הסדר מרכז

	ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הסדר מרכז (שתי המילים מבוטאות במלעיל) הוא מסגרת השירות הצבאי המקוצר של תלמידי ישיבות גבוהות ציוניות שאינן ישיבות הסדר.

מקור השם מישיבת מרכז הרב, שם הופעל לראשונה ההסדר וגם כיום הוא מאושר דרכה. השירות יכול להיות מיושם בכל ישיבה שהוגדרה כישיבה גבוהה וחפצה להצטרף להסדר בתיאום עם ישיבת מרכז הרב. בראש התוכנית עומד הרב יהושע מגנס.

על התחלת הסדר מרכז סיפר הרב יעקב אריאל שבעקבות מבצע קדש, חלק מבחורי הישיבה במרכז הרב הביעו חוסר נוחות מכך שהם לא שותפים ללחימה. בעקבות זאת, הרב צבי יהודה קוק ניהל משא ומתן עם הצבא, והמחזור הראשון של הסדר מרכז התגייס כשנתיים אחרי מבצע קדש. המגויסים עברו אימון בסיסי בלבד ולא עברו אימונים של יחידות שדה קרביות^[1].

בשנות ה-60 נוסד מסלול מקוצר של כשלושה חודשים בתמיכתו של חבר הכנסת בנימין שחור, שאליו התגייסו תלמידי הישיבה בהם הרב יצחק בן שחר, הרב ירחמיאל ויס ואחרים, השתלבו ביחידות הלוחמות של צה"ל ולחמו במלחמת ששת הימים.^[2]

לאחר מלחמת יום כיפור החליטו שלושה בחורים בישיבת מרכז הרב, בהם הרב אליקים לבנון, שהם רוצים לשרת בצה"ל בשירות קצר יותר על מנת שיוכלו ללמוד בישיבה וגם לעזור למדינה. הם פנו לזבולון המר, והוא קבע להם פגישה עם ראש מרכז גיוס בצה"ל. הבחורים ביקשו מראש מרכז גיוס צה"ל להתגייס לחצי שנה ואחר כך לחזור לישיבה, והתנו זאת בכך שיהיה רק גיוס לקרב, ובקשתם התקבלה.^[3]

מאוחר יותר פנה הרב לבנון אל הרב צבי יהודה הכהן קוק וסיפר לו על ההסכם שקיבלו. הרב צבי יהודה אמר לו ש"לא מצווה לפרסם" את דבר קיום ההסדר, כיוון שאז מצב התורה היה ירוד והוא רצה שיישארו יותר ללמוד.

מסגרת "הסדר מרכז" מיועדת לתלמידי ישיבות מגיל 22 ואילך שדחו עד עתה את שירותם הצבאי בתור תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם. ההסדר הוא כזה שבחור הישיבה מתגייס לצה"ל, ולאחר שירות מקוצר בצבא נדחה המשך שירותו על מנת שיוכל לחזור ללמוד בישיבה. בעבר הונהגו הסדרים שונים לגבי השחרור הסופי של החיילים מן התוכנית, שהיו תלויים במצבם המשפחתי, אך בשנת 2010 הוחלט שחייל ששירת במסגרת "הסדר מרכז" ישוחרר מחובותיו כלפי הצבא כאשר יגיע לגיל 26 בכל מקרה. בשנים האחרונות^{[דרושה הבהרה]} התנאים שונו, וישנם קריטריונים אחרים לכך.

נכון ל-2019, לאחר סיום השירות הפעיל (אם לא הוחלט לשחררו מיד בסוף השירות הפעיל בעקבות המצב המשפחתי) החייל יהיה במעמד דח"ש. תקופת הדח"ש מסתיימת כאשר עוברים 17 חודשים מיום הגיוס. בסיום תקופת הדח"ש החייל משתחרר מצה"ל. חייל ששירת 17 חודש משתחרר מיד בסוף השירות הפעיל ללא צורך בתקופת דח"ש, שכן השחרור הסופי מהתוכנית הוא 17 חודשים מיום הגיוס.

משך השירות תלוי ביחידה שאליה בוחר החייל להתגייס.

חייל שרוצה להאריך את משך שירותו הפעיל צריך להחתים את הישיבה, את איגוד הישיבות הגבוהות, ואת המפקד הישיר של החייל בדרגת סגן אלוף על טופס הארכת שירות פעיל. בטופס הוא צריך לכתוב את התאריך שבו הוא רוצה לסיים את השירות הפעיל.

כיום השירות מופעל על ידי ישיבת מרכז הרב ומרבית תלמידי הישיבה מתגייסים דרך שירות זה. השירות בישיבה מופעל גם לשאר הישיבות הגבוהות מהציונות הדתית בהן: ישיבת בית אל, ישיבת אלון מורה, ישיבת הר המור, ישיבת מצפה רמון, ישיבת שבי חברון, ישיבת תורת החיים, ישיבת מעלה אליהו, ישיבת עטרת נחמיה, ישיבת עטרת ירושלים, ישיבת נתיבות ישראל בבת ים, ישיבת לנתיבות ישראל, ישיבת איילת השחר, ישיבת קדומים ועוד.

בשנת 1988 ראשי ישיבות ההסדר ראו בדאגה את המגמה של הצטרפות רבים מבוגרי הישיבות התיכוניות למסגרת "הסדר מרכז" והידלדלות שורות תלמידיהם, ולכן השפיעו על רשויות צה"ל למנוע את האפשרות להתגייס לצבא לפני גיל 22 במסגרת "הסדר מרכז", דבר שהביא לכך שצעירים שרצו להקדים את גיל גיוסם עברו למסגרת של ישיבות הסדר^{[דרוש מקור]}.

• תורתו אומנותו
• דחיית שירות
• ישיבת הסדר

• דו"ח הוועדה לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות בראשות השופט טל, אתר הכנסת