הנס הלוויג

הנס הלוויג
Hans Helwig

לידה	25 בספטמבר 1881 המסבך, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	24 באוגוסט 1952 (בגיל 70) המסבך, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מדינה	גרמניה
דרגה	בריגדפיהרר
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
אות הזהב המפלגתי

הנס הלוויג (בגרמנית: Hans Helwig.‏ 25 בספטמבר 1881 - 24 באוגוסט 1952) היה פוליטיקאי במפלגה הנאצית, ותיק מלחמת העולם הראשונה, גנרל אס אס ומפקד מחנה ריכוז. מילא מספר תפקידים בתנועה הנאצית לאורך השנים. הוא נולד ונפטר בהמסבך (אנ').

הנס הוא בנו של שומר יערות, הצעיר מבין 15 ילדים. הוא התגייס בגיל 19 לצבא הקיסרות הגרמנית, עלה לדרגת רב-סמל בגדוד חי"ר, ובתחילת 1914 מונה לפקיד בבית משפט. הלוויג היה כמה חודשים מחוץ לצבא, וכאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה הוא התגייס מחדש ושירת בחזית המערבית והמזרחית.

הלוויג חזר לתפקידו בבית המשפט ולאחר מכן מונה לפקיד במשרד המשפטים הגרמני. למרות מצבו האישי לא נפגע בעקבות מלחמת העולם הראשונה, בכל זאת התרעם הנס על המצב בבאדן מולדתו שנכבשה מחדש על ידי צרפת ובלגיה ב-1923. הוא היה מעריץ של אדולף היטלר מהקמת התנועה הנאצית, והוא הושעה מעבודתו בעקבות הפוטש במרתף הבירה, שאותו הילל בעבודה. בשלב זה הנס כבר היה רשמית חבר באס אה.

כשהושעה מעבודתו, להנס היה זמן רב יותר להקדיש לאס אה ולמפלגה הנאצית. הוא ייסד את הסניף המקומי של המפלגה הנאצית ב-1925, ונבחר לחבר מועצת העיר זמן קצר לאחר מכן. באותה תקופה בבאדן נשלטה הפוליטיקה הנאצית על ידי היינריך הימלר ורוברט היינריך וגנר, שנאבקו בניהם מאבק שבו בסופו של דבר התייצב הנס לצד הימלר, ועזב את האס אה לטובת האס אס ב-1929. בהיותו בן 48, שנחשב כבעל אינטליגנציה נמוכה, לא היה ברור מה הוא יכול להועיל לאס אס, אבל בכל זאת הוא התקבל בהתלהבות הן בשל ידידותו עם הימלר והן בשל העובדה שהוא היה נאמן למפלגה הנאצית והושעה מעבודתו בגלל הנאציזם שלו.

הלביג עקב תחילה אחרי קריירה בפוליטיקה הנאצית, בעקבות אישור אישי לאדולף היטלר מהימלר. בבחירות הפדרליות בגרמניה (יולי 1932) הוא מונה לציר לרייכסטאג ואין תיעוד שהוא השיג דבר במהלך תקופתו הקצרה בשם. בינתיים יריבו הוותיק וגנר ביסס מחדש את שליטתו בבאדן, הימלר עזב ומונה לרייכספיהרר אס אס, ובכך לא היה מועמד בבחירות הפדרליות בגרמניה (נובמבר 1932), במקום זאת הבטיח את הורדתו ללנדטאג של רפובליקת באדן, גוף שבוטל בעקבות ההשתלטות הנאצית.

בשל שירותו הצבאי הארוך שירת בתחילה באס אס כמפקד גדוד. לאחר ההשתלטות הנאצית הוא מונה למפקד כלא בברוכסל (אנ'), אך לא החזיק בתפקיד זמן רב בשל אופי העבודה. בעקבות התמוטטות עצבים הוא פרש מתפקידו באס אס אך נדהם לגלות שהפנסיה שלו היא רק ל-202 מארק בחודש. הנס החלים מבעיותיו הבריאותיות במהירות וביקש לחזור לאס אס. הוא התקבל מחדש משום שירותו הארוך (שזיכה אותו באות הזהב המפלגתי) ונאמנותו.

בשלב זה לא היה ברור איזה תפקיד יכול למלא הלוויג באס אס וקצין בכיר כתב מכתב אישי להימלר בעניין זה. בתוך המכתב הוצע כי ניסיונו בכלא עשוי לאפשר לו לפקד על מחנה ריכוז והימלר פעל לפי הצעה זו והפך אותו למפקד מחנה הנשים בליכטנבורג. ביולי 1937 הוא ירש את קארל אוטו קוך כמפקד מחנה הריכוז זקסנהאוזן ועד מהרה הועמד כמועמד לקידום על ידי תיאודור אייקה, אשר בתחילה לא שש לקבל את הלוויג כאחד מאנשיו. עם זאת, הלוויג השמיד את ספר העותקים שלו כאשר התגלה כי הוא התפאר בזוועותיו בזקסנהאוזן בפני קבוצה של לא-גרמנים לאחר שהשתכר בבר, תוך שהוא מפר את הכללים בנוגע לסודיות של פעילות מחנות הריכוז.

הלביג איבד את תפקידו בשנה שלאחר מכן בגלל התנגשות בין היררכיית האס אס לבין שר המשפטים פרנץ גורטנר (אנ') בגלל אי ציות לפרוטוקול. באסיר בזקסנהאוזן, יוהנס ויניארץ, בוצע חסימת צינור הזרע בכפייה במחנה, אך התברר שהניתוח לא אושר על ידי שופט ולויניארץ לא הייתה אפשרות לערער. הימלר הטיל את האשמה על אייקה שבתורו טען שהלוויג הוא זה שעירב את הפקודות, לאחר שהתבלבל בגלל אסירים חדשים רבים שהגיעו למחנה באותה תקופה. אייקה אמר להימלר שהלוויג בן ה-57 "רעוע לחלוטין... גם נפשית וגם פיזית" והמליץ להרחיקו כמפקד. זמן קצר לאחר מכן הוחלף על ידי הרמן ברנובסקי.

הנס פנה בבקשה לאפשר לו להמשיך בתפקיד אבל אייקה והימלר לא אפשרו לו. הם נתנו לו מענק של 5000 מארק כדי לשכנע אותו לעזוב והוא חזר להמסבך. מעמדו כנאמן למפלגה הבטיח שהאס אס עזר לו למצוא תעסוקה ולאחר כמה ניסיונות כושלים הוא מצא תפקיד בארגון טודט. בחזית המזרחית, הוא פיקח על בנייתו של מחנה דלק ששימש גם כמקום להחזיק שבויי מלחמה סובייטים. הנס, שבזמן זה היה בריגדהפירר ב-SS, סיים את המלחמה כקצין הקישור בין פיקוד הצפון של הוורמאכט למפקדת הימלר.

הלוויג, שנשאר חבר פעיל בכנסייה הפרוטסטנטית המקומית בהמסבאך לאורך כל הקריירה שלו ב-SS, אף על פי שהאמונה נאסרה רשמית, מת בעיר הולדתו ב-1952 לפני שבוצעו נגדו הליכים משפטיים.

מדיה וקבצים בנושא הנס הלוויג בוויקישיתוף