המשטרה הירוקה

	ערך שניתן לשפר את מקורותיו
	בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

	יש לעדכן ערך זה.
	ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית.	עדכון

המשטרה הירוקה

מידע כללי
מדינה	ישראל ישראל
משרד אחראי	המשרד להגנת הסביבה
תאריך הקמה	1990 1991
תאריך פירוק	1990
מנהל	יוסי בר
מטה מרכזי	בניין ג'נרי 2, רחוב בנק ישראל 7, ירושלים

המשטרה הירוקה היא הזרוע העיקרית של המשרד להגנת הסביבה הישראלי בתחום האכיפה הפלילית, הפיקוח וההרתעה. ראשיתה של המשטרה בסיירת ארצית לאיכות הסביבה, שהוקמה ביוני 1990 במסגרת רשות הגנים הלאומיים אך הפסיקה לתפקד בסוף אותה שנה. ב-1991 החלה הסיירת הארצית לאיכות הסביבה לפעול כגוף מטה ארצי במשרד להגנת הסביבה על מנת לאכוף את התקנות, את הצווים ואת ההנחיות של המשרד. ב-2000 קיבלה הסיירת באופן רשמי את השם "המשטרה הירוקה".

בנוסף למשטרה הירוקה להלן הגופים הנוספים המבצעים תפקידי אכיפה במשרד להגנת הסביבה:

אגף חופים וים - האגף האחראי לשימור החופים ולאכיפת החוקים הקשורים לים. האגף מטפל בכל התחומים הקשורים למניעת זיהום ים באמצעות ביקורות בכלי שיט, נמלים ומעגנים, במסופי דלק ימיים ומתקני תדלוק חופיים, במפעלי תעשייה ובמכוני טיהור שפכים. האגף עורך סיורים לאורך החופים בכלי רכב ובכלי שיט. בנוסף, עוסק באכיפה פלילית בתחום מניעת זיהום ים.

מערך ברירות משפט – היחידה שבה מרוכז הטיפול האדמיניסטרטיבי הכולל דוחות שניתנים בתוקף צווי ברירות משפט שבסמכות השר להגנת הסביבה, הכסף שנגבה מועבר לשמירת ניקיון הסביבה. המערך גם מופקד על הטיפול בבקשות לביטול הודעות קנס, בקשות להישפט ובבקשות לביטולן או להפחתתן של תוספות פיגורים.

מערך הגבייה – הגורם המופקד על גביית הקנסות ועל גביית הסכומים שנפסקו בפסקי דין שלא שולמו במועד.

מערך נאמני ניקיון – הגורם הממונה על קשר עם נאמני ניקיון, על גיוס נאמני ניקיון חדשים, על הכשרתם ועל הסמכתם.

מערך הגנה על בעלי חיים – הגורם המקדם את יישום חוק צער בעלי חיים בעזרת מתנדבים. החוק מאפשר להעמיד לדין, באמצעות משטרת ישראל, את המתעלל בבעלי חיים ולהוציא אותם מידיו.

המשטרה הירוקה מחולקת לשישה מחוזות גאוגרפים על פי הפירוט הבא:

• מחוז צפון – מונה 5 מפקחים
• מחוז חיפה – מונה 4 מפקחים
• מחוז מרכז – מונה 3 מפקחים
• מחוז ירושלים – מונה 4 מפקחים
• מחוז תל אביב – מונה 4 מפקחים
• מחוז דרום – מונה 4 מפקחים

המפקחים אחראים על טיפול באכיפה במחוז עבודתם ועבודה מנהלית שוטפת. לרוב גרים המפקחים באזור בו הם עובדים. הפעילות כוללת קיום ביקורות בעסקים, מפעלים ורשויות, הנמצאים בתהליכי אכיפה מנהליים או פליליים וכן ביצוע סיורי שטח, איסוף מודיעין ועוד. לרשות המפקחים עומד ציוד מגוון, כגון רכבי שטח, נשק, ציוד צילום וציוד הקלטה.

בנוסף למחוזות, נמצאים במשטרה הירוקה 2 מפקחים שתפקידם בדיקת זיהום אוויר מכלי-רכב, ושבעה עובדי הנהלה.

מפקחי המשטרה הירוקה משתלמים במהלך השנה בתחומים אלו:

• תחומים סביבתיים שהמשרד להגנת הסביבה מופקד עליהם, כגון דיגום סביבתי והפיקוח על אזבסט.
• תחומים הקשורים להיבטים מבצעיים, כגון חקירות והיבטים משפטיים של הפעילות (למשל דיני ראיות והוראות חוק סדר הדין הפלילי).^[1]

סמכויות המשטרה הירוקה נובעות מהסמכת המפקחים על ידי השר לאיכות הסביבה והשר לביטחון פנים. המשטרה הירוקה מבצעת חקירות מכוח כל אותם חוקים ותקנות שעיסוקם בשמירה נאותה של הסביבה ועליהם מתבססים מפקחי המשטרה הירוקה בעת פתיחת תיקי חקירה:

• חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984
• חוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961
• חוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב-1962
• חוק לסילוק ולמחזור צמיגים, התשס"ו-2007
• חוק חומרים מסוכנים, התשנ"ג-1993
• חוק המים, התשי"ט-1959
• חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968
• חוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו-1966
• פקודת בריאות העם, 1940
• חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999

תיקי החקירה נפתחים כנגד תאגידים, עסקים, רשויות מקומיות וגורמים פרטיים. בין סמכויות המשטרה הירוקה, עצירה ועיכוב וחקירה של עברייני סביבה, מתן ברירות קנס, הגשת כתבי אישום, תפיסת כלי רכב המעורבים בזיהום סביבתי, פתיחת תיק חקירה. על מפקחי המשטרה הירוקה ישנה מגבלה מסוימת באכיפת המפגעים הסביבתיים ולכן באופן קבע קיים מספר שוטרים מצומצם המסופחים ממשטרת ישראל ומקבלים משכורת מהמשרד להגנת הסביבה ותפקידם לבצע את כל הפעולות הנדרשות על מנת לבצע עיכוב, חקירה ומעצר של חשוד.

תחומי הפיקוח וההרתעה המרכזיים:

• ביצוע פעולות של פיקוח סביבתי בתחומים שהמשרד להגנת הסביבה מטפל בהם, כגון ניקיון, מים ושפכים, חומרים מסוכנים (חומ"ס) וסביבה חקלאית.
• מתן מענה אכיפה עצמאי בתחומים שהמשרד להגנת הסביבה מופקד עליהם אך הם אינם בטיפול שוטף של המחוזות, כגון פיקוח על עבודות אזבסט, פקדון על מכלי משקה, שילוט דרכים.
• עריכת מבצעי אכיפה וקיום פעילות מרוכזת במגוון נושאים סביבתיים, על פי היעדים שנקבעו על ידי המשרד להגנת הסביבה. לעיתים המבצעים נערכים על ידי המשטרה הירוקה בלבד ולעיתים בשיתוף עם רשויות מקומיות, איגודים ויחידות סביבתיות, משטרת ישראל, רשות הטבע והגנים ומינהל מקרקעי ישראל.

המשטרה הירוקה מתוקצבת במסגרת התקציב הכולל של אשכול האכיפה של המשרד להגנת הסביבה שהוא כחצי מיליון שקל.^[2]

בנושאי אכיפה, במפגעים שהם תוצאה של עבירה נקודתית ויש להם מאפיינים מסוימים נמסרות הודעות תשלום קנס בגובה של 250 ש"ח – 8000 ש"ח. ע"פ הפירוט הבא :^[3]

• עבירות של שמירת הניקיון 250 ש"ח - 8000 ש"ח
• עבירות של תנאים תברואתיים בתחנת דלק - 660 ש"ח
• עבירות של אי מניעת מפגעי יתושים - 1500 ש"ח - 3000 ש"ח
• עבירות של זיהום אוויר של כלי רכב בדרך - 500 ש"ח - 1500 ש"ח
• עבירות של פיקדון על מכלי משקה - 330 ש"ח - 660 ש"ח
• עבירות של אי פינוי יריעות פלסטיק - 500 ש"ח - 960 ש"ח

לנאמן ניקיון של המשרד להגנת הסביבה אין סמכויות אכיפה כלל, סמכויות היחידות מצויות בידי המפקח בלבד. רוב הדוחות של הפקחים הם מסוג ברירת משפט שבו ניתנת האפשרות שלא לשלם את הקנס אלא לעמוד למשפט. כאשר כל בקשה להישפט מעוברת מהמשרד להגנת הסביבה למשרד עורכי דין פרטי הממשיך את הטיפול בנושא.

אכיפת השלכה פיראטית של פסולת - הפעילות האמורה נעשית בשיתוף פעולה עם המדור להגנת הסביבה של משטרת ישראל. שיתוף פעולה זה מאפשר שימוש בסמכויות שאינן מוקנות למפקחי המשטרה הירוקה, כגון הסמכות לתפוס כלי-רכב. יצוין כי כמות פסולת הבניין הנוצרת בישראל, ובכלל זה עודפי עפר, מוערכת בכ-7.5 מיליוני טונות בשנה. כ-80% מהפסולת מושלכת בשטחים פתוחים, בשדות ובצד הדרך. לא ברור כמה פסולת בניין נמצאה בעשרות כלי-הרכב שנתפסו בשנתיים האחרונות, אולם כפי הנראה מדובר ב"טיפה בים".

בדיקת זיהום אוויר מכלי-רכב -המשטרה הירוקה מפעילה שלוש או ארבע ניידות לצורך בדיקות זיהום אוויר בצד הדרך. בדרך כלל אנשי המשטרה הירוקה או שוטרי המדור לאיכות הסביבה במשטרת ישראל עוצרים כלי-רכב ועורכים להם "בדיקה בהאצה חופשית". בבדיקה זו מעבירים את הרכב להילוך סרק, מנקים שאריות פליטה מצינור הפליטה של הרכב, לוחצים את דוושת התאוצה למהירות המקסימלית של המנוע ומודדים את ערך הפליטה. חוזרים על הפעולה 3–5 פעמים ורושמים את הערכים הנמדדים במחשב. זמן הבדיקה הכולל הוא כ-10 דקות. האכיפה משמעה, בין השאר, מסירת הודעות תשלום קנס ואף הורדת כלי-הרכב המזהמים מהכביש, אם יש צורך בכך.^[4]

נוסף על שיתוף הפעולה עם משרדי המחוזות של המשרד להגנת הסביבה, רבות מפעולותיה של המשטרה הירוקה הן בשיתוף פעולה עם הגופים הבאים:

• רשויות מקומיות
• איגודים ויחידות סביבתיות
• משטרת ישראל – היחידה הארצית לפשיעה כלכלית, יחידת אתג"ר
• רשות הטבע והגנים – הסיירת הירוקה שרשות הטבע והגנים מפעילה עם מינהל מקרקעי ישראל, היחידה למניעת שריפות של רשות הטבע והגנים, קרן קיימת, משרד הביטחון ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר
• מינהל מקרקעי ישראל.
• היחידה לאכיפה סביבתית של אשכולות הנגב.

הלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה הפיצה ב-29 במאי 2008 את תזכיר חוק אכיפה סביבתית, התשס"ח - 2008. מטרת החוק המוצע היא לעגן את תפקידו של מפקח הגנת הסביבה בחוק, ולהרחיב את אוסף הסמכויות הנתון לו לצורך אכיפת החקיקה הסביבתית, וכך לשפר ולייעל את האכיפה הסביבתית. עיקרי החוק המוצע:

• הצעת החוק מבקשת לקבוע כי השר להגנת הסביבה רשאי להסמיך מפקחי הגנת סביבה;
• הצעת החוק מבקשת לקבוע את התנאים והכשירויות בהם יעמדו מפקחי הגנת הסביבה;
• הצעת החוק מבקשת להעניק למפקחי הגנת הסביבה, מגוון סמכויות, בין השאר - הסמכות לערוך מדידות וליטול דוגמאות של חומרים, הסמכות לערוך חקירה, סמכות לבקש צו חיפוש מבימ"ש ולבצעו, וכן סמכות לעכב אדם עד לבואו של שוטר.

• המשטרה הירוקה של רוסיה

• אתר האינטרנט הרשמי של המשטרה הירוקה