הלוסק
| |||
 | |||
| מדינה |  בלארוס | ||
|---|---|---|---|
| וובלסט |  מוהילב | ||
| ראיון | הלוסק | ||
| גובה | 144 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 6,983 (1 בינואר 2024) | ||
| קואורדינטות | 52°53′28″N 28°41′19″E / 52.891111111111°N 28.688611111111°E | ||
  | |||
הלוסק (בבלארוסית: Глуск; ברוסית נהגה: גלוסק; בפולנית: Hłusk; ביידיש: האלוסק) היא עיירה בבלארוס, מרכזו המנהלי של מחוז משנה הלוסק במחוז מוהילב במזרח המדינה.
במהלך חלוקת פולין השנייה הפכה הלוסק לחלק מהאימפריה הרוסית (ומאז הקמת ברית המועצות בשטחה). העיירה נכבשה בידי הצבא הגרמני ב-28 ביוני 1941 ושוחררה בידי הצבא האדום ב-27 ביוני 1944.
יהדות הלוסק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיירה התקיימה קהילה יהודית משמעותית, ברבנותה שירת בראשית המאה ה-20 הרב אברהם יצחק צימרמן, לימים רבה של קרמנצ'וג, ואחריו חתנו הרב ברוך דב ליבוביץ שלימים פעל בקמניץ שבליטא.
בעת הכיבוש הגרמני בימי מלחמת העולם השנייה השומדה הקהילה היהודית במקום. בשנת 1941 הוקם גטו במקום, והוא מנה כ-700 יהודים, חלקם מהמקום וחלקם יהודי שצ'צ'ין. הם גורשו ב-16 באוקטובר 1942 לגטו בפיאסקי, משם נשלחו למחנה ההשמדה סוביבור. בנובמבר 1942 נשלחו למחנה ההשמדה מיידנק עוד כ-30 בעלי מלאכה שנשארו בגטו[1].
משפחות שלמות הצליחו ליהמלט אל היערות, ורבים מהם הצטרפו לשורות הפרטיזנים[2].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גלוסק, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
- "הלוסק", באתר השטעטל הווירטואלי
- גלוסק, באתר האנציקלופדיה ליהדות רוסיה (רו') (ברוסית)
- גלוסק ביברייסקיה אנציקלופדיה (ברוסית)
- גלוסק במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- לאוניד סמילוביצקי (רו'), גלוסק, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1672–1670), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
גלוסק (בלארוס), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו כאן.
- ^ קהילת יהודי גלוסק, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
בקרת זהויות  |
|
|---|