העיר החדשה של אדינבורו

העיר החדשה של אדינבורו
New Town

מבט על העיר החדשה מטירת אדינבורו
אתר מורשת עולמית
העיר העתיקה והחדשה באדינבורו האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1995, לפי קריטריונים 2, 4 חלק מתוך העיר העתיקה והחדשה באדינבורו
מידע
עיר	אדינבורו
מדינה	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
קואורדינטות	55°57′22″N 3°11′56″W / 55.956247222222°N 3.1989277777778°W / 55.956247222222; -3.1989277777778

העיר החדשה של אדינבורו (באנגלית: New Town, Edinburgh) היא האזור המרכזי של אדינבורו, בירת סקוטלנד, ונחשבת ליצירת מופת בתחום תכנון הערים. בשל כך היא הוכרזה בשנת 1995 כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו. במקביל הוכרזה גם העיר העתיקה באדינבורו כאתר מורשת עולמית.

למרות שחלק זה של העיר מכונה "העיר החדשה", הוא נבנה למעשה בכמה שלבים נפרדים בין 1765 ל-1850 ומשמר את רוב מאפייני האדריכלות הנאו קלאסיציסטית המקורית שלו. הרחוב המוכר ביותר באזור זה הוא רחוב הנסיכים, הניצב מול טירת אדינבורו והעיר העתיקה לאורך שקע גאוגרפי של נור לוך.

ההחלטה לבנות חלק חדש לעיר התקבלה על ידי פרנסיה, לאחר שצפיפות האוכלוסין בתוך חומות העיר הייתה בלתי נסבלת. עידן האורות הגיע לאדינבורו, והמראה הלא מעודכן של העיר לא התאים למנהגי אותה תקופה. הלורד פרובוסט^[1] ג'ורג' דראמונד הצליח להרחיב את גבולות העיר כך שהיא תכיל את השדות הצפוניים ואת נור לוך, שהיא לוך מזוהם ששכן בעמק ששכן צפונית לעיר באותה תקופה. הנהגת העיר החלה לפעול על מנת לייבש את הלוך, אך התהליך הושלם רק ב-1817. נבנו מספר נקודות חצייה על מנת להגיע לקרקע החדשה: הגשר הצפוני ב-1772 וגבעה מלאכותית, שהחלה כבליטה של חומרים שנחפרו במהלך בניית העיר החדשה. הגבעה קיבלה את צורתה הנוכחית רק בשנות ה-30 של המאה ה-19.

כאשר העיר החדשה המשיכה להתפתח העשירים עברו להתגורר בחלקה הצפוני, ובנו בתים ג'ורג'יאנים רחבים במקום הבתים הצרים של העיר העתיקה. האוכלוסייה הענייה נותרה בעיר העתיקה.

בינואר 1776 נערכה תחרות עיצוב שמטרתה הייתה לבחור במתאר מודרני עבור הפרוור החדש. המנצח היה ג'יימס קרייג בן ה-22, שהציע רשת בנייה פשוטה עם דרך ראשית המחברת בין הכיכרות השונות. שתי דרכים ראשיות נוספות נבנו במורד הגבעה לכיוון צפון ודרום, כאשר שני מזים מהווים שביל עבור הבתים הגדולים. החלקים האחרים של הרשת הבסיסית הם שלושה רחובות שנבנו בכיוון צפון-דרום.

הרחוב הראשי נקרא רחוב ג'ורג', על שמו של המונרך ג'ורג' השלישי ששלט באותה תקופה. רחוב המלכה, על שם רעיית המלך, היה אמור להיבנות צפונית לרחוב זה ורחוב סנט גיילס הנקרא על שם הקדוש המגן של העיר דרומית לרחוב ג'ורג'. כיכר סנט אנדרוז וכיכר סנט ג'ורג' היו השמות שנבחרו על מנת לייצג את האיחוד בין סקוטלנד לאנגליה. הרעיון המשיך להתפתח עם בנייתו של רחוב הדרדר (עבור הפרח הלאומי של סקוטלנד) בין רחוב ג'ורג' ורחוב המלכה, ורחוב השושנה (עבור הפרח הלאומי של אנגליה) בין רחוב ג'ורג' ורחוב הנסיכים.

אולם, המלך ג'ורג' התנגד לקרוא לרחוב בשם סנט גיילס, ובמקום זאת הוא נקרא רחוב הנסיכים על שם הבנים שלו. שמה של כיכר סנט ג'ורג' שונה לכיכר שארלוט על שם אשתו, על מנת למנוע בלבול עם כיכר ג'ורג' שבחלק הדרומי של העיר. שמם של החלקים המערביים של רחוב הקוץ שונה לרחוב היל ולרחוב יאנג, כך שאורכו של הרחוב "הסקוטי" היה חצי מזה של הרחוב "האנגלי". שלושת הרחובות המשלימים את הרשת הבסיסית הם רחוב הטירה, רחוב פרדריק ורחוב הנובר. הרחובות נקראו על שם הנוף הנשקף מהטירה, אביו של המלך ובית הנובר שאליו השתייך ג'ורג' השלישי.

הצעתו של קרייג עוררה קשיים נוספים כאשר הבנייה עצמה החלה. האתר החדש לא היה פופולרי, כך שהיה צורך להציע בונוס של 20 לירות שטרלינג לראשון שיבנה שם. אולם, הבעיות נפתרו תוך זמן קצר והבנייה החלה בחלק המזרחי עם כיכר סנט אנדרו.

קרייג הציע כי רחוב ג'ורג' יסתיים בשתי כנסיות גדולות, הנמצאות בכל אחת מהכיכרות. אולם, סר לורנס דאנדאס היה הבעלים של הקרקע, והחליט לבנות שם את ביתו הפרטי בתכנונו של סר ויליאם צ'יימברס. האחוזה הפלדיאנית שנבנתה הושלמה ב-1774, וכיום היא משמשת כמקום המשכן של מטה הבנק המלכותי של סקוטלנד. כתוצאה מכך נוצר הכרח להעביר את כנסיית סנט אנדרוז לאתר אחר ברחוב ג'ורג'. בעיית המחסור בנקודת סיום בולטת לרחוב באה על פתרונה ב-1823, כאשר האדריכל ויליאם ברן בנה מונומנט לזכרו של הנרי דאנדאס.

האירוע המסמל את סוף הבנייה של העיר החדשה הראשונה היה גמר העבודות על כיכר שארלוט ב-1800. הכיכר נבנתה לפי תוכנית של רוברט אדם, והייתה החלק היחיד בעיר החדשה שהיה אחיד מבחינה אדריכלית. אדם הכין גם תוכנית עבור כנסיית סנט ג'ורג', אך תוכניתו נדחתה לטובת זו של רוברט ריד. הבניין משמש כיום את הארכיונים הלאומיים של סקוטלנד, וידוע בכינוי בית הרשומה המערבי. בצד הצפוני של כיכר שארלוט נמצא בית ביוט, שבעבר היה מקום המגורים הרשמי של מזכיר המדינה של סקוטלנד. אולם, כיום הבית משמש את השר הראשון של סקוטלנד.

לפי התוכניות המקוריות העיר החדשה הייתה אמורה להיות פרוור מגורים בלבד. לאורך הרחובות הראשיים היו שורות של בתים טוריים. אולם, בתוך זמן קצר החלו אנשים שונים לנצל את הפוטנציאל המסחרי של האזור. ברחוב הנסיכים נפתחו חנויות שונות, ובמהלך המאה ה-19 רוב הבתים העירוניים ברחוב הוחלפו בבניינים מסחריים גדולים יותר. מדי פעם יש תנופות פיתוח בחלק זה של אדינבורו, אם כי ברחובות המקוריים עדיין יש מבנים רבים שהשתמרו בצורתם המקורית מהמאה ה-18. גם חלקים מהעיר החדשה השנייה, שנבנתה החל מתחילת המאה ה-19, נותרו כפי שהם היו בעבר.

הצלחתה של העיר החדשה הובילה לאחר 1800 להכנת תוכניות גדולות יותר. האזור השני שתוכנן, שזכה לכינוי "העיר החדשה חדשה", היה אמור להאריך את שטחה של אדינבורו עד לנהר ליית', ולחבר את העיר עם הכפרים העתיקים סטוקברידג', דין, קאנומילס וסילברמילס. תוכניות הפיתוח היו יותר אחידות, למרות שכמה עשרות שנות פעילות של בית המלאכה לעיבוד עורות בסילברמילס גרמו לעיכוב בתוכניות. הפיתוחים החדשים היו במתווה של כיכר שארלוט, כאשר רחובות שלמים נבנים בבת אחת. בצד של הצפוני של רחוב המלכה שכנו גני רחוב המלכה; מעבר לגנים הבניינים נמשכו ברחוב הנובר המורחב, שבאזור זה כבר נקרא רחוב דאנדאס והגיע עד למרחק של קילומטר מנהר ליית' בקאנונמילס. משני צידי הנהר נבנו רחובות וכיכרות גדולים.

בשלב הפיתוח השלישי הגדול והסופי נבנה בית מוראי והרחובות שמסביבו. הקרקע ששימשה לצורך זה הייתה שייכת לרוזן מוראי, ומיקומה היה מערבית לאזור שבו התרחשה תנופת הפיתוח השנייה.

בעיר החדשה נמצאות הגלריה הלאומית של סקוטלנד והאקדמיה הסקוטית המלכותית. גלריית הדיוקנאות הלאומית של סקוטלנד נמצאת ברחוב המלכה. בניינים ידועים אחרים כוללים את חדרי האספה ברחוב ג'ורג', מלון בלמורל (בעבר נקרא המלון הצפון בריטי על שם חברת רכבות) עם מגדל השעון שלו המתנשא מעל תחנת ווייברלי, ומונומנט סקוט לזכרו של סר וולטר סקוט.

בעיר החדשה נמצאים רחובות הקניות הראשיים של אדינבורו. ברחוב הנסיכים נמצאות חנויות של כמה רשתות שיווק וקניון אחד. רחוב ג'ורג' היה בעבר מרכז עסקים, אך כיום יש בו מספר פאבים מודרניים, ואילו שביל מאלטריס החדש בכיכר סנט אנדרוס מכיל כמה חנויות מעצבים. בקצה המזרחי של העיר נמצא מרכז סנט ג'יימס, הנחשב לתוספת גרועה לעיר החדשה כיוון שנבנה בסגנון הברוטליזם.

• העיר העתיקה באדינבורו

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: העיר החדשה של אדינבורו
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: העיר החדשה של אדינבורו

• מידע על העיר החדשה באתר Aboutscotland

הצד הצפוני של כיכר שארלוט. בית באט נמצא מצד ימין

אתרי מורשת עולמית בממלכה המאוחדת
אנגליה	ארמון בלנהיים • קתדרלת קנטרברי, כנסיית סנט מרטין ומנזר סנט אוגוסטין • באת' • נוף המכרות בקורנוול ובמערב דבון • מפעלי עמק דרוונט • הטירה והקתדרלה בדרהאם • גבולות האימפריה הרומית: חומת אדריאנוס • עמק איירונברידג' • דורסט וחוף דבון המזרחי • גני קיו • סולטייר • סטונהנג', אייווברי ואתרים נלווים • הפארק המלכותי סטאדלי ומנזר פאונטיינז • מצודת לונדון • ארמון וסטמינסטר, מנזר וסטמינסטר וכנסיית סנט מרגרט • גריניץ' הימית • אזור האגמים האנגלי • מצפה הכוכבים ג'ודרל בנק • ערי הספא הגדולות של אירופה (יחד עם שש מדינות): באת'
סקוטלנד	אדינבורו העתיקה והחדשה • לב אורקני הנאוליתית: סקארה ברי, טבעת ברודגאר, מיס האו והאבנים הניצבות בסטנס • ניו לנארק • סנט קילדה • גבולות האימפריה הרומית: חומת אנטונינוס • גשר פורת' • פלואו קאנטרי
ויילס	טירות וחומות המלך אדוארד בגוויניד' (טירת בומריס, טירת הרלך, טירת קרנארבון וטירת קונווי) • הנוף התעשייתי בבלנאבון • אמת פונטקיסילטה • נוף הלווחה של צפון-מערב ויילס
צפון אירלנד	סוללת הענק • יישובי הכנסייה המוראבית (עם עוד שלוש מדינות): גרייסהיל
טריטוריות מעבר לים	העיר ההיסטורית בסנט ג'ורג'ס והביצורים הסמוכים בברמודה • האי הנדרסון בפיטקרן • איי גוף ואינאקססיבל בטריסטן דה קונה • מערת גורהם בגיברלטר
אתרי מורשת עולמית לשעבר	ליברפול