משה קורדובירו

רבי משה קורדובירו
קבר הרמ"ק בבית העלמין העתיק בצפת.
קבר הרמ"ק בבית העלמין העתיק בצפת.
לידה 1522
ה'רפ"ב
צפָת, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 ביוני 1570 (בגיל 48 בערך)
כ"ג בתמוז ה'ש"ל
צפָת, ארץ ישראל, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי הרמ"ק
מקום קבורה בית העלמין העתיק בצפת סמוך להאריז"ל
מדינה האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 27 ביוני 1570 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק בקבלה ותיקון המידות
רבותיו רבי יוסף קארו
רבי שלמה אלקבץ, רבי יעקב בירב
תלמידיו האר"י
רבי חיים ויטאל רבי אליהו די וידאש
חיבוריו תומר דבורה, אילמה רבתי "האלימה", פרדס רימונים, שיעור קומה, אור נערב, אור יקר על הזוהר ואור יקר על תיקוני הזוהר, ספר הגירושין, סידור תפילה ששמו תפילה למשה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (או קוֹרְדוֹאירוֹ; רמ"ק; ה'רפ"ב, 1522 - כ"ג בתמוז ה'ש"ל, 1570), מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מחבר ספרי קבלה שהשפיעו על תורתו של האר"י הקדוש.

תולדות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת רפ"ב (1522) לרבי יעקב. מקום לידתו אינו ידוע, אך שם משפחתו מעיד על כך שמוצא משפחתו מהעיר קורדובה בספרד. הוא גדל וגר בצפת, למד תלמוד והלכה אצל רבי יוסף קארו והוסמך לדיינות על ידי רבי יעקב בירב. התחתן עם אחותו של רבי שלמה אלקבץ ובגיל עשרים החל בלימוד קבלה אצל גיסו.

לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו נמנו רבי חיים ויטאל, לימים עורך כתבי האר"י, ורבי אליהו די וידאש, מחבר הספר "ראשית חכמה". נפטר בכ"ג תמוז ה'ש"ל (1570).

הידוע והנפוץ בספרי הרמ"ק הוא פרדס רימונים, המבארים את שיטתו בקבלה. בספרו זה מביא הרמ"ק בקצרה משיטות הקבלה של הראשונים במגוון רחב של נושאים, דן בהן ומכריע ביניהן. כמו כן חיבר הרמ"ק פירוש לספר הזוהר ולתיקוני הזוהר בשם "אור יקר" וספר מוסר בשם "תומר דבורה" המיוסד על י"ג מידות רחמים וההנהגה העוסק בתיקון המידות (שייתכן שהיה חלק מספרו אלימה), ושני חיבורים ארוכים יותר - שיעור קומה ואלימה רבתי.

בסידור היעב"ץ, מיוחס לרמ"ק המנהג הנפוץ היום לומר פרקי קבלת שבת תהילים צ"ה - צ"ט.

יחסיו עם האר"י

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האר"י נחשף לספריו וראה אותו כרבו כבר לפני בואו לצפת. בשעה שהגיע האר"י לצפת הרמ"ק היה חולה, ולא ידוע אם התקיימה פגישה ביניהם עד לפטירתו של הרמ"ק. עם פטירת הרמ"ק, ירש האר"י את מקומו בקרב מקובלי צפת, אבל שיטתם בקבלה אינה דומה.

קבלת הרמ"ק אמנם נדחקה במהרה לטובת קבלת האר"י, אך היא לא נדחתה לגמרי, וקיימות שיטות המשלבות בין שיטתו לקבלת האר"י: הספר שפע טל, של ר' שבתאי הלוי הורויץ, הוא אחד ממיישמי גישה זאת. הרמח"ל הציע ליישב את הניגוד בין השיטות בקביעה שקבלת הרמ"ק מהווה לימוד "עולם התוהו" וקבלת האר"י ב"עולם התיקון" (חלוקה המתקיימת בקבלת האר"י בין מצבים שונים של הספירות והפרצופים). כמו כן, מרבית הכוונות הקבליות שבתפילה, המופיעות בסידורו תפילה למשה, מופיעות גם בסידוריהם של תלמידי האר"י. הלימוד בספריו של רמ"ק לא פסק גם היום, ויש המחשיבים אותו לימוד מקדים לקבלת האר"י, או מעין הרחבה וביאור, בעוד לומדים אחרים של האר"י מתנגדים לחיבור בין השיטות הללו.

  • רבי גדליה.

למד מספריו:

תקופת חייו של הרב משה קורדובירו על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן
  • אילימה רבתי - ביאורים בקבלה, מחולק למעיינות ותמרים ע"פ הפסוק (שמות טו, כז) "ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים".
  • תומר דבורה - ספר מוסר. ייתכן והוא אחד משבעים התמרים מספר אילימה.
  • שיעור קומה - ביאור מקדים לחלקים של האידרות בזוהר, ופירוש מאמרים בזוהר העוסקים בשיעור קומה.
  • אור יקר - פירוש על חלקי הזוהר השונים וספר יצירה (כתיבתו הושלמה באדר השכ"ג).
  • פרדס רימונים - ביאור עיקרי שיטתו של הרמ"ק, בעל ל"ב שערים.
  • אור נערב - קונטרס הנחלק לשבעה חלקים העוסק במעלת לימוד הקבלה.
  • ספר הגירושין - חידושים שנתגלו לו כשהיה מתבודד מחוץ לביתו.
  • תפילה למשה - פרוש על התפילה.
  • זבחי שלמים - על סדר עבודת יום הכיפורים.

חוקריו הבולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מחשובי חוקריו הוא פרופ' יוסף בן שלמה, שפרסם ספר בשם "תורת האלוהות של ר' משה קורדובירו". ספר חשוב נוסף על הרמ"ק ותורתו הוא ספרה של פרופ' ברכה זק, "בשערי הקבלה של רבי משה קורדובירו". ברכה זק פרסמה חיבורים וקטעים מחיבורים של הרמ"ק שהיו בכתב יד. החשוב שבהם הוא הנוסח המלא של הספר "אילימה". יוסף בן שלמה נטה לפרש את הרמ"ק כשיטה פילוסופית. עם פרסום כתביו הגנוזים, נפתחה הדרך להבנה מעמיקה יותר של קבלת הרמ"ק כניסוח שיטתי אך גם כפרשנות חיה ויצירתית של ספרות הזהר. את מגמה זו המשיך גם ד"ר זהר רביב, בספרו על הרמ"ק Decoding the Dogma within the Enigma, וממשיך אותה גם ד"ר יועד קדרי אשר כתב על המלאכים בהגותו של רמ"ק.

הנצחתו של הרמ"ק בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו של הרמ"ק פזורים רחובות בערי ישראל. בתל אביב ישנו רחוב בשם רחוב קורדובירו, בירושלים ישנו רחוב בשם רחוב הרב משה קורדובירו, בצפת ישנו רחוב בשם רחוב מעלות הרמ"ק, בביתר עילית ישנו רחוב בשם רחוב הרמ"ק. כמו כן הוקמו מוסדות על שמו, ישיבה תלמוד תורה וכולל על שמו בשם "ישיבת אור יקר" ברחוב קרן היסוד בצפת על ידי הרב ירמיה כהן. בשנת תשנ"ז 1997 פתח הרב יצחק מאיר מורגנשטרן מירושלים כולל קטן בשכונת מקור ברוך, אשר כונה "אילימה" על שם ספרו של הרמ"ק.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יהודה ליבס, "האמת על קבלת ר’ משה קורדובירו המשתקפת בספרות הלוריאנית", פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח 148 (תשעז), עמ' 27–40
  • אסתר ליבס, "קורדובירו והאר"י - בחינה מחודשת של מיתוס מות מלכי אדום", ר’ משה קורדובירו, "מעיין עין יעקב" (תשסט), עמ' לב-ס.
  • בועז הוס, "הקהילות הזוהריות של צפת", שפע טל (תשסד), עמ' 149–169
  • ברכה זק, "תורת הצמצום של ר’ משה קורדובירו", תרביץ נח, ב (תשמט), עמ' 207–237

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתביו ועליהם