עמותת הורות משותפת = טובת הילד

עמותת
"הורות משותפת = טובת הילד"
פעילות חברתית וחקיקתית
התאגדות עמותה
מדינה ישראל
מטה הארגון תל אביב-יפו
מייסדים גיא רוה
רותי דניאל
תקופת הפעילות 23 בנובמבר 2011 – הווה (13 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.shared-parenting.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הורות משותפת = טובת הילד היא עמותה שהוקמה במטרה לקדם את חלוקת האחריות ההורית המשותפת בין ההורים לאחר גירושים או פרידה, כך שכל אחד מהם יהיה שותף משמעותי בכל היבטי גידול הילד.

העמותה הוקמה ב-23 בנובמבר 2011, על ידי גיא רוה ורותי דניאל, כהמשך לפעילות מאז 2006, והיא מקדמת חקיקה, פועלת להוצאת, שינוי והתאמת חוזרים של גופים שונים כמו משרד הבריאות, משרד החינוך ומשרדים ממשלתיים נוספים; מפרסמת מאמרים בכלי התקשורת וברשת האינטרנט בנושאים הנוגעים לזכויות הורים החיים בנפרד; מנגישה מידע ומגישה עזרה פרטנית להורים הזקוקים למידע בתהליך הפרידה ולאחריו, וכן מגישה תביעות משפטיות כנגד גופים שאינם מקיימים חוקים הקשורים לפעילות העמותה.

בעמותה פעילים גברים ונשים על בסיס התנדבותי. יו"ר העמותה הוא גיא רוה.

הרקע להקמת העמותה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה הוקמה על מנת להביא לשינוי בחוק הישראלי הקיים (שינוי שכבר אומץ במדינות המערב) ובתפיסה החברתית הנובעת מהחוק, המנחים את הסדרת המשך הקשר בין ההורים ובינם לבין ילדיהם, בעקבות פרידה או גירושים:

  1. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות[1] חוקק בשנת 1962 ובו סעיף 25 (חזקת גיל הרך) הקובע שילד יהיה בחזקת אמו באופן אוטומטי עד גיל 6 (ובפועל עד גיל 18), למעט מקרים חריגים.
  2. הדין העברי, על פיו כלכלת הילד חלה על האב בלבד ועליו לשלם לאם מזונות מלאים לגידול הילדים, ללא קשר לרמת השתכרותו, או לפרקי הזמן בהם הילדים שוהים עמו.

לעמדת העמותה, חוקים ארכאיים אלו קובעים חלוקה שרירותית וחד ערכית בין הורים לאחר גירושים, על פיהם האם היא המטפלת הבלעדית בילדים בעוד שהאב הוא המפרנס הבלעדי, כתוצאה מכך, התפיסה החברתית הרווחת היא שהאם היא ההורה המועדף והעיקרי, בעוד שהאב הוא הורה משני. אולם, מחקרים בתחום מראים ששני ההורים חשובים מאוד לגידולו והתפתחותו של הילד.[2][3][4][5][6]

על רקע מצב חוקי וחברתי זה, קמה העמותה, שאוכלוסיית פעיליה מורכבת ברובה מהורים גרושים, אמהות ואבות כאחד, המצדדים בעיקרון האחריות ההורית המשותפת.

"אחריות הורית משותפת" הוא עקרון אשר הולך וצובר תאוצה בחברה הישראלית (גם אם בפיגור ניכר אחרי שאר מדינות העולם המערבי) ובא לידי ביטוי באופן חד משמעי במסקנות ועדת שניט, אשר קבעה כי לכל ילד זכות לקשר עם שני הוריו, כי אין מקום לחזקת הגיל הרך או להגדרות מפלות בין ההורים, כי כל תא משפחתי הוא יחיד ומיוחד, ובהתאם לכך תחולק האחריות ההורית בין ההורים אחרי פרידה או גירושים.

אחד העקרונות המרכזיים של העמותה הוא כי לצד חובתם של שני הורי הילד, החובה להבטיח קשר רציף, עקבי ומשמעותי של הילד עם שני הוריו, מוטלת על המדינה, הנדרשת להסיר את החסמים החוקיים והבירוקרטיים המונעים מהורים גרושים, כיום בעיקר מאבות, לממש את זכותם וחובתם ההורית לילדיהם.

העמותה פועלת לקידום המלצות ועדת שניט, אשר כלולות בתזכיר החוק "הורים וילדיהם", קידום המלצות ועדת שיפמן, קידום חוקים הקובעים שמידע הנוגע לילד יגיע לשני הוריו וכן ייזום וקידום חוקים ותקנות נוספים למען הורים גרושים או פרודים.

העמותה מפרסמת באמצעות אתר האינטרנט שלה, בקבוצת הפייסבוק שלה וכן באמצעות רשימת תפוצה בדוא"ל לכל המעוניין בכך, מידע נרחב ומקיף להורים בהליכי פרידה וגירושים, על תהליך הפרידה ועל הכלים והאפשרויות העומדים לרשותם. מאחר שידע מצמצם את אי הוודאות ותורם לביטחון, יש בו כדי לסייע לדין ודברים פחות חשדני ויותר רגוע ונינוח בין בני הזוג, אשר יאפשר להם להגיע לתוכנית הורות שתפעל לטובת כל הצדדים ובעיקר לטובת הילדים.

באתר העמותה ניתן גם למצוא ולהוריד "תוכנית הורות", אשר נכתבה מתוך מטרה לעזור להורים הגרושים, להיות ערים לכל הנושאים לקראת כתיבת הסכם הפרידה, אם בעצמם ואם בסיוע גורם שלישי.

כמו כן נמצא באתר מידע רב ועדכני בנושאים כגון: אפוטרופסות, משמורת משותפת, כלכלת ילדים (מזונות), מעבר מקום מגורים, פסקי דין עדכניים בנושאים רלוונטיים, מידע על ועדות ממשלתיות בתחום, והסברים כיצד להתמודד עם נושאים בירוקרטיים שונים, כמו קבלת מידע מגופים ומוסדות שונים, ובהם העירייה, בית הספר, קופת החולים והמוסד לביטוח לאומי.

בנוסף פועלת העמותה להפצת מידע רלוונטי על ידי אמצעי התקשורת השונים.

  • ייזום וקידום "חוק מסירת מידע להורה" (תיקון מספר 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) אשר הוגש לבקשת העמותה על ידי ח"כ יריב לוין וח"כ דב חנין. החוק אושר ב-17 במרץ 2010. חוק זה מחייב את משרד החינוך, עיריה ורשויות, קופות החולים, המוסד לביטוח לאומי ומוסדות פיננסיים, למסור מידע להורה על פי בקשה בכתב.
  • ייזום וקידום "חוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין" (תיקוני חקיקה) באמצעותו של ח"כ מאיר שטרית - החוק שאושר ב-23 בינואר 2012, ונכנס לתוקף בחודש יוני 2012, מאפשר את רישום מענו של האב ככתובת נוספת למשלוח מידע הנוגע לילד, מעיריות ורשויות, המוסד לביטוח לאומי, משרד התחבורה ומס הכנסה.
  • קידום שני חוזרים מול משרד הבריאות. החוזר הראשון מאפשר הנפקת כרטיס מגנטי לכל הורה המבקש זאת, כך שכל הורה, נשוי או גרוש, יוכל לקחת את ילדו לרופא במקרה הצורך. החוזר השני מאפשר לכל הורה לקבל סיסמה משלו עבור חשבון הילד באתר האינטרנט של קופת החולים. בעקבות פעילות זו, חלק מהקופות מנפיקות שני כרטיסים מגנטיים מיד עם לידת הילד.
  • ייזום ביטול סעיף 9א' בחוק המזונות, אשר הוגש לבקשת העמותה על ידי חבר הכנסת דב חנין. על ידי ביטול סעיף זה, יכולה כיום אשה גרושה המקבלת את המזונות דרך המוסד לביטוח לאומי, לנסוע לחו"ל ולא לאבד את זכאותה לתשלום זה, וזאת בכפוף למגבלות המצוינות בחוק. בעקבות פעילות העמותה בעניין, הגישו מספר חברות כנסת הצעה דומה.
  • ייזום הצעת תיקון חוק לביטול המונח "חד הורי" והחלפתו במונח "הורה עצמאי" באמצעותו של ח"כ מאיר שטרית – התיקון בחוק משפחות חד-הוריות (תיקון מס' 4 – החלפת מונח) אושר בכנסת ביום 19 במאי 2014, ובכך בוטלו המונחים "חד הורי" ו"משפחה חד הורית".[8][9]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 - באתר המשפטי "נבו".
  2. ^ אבי שגיא־שוורץ, תינוקות ופעוטות זקוקים לטיפול לילי של שני ההורים אחרי פרידה או גירושין, פורסם במסגרת "פסיכואקטואליה" - רבעון "הסתדרות הפסיכולוגים בישראל", עמ' 30, מאי 2014]
  3. ^ אבי שגיא-שורץ ותרצה יואלס, אמא, אבא, ומה איתי, אני זקוק לשניכם, באתר האינטרנט של החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה (מוזכר גם בדו"ח ועדת שניט ומציין מחקרים בנושא)
  4. ^ מאמר מאת פרופ' ריצ'רד וורשאק מאוניברסיטת טקסס, עליו חתומים 110 מומחים ממדינות שונות, שפורסם בכתב העת של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה -
    Social Science and Parenting Plans for Young Children: A Consensus Report
    University of Texas Southwestern Medical Center, Texas USA.
    Published By "the American Psychological Association", 2014.
  5. ^ לינדה לינדסן,
    Shared Parenting After Divorce: A Review of Shared Residential Parenting Research
    Department of Education, Wake Forest University, Winston-Salem, North Carolina, USA, Routledge, 2011.
  6. ^ מחקר מאת דר' רוברט באוסרמן -
    Child Adjustment in Joint-Custody Versus Sole-Custody Arrangements: A Meta-Analytic Review
    AIDS Administration/Department of Health and Mental Hygiene, USA.
    Published By "the American Psychological Association", 2002.
  7. ^ הרשימה המלאה של הישגי העמותה, באתר האינטרנט של עמותת "הורות משותפת=טובת הילד"
  8. ^ אתר למנויים בלבד מהיום אימרו: "הורה עצמאי" במקום "חד הורי", באתר TheMarker‏, 19 במאי 2014
  9. ^ סופית: במקום משפחה חד הורית – משפחה שבראשה הורה עצמאי, באתר הכנסת.