הסנאט הירדני
 סמל הסנאט | |
| מדינה | ירדן  |
|---|---|
| סוג | בית עליון |
| הרכב | |
| מספר מושבים | 65 |
 | |
| אתר אינטרנט | |
| www | |
  | |
 |
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ירדן |
הסנאט הירדני הוא הבית העליון של הפרלמנט של ירדן. חברי הסנאט ממונים על ידי מלך ירדן ובידו גם לפטרם.
ישיבות הסנאט מתנהלות במקביל לישיבות אספת הנבחרים, ובמקרה של פיזור אספת הנבחרים, משעה הסנאט את פעילותו[1].
חברי הסנאט
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי חוקת ירדן, מספר החברים בסנאט לא יעלה על מחצית מספר החברים באספת הנבחרים של ירדן. לפני מלחמת העצמאות כיהנו בסנאט עשרה חברים. לאחר המלחמה, לאור ההשתלטות על הגדה המערבית, הורחב הסנאט ל-20 חברים, כאשר המטרה הייתה שיהיו 10 נציגים מעבר הירדן ועשרה מהגדה המערבית[2]. בפועל, מינה עבדאללה באפריל 1950 13 עבר ירדנים ושבעה נציגים מהגדה המערבית[3]. בשנות ה-50 כיהנו בסנאט 20 חברים[4]. בשנת 1973 מנה הסנאט 30 חברים, מחציתם פלסטינים[5]. בסוף 1974 הקטין חוסיין את מספר הפלסטינים בסנאט לשבעה[6]. בשנת 1989 הוגדל הסנאט ל-40 חברים[7].
משך הכהונה של חבר הסנאט הוא ארבע שנים, וניתן למנות אדם למספר כהונות[8]. עד 1955 הייתה הכהונה בסנאט למשך שמונה שנים[4].
חברי הסנאט נדרשים לעמוד בכל התנאים הנדרשים מחברי אספת הנבחרים, כמו אזרחות ירדנית ללא אזרחות נוספת, ובנוסף נדרשים להיות בני 40 ומעלה ועומדים בקריטריון של שירות למען רווחת האומה. בתנאי זה עומדים למשל מי שכהנו שתי קדנציות בבית הנבחרים, ראשי ממשלה, שרים ושגרירים[9].
חברי הסנאט ממונים על ידי המלך, שלא אחת ניצל את סמכותו למנות, לפטר ולפזר את הסנאט. למשל, באפריל 1950 פיזר עבדאללה את הסנאט, לקראת מינוי סנאט חדש עם ייצוג לגדה המערבית[10]. בנובמבר 1951 פיזר טלאל את הסנאט בגלל שחמישה מחבריו התנגדו למדיניות החוץ שלו[11].
יושב ראש הסנאט
[עריכת קוד מקור | עריכה]יושב ראש הסנאט ממונה על ידי המלך לתקופה של שנתיים, שניתן להארכה[8].
יושבי ראש הסנאט היו כמעט תמיד ראשי ממשלה לשעבר. יושבי ראש הסנאט היו[12]:
- תאופיק אבו אל-הודא, 1947-1951
- אבראהים האשם, 1951-1955
- סעיד אל-מופתי, 1956-1959, 1961-1963, 1964-1974
- סמיר א-ריפאעי, נובמבר 1959 - אוקטובר 1961, יולי - נובמבר 1963
- בהג'ת א-תלהוני, מדצמבר 1974 - 1983
- אחמד א-לווזי, 1984-1997
- זיד א-ריפאעי, 1997-2009
- טאהר אל-מסרי, 2009-2012
- עבד א-ראוף א-רוואבדה, 2013-2015
- פייסל אל-פאיז, 2015
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הסנאט הירדני (בערבית ובאנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Modern Jordan, page 44
- ^ עבדאללה פיזר את הסנט שלו, חרות, 17 באפריל 1950
- ^ עבדאללה מינה את הסנאט, על המשמר, 19 באפריל 1950
- ^ 1 2 תיקוני חוקה בירדן, חרות, 28 בספטמבר 1955
- ^ חוסיין ביצע חילופי גברי במימשלו ומינה צוות יועצים חדש לחצרו, דבר, 22 באוגוסט 1973
- ^ הוקטן מספר הפלשתינים בסנאט החדש בירדן, מעריב, 1 בדצמבר 1974
- ^ שפי גבאי, יוקם סנאט חדש, מעריב, 24 בנובמבר 1989
- ^ 1 2 Constitutions of the World, page 147
- ^ Who's who in the Jordanian Parliament, 2003, page 72
- ^ פיזור הסנאט בעבה"י צעד לקראת הסיפוח, דבר, 18 באפריל 1950
- ^ פוזר הסנאט הירדני, הַבֹּקֶר, 30 באוקטובר 1951
- ^ Previous Councils, The Jordanian Senate
