הקשר
הֶקְשֵׁר, ובלועזית: קוֹנְטֶקְסְט (context), הוא טקסט הסמוך אל טקסט מסוים, לפניו או אחריו, שיש ביניהם קשר ומשמעות ישירה. ההקשר משמש בהשאלה לכל רעיון ומושג שיש בו שייכות, זיקה או יחס אל רעיון או מושג אחר, ועל פיו הוא מקבל את משמעותו העמוקה יותר.
הבנה עמוקה וחדה של טקסט מחייבת את בחינת הקשרו: הטקסט הסמוך אליו והרקע שמחמתו הוא נוצר. מלבד זאת יש לבחון גם כן את אופי השיח שבו הוא נוצר (מייצר הטקסט, נמען הטקסט, וכן את תקופת היווצרות הטקסט). ההקשר אינו מופיע במפורש בגוף הטקסט, אך הוא משתמע ממנו באופן ברור. הקשר שהוא אינו ברור, ועשוי הוא להיות נתון במחלוקת, מאבד הטקסט את התקבעותו למושג מוחלט כלשהו. טקסט המכיל מספר הקשרים שונים המערערים את המשמעות הישירה שבו, הוא הופך לנטול הקשר מובהק, ומשמעות ההקשר בו נשארת פתוחה ללא הכרעה חד משמעית. סימן ונגזר מתופעה זו היא הדקונסטרוקציה המפרקת את הטקסט ממשמעותו היציבה לכאורה.
היבטים קוגניטיביים
[עריכת קוד מקור | עריכה]להקשר יש השפעה רבה על תהליכי התפיסה שלנו, משום שהוא יוצר ציפיות אשר המסייעות לזיהוי של עצמים ומאורעות בסביבה באמצעות תהליכי עיבוד מלמעלה למטה[1].
משום שהזיהוי התפיסתי תלוי הן בציפיות של הנחשף אליו והן בתכונות הפיזיקליות של העצמים שהוא רואה, עלול הזיהוי להשתנות על פי הקשר[1]. למשל, אדם שיקרא את המילים THE CAT (בתרגום מאנגלית: החתול) כפי שהן מופיעות בכיתוב שבצד, יעשה זאת מאחר שתפיסת תודעתו הושפעה מידיעתו את השפה האנגלית, שכן למעשה שתי האותיות האמצעיות בשתי המילים שוות הן בצורתן. תרגומן באופן שונה (האות הראשונה כ-H ואת השנייה כ-A) נובע מאשליה אופטית התלויה בהקשר של האותיות.
ניתן לראות דוגמה נוספת של דבר תלוי-הקשר במילים רבות (ובפרט בשפה העברית) שיש להן כפל משמעות (או שיש להן הגייה שונה, המשתנה לפי הניקוד, אך המילים כתובות בלא ניקוד), שזיהוי המשמעות הנכונה של המילה הכתובה הוא מתאפשר לרוב על פי הקשרה של המילה המופיעה לצד מילים מסוימות ובעניין מסוים[2]. דוגמאות למילים כאלו בשפה העברית: רוח, הגה, שפה, אב; וכן בשפה האנגלית: book, bank. מילים שיש ביניהן קשר אחיד למשמעויות השונות שלהן, הן מילים פוליסמיות, וכמו המילה שפה, הקיימת גם כיחיד של שפתיים, וגם במשמעות של שפה כדרך תקשורת, וגם כגדה של נהר (ראו משמעויות נוספות למילה בדף שפה (פירושונים)); ומילים שאין ביניהן קשר אחיד למשמעויות השונות שלהן, הן מילים הומונימיות, וכמו המילה אב, הקיימת גם במשמעות של חודש בלוח השנה העברי בשם אב, וגם במשמעות של הורה זכר.
בשפות שקיים בהן ניקוד, קיימות מילים שתופענה ללא ניקוד ועל ידי כך יקבלו מספר משמעויות, וזיהויה הנכון של המילה עשוי להתבצע גם בלא ניקודה, על ידי הקשרה. לדוגמה, המילה שמן יכולה להיות בעלת מספר משמעויות: שָׁמֵן = מי שהצטבר בגופו עודף של שומן, שֶׁמֶן = נוזל שומני, שַׁמָּן = מי שמקצועו הוא במכירת שמן או בייצורו, שָׁמָן = אדם המציג את עצמו כמי שמתקשר עם רוחות וכוחות בלתי נראים (ראו משמעויות נוספות למילה בדף שמן (פירושונים)).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 גריג ר. ג. וזימברדו פ.ג. (2010). מבוא לפסיכולוגיה. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
- ^ ראו לדוגמה שרה זיגלבאום, דו משמעות של מילים 1.