הריגת יובל קסטלמן

הריגת יובל קסטלמן

חלק מפיגוע הירי ביציאה מירושלים
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית. יובל קסטלמן
תאריך	30 בנובמבר 2023
תאריך עברי	י"ז בכסלו ה'תשפ"ד
מקום	ישראל ירושלים, ישראל
סוג	תיק חקירה פלילי, הריגת אדם

הריגת יובל דורון קסטלמן התרחשה ב-30 בנובמבר 2023, במהלך פיגוע הירי ביציאה מירושלים, כאשר יובל קסטלמן, אזרח ישראלי, הסתער על שני המחבלים ונטרל לפחות אחד מהם, ולאחר מכן נורה על ידי חייל צה"ל במילואים שחשב שהוא מחבל.

קסטלמן, בן 38, תושב מבשרת ציון, היה עורך דין בנציבות שירות המדינה, ולוחם במג"ב ובמשטרה. במהלך מלחמת חרבות ברזל גויס לשירות מילואים, ולאחר מספר שבועות שוחרר וחזר לעבודתו בנציבות.

בשעה 07:38 בבוקר יום חמישי, 30 בנובמבר 2023, היום האחרון בשבוע ההפוגה באמצע מלחמת חרבות ברזל, שני מחבלי חמאס מצור באהר יצאו מרכבם, עצרו ליד תחנת אוטובוס בשדרות בן-גוריון ביציאה מירושלים ורצחו בירי שלושה בני אדם, פצעו אנשים נוספים וירו אל יתר האנשים שהיו שם. לאחר מכן חזרו מיד למכוניתם. קסטלמן, שנסע בנתיב הנגדי, יצא ממכוניתו, שלף את נשקו וסימן לאזרחים להתרחק^[1]. המחבלים חזרו למכוניתם וברגע שהם רכנו כדי להיכנס אליה הוא חצה את הכביש בריצה, וירה באחד מהם כדור אחד מקרוב, לפי התחקיר שעשתה המשטרה^[2][3].

שני חיילים שעמדו בתחנה עם גבם לכיוון המחבלים ולא ראו את מה שהתרחש, רצו אל המתחם שלצד התחנה ונשכבו על הרצפה^[4]. לאחר מספר שניות קמו ובאיגוף התחנה התקרבו למכונית המחבלים. רועי אייזנבך, לוחם מילואים מחטיבת גולני, הגיע על המדרכה וירה במכונית מצד ימין, וככל הנראה הרג את המחבל השני. תוך כדי ירי זה קסטלמן נפגע שוב, מירי של אייזנבך או של החייל השני, אביעד פריג'ה, שהיה מעט הלאה מהמכונית. קסטלמן שהיה על הכביש בצד השני של המכונית זרק את האקדח וירד לישיבה על ברכיו, פשט את הז'קט והראה שאין לו נשק נוסף. לפי עדויות בשטח^[5] הוא הרים את ידיו וצעק: 'אני ישראלי, אל תירו'^[6][7]. קסטלמן נפגע שוב אבל קם על רגליו ונופף בידיו לעצור את הירי. פריג'ה, שעדיין חשב שהוא המחבל, התקרב וירה בו שוב. קסטלמן נפל, ובעודו מתמוטט על הכביש הצליח לזרוק את הארנק שלו לכיוון היורה, כנראה כדי שיראו בתעודת הזהות שהוא ישראלי.

קסטלמן נפצע אנושות, על פי המשטרה הוא נורה שלוש פעמים. אנשי כוחות הביטחון הראשונים שבאו לזירה סברו כי הוא מחבל ולא ניגשו לעזור לו^[8]. בהמשך הוא פונה לבית החולים שערי צדק, שם נותח וטופל עד שעות הערב, אז נקבע מותו^[9]. קסטלמן בן ה-38 נקבר למחרת, יום הולדתו העברי והלועזי גם יחד^[10].

בסביבות 10:00 בבוקר, לאחר הפיגוע, התקשר העיתונאי ינון מגל לאביעד פריג'ה, החייל שירה בקסטלמן, כגיבור שהרג את המחבלים. פריג'ה דיבר על מחבל יחיד "היה שם מחבל וירינו בו", ומגל תיקן אותו שהיו שניים. בתוך הדברים, כשהוגדר על ידי המראיין כגיבור, התנצל פריג'ה כי אין בו דבר מיוחד ואמר: "כל חיילי צה"ל מתים לעשות 'איקס'". כשנשאל אם הם ביצעו וידוא הריגה ענה: "כן, ירינו עד שהם נפלו", וסייג שאינו יודע אם אכן היריות שלו הן שהרגו או שמא של החייל הנוסף^[11].

למשפחתו של יובל קסטלמן נודע על האירוע אחר הצהריים, כששוטר התקשר אליהם והודיע להם שהנשק, הטלפון והארנק שלו נמצאים במשטרה^[12]. רק לפנות ערב חשף כתב חדשות 13, יוסי אלי כי קסטלמן ירה במחבלים וכי הוא נורה על ידי פריג'ה^[13].

מצ"ח נמנעה מלהתערב בחקירה והיא התנהלה על ידי משטרת ישראל, מחוז ירושלים^[14]. בעקבות הלחץ הציבורי, הצטרפה לחקירה היחידה הארצית לחקירות מבצעיות (יאל"ם) במצ"ח. שני החיילים שהיו בזירת האירוע וירו נחקרו באזהרה ופריג'ה נעצר^[15][16].

בבוקר 5 בדצמבר, בדיון הארכת מעצר, קבע שופט המעצרים בית הדין הצבאי, סא"ל טובי הארט, כי "החשוד ביצע ירי שלא כדין, לא מתוך צורך מבצעי אלא מתוך קלות דעת ביחס לאפשרות מותו של מי שכבר אין נשקפת ממנו כל סכנה"^[17], אך הוסיף שמשום שלא נמצאו קליעים בגופת המנוח (זאת על פי דברי המשטרה שנתגלו בדיעבד כשגויים) ולא נערך ניתוח שלאחר המוות, "ספק רב אם יהיה ניתן לקבוע מעבר לכל ספק סביר באיזה שלב נפגע המנוח פגיעות שהיו מובילות למותו בסופו של דבר". באותו ערב, בשל חוסר מסוכנות, שחרר בית הדין את החייל למעצר בית בתנאים מגבילים^[18]. בבוקר 7 בדצמבר ביצעו שני החיילים אביעד פריג'ה ורועי אייזנבך, כל אחד בנפרד, שיחזור בזירת הפיגוע מול חוקרי מצ"ח^[19].

ב-26 בדצמבר האריך בית הדין הצבאי בשמונה ימים את מעצר הבית של אביעד פריג'ה אך אישר לו לצאת לעבוד^[20]. ב-2 בינואר בית הדין הצבאי החליט לשחרר את החייל ממעצר הבית בהסכמת שני הצדדים, ללא תנאים מגבילים.

המשטרה שחררה את גופתו של קסטלמן לקבורה, מבלי לבצע נתיחה לאחר המוות. זאת כיוון שלטענת המשטרה, הקליעים עברו בגופו של קסטלמן, ואינם נראים בצילום CT^[14]. נטען כי השוטרים לא שוחחו עם הרופאים שניתחו את קסטלמן^[21], והסתפקו בשיחת טלפון עם קב"ט בית החולים, שאמר כי אם היו נמצאים רסיסים או קליעים הרופאים היו אומרים לו^[22]. אולם ערוץ 13 חשף את דו"ח צילום ה-CT מבית החולים, ובו כתוב שנמצאו שרידים מתכתיים של חלקי קליעים בחזה ובפנים של קסטלמן^[23][24][25]. לפי מצ"ח, מדובר בחלקי קליע גדולים יחסית, והיא המליצה על הוצאת גופתו של קסטלמן מהקבר לצורך נתיחה שלאחר מהמוות^[26].

הפרקליטות הצבאית הציגה בפני משפחתו של קסטלמן את ההתפתחויות בחקירה. היא הציעה להוציא את הגופה ולבצע נתיחה שלאחר המוות, והסבירו שיש בכך תוחלת חקירתית. גם השופט אמר שחוות דעת של המרכז הלאומי לרפואה משפטית תסייע לשפוך אור על הפרשה. לאור זאת הסכימה המשפחה להוצאת הגופה, והיא הועברה למכון לרפואה משפטית^[24]. ביום 10 בדצמבר 2023 בוצעה נתיחת הגופה במכון לרפואה משפטית ונמצאו קליע רובה M16 ורסיסי קליעים, זאת בניגוד לטענת המשטרה בבית המשפט^[27].

שבועיים לאחר האירוע התפרסם בוואלה ממצא שהועבר למצ"ח עוד לפני הנתיחה, המשייך לכאורה את הירי שהרג את יובל קסטלמן אך ורק לאביעד פריג'ה^[28].

המפכ"ל הורה לניצב בכיר לבחון את ממצאי הנתיחה ואת התנהלות החקירה. פרקליט המדינה עמית איסמן הנחה את מח"ש לפתוח בבדיקת התנהלות צוות החקירה המשטרתי, ובמקביל אסר על הבדיקה המשטרתית העצמאית שהחלה^[29]. ב-18 בספטמבר 2024 סגרה מח"ש את הליך הבדיקה, ומשפחת קסטלמן ערערה על כך^[30]. לפי עורך הדין של המשפחה, קצין משטרה טען שאין צורך בנתיחת הגופה והצהיר, הן במזכרים והן באוזני המשפחה, שלא נמצאו קליעים בגופה, ״למרות שבדיקת ה-CT הראשונית הראתה סימני מתכת רבים בבטנו״, ושבדיקה נוספת גילתה קליע שלם בחזהו. לטענת המשפחה, לאחר שהתגלה לה שהשוטר לא אמר את האמת, היא נאלצה להסכים להוצאת הגופה מהקבר ביום סיום השבעה, והגופה נותחה באיחור במכון לרפואה משפטית. המשפחה פנתה ליועצת המשפטית לממשלה והציגה ״מגוון של מזכרים כוזבים מטעם קצין משטרה אחד לפחות, שיחות מוקלטות המעידות על שקרים, ועדויות נוספות״^[31].

לאחר האירוע פורסמו סרטונים ממנו באתרי החדשות וברשתות החברתיות, שהביאו לשיח ציבורי נוקב בנוגע אליו. נושאים שעלו בדיון הציבורי כללו הוראות פתיחה באש, הוצאה להורג ללא משפט של מחבלים, סיוע רפואי למחבלים פצועים^{[דרוש מקור]}, מדיניות חלוקת נשק לאזרחים. משה קסטלמן, אביו של יובל, אמר "פשוט הוציאו אותו להורג", ודרש הגשת כתב אישום נגד החייל היורה^[32].

בישראל קיימות הוראות פתיחה באש. זהו נוהל המגדיר מתי רשאים נושאי נשק חם, ובעיקר חיילים, לירות בנשקם, מבלי שקיבלו פקודת ירי ישירה בזמן אמת, ומפרט את הצעדים שיש לנקוט קודם לפתיחה באש. הוראות הפתיחה באש נתונות לביקורת מצד גורמים שונים בישראל, במיוחד על רקע פיגועים וביחס למחבלים. גורמים שונים טענו כי יש לירות למוות במחבלים שביצעו פיגוע, גם אם אלה אינם מהווים סכנה מיידית. ינון מגל, לדוגמה, כתב ב-2015 כי "חשוב להשתדל שמחבל שמבצע פיגוע לא יישאר בחיים"^[33][34].

דוברים רבים, בהם מאמר מערכת של "הארץ", מתחו ביקורת על הקמפיין לעידוד הוצאות להורג של מחבלים בשטח, ללא קשר לסיכון שהם מהווים, וטענו כי הוא הוביל באופן ישיר להריגתו של קסטלמן^[35]. פרופסור מרדכי קרמניצר גם הוא ביקר את הקמפיין להוצאה להורג בזירת פיגוע, בנימוק כי במדינת חוק הסמכות להמית אדם כעונש אינה נתונה בידי חיילים או אזרחים^[36]. הרמטכ"ל הרצי הלוי התייחס לאירוע ואמר: "אנחנו מעלים על נס גבורת אזרח שרץ באומץ רב לתוך האש, לחדול הרג אזרחים", והוסיף, "לא למהר בירי כשפוחת הסיכון, ואנחנו לא יורים במי שמרים ידיים"^[37].

כחלק מהדיון הציבורי, עלתה הטענה כי מדיניות הרחבת חלוקת כלי הנשק לאזרחים, שהתגברה באופן ניכר מאז מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר, עלולה לגרום לאסונות דומים^[38][39]. במענה לשאלת עיתונאים בנוגע ליד הקלה על ההדק והעידוד להוצאות להורג בשטח, וכן בנוגע למדיניות חלוקת הנשק, התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו לנושא השני ואמר שדווקא הימצאותו של אזרח חמוש (קסטלמן) הצילה חיים, ולא נשקו של החייל. הוא הודה שחלוקת כלי נשק עשויה לגרום גם נזק וסיכם במילים: ”זאת המדיניות ויש מחירים – אלה החיים”^[40]. דבריו של נתניהו חוללו סערה בתקשורת וברשתות החברתיות^[41]. השר בני גנץ הגיב לדברי ראש הממשלה, כתב "אלו לא החיים", ואמר שהאירוע מחייב הפקת לקחים^[42]. מאוחר יותר התקשר נתניהו לאביו של קסטלמן ואמר שמדובר בטרגדיה איומה, וכי קסטלמן גיבור ישראל^[43]. כמו כן אמר כי תתבצע חקירה, והאחראים יועמדו לדין^[44].

• הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע (2015)
• פרשת אלאור אזריה
• הריגת שלושת החטופים הישראלים בשג'אעיה
• הריגת דוד בן אברהם

• יואב זיתון, "גם אם קסטלמן היה מחבל - הירי לא מוצדק": הפער בין היריות של סמ"ר במיל' אביעד פריג'ה, וההחלטה לשחררו הערב, באתר ynet, 4 בדצמבר 2023
• רוני זינגר, השוטר ששיקר בחקירה והשיחה עם נתניהו: תחקיר "זמן אמת" על הירי ביובל קסטלמן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 בספטמבר 2024
• הצינור - ריאיון עם הוריו של אביעד פריג'ה