פרובינציות פולין
מבחינה אדמיניסטרטיבית פולין מחולקת ל-16 פרובינציות (בפולנית: Województwo, ווייבודות). חלוקה זו נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 1999 עם כניסתה לתוקף של הרפורמה במנהל האזרחי. חלוקה זו החליפה את החלוקה הקודמת, שנוצרה ב-1 ביולי 1975, בה חולקה פולין ל-49 פרובינציות. שטחן של הפרובינציות נע בין כ-9,500 קמ"ר (אופולה) ל-35,000 קמ"ר (מזוביה), ואוכלוסייתן נעה בין כמיליון (אופולה) ללמעלה מחמישה מיליון (מזוביה). שם הפרובינציה נקבע בדרך כלל על פי שם היסטורי של האזור, כאשר לכל פרובינציה יש עיר בירה, בדרך כלל העיר הגדולה, בה ממוקמים מוסדות הממשל המקומיים.[1]
שלטון מקומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצד תפקידי פיקוח ובקרה, לפרובינציות ישנן גם סמכויות מינהל מסוימות בנושאי פנים. בראש כל פרובינציה עומד מושל (Wojewoda, וויווד) הממונה על ידי ראש ממשלת פולין.
בנוסף קיים תפקיד המרשל (Marszałek Województwa), שהוא ראש הממשלה הפרובינציאלי. המרשל נבחר על ידי הסיימיק (הפרלמנט המקומי) ברוב מוחלט של קולות. בהמשך בוחר הסיימיק סגן מרשל וחברי מועצה אחרים המוצעים על ידי המרשל בהצבעה חשאית. המרשל מנהל את ענייני הפרובינציה ומייצג אותה מחוצה לה. המרשל, סגנו ובעלי תפקידים אחרים יכולים להיבחר גם אם הם לא חברי הסיימיק.
הרשות המבצעת של הפרובינציה היא המקבילה של הממשלה הארצית. המועצה הפרובינציאלית מורכבת מחמישה חברים, ביניהם המרשל (כיושב ראש), סגניו (אחד או שניים) וחברים אחרים. גזבר הרשות משתתף בעבודת המועצה בתפקיד מייעץ. המועצה היא גוף קולקטיבי, והחלטות מתקבלות בו ברוב קולות רגיל בנוכחות לפחות מחצית מהרכב. במקרה של שוויון בקולות מכריע המרשל את ההצבעה.
הסיימיק, הרשות המחוקקת (Sejmik Województwa), נבחר בידי התושבים ובראשה עומד יושב הראש. גודל הסיימיק משתנה לפי גודל האוכלוסייה, ונע בין 30 ל-51 חברים.
הפרובינציה מתחלקת למחוזות (Powiat, Powiaty) ואלו מחולקים לגמינות (Gmina, Gminy).
הפרובינציות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| סמל | פרובינציה | ראש הממשלה (מרשל) | מושל (וויווד) | סימון | שטח בקמ"ר | אוכלוסייה (2022)[2] | צפיפות לקמ"ר | אחוז עירוניים | תמ"ג לנפש באירו, 2021[דרוש מקור] | עיר בירה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | אופולה opolskie | אנדז'יי בולה (המצע האזרחי) | אדריאן צ'ובאק (חוק וצדק) | OP | 9,412 | 966,000 | 104 | 52.1% | 40,200 | אופולה |
 | ורמיה-מזוריה warmińsko-mazurskie | גוסטב בז'ז'ין (מפלגת העם הפולנית) | ארתור חוייצקי (חוק וצדק) | WM | 24,173 | 1,423,000 | 59 | 59.2% | 27,200 | אולשטין |
 | לובוש lubuskie | אליזבת פולק (המצע האזרחי) | ולדיסלב דאיצ'אק (חוק וצדק) | LB | 13,988 | 995,000 | 72 | 63.1% | 37,000 | גוז'וב ויילקופולסקי,[3] ז'לונה גורה[4] |
 | לובלין lubelskie | ירוסלב סטביארסקי (חוק וצדק) | לך שפרבסקה (חוק וצדק) | LU | 25,122 | 2,104,000 | 83 | 46.3% | 29,800 | לובלין |
 | לודז' łódzkie | גז'גוז' שרייבר (חוק וצדק) | טוביאש בוכנסקי (חוק וצדק) | LD | 18,219 | 2,443,000 | 134 | 63.3% | 38,900 | לודז' |
 | מזוביה mazowieckie | אדם סטרוזיק (מפלגת העם הפולנית) | קונסטנטי רדזיוויל (חוק וצדק) | MA | 35,558 | 5,432,000 | 153 | 64.2% | 56,500 | ורשה |
 | פודלסיה podlaskie | ארתור קושיצקי (חוק וצדק) | בוהדן פשקובסקי (חוק וצדק) | PD | 20,187 | 1,182,000 | 58 | 60.4% | 31,200 | ביאליסטוק |
 | פודקרפצקיה podkarpackie | ולדיסלב אורטיל (חוק וצדק) | אווה לניארט (מפלגת חוק וצדק) | PK | 17,846 | 2,098,000 | 119 | 41.4% | 31,500 | ז'שוב |
 | פולין גדול wielkopolskie | מראק ווז'ניאק | לוקש מיקולאיצ'יק (חוק וצדק) | WP | 29,826 | 3,486,000 | 117 | 55.2% | 49,500 | פוזנן |
 | פולין קטן małopolskie | וויטולד קוזלובסקי (חוק וצדק) | פיוטר צ'וויק (חוק וצדק) | MP | 15,183 | 3,399,000 | 225 | 48.7% | 45,000 | קרקוב |
 | פומרניה pomorskie | מייצ'סלב שטרוק (המצע האזרחי) | דריוש דרליך (חוק וצדק) | PM | 18,310 | 2,355,000 | 128 | 65.0% | 47,200 | גדנסק |
 | פומרניה המערבית zachodniopomorskie | אולגרד גבלביץ' (המצע האזרחי) | טומאש הינץ (חוק וצדק) | ZP | 22,892 | 1,694,000 | 74 | 68.7% | 41,200 | שצ'צ'ין |
 | קויאוויה-פומרניה kujawsko-pomorskie | פיוטר צאובצקי (המצע האזרחי) | מיקולאי בוגדנוביץ' (חוק וצדק) | KP | 17,969 | 2,056,000 | 115 | 59.3% | 41,500 | בידגושץ',[3] טורון[4] |
 | שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה świętokrzyskie | אנדז'יי בנטקובסקי (חוק וצדק) | זביגנייב קוניוש (חוק וצדק) | SK | 11,711 | 1,216,000 | 105 | 44.7% | 30,000 | קיילצה |
 | שלזיה śląskie | יקוב חלסטובסקי (חוק וצדק) | ירוסלב וייצ'ורק (חוק וצדק) | SL | 12,333 | 4,501,000 | 364 | 77.3% | 46,000 | קטוביץ |
 | שלזיה תחתית dolnośląskie | צזארי פז'בלסקי (עצמאי) | ירוסלב אוברמסקי (חוק וצדק) | DS | 19,947 | 2,903,000 | 145 | 69.3% | 52,000 | ורוצלב |
 | פולין Polska | דונלד טוסק (המצע האזרחי) | אנדז'יי דודה (חוק וצדק, נשיא) | PL | 312,679 | 38,179,800 | 123 | 60.4% | 46,500 | ורשה |
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימי הביניים ובראשית העת החדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מהמאה ה-14, חולקה המדינה הפולנית למספר ווייוודות. במהלך קיומו של האיחוד הפולני-ליטאי הייתה פולין מחולקת ל-22 ווייוודות, כאשר 11 מהן היו כפופות ליחידת העל "פולין קטן" (Małopolska) ו-11 נוספות ל"פולין גדול" (Wielkopolska). עם התפרקותה הסופית של פולין בשנת 1795 נטמעה פולין במדינות הסובבות אותה: האימפריה הרוסית, הקיסרות האוסטרו-הונגרית ופרוסיה. החל משנת 1815 הוגדרה הנחלה הרוסית בפולין כפולין הקונגרסאית, והפולנים באזור זה נהנו מאוטונומיה מסוימת תחת האימפריה הרוסית. שנה לאחר מכן תיקנו הרוסים בפולין שלטון מקומי, וזו חולקה לשמונה ווייוודות. חלוקה זו הייתה בתוקף עד ל-1837, אז שונתה החלוקה והווייוודות נקראו "גוברנייה" (Guberniya). ב-1844 קטן מספר הגוברניות לחמש בלבד. לאחר כישלון מרד ינואר בשנת 1863 נעשתה רפורמה נוספת ומספר הגוברניות הוכפל לעשרה.
בעת החדשה המאוחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם כינון הרפובליקה הפולנית השנייה לאחר מלחמת העולם הראשונה חולקה המדינה ל-16 ווייוודות (לא כולל ורשה, שקיבלה מעמד מיוחד כעיר נפרדת, ושלזיה שקיבלה מעמד אוטונומי. השיטה כונתה 15+1+1 בגלל שני המחוזות הנפרדים). חלוקה זו נשארה בתוקף עד 1939, אז נכבשה פולין על ידי גרמניה הנאצית וברית המועצות. עם תום מלחמת העולם השנייה ב-1945 זכתה פולין בעצמאות מחודשת, והוקמה בה הרפובליקה העממית הפולנית, אשר הייתה נתונה למרות סובייטית. עם כינון המדינה מחדש חולקה פולין ל-14 ווייוודות ושתי ערים שזכו למעמד מיוחד והוגדרו כערים חופשיות - ורשה ולודז'. בשנת 1957 זכו גם שלוש ערים נוספות - ורוצלב, קרקוב ופוזנן - במעמד של עיר חופשית, ואלו הופרדו מהווייוודות להן השתייכו קודם לכן. כמו כן נוספו עוד שתי ווייוודות חדשות.
ב-1975 רפורמה במנהל האזרחי של הרפובליקה חילקה את המדינה מחדש ל-49 ווייוודות קטנות, כשסמכויותיהם של ראשי הפרובינציות קטנו והחלוקה צומצמה (במקום חלוקה למחוזות ולרשויות מקומיות, חולקו הווייוודות רק לקומונות). חלוקה זו בוטלה לאחר הקמת הרפובליקה הפולנית השלישית ונכנסה לתוקף ב-1 בינואר 1999, כאשר מאז חלוקתה המנהלית של פולין לא השתנתה.
-
פרובינציות פולין בשנים 1975–1999, בשלהי הרפובליקה העממית הפולנית ובראשית הרפובליקה הפולנית השלישית -
פרובינציות פולין בשנים 1957–1975, בראשית הרפובליקה העממית הפולנית -
פרובינציות פולין בשנים 1921–1939, בזמן הרפובליקה הפולנית השנייה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| פרובינציות פולין | ||
|---|---|---|
|
| חלוקה מנהלית של מדינות אירופה | ||
|---|---|---|
|
