התרנגולים

התרנגולים

משמאל לימין: ליאור ייני, ישראל פוליאקוב, עליזה רוזן, גברי בנאי, דבורה (דקובסקי) דותן
מוקד פעילות	ישראל ישראל
תקופת הפעילות	1960–1970 (כ־10 שנים)
סוגה	זמר עברי
חברים
יהורם גאון חנן גולדבלט ישראל פוליאקוב עמירם ספקטור תובל פטר צביקה גרטל יוסי צמח שייקה לוי עליזה רוזן דבורה (דקובסקי) דותן ליאור ייני גברי בנאי יגאל קלאוס

התרנגולים הייתה להקת זמר ישראלית מצליחה שפעלה בתחילת שנות השישים של המאה ה-20.

להקת "התרנגולים" החלה לפעול בשנת 1960 בבימויה ובהדרכתה המוזיקלית של נעמי פולני, והורכבה מיוצאי להקות צבאיות. היוזמה להקמת הלהקה באה מצד זמרים משוחררי הלהקות הצבאיות שעבדו עם פולני במהלך שירותם הצבאי, ורצו להמשיך את העבודה המשותפת.

הופעת הבכורה של התוכנית הראשונה נערכה במאי 1961 במסגרתה השתתפו יהורם גאון, חנן גולדבלט, ישראל פוליאקוב, עמירם ספקטור, תובל פטר, צביקה גרטל, יוסי צמח ושייקה לוי. היא הורכבה מפזמונים מוכרים של הלהקות הצבאיות, ושל הרכבים כגון "בצל ירוק" ו"רביעיית מועדון התיאטרון". בנוסף, הלהקה ביצעה שירים חדשים שנכתבו עבורם על ידי סשה ארגוב וחיים חפר. את השם "התרנגולים" הגה דן בן אמוץ. על העיבודים המוזיקליים הופקד משה וילנסקי בעוד כל שאר העבודה היוצרת, מלבד כתיבת השירים עצמם, הונחה על כתפי נעמי פולני.

העורך המוזיקלי מנשה סעד טען כי "צורת העבודה היא המשך ופיתוח של הלהקות הצבאיות עד אז בנוסף להשפעות הצרפתיות". השפעות פרנקופיליות (הערצת התרבות הצרפתית) ניכרו במספר שירים בתוכנית זו: "חולשה של בת" התבסס על שירו של הצוות הצרפתי ה"פרר ז'אק" וכך גם "הסיירים". "אין כמו יפו בלילות" הוא שיר של פ. לוריס, "כבוד עצמי" הולחן על ידי ג. לאפארג' ו"אוהבי הטבע" הולחן על ידי פ. פיליפ. פולני הושפעה בתוכנית זו מלהקת ה"פרר ז'אק" בעלת המאפיינים הבימתיים שעסקו באנשים פשוטים בקטעים תיאטרלים. שאר השירים בתוכנית הראשונה היו: "שיר התרנגול", "שיר השוק" (במקור בוצע על ידי להקת השעות הקטנות: שייקה לוי, גבי אקשטיין, מרים גבריאלי ויעל שרז), "זמר אהבה לים" (נכתב במקור להצגה "ים ובית", שהועלה ב-1953 בתיאטרון הקאמרי)^[1], "הגנרל המקסיקני קסטנייטס" (מתוכנית הצ'יזבטרון 1950)^[2], "כבוד עצמי" ו"זאת מרחוב פנורמה" (שני שירים אלה בוצעו בתוכנית "פצצת זמן" של רביעיית מועדון התיאטרון 1963),, "בראשית", "האם אמרו לך פעם", "ערב במסחה", "שיר החמור" ו"אליפלט".

פולני לא קיימה בחינות כניסה פתוחות לקהל. בהיותה במאית מנוסה מן הלהקות הצבאיות, היא שאבה כישרונות מאותן הלהקות, וכך קל יותר היה לה להשליט את הלך רוחה האומנותי והייחודי על החיילים המשוחררים. תקופת החזרות ארכה כשנה וחברי הלהקה מעידים שהייתה מתישה, ללא מקום קבוע וללא הכנסה^[3]. הצוות הראשון החזיק מעמד בשלמותו רק לאלבום אחד.

התוכנית השנייה של התרנגולים עלתה ביולי 1963. צוות א' עבר שינויים והציג פנים חצי חדשות לקראת הבכורה והתקליט השני. הצוות השני כלל לראשונה שתי נשים - עליזה רוזן ודבורה (דקובסקי) דותן - וכן את ליאור ייני, גברי בנאי, שייקה לוי, ישראל פוליאקוב, עמירם ספקטור, תובל פטר ויגאל קלאוס.

כל השירים בתוכנית נכתבו במיוחד ללהקה על ידי חיים חפר, דן אלמגור וע. הלל והולחנו על ידי סשה ארגוב. השירים בתוכנית השנייה שהתווספו לרפרטואר הקודם היו: "הכל זהב", פנס בודד, "אם תרצי" "הורה אהבה", "משעמם" ו"שיר אהבה חיילי" של חפר, "שיר החתולים", "ככה סתם", "יוסי ילד שלי מוצלח" של ע. הלל ו"כשאת אומרת לא" של אלמגור.

פולני חילקה את המופע לנושאים שונים, וביקשה מהיוצרים לכתוב על אותם נושאים. כך, בנושא "שכונה", שילבה הלהקה בין השירים מערכונים שהציגו תמונות מחיי השכונה, בין היתר את שיר-המערכון "שיר השכונה". בנושא "צבעים" בוצעו השירים "השמלה הסגולה" ו"הכל זהב".

התרנגולים הופיעו ברחבי הארץ ללא הגברה, היות שהתנאים המקצועיים לא אפשרו סאונד לשבעה אנשים וכן לא היו בנמצא מיקרופונים ניידים, כך שהשירה הייתה עלולה להיעלם בשל התנועה המתמדת על הבמה.

ב-1963 זכתה הלהקה בפרס כינור דוד.

הלהקה הופיעה מספר פעמים בחו"ל: בבלגיה, שם הוקלטה לטלוויזיה הפלמית^[4], וזו התוכנית הטלוויזיונית היחידה בנמצא בארכיון הטלוויזיה הישראלית. הלהקה הופיעה במרסיי, בפריז, במילאנו וברומא ולאו דווקא בפני קהל יהודי.

לאחר סיום התוכנית השנייה התפרקה הלהקה. ליאור ייני, עליזה רוזן, חנן גולדבלט ויהורם גאון התקדמו כזמרים ושחקנים בממסד התרבות הישראלי. האמרגן אברהם דשא (פשנל) הרכיב משלושת חברי הלהקה פולי, גברי ושייקה את הרכב הבידור המצליח ביותר בישראל, "הגשש החיוור".

בשנת 1966 הקימה נעמי פולני יחד עם ארבעה מיוצאי התרנגולים – ליאור ייני, עליזה רוזן, דבורה דותן וצביקה גרטל – את להקת "החמציצים". במובנים רבים היו החמציצים ממשיכי דרכם של התרנגולים, אך הם לא הצליחו מבחינה מסחרית וההרכב התפרק כעבור שנה בלבד.

בשנת 1998 יצרה פולני את המופע "התרנגולים חוזרים" עם הרכב של זמרים צעירים, שביצעו את שירי הלהקה המקורית. ביניהם היו יותם ייני, בנה של פולני וירון אלדמע, בנו של גיל אלדמע, שעיבד את השירים לתוכנית השנייה.

בשנת 2010 התקיים מופע מחווה מיוחד לנעמי פולני לרגל קבלת פרס מפעל חיים. במופע השתתפו הראל סקעת, קרן פלס, אלון אולארצ'יק, רועי בר נתן, שני כהן ואמנים נוספים. בהופעה מיוחדת שרו הבנים של חברי התרנגולים המקוריים אריאל פוליאקוב ובועז בנאי את "פנס בודד". בריאיון לקראת המופע הם סיפרו על החששות מהכניסה לנעלי ההורים.^[5]

בסוף שנת 2019 העלתה תזמורת המהפכה מופע בשם "התרנגולים - הרמיקס". במופע בוצעו שירי התרנגולים תוך שילוב קטעי וידאו ארט המבוססים על הקטע היחיד המצולם של הטלוויזיה הפלמית עם פרשנות מוזיקלית של המלחין והמעבד אמיר לקנר ובהשתתפות מקהלת העפרוני ו-7 זמרים וזמרות.^[6] ההופעות נקטעו בגלל מגפת הקורונה בישראל וחודשו ביוני 2021.^[7]

"התרנגולים" שיקפו במידה רבה את ההווי הצברי והיא מהווה סמל לתמימות של החברה הישראלית בראשיתה. כפי שהדבר התבטא במילות השירים של חיים חפר וע. הלל אשר נחשבים כמודל לצבריות, כך גם דרך הלחנים של סשה ארגוב והבימוי של פולני. הזמרים הצעירים, מזרחים ואשכנזים, בוגרי הלהקות הצבאיות, מטופחים וחייכנים היוו סמל חיוניות עבור המבוגרים וסמל שובבות וזוהר עבור הצעירים. המורשת של הלהקות הצבאיות השפיעה רבות על אופי הצוות. הן הסוגה הבידורית והן השילוב העממי של מוזיקה, שירה וריקוד בישראל צמחו ממורשת הלהקות הצבאיות של תחילת חיי המדינה.

שירי "התרנגולים", בעידודה הפעיל של פולני, היו כמעט תמיד הומוריסטיים, שנונים ושואפים לשורת מחץ. כאמור, חלק מהשירים המצויים ברפרטואר של "התרנגולים", בעיקר מהתוכנית הראשונה, בוצעו כבר לפני כן, אם על ידי ה"פרר ז'אק" בצרפתית ואם על ידי הרכבים ישראליים כמו להקת הנח"ל, רביעיית מועדון התיאטרון ו"בצל ירוק". מבחינה טקסטואלית בלבד, השפה העתירה בדימויים, שמות, מצבים סיפוריים בנראטיבים השיריים היטיבו עם הזיקה התיאטרלית ושפת השיר הססגונית.

הלהקה ביצעה את שיריהם של מיטב היוצרים הגדולים של התקופה: סשה ארגוב, חיים חפר, ע. הלל, דן אלמגור ועוד. מבחינת אבני דרך מוזיקליות של הלהקה, ניתן לציין את "שיר השוק" של נעמי שמר שמתקרב יותר לקטגוריה של שיר עם מכל שיר אחר של התרנגולים, השיר "בראשית" (חפר-ארגוב), במקור של "בצל ירוק" שהציג את סיפור הבריאה ככישלון חרוץ של המין האנושי ומתאר חזון אפוקליפטי והשירים "יוסי ילד שלי מוצלח" ו"שיר השכונה", שהפכו מיד לשירים קלאסיים לתיאור הילדות השכונתית האורבאנית ששלטה בארץ עד סוף שנות השמונים עם הגעת עידן הטלוויזיה, המחשב והאינטרנט.

להקת התרנגולים התמקמה בתחילת שנות השישים בישראל במקום ייחודי בשילוב המוזיקה והדרמה. מדובר בשילוב ברמת הג'סטה שמושפע מזרמים מחוליים ודרמטיים שונים, שיוצר מבע "תרנגולי" ייחודי. בהיבט התאטרלי של "התרנגולים", אופן המשחק אינו תואם אף סוגה מרכזית בתאוריות המשחק השלטות, אלא מוצא דרך ביניים בין המחזמר, הקברט, תיאטרון התנועה, וחבורות הזמר.

אף על פי שהמבצעים לא היו רקדנים וללא ידע בתנועה, הם ביצעו את השירים בסגנון ייחודי של תנועה שאתגר וייחד את הכוריאוגרפיה בלהקה. כתב התנועה שפיתחה נעמי פולני התבסס על חוויות ודימויים אישיים והיא הצליחה להעביר את רצונותיה למבצעים עצמם. התנועה נבעה מהאסוציאציה שהמוזיקה שהמלים נותנות או מגרסה משולבת. השיר אינו מהווה רק יחידת מופע נטו אלא חלק במערכת גדולה יותר שמהווה תמה מרכזית לאירוע הבימתי. הג'סטות התנועתיות היו בידוריות- הסיום המתאים לנושא- מיצוי הג'סטה והאמצעים התנועתיים היו מינימליים ביותר. חברי הלהקה הרבו לספר על העבודה האינטנסיבית עם פולני ועל חזרות שנמשכו כחצי שנה לפני עליית המופע. פולני טענה כי "השירים, שמהווים חומר תאטרלי לבמה, הם חומרים שניתן לחוות אותם יום יום. השחקנים נבחנים גם על פי אהבת העבודה והמלאכה הנקייה מאשר אהבת החשיפה."

המבע ה"תרנגולי" מתבטא גם באופן שבו נקודות ההתייחסות הבימתיות הן רבות, מגוונות ולא תלויות בכל גורם אומנותי באופן בלעדי: הטקסט, המשחק, הג'סטה והמוזיקה מתקיימות בד בבד ואין למבע ה"תרנגולי" קיום ללא תשלובת מעין זאת.

• התרנגולים התוכנית הראשונה (1961)
• התרנגולים התוכנית השנייה (1963)
• התרנגולים - דיסק אוסף (1989)

• התרנגולים, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• התרנגולים, באתר Discogs (באנגלית)
• התרנגולים, דף שער בספרייה הלאומית
• התרנגולים, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• פרסומת למופע של להקת התרנגולים, בכיכוב חברי הלהקה, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1963
• בן שלו, עכבר העיר אונליין, נעמי פולני ו"התרנגולים": חבר'ס יוצאים מן הכלל, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2010
• שחר סגל ורועי בר נתן, הכל זהב - ריאיון עם נעמי פולני, גלי צה"ל, 11 בספטמבר 2010, באתר iCast
• דודי פטימר, ‏"היסטריה מהשנייה הראשונה": נעמי פולני והתרנגולים חוזרים להתחלה, באתר מעריב אונליין, 8 במאי 2019
• תוכנית הטלוויזיה המלאה עם להקת "התרנגולים", צולם על ידי הטלוויזיה הפלמית