ואדי אל-חיתאן
 | |||
| מאובן לווייתן קדום | |||
 אתר מורשת עולמית | |||
|---|---|---|---|
| |||
| מידע כללי | |||
| סוג | אתר פלאונטולוגי, אתר מורשת עולמית טבעי  | ||
| נתונים ומידות | |||
| שטח | 20,015 הקטאר | ||
| מיקום | |||
| מדינה |  מצרים | ||
| מיקום | אל-פיום | ||
| קואורדינטות | 29°16′15″N 30°02′38″E / 29.270833333333°N 30.043888888889°E | ||
  | |||
ואדי אל-חיתאן (ערבית وادي الحيتان - "עמק הלווייתנים") הוא אתר פלאונטולוגי השוכן במדבר לוב במחוז פיום שבמצרים, כ-150 קילומטרים דרומית-מערבית לקהיר. באתר התגלו מאות מאובנים של לווייתנים קדומים, והוא חושף את אחת התעלומות הגלומות באבולוציה של הלווייתנים - התפתחותו של הלווייתן מיונק יבשתי ליונק ימי. זהו האתר היחיד בעולם שבו מצויים מאובנים מסוג זה בהיקף, בריכוז, במצב שימור טוב, ובנגישות נוחה. מסיבות אלה הכריז ארגון אונסק"ו על המקום כאתר מורשת עולמית בשנת 2005.
האתר משתרע על פני 200,150 דונם, כ-40 ק"מ מערבית לשני אגמים מלוחים שנוצרו בשנות ה-70. ואדי אל-חיתאן עצמו יבש לחלוטין, ונופו מתאפיין בסלעים שהתבלו כתוצאה מרוחות, בדיונות חול, בגבעות, וברמות הנתחמות על ידי צוקים.
המאובנים באתר שייכים לשלב האחרון של הסתגלות אבות הלווייתנים לחיים בים, עת איבדו את גפיהם האחוריות ופיתחו מבנה הידרודינמי, תוך שהם שומרים על מספר מאפיינים פרימיטיביים, כמו מבנה גולגולתם ושיניהם. שלב זה הוא שלב המעבר בין החיים בסביבת מים רדודים לאורך החופים לחיים בים הפתוח, דבר שאיפשר את התפשטות הלווייתנים ברחבי העולם. המאובנים התגלו בשכבת סלע העשויה מסלעי משקע ימיים, מקונכיות, מחוואר ומאבן גיר. הם חשופים ומפוזרים על קרקע המדבר, ולצד שרידי הלווייתנים הקדומים, התגלו גם מאובנים של בעלי חוליות וחסרי חוליות אחרים. כל אלה מאפשרים את שחזור התנאים הסביבתיים והאקולוגים במקום בתקופת האאוקן, שנמשכה החל מלפני 56.5 מיליוני שנים ועד לפני 35.5 מיליוני שנים.
לפני למעלה מ-40 מיליוני שנים השתרע ים תטיס מעבר לגבולו הדרומי של הים התיכון, וכאשר מימיו החלו לסגת באיטיות צפונה, שקעו במקום אבני חול, אבני גיר ושרידי בעלי חיים. אלה שקעו בשלוש שכבות שונות. בשכבה המוקדמת, המתוארכת לתקופה שלפני כ-40 מיליוני שנים, שקעו שרידים של לווייתנים רבים, תחשאים, צבים, תנינאים, נחשי-ים, דגים וכרישאים. גם בשכבה האמצעית נמצאו שרידי לווייתנים, ואילו השכבה הצעירה ביותר, המתוארכת ללפני כ-39 מיליוני שנים, עשירה בחסרי חוליות ימיים המעידים על מפלס מים רדוד. במקום התגלו גם מאובני צמחים כמו מנגרובים ועשבי-ים.
השלדים המאובנים הראשונים שנמצאו בוואדי אל-חיתאן התגלו בחורף שבין השנים 1902-1903, ובמקום נערכו מחקרים קצרים נוספים בשנים 1947-1948 ובשנות ה-60. המחקר במקום התחדש בשנות ה-80, נמשך עד תחילת שנות ה-90, והניב את מירב הממצאים. ב-1989 התגלו השרידים הראשונים של לווייתנים אשר שימרו את גפיהם האחוריות. אורכו של הבסילוזאור הגדול ביותר שהתגלה במקום, מגיע ל-21 מטרים. הוא היה אוכל בשר, והתאפיין בסנפירים קדמיים מפותחים, שבהם חמש אצבעות, וברגליים אחוריות בעלי בהונות. מין נוסף שהתגלה במקום הוא הדורודון, שהיה לוויתן קטן יותר דמוי דולפין, וייתכן שנוכחותו באזור משכה את הבסילוזאור בתורו אחרי טרף. בשנת 2017 התגלו שרידים של קרמוטוס.
בחלק גדול מהמאובנים נמצאו שלדים שהשתמרו בשלמותם, והם נמצאו באתרם במקום מותם. מצבם הטוב של השרידים מאפשר לעיתים להבחין בחלקי קרביים שהשתמרו כמעט במלואם, ובמספר מקרים התגלו סדרות של מאובני בעלי חיים מאותו מין, השייכים לגילאים שונים. חלק מהמאובנים גלויים מעל לפני השטח אך רובם קבורים תחת דיונות חול, והם נחשפים בחפירה או כתוצאה מרוחות. סך הכול נסקרו שרידיהם של 379 לווייתנים ועשרות רבות של בעלי חוליות אחרים. באזורים שסביב לאזור המוכרז כאתר מורשת עולמית התגלה שפע של מאובני יונקים יבשתיים, ובהם מאובני פרימטים, כולל מאובן של הומינואיד העתיק ביותר הידוע כיום[1], מאובנים של אבות הפילים ומאובנים נוספים.
בוואדי אל-חיתאן גדלים כ-15 סוגים של צמחי מדבר וחיים כ-15 מיני יונקים שעליהם נמנים התן הזהוב, השועל המצוי, הנמייה המצויה, חתול הבר האפריקאי וצבי הנגב. במקום תועדו גם 19 מיני זוחלים ו-36 מיני ציפורים.
הממשלה המצרית טוענת כי שתי מכוניות בבעלות דיפלומטית בלגית נסעו באזור שמור בוואדי אל-חיתאן ביולי 2007, וגרמו לנזק בשיעור של יותר מעשרה מילוני דולרים, אך ממשלת בלגיה הכחישה כל קשר של נציגיה הדיפלומטים לפרשה. הסוגיה נותרה שנויה במחלוקת[2][3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Advisory body evaluation
- ^ Belgische Diplomaten sollen Wal-Fossil beschädigt haben
- ^ Blundering diplomats destroy $US10m whale fossil, www.abc.net.au, 2007-08-26 (ב־Australian English)
 | |
|---|---|
|