המשבר הפוליטי בחוף השנהב (2010–2011)

המשבר הפוליטי בחוף השנהב
(2011-2010)

מחנה פליטים של האו"ם, בגבול ליבריה-חוף השנהב, 2011
תאריכים	28 בנובמבר 2010 – 11 באפריל 2011 (135 ימים)
מקום	חוף השנהב חוף השנהב
תוצאה	הנשיא לוראן גבאגבו נלכד על ידי כוחות האופוזיציה בסיוע צבאי מצרפת, אלאסן ואטארה החל לכהן בפועל כנשיא. כוחות ואטארה יעבירו את הנשיא גבאגבו לבית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה.
הצדדים הלוחמים חוף השנהבתומכי גבאגבו צבא חוף השנהב משטרת חוף השנהב החזית העממית חוף השנהב תומכי ואטארה: סיעת הרפובליקנים יחידות קומנדו התנועה הפטריוטית של חוף השנהב (הכוחות החדשים של חוף השנהב) התנועה הפופולרית של המערב הגדול (הכוחות החדשים של חוף השנהב) התנועה לצדק ושלום (הכוחות החדשים של חוף השנהב) או"םמשימת האו"ם בחוף השנהב צרפת הכוחות המזוינים של צרפת כוחות לא ידוע לא ידוע אבדות 41-61 שוטרים וחיילים מעל 50 הרוגים מסיעת הרפובליקנים 2 הרוגים מ"הכוחות החדשים של חוף השנהב" 4 הרוגים ו-16 חיילי או"ם פצועים סך הכל הרוגים: כ-1,500 הרוגים, כמאה נעדרים ולמעלה ממיליון פליטים

המשבר הפוליטי בחוף השנהב פרץ בדצמבר 2010, בשל ניצחונו של אלאסן ואטארה בבחירות שגבר על הנשיא המכהן לוראן גבאגבו, אלא שגבאגבו סירב לפנות את כסאו והכריז כי תוצאות הבחירות פוברקו. הסכסוך הפך לעימות מזוין שגבה את חייהם של כ-1,500 בני אדם, והסתיים רק באפריל 2011 - עם התערבות כוחות צבא צרפתיים.

הרקע למשבר הפוליטי בחוף השנהב, שפרץ לקראת פתיחת שנת 2011, מקורו בבחירות לנשיאות המדינה שנערכו בנובמבר 2010 ובהן ניצח אלאסן ואטארה, מנהיג סיעת הרפובליקנים. הוא גבר על הנשיא המכהן לוראן גבאגבו, אך האחרון סירב לפנות את כסאו למרות הלחץ הבינלאומי עליו. ואטארה זכה לתמיכת מיליציית המורדים המוסלמים השולטים מצפון לקווי הפסקת האש, בעוד גבאגבו שולט בדרום הנוצרי העשיר, בו מרוכזת עיקר הפעילות הכלכלית של חוף השנהב - הכוללת נתח של שליש מייצוא הקקאו העולמי. גבאגבו מגובה בכוחות צבא ומשטרה, כמו גם מסיוע של שירותי ביטחון המדינה, בעוד ואטארה נתמך על ידי יחידות קומנדו חתרניות, אותן אלה שהיו מעורבות במלחמת האזרחים הראשונה במדינה.

על רקע המשבר אירעו במדינה אירועים אלימים, שהביאו לחששות במערב מפני פרוץ מלחמת אזרחים בעלת אופי אתני^[1].

• 
  אלאסן ואטארה, הנשיא הנבחר של חוף השנהב
• 
  לוראן גבאגבו, נשיא חוף השנהב בשנים 2000–2010.

מלחמת האזרחים השנייה בחוף השנהב, כפי שמכונים האירועים, היא ההתנגשות בין כוחות ואטארה לכוחות גבאגו, שמתבצר בארמון הנשיאות באבידג'ן ומסרב להכיר בתוצאות הבחירות. האירועים לוו בהרג אזרחים ואנשי שני הצדדים. המאבק תפס כותרות נרחבות בעולם, בשל היותה של חוף השנהב לאחת מיצואנית הקקאו הגדולות בעולם וחשש שהמשבר יוביל לעלייה במחירי הקקאו.

בינואר 2011 המשבר העמיק לכדי מאבק מזוין בין שני הנצים ובמרץ אותה שנה החמיר המשבר לכדי מלחמה של ממש, שבו מעורבים כוחות שיטור וצבא מקומיים ויחידות צבא זרות, בעיקר של צבא צרפת והאו"ם (UNOCI, משימת האו"ם בחוף השנהב).

במרץ 2011, התקדמו כוחותיו של ואטארה אל הבירה אביג'אן ואז השתלטו כוחות האו"ם על נמל התעופה הבינלאומי של אביג'אן, ונטלו לעצמם את תפקידי השיטור על עיר הבירה. ב-31 במרץ ירו כוחות התומכים בגבאגבו לעבר כוחות האו"ם בקרב שנמשך שעות ובכמה חלקים בעיר. כמה שומרי שלום נפצעו.

באפריל 2011 חלו התפתחויות משמעותיות במשבר שבמסגרתו, חיילי האו"ם וכוחות צבא צרפתיים סייעו למורדים, תומכיו של ואטארה, להשתלט על עיר הבירה אביג'אן. במהלך מבצע משולב של הכוחות חולצו במבצע דרמטי אנשי שגרירות ישראל, כ-10 במספר, שהתבצרו בבניין השגרירות וספגו מטחי אש כבדים, בעת שהותם בבניין.

ב-11 באפריל 2011 פרצו כוחות מיוחדים של צבא צרפת לארמון הנשיאות ברובע קוקודי באביג'אן ועצרו את לוראן גבאגבו, הנשיא שמסרב להודות בתבוסתו בבחירות 2010^[2]. מיד לאחר מעצרו, הוא הועבר לידי הכוחות הנאמנים לנשיא הנבחר, ואטארה, וגבאגבו הועבר למעצר בית תחת אבטחה כבדה.

ב-18 באוגוסט 2011, הואשמו לוראן גבאגבו ורעייתו סימון על ידי בית המשפט בחוף השנהב באשמת ביזה, שוד, מעילה וביצוע פשעים כלכליים. התובע בבית המשפט היה קאודיו קופי שמסר כי רעייתו של גבאגבו כבר הואשמה בשורת סעיפים בפשעי כלכלה והועברה לבית הכלא לנשים^[3].

מדיה וקבצים בנושא המשבר הפוליטי בחוף השנהב בוויקישיתוף

• סוכנויות הידיעות, קרבות קשים בבירת חוף השנהב: הנשיא מתבצר, באתר ynet, 2 באפריל 2011
• סוכנויות הידיעות, המלחמה בחוף השנהב: טבח, אונס ושריפת כפרים, באתר ynet, 10 באפריל 2011