המאה ה-8 לפנה"ס

המאה ה-8 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 701 לפנה"ס. זוהי המאה השמינית לפני תחילת הספירה הנוצרית.

לפי דעת רוב החוקרים, ביוני 763 לפני הספירה התרחש ליקוי החמה האשורי ותועד כליקוי חמה בשנה התשיעית של שלטונו של מלך אשור אשור-דן השלישי. קביעה זו היא אחד העוגנים המרכזיים המאפשרים את הכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק.

במצרים העתיקה החלה השושלת ה-25 של הפרעונים השחורים מנוביה.

במסופוטמיה התפשטה האימפריה האשורית החדשה והטילה את חיתתה על כל עמי האזור לאורך המאה כולה.

ביוון התפתח האלפבית היווני והופיעו יסודותיה של תרבות יוון העתיקה ביצירותיהם של משוררים כהומרוס והסיודוס. המשחקים האולימפיים נוסדו, ומתיישבים יוונים הקימו מושבות רבות בארצות הים התיכון והים השחור. בתחום הפוליטי, התעצבה החוקה הספרטנית בידי המחוקק האגדי ליקורגוס, ואילו באתונה חל מעבר משלטון מלוכני לשלטון אצילים ארכוני.

באיטליה נוסדה העיר רומא ואופיה עוצב בידי מלכיה הראשונים והאגדיים. במקביל צמחה באיטליה התרבות האטרוסקית.

באירופה גופה התרחשו נדידות עמים שונות. שבטים גרמאניים חצו את הנהר נמן אשר ליד הים הבלטי בחיפושם אחר שטחי מרעה, וגם החלה ההתיישבות הקלטית בבריטניה.

בסין שלטה שושלת ג'ואו, אך במאה זו היא החלה לאבד בהדרגה את שלטונה הממשי.

באמריקה החלו האולמקים לבנות פרמידות, ובני המאיה החלו להתיישבותם בחצי האי יוקטן.

בהיסטוריה המקראית חלו תמורות גדולות ומרחיקות לכת במהלך המאה ה-8 לפנה"ס.

בראשית המאה הביס המלך יואש את הארמים בעידודו של הנביא אלישע, ושם קץ לשנים רבות של לחץ ארמי קשה על ישראל. בימי בנו ירבעם השני הגיעה ממלכת ישראל לשיא התפשטותה הטריטוריאלית בעידודו של הנביא יונה בן אמיתי. במקביל, עוזיהו מלך יהודה הוביל את ממלכתו לשיאים של עצמה צבאית ושגשוג כלכלי. שגשוג זה הוביל לבסוף לשחיתות וסיאוב שעוררו את תוכחות הנביאים הושע, עמוס ומיכה.

לאחר מות ירבעם השני ורצח בנו זכריהו באמצע המאה, נכנסה ממלכת ישראל לרצף מרידות ומשברים פנימיים שערערו את היחסים עם יהודה והובילו לבסוף לנפילת הממלכה בידי אשור והגליית אוכלוסייתה. ממלכת יהודה סבלה גם היא מהכיבוש האשורי בימי המלך חזקיהו והנביא ישעיהו, ובסופה של המאה הנהיג בה חזקיהו רפורמה דתית שריכזה את הפולחן בירושלים וביערה כל שריד לעבודה הזרה בממלכה.

• 

  796 לפנה"ס: מות המלך שלמה ופיצול ממלכת ישראל המאוחדת (לפי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית)
• 782 לפנה"ס: העיר ירוואן מוקמת בממלכת אוררטו (כיום זו בירת ארמניה).
• 776 לפנה"ס: המשחקים האולימפיים נערכים לראשונה ביוון העתיקה.
• 756 לפנה"ס: העיר היוונית קיזיקוס מוקמת באסיה הקטנה.
• 763 לפנה"ס: ליקוי החמה האשורי
• 753 לפנה"ס: אתונה עוברת משלטון מלוכני לשלטון אצילים ארכוני.
• 753 לפנה"ס: רומולוס רוצח את אחיו רמוס ומייסד את העיר רומא.
• 747 לפנה"ס: זכריהו מלך ישראל נרצח ושושלת בית יהוא מסתיימת.
• 745 לפנה"ס: תגלת פלאסר השלישי תופס את השלטון באשור לאחר מרד בעיר הבירה כלח.
• 743 לפנה"ס: פורצת המלחמה הראשונה בין ספרטה לבין מסניה.
• 738 לפנה"ס: תגלת פלאסר השלישי מביס קואליציית עמים בהנהגת עוזיהו מלך יהודה ומשליט את מרותו על ארצות סוריה.
• 735 לפנה"ס: פרדיקס הראשון עוזב את ארגוס וכובש את מקדוניה.
• 734~לפנה"ס: פקח בן רמליהו מלך ישראל חובר לרצין מלך ארם ויחד הם מורדים באשור וצרים על ירושלים.
• 734 לפנה"ס: העיר כלקיס מוקמת ביוון.
• 734 לפנה"ס: העיר סירקוזה מוקמת בסיציליה בידי יוונים דורים מקורינתוס.
• 732 לפנה"ס: תגלת פלאסר השלישי כובש סופית את ארם, מספח את הגלעד והגליל ומגלה רבים משבטי ישראל. בנוסף הדיח את פקח והמליך תחתיו את הושע בן אלה.
• 728 לפנה"ס: פִּיי (פיענח'י) מלך נוביה פולש למצרים, מכניע אותה ומייסד שושלת הפרעונים ה-25.

  

• 724 לפנה"ס: שלמנאסר החמישי מלך אשור צר ללא הצלחה על האי צור, ולבסוף נאלץ לסגת והסתפק בגביית מס.
• 724 לפנה"ס: סיום מלחמת מסניה הראשונה בניצחונה של ספרטה.
• 722 לפנה"ס: שומרון נכבשת על ידי שלמנאסר החמישי מלך אשור, וממלכת ישראל נחרבת ותושביה גולים למסופוטמיה.
• 722 לפנה"ס: התמוטטות השלטון המרכזי בסין ותחילת תקופת האביב והסתיו: להלכה שלטה שושלת ג'ואו, אך בפועל נחלקה סין למספר ממלכות יריבות.
• 720 לפנה"ס: סרגון השני מלך אשור מביס קואליציה של מלכי חמת, סימירה, ארפד ודמשק, ומחריב את חמת וקרקר.
• 717 לפנה"ס: סרגון השני מייסד את דור שרוכין כבירתה החדשה של האימפריה האשורית.
• 716 לפנה"ס: נומה פומפיליוס מולך ברומא לאחר רומולוס.
• 711 לפנה"ס: שַׁבָּכָּה, מלך נוביה ואחיו של פִּיי, כבש שוב את מצרים וחידש את שלטונו בה.
• 706 לפנה"ס: העיר טאראנטו מוקמת בדרום איטליה על ידי מהגרים ספרטנים.
• 704 לפנה"ס: סנחריב מלך אשור מעביר את בירתו לנינוה.
• 701 לפנה"ס: חזקיהו מלך יהודה מורד באשור יחד עם שַׁבָּכָּה מלך מצרים ונוביה.
• 701 לפנה"ס: סנחריב מלך אשור פלש ליהודה וכבשה תוך החרבת מרבית היישובים ובכללם העיר השנייה בחשיבותה לכיש, אך המצור שהטיל על ירושלים כשל והוא הסתפק בכניעת חזקיהו ונסוג לאשור.

• דור שרוכין
• טאראנטו
• טרבזון
• ירוואן
• כלקיס
• רומא
• סופיה^[1]

• תגלת פלאסר השלישי. מייסד האימפריה האשורית החדשה.
• ארגיסטוס מלך אוררטו. בימיו הגיעה הממלכה לשיא כוחה.
• סרגון השני, אחד מגדולי מלכי אשור ואחד מהמצביאים הגדולים בעת העתיקה.
• סנחריב מלך אשור.
• פִּיי מלך מצרים ונוביה, מייסד שושלת הפרעונים ה-25.
• רומולוס ורמוס מייסדי רומא המיתולוגיים.
• נומה פומפיליוס, מלכה השני של רומא, לו מיוחס לוח השנה הרומי ומשרת הכהן הגדול, הפונטיפקס מקסימוס.
• מידאס מלך פסינוס, עיר בפריגיה.
• ליקורגוס, המחוקק האגדי של ספרטה.
• הומרוס, גדול משורריה של יוון העתיקה.
• הסיודוס, משורר אפי יווני.

• ירבעם השני מלך ישראל.
• עוזיהו מלך יהודה.
• חזקיהו מלך יהודה.
• ישעיהו הנביא, נביא שפעל ביהודה מימי עוזיהו ועד חזקיהו.
• יונה בן אמיתי, נביא שפעל בימי ירבעם השני, ונודע בשליחותו הנבואית לנינוה בירת אשור.
• הושע בן בארי, נביא שפעל בממלכת ישראל מימי ירבעם השני ועד חורבנה.
• עמוס, נביא שפעל בממלכת ישראל בימי ירבעם השני ועוזיהו.
• מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי, נביא שפעל ביהודה בימי יותם, אחז וחזקיה.

• רישום ליקוי חמה ראשון בסין.
• פיתוח כתב דמוטי במצרים.
• פרסום ספר אופנישדות הקדוש של ההינדים.
• האלפבית היווני מן הכתב הפיניקי הקדום.

• נכתבו במאה זו טקסטים שעתידים להיכנס לאנתולוגיית השירה הסינית המוקדמת ביותר שנכתבה, הקלאסיקה של השירים. על פי הערכות, בתקופה זו השירים מתאפיינים בהתמקדות בתיאור ימי הפאר הגדולים ביותר של שושלת ג'ואו, ובתיאור ראשית שקיעתה, שירים ששימשו לפולחן, ושירים המתייחסים ל-15 המדינות שנמצאות לאורכו של הנהר הצהוב^[2][3].

מדיה וקבצים בנושא המאה ה-8 לפנה"ס בוויקישיתוף

• ניר חסון, נחשף פפירוס בן 2,800 שנה עם התיעוד הקדום ביותר למלה "ירושלים" בעברית, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2016