הסכם לובלין

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

הסכם לובליןאוקראינית: Люблінська угода) היה הסכם בין הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית ובין הוועד הפולני לשחרור לאומי על חילופי אוכלוסין בין שטחי אוקראינה לשטחי פולין. ההסכם נחתם לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, ב-9 בספטמבר 1944.

רקע היסטורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גוברניית חלם של האימפריה הרוסית בשנת 1914.

לפי האתנוגרפים של האימפריה הרוסית ובלחץ הכנסייה האורתודוקסית הוצע ב-1909 לנתק שטחים המאוכלסים באחוז גדול של נוצרים אורתודוקסים מן השטחים שהשתייכו לפולין הקונגרסאית ולאחדם לגוברניית חלם. הדבר קרה ב-1912 אז גם התגלו בה על ידי גאולוג מיכאיל טטיאייב מצבורי פחם וב-1913 הוכרז על הגוברניה כקיימת פיזית. בנוסף באופן מנהלי הועברה הגוברניה מלהיות כפופה לגוברניית ורשה לשליטת קייב. בעקבות חוזה ברסט-ליטובסק, גוברניית חלם הייתה צריכה להיות חלק של הרפובליקה העממית של אוקראינה אך החוזה לא התקיים זמן רב טרם בוטל והגוברניה הפכה לחלק מפרובינציית לובלין.

לקראת התקדמות הסובייטית מעבר לגבולות של אזור שלקחה מפולין ב-1939 אל תוך השטח הפולני שנכבש בתחילת מלחמת העולם השנייה על ידי ורמאכט, הוקמה ביולי 1944 ממשלת לובלין. ניקיטה חרושצ'וב, ראש הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית האוקראינית ומועצת הקומיסרים העממיים של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית פנה ב-20 ביולי 1944 במכתב ליוסיף סטלין ובו הציע לספח את פידליאשיה, חלמשצ'ינה, למקובש'ינה ונדסיאניה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית כחלק מאזור חולם ("חלם" ביידיש):[1][2] ההצעה הזו גם היא לא יושמה עקב הסכמה לקו קרזון שנתנה ברית המועצות בועידת טהראן.

חתימה על הסכם לובלין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה שכן יושם היא חתימה ב-9 בספטמבר 1944 על "הסכם בין ממשלת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית לבין הוועד הפולני לשחרור לאומי על פינוי האוכלוסייה האוקראינית משטח פולין ואזרחים פולנים משטח הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית".[3] מהצד של הרפובליקה הפולנית, ההסכם נחתם על ידי אדוארד אוסובקה-מוראבסקי, יו"ר הוועד הפולני לשחרור לאומי, ומצד הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית – ניקיטה חרושצ'וב, יו"ר סובנארקום של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית.[4][5]

באותה שנה חתם אותו גוף פולני על הסכמים דומים עם הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הביילורוסית (גם כן ב-9 בספטמבר) והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית (ב-22 בספטמבר).

תוכן ההסכם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההסכם קבע את יישובם מחדש לשטחה של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית של כל האוקראינים, הבלארוסים, הרוסים והרותנים[6] המתגוררים במחוזות (פובטים) חלם, הרוביישוב, טומשוב, לובאצ'וב, ירוסלב, פשמיסל, לסקו, זמושץ, בילגוראי ולודבה ועוד של פולין. כמו כן, היא אפשרה העברה לפולין מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית של כל הפולנים והיהודים שהיו בנתינות פולנית נכון ל-17 בספטמבר 1939 (תחילת פלישת ברית המועצות לפולין). בהסכם הודגש כי יישוב מחדש נעשה מרצון ולא הותרה כפייה ישירה או עקיפה. כמו כן, הובטחו פיצויים כספיים לכל הרכוש.[7]

הפינוי היה צריך להתבצע בתוך התקופה שבין 15 באוקטובר 1944 עד 1 בפברואר 1945, אך בהסכם נקבע כי ניתן להאריך את התקופה בהסכמת שני הצדדים.

ההסכם כלל גם את החלק החסוי: נוהל ביצוע מפורט שהועבר לממשלת לובלין ב-22 בספטמבר על ידי ניקולאי בולגנין, נציג ברית המועצות בממשלה.

ביצוע ההסכם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפועל היישוב מחדש החל ב-23 בספטמבר 1944, מעט ידוע עליו מן הצד הסובייטי אך בצד הפולני ידוע על 3 דיוויזיות שהיו מעורבות בפינוי של 80 אלף איש בסתיו 1945. ב-1946 נמשך היישוב מחדש מפולין, אנשים התנגדו לכך, מחאותיהם דוכאו בכוח, היו קורבנות.[8]

על פי הסטטיסטיקה הרשמית, עד לאוקטובר 1946, 812,688 אנשים יושבו מחדש מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית לרפובליקה הפולנית, ועד למרץ 1947, 472,635 אנשים יושבו מחדש מפולין לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית.[9][5]

סיום ביצוע ההסכם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן רשמי, יישום ההסכם הושלם ב-6 במאי 1947 על ידי חתימה על "הפרוטוקול הסופי להסכם מיום 9 בספטמבר 1944".[5] עם זאת, זה לא הוביל להשלמת פעולות יישוב מחדש – ההגירות ההדדיות נמשכו עד תחילת שנות ה-50. בשנת 1951 התבצעה החלפת שטחים בין פולין לברית המועצות במהלכה קיבלה ברית המועצות חלק של גוברניית חלם.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Сергійчук В. Етнічні межі і державний кордон України. Вид. 3-є, доповнене. — К.: ПП Сергійчук M. І., 2008. — 560 с., стр. 481—487
  2. ^ "Сталинская мифология «объединения Украины» // День, 07.03.2013". אורכב מ-המקור ב-27 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Угода між Урядом Української Радянської Соціалістичної Республіки і Польським Комітетом Національного визволення про евакуацію українського населення з території Польщі і польських громадян з території УРСР // Верховный совет Украины". אורכב מ-המקור ב-7 בנובמבר 2017. נבדק ב-5 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Е.П. САМБОРСКИЙ ДЕПОРТАЦИЯ ПОЛЯКОВ С ЗАПАДНОЙ УКРАИНЫ И ЗАПАДНОЙ БЕЛАРУСИ В ПОЛЬШУ В 1944—1946 ГГ.; ПРОБЛЕМЫ СОВРЕМЕННОЙ ИСТОРИОГРАФИИ // ПРОБЛЕМЫ СОВРЕМЕННОЙ НАУКИ. — 2013. — № 8-1
  5. ^ 1 2 3 Ю. И. Шаповал Переселение польского и украинского населения в 1944—1947 гг. // Миграционные последствия Второй мировой войны: депортации в СССР и странах Восточной Европы. Сборник научных статей. Вып. 2. Отв. ред. Н. Н. Аблажей, А. Блюм. — Нoвoсибирск: Наука, 2013, с. 57-79.
  6. ^ Переселение украинцев из Польши в 1944-51 гг намерены признать депортацией // Красная весна, 24.09.2021
  7. ^ Депортация Украинцев из Польши // Переяславська рада, 23.09.2020
  8. ^ "Акция «Висла»: кровавая река памяти // День, 27.04.2002". אורכב מ-המקור ב-27 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Цей день в історії: Люблінська угода, народження Котляревського і поява Елвіса на ТБ". אורכב מ-המקור ב-23 ביולי 2012. נבדק ב-18 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)