הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של אבחזיה
| |||
| מוטו | Пролетарии всех стран, соединяйтесь! | ||
|---|---|---|---|
| מדינה / טריטוריה |  הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה | ||
| בירת הרפובליקה האוטונומית | סוחומי | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 1931  | ||
| שטח | 8,600 קמ"ר | ||
| תאריך נטישה | 1992 | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ ברפובליקה האוטונומית | 525,061[1] (1989) | ||
| ‑ צפיפות | 135.32 נפש לקמ"ר (1989) | ||
| קואורדינטות | 43°00′00″N 41°01′00″E / 43°N 41.016667°E | ||
| אזור זמן | UTC +3 | ||
  | |||
הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של אבחזיה[2] או אבחזיה אסס"ר הייתה רפובליקה סובייטית אוטונומית של ברית המועצות בתוך גאורגיה הסובייטית. הרפובליקה היא למעשה אבחזיה סס"ר אשר הורדה במעמדה, בשנת 1931, למעמד של רפובליקה אוטונומית, והתקיימה עד להתפוררותה של ברית המועצות וייסודה של הרפובליקה האוטונומית של אבחזיה בסוף 1991 (כיום בגלות בטביליסי). בשנת 1992 פרשו האבחזים מגאורגיה והקימו רפובליקה בדלנית משלהם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 1921 פלש הצבא האדום לגאורגיה והביא לקיצה את העצמאות קצרת הימים של הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה. בעקבות זאת הפכה אבחזיה בתקופה שבין 1921–1931, לרפובליקה סובייטית בשם הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אבחזיה (אבחזיה סס"ר). אף על פי שהייתה לאבחזיה אוטונומיה להלכה, היא הייתה כפופה לשלטון הסובייטי המרכזי החזק בגאורגיה. הגאורגית הפכה לשפה הרשמית באוטונומיה.
ב-19 בפברואר 1931, הורדה אבחזיה סס"ר (אבחזיה הסובייטית), למעמד של רפובליקה סובייטית אוטונומית, תחת הרפובליקה הסובייטית של גאורגיה, בתקווה שזה יגן עלייה מפני נחת ידו של סטלין גאורגי במוצאו וראש הק.ג.ב. של לברנטי בריה, שאף הוא ממוצא גאורגי. בתקופת שלטונו (משנת 1924) נקט סטלין במדיניות של דיכוי כלפי מיעוטים שונים ברחבי ברית המועצות כולל האבחזים. הסיבה להפיכת אבחזיה סס"ר לרפובליקה אוטונומית הייתה כדי לא להיות כפוף ישירות למרותו של סטלין אלא לרפובליקה הגאורגית. בתחילה כחלק מהרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז עד שנת 1936 ולאחר מכן תחת גאורגיה סס"ר. אף על פי שאין תמימות דעים בכך, הדעה הרווחת בקרב החוקרים היא כי אמצעי הדיכוי בהם נקט בריה כלפי האבחזים כללה הריגת חלק גדול מהאינטליגנציה שלה, הפיכת השפה הגאורגית לשפת הלימוד בבתי הספר ועידוד הגירה של גאורגים בעיקר ושל רוסים, ארמנים, אוקראינים ואחרים כדי לשנות את המאזן הדמוגרפי לרעת האבחזים.
בשנת 1937 הרגיש סטלין חזק מספיק לערוך משפט פומבי כנגד מבצעי שני ניסיונות התנקשות כנגדו מספר שנים קודם לכן. שניהם בוצעו על ידי גאורגים במוצאם. הניסיון הראשון התרחש בשנת 1933 והשני בשנת 1935. המבנה הגדול של התיאטרון הלאומי בסוחומי שימש כבית המשפט הפומבי בו נשפטו 47 איש למול נציגי תקשורת מכל הקווקז.
התובע במשפט זה היה נשיא הרפובליקה האבחזית נסטור לאקובה, והנאשמים הואשמו בקנוניה לביצוע התנקשות בסטלין. הקושרים היו סוכנים סודיים של סטלין שהתאכזבו ממדיניותו. הם פתחו באש, מוקדם מדי כפי הנראה, עם כניסתו של סטלין לפיצונדה, אולם הוא הצליח להימלט למקום מבטחים. ניסיון ההתנקשות השני אירע בעיר גגרה בשנת 1935, על ידי קבוצת פקידים רשמיים בולטים של המפלגה הסובייטית. גם התנקשות זו נכשלה.
דיכוי האבחזים הסתיים רק לאחר מותו של סטלין והוצאתו להורג של בריה, וחלקם של האבחזים בממשל הרפובליקה גדל. כמו בכל הרפובליקות האוטונומיות הקטנות בברית המועצות, עודדו הסובייטים את התפתחות התרבות המקומית ובמיוחד הספרות. הוטלו מכסות על בסיס אתני לתפקידים פוליטיים מסוימים, שנתנו לאבחזים מידה של כוח פוליטי שלא היה פרופורציונלי לחלקם היחסי באוכלוסייה. השלטונות הסובייטים פעלו בשיטת "הפרד ומשול", בה קיבלו אליטות מקומיות חלק בשלטון בתמורה לתמיכה בשלטון הסובייטי. באבחזיה, כמו במקומות אחרים בהם הונהגה השיטה, גרם הדבר להתמרמרות, במקרה זה של הרוב הגאורגי.
בין השנים 1955–1972 השתמשו הגאורגים הסובייטים במדיניות דצנטרליזציה וקידמו את הפקידים שהיו ממוצא אתני גאורגי. מספרם של האבחזים בשלטון האוטונומיה הלך וקטן. בנוסף לכך יצרו יזמים גאורגים מפעלים שתוצרתה כולה לא נרשמה בספרים. בשנת 1972 הובילה המדיניות הכלכלית הגאורגית המושחתת והלא יעילה למינויו של אדוארד שוורדנדזה כמזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית בגאורגיה. שוורדנדזה שהתקדם בדרגות בקומסומול (תנועת הנוער הקומוניסטי), הפך למזכיר הראשון של המפלגה בשנת 1961. משנת 1964 ועד ל-1972 פיקח שוורדנדזה על המדיניות הגאורגית מתפקידו כשר החוות של ברית המועצות וצבר מוניטין של פוליטיקאי מוכשר ונקי כפיים.
ניסיון של השלטון המרכזי במוסקבה לשנות את השפה הרשמית בגאורגיה לרוסית, הביא ב-14 באפריל 1978 להפגנות סוערות בטביליסי. ניסיון זה לא צלח, אולם מצד שני מחו מנהיגי המפלגה הקומוניסטית באבחזיה כנגד "הכניעה ללאומנות הגאורגית" ותבעו כי האוטונומיה שלהם תועבר לשליטת הרפובליקה הסובייטית הסוציאל-פדרטיבית של רוסיה. התביעה נדחתה, אולם נעשו מספר ויתורים פוליטיים, תרבותיים וכלכליים. נערכו שינויים בייצוג האתני של נציגי המחוז. 67% מהמשרות הממשלתיות הוקצו לטובת נציגים ממוצא אבחזי ייצוג שהיה פי 2.5 מחלקם היחסי באוכלוסייה (בהתאם למפקד האוכלוסין הסובייטי משנת 1989).
התפוררות ברית המועצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| המזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית באבחזיה | ||
|---|---|---|
| שם | התחלה | סיום |
| ולדימיר לדרידזה | 1931 | ינואר 1936 |
| אלכסיי אגרבה | ינואר 1936 | פברואר 1937 |
| קיריל באצ'ווידזה | פברואר 1937 | 1940 |
| מיכאיל ברמידזה | 1940 | 1943 |
| אקקי מגלאדזה | 1943 | 1951 |
| שותא גטידזה | 1951 | 1953 |
| י. טרבה | 1953 | 1955 |
| אותר גוסירידזה | ינואר 1956 | פברואר 1958 |
| מיכאיל הגאז'בה | פברואר 1958 | ספטמבר 1965 |
| ולריאן קובאצ'ידזה | ספטמבר 1965 | 1975 |
| ואלרי צ'ינתבה | 1975 | פברואר 1978 |
| בוריס אדלייבה | פברואר 1978 | 6 באפריל 1989 |
| ולדימיר צ'ישבה | 6 באפריל 1989 | 1990 |
עם תחילת התפוררותה של ברית המועצות בסוף שנות השמונים, צצה מתיחות אתנית בין הגאורגים והאבחזים עקב התקדמותה של גאורגיה לכיוון עצמאות. האבחזים שהתנגדו למהלך חששו כי הכרזה על עצמאות גאורגיה תוביל לחיסול האוטונומיה האבחזית, וטענו כי אבחזיה כבר התבססה כרפובליקה סובייטית נפרדת.
ב-18 במרץ 1989 התקיימה אספה שנקראה מאוחר יותר אספת ליחני בה הביעו אלפים אחדים של אבחזים את רצונם לפרוש מגאורגיה ולהשיב על כנו את מעמדה העצמאי כפי שהיה בתקופת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אבחזיה (1922-1931), קרי רפובליקה עצמאית במסגרת קונפדרטיבית. בתגובה, ארגנו הקבוצות האנטי-סובייטיות סדרת מפגשים לא מורשים ברחבי המדינה בטענה כי הממשלה הסובייטית משתמשות בבדלנים אבחזים כדי שיעמדו כנגד התנועה המצדדת בעצמאות גאורגיה. בתגובה לכך נערכו ב-9 באפריל של אותה שנה הפגנות סוערות בטביליסי שפוזרו בכוח על ידי הסובייטים בהם נהרגו אזרחים. ה-9 באפריל נקבע מאוחר יותר בשנת 1991 כתאריך היווסדה של הרפובליקה של גאורגיה. בסופו של דבר הוביל הוויכוח, ב-16 ביולי 1989, למאורעות אלימים בסוחומי.
ב-17 במרץ 1991, הטילה הרפובליקה הגאורגית חרם על משאל עם בשאלה האם לחדש את הקשר בין הרפובליקות הסובייטיות במסגרת ברית המועצות, שהוזמן על ידי מיכאיל גורבצ'וב. אולם 52.3% מאוכלוסיית אבחזיה, המהווים למעשה את כל הלא-גאורגים באוטונומיה, השתתפו במשאל העם, והצביעו ברוב מכריע של 98.6% על שימור מסגרת ברית המועצות[3]. מאוחר יותר, ב-31 במרץ אותה שנה, החרימו רוב הלא-גאורגים משאל העם על עצמאות גאורגיה, שזכה לתמיכה גורפת של רוב אוכלוסיית גאורגיה. מספר שבועות לאחר מכן, ב-9 באפריל, הכריזה גאורגיה על עצמאותה, בהנהגת הדיסידנט האנטי-סובייטי, זוויאד גמסחורדיה. תחת שלטונו של גמסחורדיה נרגעו הרוחות באבחזיה באופן יחסי, ונחתם הסכם לשיתוף השלטון בין האבחזים והגאורגים, תוך הבטחת ייצוג יתר לאבחזים בבית המחוקקים האבחזי.
תוך זמן קצר נאלץ גמסחורדיה להתמודד מול אופוזיציה חמושה תחת הנהגתו של תנגיז קיטובאני, שהכריחה אותו להימלט מגאורגיה בינואר 1992, לאחר ההפיכה. שר החוץ הסובייטי לשעבר, אדוארד שוורדנדזה, הוזמן לעמוד בראש המדינה. ההפיכה הביאה להתחזקותם של דוגלי הקו הנוקשה בממשלת גאורגיה, שהפכו לבעלי השפעה גדולה אף מזו של שוורדנדזה.
ב-21 בפברואר 1992 הודיעה, המועצה הצבאית השלטת בגאורגיה, על ביטל החוקה הסובייטית והחזרת חוקת הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה משנת 1921. אף על פי שהחוקה החדשה לא אמרה זאת, פירשו אבחזים רבים את ההודעה כביטול מעמד האוטונומיה. ב-23 ביולי של אותה שנה, הכריזה הסיעה האבחזית במועצה העליונה של הרפובליקה הכריז על עצמאות מגאורגיה. הישיבה בה הוכרזה העצמאות הוחרמה על ידי הנציגים שהיו אתנית גאורגים, וההכרזה לא הוכרה על ידי אף מדינה בעולם. ההנהגה האבחזית נקטה במדיניות של נישול הפקידים הגאורגים ממעמדם, תהליך שלווה באלימות. בינתיים חיזק המנהיג האבחזי ולדיסלב ארדזינבה, את קשריו עם חסידי הקו הנוקשה בפוליטיקה הרוסית והאליטה הצבאית של רוסיה והכריז כי הוא מוכן למלחמה כנגד גאורגיה[4].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The Abkhaz ASSR. All-Union census in 1989. Distribution of urban and rural regions of the USSR republics, by sex and nationality.
- ^ ברוסית: Абха́зская Автоно́мная Сове́тская Социалисти́ческая Респу́блика;
באבחזית: Аҧснытәи Автономтә Советтә Социалисттә Республика;
בגאורגית: აფხაზეთის ავტონომიური საბჭოთა სოციალისტური რესპუბლიკა - ^ כרונולוגיית האירועים באבחזיה 1921-1999, (באנגלית)
- ^ סוונטה קורנל (2001), אומות קטנות כוחות גדולים:מחקרים בסכסוכים האתנוגרפיים בקווקז, עמ' 345–349, ISBN 0700711627, (באנגלית)
| רפובליקות ברית המועצות | ||
|---|---|---|
| רפובליקות סובייטיות | אוזבקיסטן • אוקראינה • אזרבייג'ן • אסטוניה • ארמניה • בלארוס • גאורגיה • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • לטביה • ליטא • מולדובה • קזחסטן • קירגיזסטן • רוסיה | .svg) |
| רפובליקות קצרות ימים | עבר הקווקז • קרלו-פינית • אבחזיה • המזרח הרחוק • ליטא-בלארוס • בוכרה • ח'ווארזם | |
| רפובליקות אוטונומית | אבחזיה אסס"ר • נחצ'יבאן אסס"ר | |
 הסכסוך הגאורגי-אבחזי  | ||
|---|---|---|
| מאורעות עיקריים | הטיהור האתני של גאורגים מאבחזיה • מלחמת אבחזיה • פלישת רוסיה לגאורגיה • מלחמת אבחזיה השנייה • הסכם מוסקבה (1994) • מהומות סוחומי (1989) | |
| מוקדי סכסוך | אבחזיה עילית • מחוז גאלי • טקווארצ'לי | |
| מעורבים בסכסוך | אבחזיה • גאורגיה • רוסיה • UNOMIG • יחסי רוסיה-גאורגיה • הממשל דה יורה של אבחזיה • כוח שמירת השלום באבחזיה | |
| רקע | אבחזיה ססר • אבחזים • גאורגים • מגרלים • סוואנים • ממלכת אבחזיה • נסיכות אבחזיה • אבחזיה אסס"ר • מלחמת האזרחים הגאורגית | |
| גאורגים בסכסוך | ז'יולי שרטאווה • סומבט סאקיאן • גורם גביסקיריה • ראול אשבה | |
| אבחזים בסכסוך | סרגיי בגאפש • ולדיסלב ארדזינבה | |
| ראו גם היסטוריה של אבחזיה • היסטוריה של גאורגיה | ||