השידור העברי של קול אמריקה

השידור העברי של קול אמריקה היה שידור רדיו בשפה העברית בתחנת "קול אמריקה" המיועד למאזינים בישראל, ששודר בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20.

תחנת "קול אמריקה" החלה לשדר בשנת 1942, במהלך מלחמת העולם השנייה, שידורי תעמולה של ארצות הברית לעולם הרחב. התחנה הופעלה בראשיתה על ידי משרד ההגנה האמריקאי, כחלק ממאמץ המלחמה האמריקאי. כשהסתיימה מלחמת העולם החלה המלחמה הקרה ולתחנה נועד תפקיד חשוב במערך ההסברה האמריקאי במאבק הבין גושי. ה-BBC, קול אמריקה וקול מוסקבה הרחיבו את מגוון השפות בהן שידרו^[1].

התחנה החלה בהכנות לקראת הרחבת השפות בהן היא שידרה ובשנת 1949 ביקשה מפרופ' פאול מסינג לבדוק את טעם הקהל של הישראלים בענייני רדיו^[2]. בינואר 1950 הוסיפה התחנה לשלל השפות שבהן שידרה גם את השפה הערבית^[3]. באפריל 1950 הוחלט על הרחבת השידורים לשמונה שפות נוספות, בהן עברית^[4].

ב-15 במאי 1951 החלו השידורים בעברית המיועדים למאזינים בישראל. היה זה בתקופת כהונתו של הנשיא הארי טרומן, שגילה ידידות לישראל, ובזמן שבישראל נפערה מחלוקת בשאלת ההזדהות עם אחד הגושים, בין שלטון מפא"י בהנהגתו של דוד בן-גוריון שצידד בתמיכה בגוש המערבי, לבין מפלגת מפ"ם שנטתה אל הגוש המזרחי. על רקע זה מצאו האמריקאים לנכון להתחיל לשדר את השידור העברי של "קול אמריקה".

בתוכנית הפתיחה הושמעה ברכתם של סגן נשיא ארצות הברית אלבן ברקלי, של סגן שר החוץ האמריקאי לענייני המזרח התיכון, של הסנטור היהודי הרברט להמן ושל שגריר ישראל בארצות הברית אבא אבן^[5].

השידור היה בגלים קצרים והוא שודר מדי ערב, במשך מחצית השעה בין 8:00 ל-8:30 בערב בחורף ובין 9:00-9:30 בערב בקיץ לפי שעון ישראל, מאולפני קול אמריקה בוושינגטון הבירה. בחלק מהערוצים הסתייע השידור בתחנת ממסר בטנג'יר^[6]. בתחילת השידורים עלתה הטענה שברית המועצות מפריעה לשידורים^[7]. החל מ-7 בספטמבר 1952 הוגברו שידורי התחנה באמצעות תחנת ממסר שעל גבי ספינה שעגנה בנמל רודוס. מספינה זו הועברו, מלבד השידור העברי, שידורים בשמונה שפות לארצות הים התיכון וברית המועצות^[8].

התחנה גייסה עובדים מישראל ומכלי התקשורת שלה. עובדים אלו כללו את מיכאל אוהד^[9] ואת עודד בורלא שעבד כקריין ועורך^[10]. בסוף 1951 עבר לשידורים העבריים אחד מהאישים המרכזיים בקול ישראל^[11] ובתחילת 1952 הצטרף יוסף נדבה, כתב הבוקר, לצוות התחנה^[12].

התחנה עקבה אחר שיעורי ההאזנה שלה, בין השאר באמצעות סקרי דעת קהל^[13]. בדצמבר 1952 נתן ריד האריס (אנ'), מנהל הרשות למידע בינלאומי הממונה על שידורי קול אמריקה, הוראה לסגור את שידורי קול אמריקה בעברית, במסגרת מסע קיצוצים נרחב בקול אמריקה ומיקוד השידורים במדינות הנמצאות בהשפעה סובייטית. האריס פעל על פי המלצה של שגרירות ארצות הברית בישראל, בטענה שהשידורים בעברית אינם יעילים מכיוון שרוב הישראלים מבינים שפות אחרות, רק מעטים מאזינים לשידורים^[14] וממילא אין לישראלים צורך בעזרה בהתנגדות לקומוניזם^[15]. העיתוי של מתן ההוראה, מיד לאחר סיום משפטי פראג והתגברות האנטישמיות בגוש הסובייטי, הביא לביטול זמני של ההוראה^[16] ולחקירה של ועדה של הסנאט בראשות ג'וזף מקארתי לגבי מניעיה^[17]. בפברואר 1953 פורסם שיש כוונה לקצץ בשידורים, אך לא לבטלם^[18], אך באפריל התפרסם כי החלטת הסגירה בעינה עומדת ותצא לפועל בקרוב^[19].

היו שקיבלו בישראל בהבנה את סגירת השידורים וטענו שהשידורים אכן היו מבוזבזים^[20]. אולם, למרות שהפסקת השידורים התלוותה לסגירת שידורים גם בצרפתית, איטלקית וספרדית היו שראו את הסיבה האמיתית לביטול השידורים בעברית בכניסתו של דווייט אייזנהאואר לתפקיד נשיא ארצות הברית והשינוי לרעה ביחס הממשל בארצות הברית לישראל. לעמדתם, הפסקת השידורים בעברית והמשכת השידורים בערבית מבטאת מסר של חוסר אכפתיות של ארצות הברית לישראל^[21].

ב-23 במאי 1953, שנתיים ושבוע לאחר התחלת השידור העברי של "קול אמריקה", הופסקו השידורים בעברית. יתר שידורי "קול אמריקה" למזרח התיכון, בערבית, טורקית ופרסית נמשכו ולא הושפעו מן הקיצוצים.

במאי 1954, כשנה לאחר שנפסקו השידורים הסדירים של קול אמריקה בעברית, קיימה קול אמריקה שידור מיוחד בעברית של התוכן של שני נאומים של הנרי ביירוד, אשר עוררו סערה בישראל לאחר שנטען שהם מבטאים גישה אנטי-ישראלית ואנטישמית. מחלקת המדינה של ארצות הברית טענה שהדברים הוצאו מהקשרם וקיימה את השידור כדי להפיג את החששות מתוכן הנאומים.

בשנת 1971 פנו ארגונים יהודיים למשרד החוץ האמריקאי בבקשה שקול אמריקה תקיים שידורים בעברית או ביידיש כדי לסמל את ההכרה ביהודים כמיעוט לאומי בברית המועצות. משרד החוץ שקל את הרעיון אך החליט שלא להענות לבקשה, למרות ההכרה ביהודים כמיעוט לאומי, בגלל מיעוט דוברי העברית והיידיש בברית המועצות ובגלל בעיות טכניות^[22]. בשנת 1985 בעת המשא ומתן בין ישראל וארצות הברית על הקמת תחנת ממסר של קול אמריקה בנגב, דרשה ישראל שקול אמריקה לא תשדר בעברית וביידיש ותשאיר את התחום לבלעדיות של קול ישראל^[23].

יותר מאשר שידור תעמולה היה השידור העברי של קול אמריקה שידור הסברה, כדוגמת השידור העברי של ה-BBC. נסקרו בו עיתוני ארצות הברית, אישים בחדשות, ענייני יהדות ארצות הברית, חקלאות, רפואה וענייני תרבות ומוזיקה. לא היה בשידור אלמנט של דיסאינפורמציה.

תחנת קול אמריקה, דיווחה בהרחבה על הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1952, לאור העניין הרב שגילה הציבור הישראלי בהתמודדות בין עדלי סטיבנסון מאילינוי לגנרל דווייט אייזנהאואר. התחנה שידרה סדרת שידורים מיוחדת לסיקור הוועידות של שתי המפלגות המתמודדות, שבהן נבחרו מועמדיהן לנשיאות. השידורים לוו בדברי פרשנות של העיתונאי הישראלי יוסף נדבה. בינואר 1953 שודר טקס השבעתו של נשיא ארצות הברית אייזנהאור^[24].

• לוח התכניות ליולי 1952, דבר, 30 ביוני 1952
• "voice of America" Will Start Hebrew-language Daily Broadcasts Beamed to Israel, Jewish Telegraphic Agency (באנגלית אמריקאית)