הר דב
 | |
| הר דב | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 1,529 מטר |
| מדינה |  ישראל |
| מיקום | הר חרמון, גבול ישראל-לבנון |
| רכס הרים | מול הלבנון |
| מסלול ההעפלה הקל | כביש 999 |
| קואורדינטות | 33°19′05″N 35°42′46″E / 33.31806°N 35.71278°E |
| (למפת אצבע הגליל רגילה)   הר דב  | |
| מפת אזור חוות שבעא והר דב. החוות הנטושות מסומנות באדום | |
הר דב או כתף שׂיאוֹן או הר הבתרים הוא שלוחה מערבית של הר החרמון, המגיעה לגובה 1,529 מטר מעל פני הים. ההר חולש על אזור נרחב בצפון הגליל והגולן ובדרום לבנון. פני ההר מכוסים סלעים קרסטים בעלי צורות מגוונות.[1] בין הר דב לבין הר החרמון זורם נחל שיאון.
מאז נסיגת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000, מהווה ההר סלע מחלוקת בין ישראל ללבנון, התובעת ריבונות על השטח הידוע בשם חוות שבעא. ישראל מחזיקה בשטח מאז כבשה את רמת הגולן מידי סוריה ב-1967, והחילה עליו את הריבונות הישראלית ב-1981 באמצעות חוק רמת הגולן.
ההר קרוי בערבית ג'בל רוס (جبل رؤوس "הר ראשים"). בעברית הוא נקרא על-שם סרן דב רודברג, שנפצע בקרב עם מחבלים בהר ב-3 באוגוסט 1970, ומת מפצעיו שישה ימים אחר כך.
מעמד דתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הר הבתרים
במפנה הדרומי של ההר, בדרום כֶּתֶף שיאון, נמצא הר הבתרים, בגובה 1,296 מעל פני הים. על ההר נמצא אתר מקודש ליהודים ולמוסלמים, שנקרא בערבית "משהד א-טיר אל-איבראהימי" (مشهد الطير الإبراهيمي) שפירושו "האתר הקדוש של ציפורי אברהם" או "מקאם איברהים אל-ח'ליל" (مقام إبراهيم الخليل) שפירושו "האתר הקדוש של אברהם ידיד האל".
לפי מסורות אחדות במקום זה התרחשה ברית בין הבתרים, ולפיכך נהגו יהודים לעלות לרגל אל ההר בשבוע של פרשת "לך לך" ולקרוא את הקטע בפרשה המתאר את ברית בין הבתרים, תיאור המופיע בספר בראשית, פרק ט"ו. על פי המקרא, ה' ציווה את אברהם לקחת בהמות ועופות, אברהם ביתר את הבהמות לשני חלקים והניח אותם זה מול זה, ואת העופות לא ביתר. במעמד זה ה' התגלה לאברהם במחזה נורא, כרת עמו ברית והבטיח לתת לזרעו את כל הארץ המשתרעת מנהר מצרים עד נהר פרת.
הביטוי "ציפורי אברהם" באחד משמות המקום בערבית מתייחס כנראה לפסוק 260 בסורת אל-בקרה, הסורה השנייה בקוראן. בפסוק זה מבקש האל מאברהם להקריב ארבעה סוגי עופות ולהניח את בתריהם על הר. האל מחיה את העופות כאות לאברהם שתחיית המתים אפשרית ברצון האל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת ששת הימים כבשה ישראל את רמת הגולן מידי סוריה, וסיפחה אותה בשנת 1981. ב-3 בדצמבר 1969, ב"מבצע פלצור", פשט כוח מחטיבת גולני על ג'בל רוס והרג כחמישים מחבלים.[2][3] לאחר מכן שמר צה"ל על נוכחות קבועה בהר ואף בנה בו מוצבים מבוצרים.[4] הידועים שבהם מוצבי נחל שיאון, גלדיולה, דליה והדס.[5] ב־3 באוגוסט 1970 נפצע אנושות סרן דב רודברג, מפגיעת פצצת מרגמה שירו מחבלים לעבר מוצב צה"ל שבהר. הוא נפטר לאחר שישה ימים, ולאחר מותו הוחלט לקרוא את שם ההר על שמו: הר דב.
ב-1971 נחנכה דרך גדעון על שם אלוף-משנה גדעון בנדל, על בסיס נחל שיאון, 26 ק"מ אורכה, המוליכה למוצבי הר דב ומהווה ציר חליפי למוצבי החרמון. בשנת 1979 הוקמה על הר דב היאחזות נח"ל שיאון. ההיאחזות ננטשה ב-1986 ומבניה פורקו, מאחר שהוחלט שאין היתכנות כלכלית להקמת יישוב אזרחי במקום.[6] בשנת 1984 גרעין של שבעה חברי קיבוץ גונן, בראשות דויד רוטנברג, ניסה להקים במקום קיבוץ אך הניסיון לא צלח.[7][8].
ההר חולש על אזור נרחב בצפון הגליל, הגולן ודרום לבנון ו'דרך גדעון' החוצה אותו היא ציר גישה חלופי למוצבי החרמון. מאז נסיגת צה"ל מדרום לבנון מהווה האזור סלע מחלוקת בין ישראל ללבנון ולחזבאללה המשים עצמו מגן לבנון. ישראל טוענת כי מדובר בשטח שהיה סורי עד מלחמת ששת הימים אז עבר לידי ישראל יחד עם רמת הגולן והר החרמון, ואין לו כל קשר ללבנון. גם המזכיר הכללי של האו"ם קבע בדו"ח על נסיגת ישראל מלבנון מ-22 במאי 2000,[9] כי לפי המפות שבידי האו"ם הר דב היה בשטח סוריה עד מלחמת ששת הימים, ולפיכך נסיגת ישראל מלבנון אינה קשורה אליו. לעומת זאת, חזבאללה טוען שהשטח, הידוע גם כחוות שבעא, הוא חלק מלבנון, ועל ישראל לפנות אותו, מכיוון שהיה בשטחה בתקופת המנדט הצרפתי.
מאז נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000 ועד מלחמת לבנון השנייה ב-2006 היוותה סוגיית השליטה בשטח עילה לאנשי חזבאללה לתקוף את מוצבי צה"ל שבהר והיישובים הסמוכים, ולבצע ניסיונות חדירה וחטיפת חיילים. התקרית החמורה ביותר התרחשה ב-7 באוקטובר 2000, ובה תקפו פעילי חזבאללה סיור של צה"ל וחטפו שני לוחמים מחיל ההנדסה הקרבית, בני אברהם ועדי אביטן ואת הנהג עומר סואעד, תוך התעלמות של אנשי או"ם מכוח UNIFIL המוצב באזור. בדיעבד הסתבר שהחיילים נהרגו בהתקפה (המחבלים הכינו מטען לרק"ם, אך שלושת החיילים נסעו בבט"שית), וחזבאללה חטף את גופותיהם. באוגוסט 2002 בוצע ירי טילים נגד טנקים ופצצות מרגמה של חזבאללה לעבר מוצב צה"ל בהר דב ממנו נפצע באורח אנוש סמ"ר אופיר מישאל, אשר נפטר מפצעיו לאחר יומיים. מן הירי נפצעו שני חיילים נוספים באורח קל עד בינוני. ביוני 2005, בעקבות חדירת חולית פעילי חזבאללה להר, ארב לה כוח מיחידת מגלן, בפיקוד איתמר בן חיים. הכוח הרג את מפקד החולייה ופצע פעיל נוסף.[10] בתגובה ירו פעילי חזבאללה אש מרגמות על מוצבי צה"ל, ממנה נהרג לוחם מחטיבת גולני, רב"ט עוזי פרץ, וחיל האוויר תקף מטרות בלבנון.[11] בעקבות מלחמת לבנון השנייה קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 1701 שקוראת, בין היתר, לבחינה מחודשת של סוגיית חוות שבעא, ובכלל זה הר דב. בדו"ח מזכ"ל האו"ם למועצת הביטחון מיום 30 באוקטובר 2007 נמסר על התקדמות בבדיקת העניין,[12] אך אין החלטה סופית, כך שהמצב בשטח נשאר בעינו, והוא כעת בשליטת ישראל.
ב-28 בינואר 2015, חזבאללה פרס מארב נ"ט סמוך להר ופגע בשני כלי רכב כתגובה לתקיפה אווירית בסוריה שממנה נהרג ג'יהאד מורנייה וגנרל איראני. כתוצאה מכך נהרגו שני חיילים ונפצעו שבעה.
ב-1 בספטמבר 2019 דווח ב"אל-מנאר", ערוץ הטלוויזיה של החזבאללה, כי ישראל ירתה פגזים באזור הר דב, ופיזרה חומר דליק על חורש באזור, כדי לחשוף את פני השטח הסמוך להר. צה"ל אישר כי פעל באזור ההר.[13]
ב-27 ביולי 2020 סוכל פיגוע של חוליות מחבלים אשר חצו את הגבול הבינלאומי באזור ההר, חיילים אשר הוצבו במקום פתחו באש כנגד החולייה שברחה חזרה ללבנון. מלבד זאת באזור נשמעו קולות נפץ לצד תנועה ערה של כלי טיס. בתקשורת הלבנונית דווח על ירי פגזים באזור חוות שבעא. בעקבות זאת חסם צה"ל את הכבישים במרחב למשך כשעה, הורה לתושבי האזור להישאר בבתיהם וסגר זמנית את שדה התעופה בראש פינה.[14].
במרץ 2024, על מנת להתאים את המענה הצבאי של צה"ל בגבול הצפון הוקמה חטיבת ההרים אשר תפעל תחת אוגדת הבשן בגזרת הר דב והר החרמון.[15][16]
באוקטובר 2024 במהלך התמרון הקרקעי בלבנון חטיבת ההרים פשטה על אזור הר דב הלבנוני, השמידה תשתיות של חזבאללה במרחב וכבשה חלקים ממנו.[17]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמנואל הראובני, פסגות, כנרת בית הוצאה לאור, 1993.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עקיבא אלדר, לפחות בימי המנדט הצרפתי, חוות שבעא היו שייכות ללבנון, באתר הארץ, 25 ביוני 2002
- ראובן ארליך, העלאת סוגיית "חוות שבעא" בטיוטת הצעת ההחלטה הצרפתית־אמריקנית לסיום הלחימה - נתוני רקע ובחינת משמעויות, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 11 באוגוסט 2006
- אלישע שטרק שחם, ההר של דב, בתוך: על הצפון - עיתון מועצה אזורית הגליל העליון, גיליון מספר 238, 29 ביולי 2020, עמ' 28–29.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מקור: עמנואל הראובני.
- ^ אלישיב שמשי, שביעי, תדרכי נפשי עוז, מושב בן שמן: מודן הוצאה לאור בע"מ, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2017, עמ' 93-105
- ^ ערן נבון, השם שמאחורי ההר, באתר וואלה, 17 בספטמבר 2010
- ^ אפרים חירם, "פיחוטקה – הדלקנו את אורות הבוקר", ידיעות ספרים, 2021, עמ' 50-33.
- ^ אורי אס, דרום לבנון זוטא: הנוף מרהיב, הפוגות האש ארוכות, אבל הקסדה תמיד ביד, באתר הארץ, 17 בפברואר 2004
- ^ מנחם רהט, היאחזות נחל- שיאון "נמחקה מהמפה", מעריב, 23 ביוני 1986
- ^ לאה ענבל, דודיק חוזר לאספסת, כותרת ראשית, 4 ביולי 1984
- ^ שלמה אברמוביץ', קיבוץ נולד מחדש בהפריית מבחנה, כותרת ראשית, 25 במאי 1988
- ^ דוח מס' S/2000/460
- ^ גל פרל פינקל, חזבאללה במשבר, אבל לא כדאי להוריד ממנו את העיניים, באתר זמן ישראל, 6 באפריל 2020.
- ^ עמוס הראל,ניר חסון,אלי אשכנזי,אלוף בן, חייל צה"ל נהרג מהפגזת חיזבאללה בהר דב; מטוסי חיל האוויר תקפו בלבנון, באתר הארץ, 30 ביוני 2005.
- ^ דוח מס' S/2007/641, סעיפים 54-58
- ^
ג'קי חורי יניב קובוביץ, דיווחים בלבנון: ישראל ירתה פגזים באזור הר דב; צה"ל אישר כי פעל באזור, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2019 - ^ יואב זיתון, דניאל סלאמה, אחיה ראב, צה"ל: סוכל פיגוע בהר דב, מחבלים נורו ושבו לשטח לבנון, באתר ynet, 27 ביולי 2020
- ^ פלד ארבלי, אבי אשכנזי, שקד שדה, שמעתם פעם על חטיבת ההרים של צה"ל? בחיזבאללה יודעים היטב מה המשמעות להמשך, באתר מעריב אונליין, 2 ביולי 2024
- ^
הוקמה חטיבה מרחבית חדשה בגבול סוריה-לבנון - חטיבת 'ההרים', באתר צה"ל, 19 במרץ 2024 - ^ אריה יואלי, לירן וינשטיין, צה"ל מפרסם לראשונה: פעילות באזור הלבנוני של הר דוב, באתר "סרוגים", 15 באוקטובר 2024
