הזארה
 | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| כ-4.5 מיליון | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
 אפגניסטן 2,799,726 (2013)[1] איראן 1,134,000 (1993)[2] פקיסטן 550,000 (2007)[2] אוסטרליה 10,000 (2013)  אינדונזיה 3,800 (2014)[3] | |
| שפות | |
| פרסית דארי – הניב הזאריגי | |
| דת | |
| הרוב: שיעים (לרוב – תריסריים), מיעוט: סונים | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| עמים איראנים (פשטונים, פרסים, טג'יקים וכו') וטורקים-מונגולים אחרים (אוזבקים, טורקמנים, וכו') | |
  |
הזארה (בפרסית: هزاره, מן המילה הפרסית "הזאר" هزار – "אלף") הוא עם דובר פרסית – הניב הזראג'י – אשר חי ברובו במרכז אפגניסטן בחבל הזראג'אט או הזאריסטן וכן באיראן ובפקיסטן. ההזארה הם הקבוצה האתנית השלישית בגודלה באפגניסטן, בערך 9% מאוכלוסיית המדינה. דתם היא בעיקר אסלאם שיעי, ברובו תריסרי.
בני הזארה כוללים שבטים ממוצא טורקי (טוראני)-מונגולי, ביניהם השבטים ברלאס, ניימאן, אויראט, אוישון, טטאר, קרלוק, קפקצ'אק, אויגור, טורקמן, קזק, קרגיז וכו'.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם הזארה מוזכר לראשונה ב"באבורנאמה", ספרו האוטוביוגרפי של זהיר א-דין מוחמד שנודע כ"באבור", מייסד האימפריה המוגולית בתחילת המאה ה-16. הוא ציין את תושבי חבל ארץ הקרוי "הזאריסטן" שהיה ממוקם מערבה מקאבוליסטן, מצפון לע'זנה ודרומית-מערבית מחבל ע'ור. בדרך כלל רואים את השם הזארה כקשור למילה הפרסית "הזאר" שמשמעותה "אלף". לפי אחת ההשערות מדובר בתרגום פרסי למונח צבאי מונגולי "מינג" או "מינגאן" שציין יחידה בת אלף לוחמים בימי ג'ינגיס חאן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורו של העם ההזארי לא ברור עד תום. משוער כי בני ההזארה הם צאצאים של עמים טורקיים קדומים ומונגולים ממרכז אסיה. זאת, בשל הדמיון הפיזי בינם לבין המונגולים. בדיקות גנטיות מחזקות השערה זו.[4] על פי ההנחה המקובלת על ידי רוב החוקרים, ההזארה הם קבוצה אתנית שנוצרה מתערובת של מספר שבטים מונגוליים נוודים בתושבים איראנים מקומיים. חלק משבטי ההזארה נקראים על שמם של מפקדים מונגולים מפורסמים, למשל שבט 'טולאי חאן' שקרוי על שם טולוי – בנו הרביעי והצעיר ביותר של ג'ינגיס חאן.[5] בני הזארה עצמם מתגאים בדרך כלל במוצאם המונגולי הקדום. כיום פחות מקובלת ההשערה כי אבותיהם הגיעו בימי ג'נגיס חאן כשלפי מחקריו של פרנץ שומן (אחרי שנת 1962) הם ממוצא טורקי-מונגולי, ובעיקר טורקי (טוראני) והגיעו מאוחר יותר (במאה ה-15) ולא ממש בימי ג'נגיס חאן וצאצאיו. לפי ההשערה המקובלת ביותר, מוצאם הוא הטרוגני ומתבסס על כמה גלים של קבוצות מונגוליות-טורקיות שהתערבבו עם אוכלוסייה איראנית דוברת ניבים פרסיים. מציינים למשל, את התיישבות המונגולים "ניקודארי" במזרח איראן ואת גל המונגולים צ'גטאי מאסיה המרכזית, ואחריהם שבטים טורקיים-מונגוליים נוספים שדרכם נקשרה לאילח'אנים שגורשו מפרס ולטימורים והתיישבו בסופו של דבר בחבל הזאראג'ט או הזאריסטן.
הזארה תועדו כאמור לראשונה במאה ה-16 על ידי באבור, מייסד האימפריה המוגולית בהודו. הוא דיכא את התנגדותם ואחר כך גייס אותם לצבאו במסעו לכיבוש הודו. במאה ה-18 גויסו הגברים בני הזארה, יחד עם שבטים אחרים, לצבאו של אחמד שאה דוראני, שליטה של אפגניסטן ומיסדה של שושלת דוראן. במחצית המאה ה-19 אמיר אפגניסטן דוסט מוחמד חאן החל לגבות מיסים מההזארה, בתקופה זו הם זכו לאוטונומיה. לקראת סוף המאה ה-19 בימי שלטונו של עבד א-רחמן חאן, שסיפח את האזור ההזארי לאפגניסטן ושלל מההזארים את הזכויות שלהם, התקוממו ההזארה שלוש פעמים במרד מזוין נגד המשטר האפגני. במהלך המאה ה-20 המתיחות בין ההזארה לשלטון האפגני העמיקה עוד, ההזארה סבלו מהתנכלויות אלימות ומעושק כלכלי של השלטון והיו למיעוט אתני מופלה ונרדף.[6] לאחר שמשטר הטליבאן השתלט על אפגניסטן בשנים 1996–2001 המצב אף החמיר. הטליבאן ביצעו מספר מעשי טבח בבני ההזארה והכריזו בגלוי כי ירדפו אותם ויטבחו בהם. אלפי בני הזארה נרצחו על ידי הטליבאן[7], ששב לרדוף אותם גם במהלך מתקפות הטליבאן באוגוסט 2021.[8]
באופן מסורתי בני ההזארה כוללים עשרות שבטים. השבט הגדול ביותר נקרא דאיזנגי והוא מכיל יותר ממחצית בני ההזארה. שבטים גדולים נוספים הם שייח'-עלי, ג'אחורי, חאזניצ'י, אורוזגאני. מאז שההזארה נהיו אזרחים שווים באפגניסטן, נראה שההשפעה השבטית מידלדלת ויורדת.
עם ההזארה במאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית המאה ה-21, לאחר כיבוש אפגניסטן בידי ארצות הברית במלחמת אפגניסטן, חל שיפור ניכר במצבם של בני הזארה. בני הזארה רבים הצטרפו לצבא אפגניסטן, אחרים זכו למשרות ממשלתיות ולתפקידים משמעותיים ברשויות. ההזארי מוחמד מוחקיק אף התמודד לנשיאות אפגניסטן בשנת 2004, וההזארי קרים חאלי נבחר להיות סגן נשיא אפגניסטן. 61 הזארים נבחרו לבית הנבחרים האפגני והם מהווים 25% מהפרלמנט, כמו כן חמישה שרים בממשלה הם הזארים.[9]
בשנת 2011, בפיגועים שאורגנו על ידי קיצונים סונים בקאבול ובמזאר-י שריף, נהרגו כ-80 בני אדם, רובם בני הזארה, בפיצוצים עזים שאירעו בעת חגיגות חג העשוראא.
בני הזארה גם היו קורבנות של מקרי חטיפה בנתיבי התחבורה הראשיים שהסתיימו ברציחת בני הערובה.
ב-2015 נחטפו שבעה בני משפחה מקרב בני הזארה וראשיהם נערפו. בעקבות מותם צעדו מפגינים בני הזארה ליד ארמון הנשיאות בקאבול ודרשו הגנה יעילה יותר. בעת הפגנה אחרת של בני הזארה שנערכה בקאבול, ערך דאעש פיגוע התאבדות כפול, שבו נרצחו 80 מהמפגינים ונפצעו יותר מ-200.[10]
באוגוסט 2021 חזר ארגון הטאליבן לשלוט בקאבול הבירה, לאחר מסע כיבושים ברחבי אפגניסטן. לפי הפרסומים, נודע שאנשי הארגון רצחו בתחילת יולי 2021 תשעה גברים בני המיעוט ההזארי. ארגון זכויות האדם סבר שבפועל בוצעו מעשי רצח נוספים שלא דווחו, כי הטליבאן ניתק את רשתות התקשורת והסלולר באזורים רבים שאותם כבש[11].
|
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Muhammad Owtadoiajam. A Sociological Study of the Hazara Tribe in Baluchistan and Analysis of Social-Cultural Change, Hazaragi Academy, 2006
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג’פרי סטרן, איפה נמצא המיעוט הנרדף ביותר על כדור הארץ, באתר הארץ, 14 ביוני 2013- הזארה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הזרים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אוכלוסיית אפגניסטן, ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
- ^ 1 2 Gordon, Raymond G., Jr. (ed.), 2005. Ethnologue: Languages of the World, Fifteenth edition. Dallas, Tex.: SIL International. http://www.ethnologue.com
- ^ החיים החדשים של ההזארה באינדונזיה, אלג'זירה, 21/3/2014
- ^ Hartl, Daniel L.; Jones, Elizabeth W. Genetics: Analysis of Genes and Genomes. p. 308
- ^ Ratchnevsky, Paul (1991) Genghis Khan: His Life and Legacy Blackwell, Oxford, UK, p. 164, ISBN 0-631-18949-1
- ^ "HAZĀRA: ii. HISTORY". Alessandro Monsutti (Online ed.). United States: Encyclopædia Iranica. December 15, 2003. Retrieved 2012-08-09. http://www.iranicaonline.org/articles/hazara-2
- ^ MASSACRES OF HAZARAS IN AFGHANISTAN, משמר זכויות האדם, פברואר 2001
- ^ הטליבאן טובח בבני הזארה באפגניסטן, BBC
- ^ Many Karzai rivals find way to Parliament, פג'ווק אפגן ניוז, 22 בינואר 2011
- ^ פיגוע כפול בהפגנה בקאבול: כ-80 נהרגו, יותר מ-200 נפצעו, באתר וואלה, 23 ביולי 2016
- ^ "הטליבאן לא השתנה": דיווחים על זוועות מרחבי אפגניסטן, באתר ynet, 21 באוגוסט 2021
