ואלרי ריומין
 | |
| ואלרי ריומין בשנת 1998 | |
| לידה | 16 באוגוסט 1939 קומסומולסק על אמור, ברית המועצות |
|---|---|
| פטירה | 6 ביוני 2022 (בגיל 82) מיטישצ'י, רוסיה  |
| מידע כללי | |
| בשירות | קוסמונאוט בשירות תוכנית החלל הסובייטית ורוסית |
| לאום |  סובייטי רוסי |
| השכלה | Moscow State Forest University (1966) |
| עיסוקים נוספים | מהנדס |
| תקופת השירות | 1973–1997 (כ־24 שנים) |
| דרגה | תת-קולונל בחיל האוויר הסובייטי |
| זמן שהייה בחלל | 371 יום, 16 שעות, 24 דקות |
| ביוגרפיה בנאס"א | ואלרי ריומין באתר נאס"א (באנגלית) |
| משימות | |
| סויוז 25, סויוז 32, סויוז 35, STS-91 | |
 | |
| עיטורים | |
 (פעמיים) (3 פעמים) | |
  | |
ואלרי ריומין (ברוסית: Валерий Викторович Рюмин; 16 באוגוסט 1939 – 6 ביוני 2022) היה קוסמונאוט סובייטי ורוסי שטס לחלל בארבע משימות חלל כחבר משלחת לתחנת החלל סאליוט 6 ולמעבורת החלל דיסקברי. ב-2 מהמשימות שהה ריומין בחלל כשישה חודשים בכל אחת מהן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ואלרי ריומין נולד בעיר קומסומולסק על אמור שבמחוז חברובסק. לאחר מספר שנים עברה משפחתו להתגורר במחוז מוסקבה. עם סיום בית הספר הוא למד בבית הספר לטכנאים ועם סיום לימודיו גויס לצבא. לאחר שירותו הצבאי למד ריומין הנדסת אלקטרוניקה וסיים את לימודיו בשנת 1966.
ריומין התחיל לעבוד בתעשיית החלל הסובייטית והשתלב בתאגיד הטילים והחלל אנרגיה. הוא עבד על החלליות שהיו מיועדות לשיגור לכיוון הירח. בשנת 1973 ריומין נכלל ביחידה להכנת קוסמונאוטים סובייטים.
את טיסתו הראשונה לחלל ביצע ריומין על סיפון חללית סויוז 25 באוקטובר 1977. החללית הייתה צריכה להתחבר לתחנת חלל סאליוט 6, אך עקב בעיות טכניות החיבור בוטל והחללית חזרה לכדור הארץ.
ב-25 בפברואר 1979 טס ריומין לחלל על סיפון חללית סויוז 32 (ולדימיר ליאחוב היה מפקד צוות). החללית התחברה לתחנת החלל סאליוט 6 ובכך החלה לפעול משלחת מס' 3. ב-15 באוגוסט ריומין יצא לחלל הפתוח לצורך ביצוע עבודות תחזוקה ותיקונים. הוא חזר לכדור הארץ ב-19 באוגוסט 1979 על חללית סויוז 34 לאחר שהות של 175 ימים בחלל.
ב-9 באפריל 1980 טס ריומין לחלל על סיפון חללית סויוז 35 (לאוניד פופוב היה מפקד צוות). החללית התחברה לתחנת החלל סאליוט 6. קוסמונאוטים עברו לתחנת החלל ובכך החל הפעילות של משלחת מס' 4. הוא חזר לכדור הארץ ב-11 באוקטובר 1980 על חללית סויוז 37 לאחר שהות של 185 ימים בחלל.
ב-28 באוקטובר 1987 עזב ריומין את יחידת הקוסמונאוטים וחזר לעבוד בתעשיית החלל הסובייטית.
ביולי 1997 סוכם לשלב אותו בטיסת מעבורת החלל דיסקברי במשימה מספר STS-91, ובמשך חצי שנה ריומין עבר תוכנית הכנה בארצות הברית. הטיסה בוצעה במהלך יוני 1998 כאשר החללית התחברה לתחנת חלל מיר. את טיסתו הרביעית ביצע ריומין כשהיה בן 58 ובכך הוא היה הקוסמונאוט הרוסי המבוגר עד שבשנת 2013 פאבל וינוגרדוב עבר אותו.
עם חזרתו מהטיסה הרביעית פרש ריומין לגמלאות מיחידת הקוסמונאוטים והמשיך את עבודתו בתעשיית החלל. על תרומתו בפיתוח מערכות חלל הוענק לריומין פרס ברית המועצות בשנת 1982 ופרס הפדרציה הרוסית בשנת 1999.
ריומין נפטר ב-6 ביוני 2022. הותיר אחריו אישה, הקוסמונאוטית ילנה קונדקובה, את בתם המשותפת ואת ילדיו מנישואיו הראשונים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה באתר רוסקוסמוס (ברוסית)
- ביוגרפיה מפורטת (ברוסית)
- ואלרי ריומין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|