הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב
 | |
| מוסד אקדמי | |
|---|---|
| על שם | תד אריסון  |
| תקופת הפעילות | 1945–הווה (כ־79 שנים) |
| בעלי תפקידים | |
| יו"ר | גבי ברון |
| מנכ"ל | קוסטין קנליס אוליאר |
| מיקום | |
| מדינה |  ישראל |
| קואורדינטות | 32°05′34″N 34°47′15″E / 32.0928°N 34.7875°E |
| www | |
| (למפת תל אביב רגילה)   הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב  | |
  | |
הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב על-שם תד ולין אריסון (ידוע גם כ"קונסרבטוריון שטריקר") הוא מוסד בו מתקיימים לימודי נגינה בכלי הנגינה השונים, המיועדים בעיקר לילדים ובני נוער, סדנאות, כיתות אמן וקונצרטים. איכותו האקוסטית של האודיטוריום נחשבת לאחת הטובות ביותר בין אולמות הקונצרטים בארץ.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקונסרבטוריון הוקם ב-1943 כסניף תל אביב של האקדמיה הירושלמית למוסיקה, וב-1945 נרשם כאגודה עות'מאנית (עמותה לפי החוק העות'מאני). מייסדי האקדמיה למוזיקה היו קבוצת נגנים יוצאי הונגריה: לורנד פניבש (כנר), אליס פניבש-רוזנברג (ויולנית/כנרת), ד"ר לסלו וינצה (צ'לן), אילונה וינצה-קראוס (פסנתרנית), עדן פרטוש (ויולן) ואלכסנדר בוסקוביץ' (מלחין).
תחילה שכנה האקדמיה כדייר משנה במקלט הגימנסיה "שלווה" שברחוב רנ"ק. בשנת 1951 עבר משכנה של האקדמיה לבית הספר תחכמוני שברחוב ליליינבלום[1], שם הוקצו לו חדר אחד לשימוש בלעדי והורשה לו להשתמש בכיתות אחרות לאחר שעות הלימודים[2]. בשנת 1965 עברה האקדמיה אל משכנה החדש בקמפוס של אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב. עם מעבר זה נפרדה האקדמיה מן הקונסרבטוריון, שהיה עד אז חלק ממנה[3].
בשנת 2001 עמית גולן הקים במוסד "מרכז ג'אז".
ביוני 2004 מונה קוסטין קנליס-אולייר למנהל הקונסרבטוריון[4].
בשנת 2005 אוחדה האקדמיה עם המחלקה למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב ושמו הנוכחי של המוסד הוא "בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה".
בית הקונסרבטוריון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתחם הקונסרבטוריון, שצלעותיו נושקות לרחובות לואי מרשל, רוברט שטריקר ולואי ברנדייס של ימינו, נבנה בשנת 1937 כבית עולים. המקום החליף את בית העולים ברחוב העלייה. הבניין נחנך במרץ 1938. לאחר הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב, ב-ספטמבר 1940, לחצו השלטונות הבריטיים להפוך את המקום לבית חולים כירורגי. במקום היה אגף להחלמת חיילי ה-RAF. באוגוסט 1943 נחנך במבנה בית חולים הירקון, מוסד ממשלתי כללי, בהנהלתו של ד"ר שמעון בטיש. בית החולים פעל במקום עד 1953[5] עת המקום נמסר לוועד למען החייל שהפעיל במקום אכסניה לחיילים בשם "אכסניית קרייתי". האכסניה פעלה עד 1960[6]. הבית נותר עזוב ומוזנח עד אשר עבר שיפוץ יסודי ב-1981, והיה למשכנו של הקונסרבטוריון.
בתחילה הייתה מחשבה לשמר את הבניין ההיסטורי, אבל בגלל מצבו הגרוע הוחלט להרסו. החל מחודש מאי 2008 עבר בנין הקונסרבטוריון שיפוצים מקיפים הכוללים הריסת המבנים הקיימים ובניית שני מבנים אחרים תחתם, שיפוץ מבנה האודיטוריום הקיים וכן בניית מרתף חניה, שנועד לפתור את מצוקות החנייה באזור[7]. השיפוץ הסתיים בקיץ 2012[8]. בתקופת השיפוץ שכן הקונסרבטוריון בבניין בית הספר עירוני ה' ברחוב בן יהודה. בשנת הלימודים 13–2012 התחדשו הלימודים בבניין החדש, שחזיתו, לאחר השיפוץ, פונה לרחוב לואי מרשל.
מאפיין ייחודי למתחם המוגדר כמוסד חינוכי הוא העדר גדרות סביבו, פועל יוצא של מאבקם המשותף של המתכננים והתורמים, מציאות העומדת בסתירה לחוק הישראלי המחייב גידור סביב מוסדות חינוך.
בקונסרבטוריון אודיטוריום ובו 330 מקומות ישיבה וכן אולם הופעות קטן ובו 90 מקומות ישיבה על שם רן ברון, אשר נרצח בפיגוע במועדון מייק'ס פלייס ב-30 באפריל 2003.
המרכז למוזיקה קאמרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המרכז למוזיקה קאמרית פועל במסגרת הקונסרבטוריון הישראלי מאז שנת 1988 ומציע סדרות קונצרטים שנתיות לקהל מנויים ולקהל הרחב הנערכות באודיטוריום הקונסרבטוריון.
על בימת המרכז מתארחים הרכבים קאמריים ומוזיקאים מן השורה הראשונה מהארץ ומחו”ל, ובמהלך השנים הוא ביסס את מעמדו כאחד המוסדות הידועים, הוותיקים והמוערכים בתחום המוזיקה הקלאסית בישראל. עם האמנים וההרכבים שהופיעו על בימת המרכז בשנים האחרונות נמנים: רביעיית איזאי (צרפת), רביעיית אבן (צרפת), רביעיית מודיליאני (צרפת), הרביעייה הדורית (בריטניה), רביעיית קזאלס (ספרד), רביעיית בנביץ (צ'כיה), רביעיית פאבל האס (צ'כיה), רביעיית טאליך (צ'כיה), רביעיית שימנובסקי (פולין), שלישיית ירושלים, שלישיית מונדריאן, רביעיית כרמל, הפרויקט הקאמרי הישראלי, אנסמבל מיתר, אנסמבל סולני תל אביב, הקלרינתנים חן הלוי ומישל לטייק (צרפת), הכנרים גיא בראונשטיין וחגי שחם, הצ'לנים צבי פלסר, הלל צרי ופיטר ויילי (ארצות הברית), הפסנתרנים דניאל גורטלר, אלון גולדשטיין, איאן פאונטיין (בריטניה), רומן רבינוביץ' ועוד רבים.
דגש מיוחד נותן המרכז לקידומם של אמנים מקצועיים צעירים ולייזום שיתופי פעולה בין מוזיקאים ישראלים לעמיתיהם מחו”ל. לצד יצירות המופת הנודעות מפגיש המרכז את הקהל גם עם רפרטואר בלתי שגרתי מתקופות שונות, בכלל זה גם יצירות של מלחינים בני זמננו ויצירות מאת מלחינים ישראלים, בהן גם בביצועי בכורה.
נוסף על קהל המנויים הוותיק והנאמן, שוקד המרכז גם על טיפוח קהל חדש, בייחוד מקרב הדור הצעיר, הנהנה ממחירי כרטיסים מוזלים במיוחד. בהיותו חלק מן הקונסרבטוריון, חרת המרכז על דגלו מחויבות לחינוך והוא יוזם באופן שגרתי כיתות אמן בהנחיית האמנים המתארחים על בימתו.
מחויבות המרכז לקהילה מתבטאת בשיתוף פעולה עם תוכנית “עמיתים” לנפגעי נפש, שחבריה נהנים מכניסה חופשית לקונצרטים שבהפקתו.
המרכז ללימודי ג'אז
[עריכת קוד מקור | עריכה]המרכז ללימודי ג'אז פועל במסגרת הקונסרבטוריון הישראלי מאז שנת 2010.
בשנת 2001 התבקש עמית גולן, שלימד באותה עת בבית הספר תלמה ילין קורס לתולדות הג'אז, להקים את מגמת הג'אז בקונסרבטוריון, שעד אז ניגנו בו מוזיקה קלאסית בלבד[9]. בשנת 2009 ייסד גולן, מנהל המגמה, יחד עם מיכל אברמוב תוכנית לימודים אקדמית משותפת עם מוסד הג'אז היוקרתי בניו יורק, הניו סקול, לתואר B.F.A בג'אז. התכנית, המיועדת לנגני ג'אז מצטיינים, מאפשרת לתלמידים ללמוד שנתיים במרכז ללימודי ג'אז בקונסרבטוריון הישראלי ולהשלים שנתיים נוספות בניו סקול, בניו יורק, עד לקבלת התואר[10]. בשנת 2010 הוקם המרכז ללימודי ג'אז תחת ניהולו של גולן. המרכז למעשה הכניס תחת קורת גג אחת את הפעילות הענפה שגולן פיתח וטיפח: מחלקת הג'אז (גילאי 14–18), התכנית המשותפת עם הניו סקול ניו יורק לתואר ראשון, הביג בנד הייצוגי של הקונסרבטוריון, ויזמות של כיתות אמן, קונצרטים וסדרות עם אמני ג'אז בינלאומיים. בסוף אותה שנה, דצמבר 2010, נפטר גולן במפתיע בעת ששיחק כדורסל עם תלמידיו בחצר בית הספר תלמה ילין[11]. מחליפו בתפקיד, ארז ברנוי, ששימש במקביל גם כמנהל מגמת הג'אז בקונסרבטוריון, ניהל את המרכז ללימודי ג'אז עד לשנת 2019[12].
בשנת 2019, נכנס לתפקיד מנהל המרכז ללימודי ג'אז יובל כהן, המנהל המוזיקלי של הביג בנד הייצוגי של הקונסרבטוריון. מתן צ'פניצקי, התמנה לתפקיד מנהל התכנית האקדמית[13].
עם מורי המרכז נמנים מיטב נגני הג'אז המובילים בישראל, בהם: גלעד אברו, ענת פורט, יונתן וולצ'וק, שי זלמן, דני בנדיקט, אילן סאלם ועוד.
מדי שנה, מאז מותו של גולן, נערך בקונסרבטוריון קונצרט לזכרו, בהשתתפות תלמידי המרכז ללימודי ג'אז ואמני ג'אז בינלאומיים, המגיעים להעביר סדנאות מקצועיות ולנגן עם התלמידים. בין הנגנים שהגיעו במהלך השנים נמנים מארק טרנר (סקסופון), אהרון גולדברג (פסנתר), ג'ואל פראהם (סקסופון) ואבישי כהן (חצוצרה)[14].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב- מקהלת בת-קול של הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה, תל אביב
- בית הספר למוזיקה על שם בוכמן-מהטה - היסטוריה, באתר האינטרנט של אוניברסיטת תל אביב
- חגי חיטרון, סדנת האופרה הבינלאומית חוזרת לקונסרבטריון שטריקר בתל אביב, באתר הארץ, 18 ביוני 2012
חגי חיטרון, שטריקר הוא אי של מוזיקה קאמרית אירופית בשיאיה, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2023- אלי אלון, סיפורו של הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה ת"א, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 באוקטובר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, הארץ, 23 באוגוסט 1951
דורשים להקים משכן מתאים לקונסרבטוריון והאקדמיה למוסיקה, קול העם, 23 בספטמבר 1957 - ^ נתן דונביץ, עדן פרטוש, קומפוזיטור ופדגוג, הארץ, 15 באפריל 1960
- ^ תמר אבידר, האקדמיה למוזיקה בתל אביב עוברת לבניינה באוניברסיטה, מעריב, 1 ביוני 1965
- ^ חגי חיטרון, מנהל חדש לקונסרבטוריון בתל אביב: קוסטין קנליס-אולייר, באתר הארץ, 15 ביוני 2004
- ^ באותה שנה החל בית החולים תל השומר לפעול כבית חולים ממשלתי ואז נסגרו בתי החולים "ירקון" ו"פרדס כץ"
- ^ ההיסטוריה של המבנה, באתר הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה
- ^ אורי הולנדר, ימי "שטריקר" האחרונים, באתר הארץ, 11 באפריל 2008
- ^ נעם בן זאב, הקירות מתחילים לדבר, באתר הארץ, 2 ביולי 2012
- ^ בן שלו, עובר לכסא המלחין, באתר הארץ, 19 ביולי 2007
- ^ צאלה קוטלר, מוזיקת נשמה, באתר גלובס, 27 במאי 2010
- ^ עינת טורס, בתלמה ילין אבלים על מות המורה עמית גולן:"זו אבדה גדולה", מעריב, 2010
- ^ ראיון עם ארז ברנוי, באתר הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה
- ^ צוות הקונסרבטוריון, באתר הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה
- ^ בן שלו, לזכור את עמית גולן ולשמר את הרוח החיה של הג'ז, באתר הארץ, 9 במאי 2015