היסאיצ'י טראוצ'י
 | |
| לידה | 8 באוגוסט 1879 יאמגוצ'י, יפן  |
|---|---|
| פטירה | 12 ביוני 1946 (בגיל 66) האיחוד המלאי |
| מדינה | יפן |
| השכלה | מכללת המטה של הצבא היפני |
| השתייכות | הצבא היפני הקיסרי |
| תקופת הפעילות | מ-1900 |
| דרגה | גנרל |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
הרוזן היסאיצ'י טראוצ'י (ביפנית: 寺内 寿一; 8 באוגוסט 1879 - 12 ביוני 1946) היה פילדמרשל בצבא היפני הקיסרי ומפקדה של קבוצת ארמיות המשלוח הדרומית במהלך מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טראוצ'י נולד במחוז ימאגוצ'י, בנו הבכור של ראש ממשלת יפן טראוצ'י מסטאקה. הוא סיים במחזור ה-11 של האקדמיה הצבאית הקיסרית בשנת 1900, ושירת במלחמת רוסיה–יפן.
לאחר המלחמה שב טראוצ'י למכללת המטה הצבאי, אותו סיים במחזור ה-21 בשנת 1909. הוא בילה זמן מה כנספח צבאי בגרמניה ועבד כמרצה באקדמיה הצבאית.
ב-1919, קיבל טראוצ'י את תואר הקזוקו קוֹשָׁאקוּ (רוזן 公爵), וקודם לדרגת קולונל. ב-1924 הוא קודם לדרגת מייג'ור-ג'נרל.
טראוצ'י קיבל את תפקד ראש המטה הכללי של צבא צ'וסן, הצבא היפני בקוריאה, בשנת 1927. לאחר קידומו לדרגת לוטננט-ג'נרל ב-1929, הופקדה בידיו "הדיוויזיה החמישית," ולאחר מכן, ב-1932, "הדיוויזיה הרביעית." ב-1934, הפך טראוצ'י למפקד "צבא טייוואן."
באוקטובר 1935, קודם טראוצ'י לדרגת גנרל, והחל להשתלב בסיעת קודו-הא, במסגרת הפוליטיקה הצבאית ביפן. לאחר מרד הנפל של 26 בפברואר 1936, היה טראוצ'י למועמד המועדף של הצבא לתפקיד שר המלחמה, עמדה שסייעה להסלמת העימות בין המפלגות הצבאיות והאזרחיות בפרלמנט היפני.
טראוצ'י חזר לתפקיד קרבי כאשר קיבל את הפיקוד על "ארמיית אזור צפון סין," מיד עם פרוץ מלחמת סין–יפן השנייה. ב-1938 הוענק לו עיטור מסדר השמש העולה מהדרגה הראשונה. ב-6 בנובמבר 1941, ניתן לו הפיקוד על קבוצת ארמיות המשלוח הדרומית, ומיד לאחר מכן החל להתוות ביחד עם אדמירל איסורוקו יממוטו את תוכניות הלחימה למערכה באסיה ובאוקיינוס השקט.
לאחר שהנהיג את קבוצת ארמיות המשלוח הדרומית לכיבוש דרום-מזרח אסיה, קבע טראוצ'י את מפקדתו בסינגפור. ב-6 ביוני 1943 קודם טראוצ'י לדרגת פילדמרשל, ובמאי 1944 עבר למפקדה בפיליפינים. כאשר התקדמותם של הכוחות האמריקאים הציבה את הפיליפינים תחת איום, עבר טראוצ'י למפקדה החדשה בסייגון, הודו-סין. לאחר שקיבל את הידיעות אודות ההפסד במערכה על בורמה ב-10 במאי 1945, לקה בשבץ. בין הימים 9 באוגוסט 1945 ו 11 באוגוסט 1945 פגש טראוצ'י משלחת אינדונזית בדאלאת וייטנאם ודן בבקשת סוקרנו ומשלחתו להעניק עצמאות לאינדונזיה. פגישה זאת היא המקור להכרה המעורפלת של יפן בעצמאות אינדונזיה, שהוכרזה ב 17 באוגוסט 1945, שבוע לפני שהיפנים התכוונו להכריז בעצמם על עצמאות אינדונזיה.
ב-12 בספטמבר 1945, נכנע גנרל סיישירו איטגאגי, ועמו 77,0000 חיילים יפנים, בסינגפור, וב-30 בנובמבר הגיש טראוצ'י את כניעתו הרשמית ללורד לואי מאונטבאטן בסייגון. הוא נפטר משבץ נוסף פחות משנה לאחר מכן, בשבתו במחנה שבויים במלאיה.
טראוצ'י העניק את הואקיזאשי שלו, שהייתה ירושה משפחתית, למאונטבאטן בעת כניעתו. החרב, שנוצרה ב-1413, שמורה כעת בטירת וינדזור. בשנות ה-80, כמעט היוותה החרב מוקד לתקרית דיפלומטית, כאשר אליזבת, המלכה האם רצתה להציגה לראווה בעת ארוחת ערב לכבודו של יורש העצר נרוהיטו, אולם המלכה אליזבת הטילה וטו בנושא.
טראוצ'י קבור בבית הקברות היפני בסינגפור.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Dupuy, Trevor N. The Harper Encyclopedia of Military Biography, Harper Collins Publishers Inc. 1992. ISBN 0-7858-0437-4.
- Fuller, Richard. Shokan: Hirohito's Samurai, London: Arms and Armor, 1992. ISBN 1-85409-151-4.
- Hayashi, Saburo. Kogun: The Japanese Army in the Pacific War, Textbook Publishers, 2003. ISBN 9780758187819.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- היסאיצ'י טראוצ'י, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- Ammenthorp, Steen. "Terauchi, Hisaichi", The Generals of World War II.
- Budge, Kent. "Terauchi, Hisaichi", Pacific War Online Encyclopedia..