הרמן גרף

הרמן גרף
Hermann Graf
	הרמן גרף
	הרמן גרף
לידה	24 באוקטובר 1912; אנגן, הקיסרות הגרמנית
פטירה	4 בנובמבר 1988 (בגיל 76); אנגן, גרמניה המערבית
מקום קבורה	באדן-וירטמברג
מדינה	גרמניה
בן או בת זוג	Jola Jobst (1944–1949)
השתייכות	גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות	1936–1945 (כ־9 שנים)
דרגה	אוברסט
תפקידים בשירות
	טייס קרב, מפקד כנף
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם השנייה
עיטורים
	צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון חרבות ויהלומים; צלב הברזל דרגה ראשונה; צלב הברזל דרגה שנייה; הצלב הגרמני בזהב; אות הפציעה (כסף); מסדר הכתר (רומניה);

ערך זה עוסק בחייל נאצי. אם התכוונתם לכלכלן רוסי בשם זה, ראו הרמן גרף (בנקאי).

הרמן גרף (בגרמנית: Hermann Graf‏; 24 באוקטובר 1912 – 4 בנובמבר 1988) היה טייס בלופטוואפה במהלך מלחמת העולם השנייה ואלוף ההפלות עם 212 הפלות של מטוסי אויב (רובם המכריע מטוסי חיל האוויר הסובייטי). גרף היה לטייס הראשון בהיסטוריה שהגיע ל-200 הפלות.

במהלך המלחמה הוא שירת כמפקד טייסת, להק וכמפקד כנף קרב 50, כנף קרב 11 וכנף קרב 52. גרף היה מבין 27 חיילים גרמניים סך הכל אשר עוטרו בצלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון, חרבות ויהלומים במהלך המלחמה.

מלחמת העולם השנייה

גרף נולד ב-24 באוקטובר 1912 באנגן, באדן-וירטמברג שבדרום גרמניה. לפני פרוץ המלחמה היה גרף כדורגלן וטיס דאונים. ב-2 ביוני 1936 התקבל גרף לקורס טיס בלופטוואפה, הוא סיים את הקורס הבסיסי בספטמבר והמשיך לקורס טיסה מתקדם אותו סיים במאי 1938. תחילה הוא הוצב ביחידת אספקה מוטסת, אך ב-31 במאי 1938 הוא הועבר ללהק I בכנף קרב 51 אשר הטיסה מטוסי Bf 109E-1. בחודשי המלחמה הראשונים החל מספטמבר 1939 השתתף גרף בעיקר בטיסות סיור לאורך הגבול הגרמני-צרפתי, בינואר 1940 הוא הועבר להדרכת טיסה ובמאי הועלה לדרגת לויטננט. באוקטובר הועבר גרף חזרה לחזית והוצב בטייסת 9, להק III, בכנף קרב 52.

החזית המזרחית

בתקופה זו נשלחה יחידתו של גרף לרומניה כחלק מהסיוע הגרמני לשלטון הימני שם. במאי 1941 הועבר הלהק ליוון וגרף ביחד עם טייסי הלהק לקח חלק בקרב על כרתים, שם הם השתתפו בעיקר במשימות תקיפה קרקעיות. לאחר מכן בתחילת יוני חזר הלהק לרומניה שם השתתף גרף בקרבות הפתיחה של מבצע ברברוסה, בתחילת אוגוסט הועבר הלהק לאוקראינה ושם ב-4 באוגוסט השיג גרף את ההפלה הראשונה שלו; מטוס פוליקרפוב I-16 של חיל האוויר הסובייטי.

בחודשים הראשונים לפלישה בדרום ברית המועצות גרף ביחד עם הטייסת שלו היה עסוק מאוד במשימות אוויריות רבות והוא הפך לטייס קרב מוצלח עם מספר הפלות הולך וגדל. לקראת סוף ינואר 1942 לאחר שהשיג 45 הפלות, הוא עוטר בצלב האבירים של צלב הברזל ומספר ימים לאחר מכן הוא עזב את החזית לחופשה קצרה בגרמניה לאחר כשבעה חודשים של לחימה רצופה.

עם חזרתו לחזית, ב-23 במרץ 1942 קיבל גרף את תפקיד מפקד טייסת 9, מספר ימים לאחר מכן השיג את הפלתו ה-58. בתחילת אפריל לשלח הלהק לחצי האי קרים לסייע במערכה כנגד כוחות הצבא האדום שהתבססו שם, במהלך הלחימה גרף ויתר טייסי טייסת 9 השיגו הצלחות מרובות והפילו עשרות מטוסי אויב. עם סיום המערכה ב-19 במאי, להק III נשלחה במהירות לגזרת חרקוב כדי לסייע בהגנה כנגד מתקפת הנגד של הצבא האדום. יומיים לפני כן גרף הגיע לכדי 100 הפלות ועל כך קיבל את 'עלי האלון' לצלב האבירים שלו, עם המעבר לגזרת חרקוב ב-19 במאי מספר ההפלות שלו גדל לכדי 105 ועל כך בהפרש של יומיים קיבל גם 'חרבות' לצלב האבירים שלו.

באוגוסט 1942 התנדב גרף לשרת במשימה האווירית בסטלינגרד (Gefechtsverband Stalingrad) תחת פיקודו של ולף-דיטריך וילקה. בקרבות האוויר מעל סטלינגרד הגיע גרף להשגים רבים כאשר לקראת סוף אוגוסט השיג את הפלתו ה-140 ובמהלך ספטמבר הפיל 62 מטוסי אויב נוספים. ב-4 בספטמבר גרף היה לטייס השני בלופטוואפה שהשיג 150 הפלות כאשר הפיל מטוס יאק-1, בקרב זה ספג מטוסו כ-100 פגיעות והוא שרד בנס. ב-9 בספטמבר השיג גרף את הפלתו ה-172 ועל כך הוספו 'יהלומים' לצלב הברזל שלו, העיטור הגבוה ביותר הניתן למשרתים בוורמאכט, הוא היה החייל החמישי בלבד שקיבל דרגה זו של צלב האבירים. ב-26 בספטמבר גרף הפך לטייס הראשון שעבר את רף 200 ההפלות לאחר שהשיג את הפלתו ה-202, על כך הוא הועלה לדרגת מיור ב-1 באוקטובר והוצא מהחזית מחשש שאם יפגע בקרב הדבר יפגע במורל הטייסים האחרים.

צרפת וגרמניה

ב-28 בינואר 1943 נשלח גרף לדרום צרפת לפקד על 'להק עתודה קרב מזרח' (Ergänzungs-Jagdgruppe Ost), יחידה שאימנה טייסי קרב לשירות בחזית המזרחית ואשר כל מדריכיה היו טייסי קרב מנוסים מהחזית כמו גרף עצמו. בתקופה זו גרף נכנס לשיגרה של שירות בעורף ואף עסק בהקמת קבוצת כדורגל בקרב פקודיו, במאי הוא היה מעורב באימון טייסת מתנדבים מספרד "הטייסת הכחולה" (Escuadrilla Azul) או בגרמנית "הטייסת 15 הספרדית".

החל מיוני 1943, החל גרף בהקמת כנף מטוסי קרב אשר תיועד ליירוט מטוסי הפצצה ותקיפה של בעלות הברית ובמיוחד מטוסי דה הבילנד מוסקיטו הבריטים. ביולי החלו להגיע מטוסי ה-Bf 109G-5 שיועדו ללחימה בגובה רב, רק ביולי היחידה הוגדרה מבצעית ובאוגוסט היא קיבלה את השם כנף קרב 50, הכנף יועדה בעתיד לעשות שימוש במטוסי מסרשמיט Me 163 אך לבסוף נסגרה באוקטובר 1943 שלושה חודשים בלבד אחרי שהוקמה. ב-8 באוקטובר נשלח גרף לפקד על כנף קרב 1 שמפקדה הנס פיליפ נפל בקרב, לאחר כחודש בתפקיד הוא הועלה לדרגת אוברסט והועבר לפקד על כנף קרב 11 שהייתה אחראית על הגנת שמי גרמניה כנגד מפציצי בעלות הברית.

למרות שבאופן רשמי נאסר עליו להשתתף בלחימה, גרף הפיל שישה מטוסי אויב עד אשר נפצע ב-29 במרץ לאחר שמטוסו התנגש במטוס P-51 מוסטנג אמריקאי במהלך קרב אווירי. בספטמבר 1944 הועבר גרף על ידי מפקד יחידות הקרב האוויריות אדולף גאלאנד לפקד על כנף קרב 52 שהוצבה בפולין. הוא נותר בפיקוד הכנף בחודשי המלחמה האחרונים לאורך הנסיגה הגרמנית בחזית המזרחית.

לאחר המלחמה

עם סיום המלחמה, גרף וחיליו צעדו לבוואריה בדרום גרמניה ונכנעו לכוחות האמריקאים שם ב-8 במאי 1945, ב-15 במאי הוא הועבר עם טייסים נוספים לשבי ברית המועצות. לאחר ארבע וחצי שנים בשבי גרף שוחרר, רבים ראו בכך ששוחרר יחסית מהר כסימן לכך ששיתף פעולה עם הסובייטים, מה שגרר נגדו ביקורת רבה בקרב חבריו לנשק מימי המלחמה והוא הודר מאירועים שארגנו וותיקי הלופטוואפה.

לאחר שחרורו התקשה גרף למצוא תעסוקה, אך קשריו בעולם הכדורגל עזרו לו לאחר שקיבל עבודה כסוכן מכירות בחברת אלקטרוניקה במערב גרמניה (מנהל החברה היה גם נשיא באיירן מינכן בשנים 1958–1962). עם השנים התקדם גרף בחברה ולבסוף התמנה לאחראי על המכירות בחברה, בשנת 1959 נישא גרף בשלישית להלגה שטרוק ולשניים נולדו שני ילדים (הרמן-אולריך ובריגיט). בשנת 1965 גרף אובחן כחולה פרקינסון, מחלה שאפיינה טייסים רבים שטסו בגובה רב, המחלה דרדרה את בריאותו לאורך השנים עד אשר נפטר בשנת 1988 בביתו באנגן כשהוא בן 76.

קישורים חיצוניים