקין, (2012). אבהות הומוסקסואלית: משמעות הבחירה במודל-ההורי עבור גברים הומוסקסואלים החיים בזוגיות, עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון.
• אלון אורן, (2006). הבנייתה של משפחה הומוסקסואלית במודל 'הורות משותפת' עם אישה: הניעות בין האישי, הזוגי והמשפחתי, עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
• עדיטל בן-ארי ויואב לביא, בדרך לא סלולה: היבטים משפטיים, קהילתיים והוריים של משפחות חד מיניות, חיפה, אוניברסיטת חיפה, המרכז לחקר ולימוד המשפחה, 2007.
• אריאל כהן-ארקין, מגמות במחקר על אבות גאים, אוקטובר 2013, אתר GoGay.
• מיכל טמיר, "השפה העברית לא המציאה לי תואר - על כבודן של משפחות אלטרנטיביות בישראל", קריית המשפט ח (תשס"ט), 288–251.
• שחר ליפשיץ, הזכות להורות של בני זוג מאותו מין לנוכח אתיקת ההורות, מחקרי משפט, לד (תשפ"ב - 2022), 1-92.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הורות להט"בית

• אתר ההורות הלסבית Bmoms
• המרכז להורות אחרת
• פרוטוקול מס' 165 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האשה, בנושא "הכרעה בעניין מתן אימוץ לזוג לסביות" (פברואר 2005).
• אלון אורן, הבנייתה של משפחה הומוסקסואלית במודל 'הורות משותפת' עם אישה, באתר פסיכולוגיה עברית, ‏31 באוקטובר 2007
• גלית לוי, האם הורות חד-מינית פוגעת בילד?, באתר ynet, 12 בפברואר 2010
• ד"ר אילן אבירם, הורות אחרת? על הדומה והשונה בהורות חד-מינית, באתר פסיכולוגיה עברית, ‏7 בינואר 2011
• איתן גילור מילר, האם יש חשיבות לקשר הגנטי במשפחה חד מינית?, באתר הארץ, 8 ביולי 2018
• מיכל טמיר, ‏"השפה העברית לא המציאה לי תואר" - על כבודן של משפחות אלטרנטיביות בישראל, קריית המשפט ח', תשס"ט
• תת-אתר מקיף של איגוד הפסיכולוגים האמריקאי על הורות גאה (באנגלית)
• ילדים להורים הומואים ולסביות, ביטאון איגוד רופאי הילדים האמריקאי (באנגלית)
• עמדת איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי בזכות הכרה במשפחות גאות לצורך מתן מסגרת חוקית לילדיהן (באנגלית)
• שחר ליפשיץ, הזכות להורות של בני זוג מאותו המין לנוכח אתיקת ההורות, מחקרי משפט לד, 2022.
• לילך זוהר, זהר שרביט ואחרים, אפשרויות למימוש הרצון להורות בקרב זוגות להט"ב ויחידים - סקירה בין-לאומית של מדיניות ופרקטיקה, סקירה מאת מכון ברוקדייל בהזמנת שירות למען הילד במשרד הרווחה, 2022.

זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי	איחוד אזרחי • אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים • אימוץ חורג בקרב זוגות חד-מיניים • הורות להט"בית • התנגדות לזכויות להט"ב • טיפול המרה • טרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורט • נישואים חד-מיניים (מעמד משפטי) • צנזורה על נושאי להט"ב • שוויון הגירה • שינוי מגדר • שירות צבאי • תרומת דם • הומופוביה ברחבי העולם
בעולם	אוקיאניה אוסטרליה • איי שלמה • אי הפסחא • אי חג המולד • איי מריאנה הצפוניים • איי מרשל • איי קוקוס • איי קוק • גואם • הוואי • ואליס ופוטונה • ונואטו • טובאלו • טונגה • טוקלאו • מיקרונזיה • נאורו • ניואה • ניו זילנד • סמואה • סמואה האמריקנית • פולניזיה הצרפתית • פיג'י • פיטקרן • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי • קלדוניה החדשה אירופה אבחזיה • אולנד • אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • אי מאן • איסלנד • איי פארו • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גיברלטר • ג'רזי • גרנזי • גרמניה (גרמניה המזרחית) • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • טורקיה • טרנסניסטריה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סבאלברד • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • סן מרינו • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קרואטיה • קזחסטן • קפריסין • קריית הוותיקן • קפריסין הצפונית • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ אמריקה אורוגוואי • איי בהאמה • איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומים • איי הבתולה הבריטיים • איי טרקס וקייקוס • איי פוקלנד • אנגווילה • אנטיגואה וברבודה • איי קיימן • ארגנטינה • איי הבתולה של ארצות הברית • אל סלוודור • ארובה • ארצות הברית • אקוודור • בוליביה • בונייר • בליז • ברבדוס • ברזיל • ברמודה • גואטמלה • גוואדלופ • גיאנה • גיאנה הצרפתית • ג'מייקה • גרינלנד • גרנדה • דומיניקה • האיטי • האיים הקטנים המרוחקים של ארצות הברית • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • וונצואלה • טרינידד וטובגו • מונטסראט • מקסיקו • מרטיניק • ניקרגואה • סאבא • סורינאם • סנט אוסטטיוס • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט מארטן • סנט קיטס ונוויס • סן ברתלמי • סן מרטן • סן-פייר ומיקלון • פוארטו ריקו • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קוראסאו • קנדה אסיה אבחזיה • אוזבקיסטן • אזרבייג'ן • איחוד האמירויות הערביות • אינדונזיה • איראן • אפגניסטן • אקרוטירי ודקליה • ארמניה • בהוטן • בחריין • בנגלדש • ברוניי • גאורגיה • האיים המלדיביים • הודו • הונג קונג • הפיליפינים • הרשות הפלסטינית • וייטנאם • טאיוואן • טג'יקיסטן • טורקיה • טורקמניסטן • טיבט • יפן • ירדן • ישראל • כווית • לאוס • לבנון • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • מקאו • נפאל • סוריה • סין • סינגפור • סרי לנקה • עומאן • עיראק • ערב הסעודית • פקיסטן • צ'צ'ניה • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קירגיזסטן • קזחסטן • קטר • קמבודיה • קפריסין • קפריסין הצפונית • רוסיה • תאילנד • תימן אפריקה אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בנין • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גמביה • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • דרום אפריקה • דרום סודאן • האיים הקנריים • הארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת • הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • הרפובליקה של קונגו • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מדיירה • מיוט • מוזמביק • מלאווי • מלייה • מצרים • מרוקו • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאוטה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סומלילנד • סיירה לאון • סיישל • סנגל • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • צ'אד • קומורו • קמרון • קניה • ראוניון • רואנדה • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית • תוניסיה אחר הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית • זכויות להט"ב באיחוד האירופי • זכויות להט"ב במדינות ברית המועצות לשעבר • זכויות להט"ב במזרח התיכון • זכויות להט"ב בחבר העמים הבריטי
יחס הדת ללהט"ב	אסלאם • הדת הבהאית • הומוסקסואליות ודת • הלכה • טרנסג'נדריות ודת • יהדות • יהדות קונסרבטיבית • נצרות • סיקיזם • תנ"ך
לקטגוריה • לפורטל