וידין (מחוז)
 | |
| מצודת בֵּלוֹגְרָאדְצִ'יק | |
| מדינה |  בולגריה |
|---|---|
| מושל | פלמאן ז'יבקוב סטפאנוב |
| ערים במחוז | 11 |
| בירת המחוז | וידין |
| שפה רשמית | בולגרית |
| תאריך ייסוד | 8 בינואר 1999  |
| שטח | 3,032.9 קמ"ר |
| גובה | 178 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 72,754 (31 בדצמבר 2022) |
| ‑ צפיפות | 32.89 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 43°48′00″N 22°41′00″E / 43.8°N 22.683333333333°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.vidin.government.bg | |
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
  | |
מחוז (אובלסט) וידין, בבולגרית Област Видин, הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה, שוכן בצפון מערב בולגריה, גובל בסרביה, ורומניה ועיר בירתו היא העיר וידין, השוכנת על גדות נהר הדנובה. שטח המחוז מהווה 2.75% משטחה של בולגריה כולה ובשל הסמיכות לנהר הדנובה המהווה זרז כלכלי, המסחר, התחבורה והתרבות התפתחו בשטח המחוז לאורך השנים. בשטח מחוז מצויות 11 רשויות מקומיות ו-58 אתרים ארכאולוגיים ובהם כנסיות ומסגדים מהמאות ה-14 עד ה-19. האזור מכונה השער של בולגריה לאירופה, שכן נהר הדנובה מקשר אותו עם כל המדינות הממוקמות לגדותיו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המאה ה-1 לפנה"ס, עידן הממלכה התראקית יושב האזור בידי שבטים תראקיים. במהלך המאה ה-1 נכבש האזור על ידי האימפריה הרומית המערבית והפך חלק מפרובינציית מואסיה, כשהמאחז המרכזי באזור היא עיר המבצר בונוניה אשר בהמשך הפכה לוידין. מבצר נוסף שהוקם באזור - מצודת בֵּלוֹגְרָאדְצִ'יק שחלק מביצוריה הם צוקי סלע גבוהים.
בתקופת האימפריה הבולגרית הראשונה הפך האזור ככלל ווידין בפרט למרכז מינהלי ודתי וזירת קרב בלתי פוסקת מול צבאות האימפריה הביזנטית. החל מ-1323 ולמשך 90 שנים, בשלהי תקופת האימפריה הבולגרית השנייה נשלט האזור בידי נסיכות עצמאית שנקראה נסיכות בדין. במאות ה-13 וה-14, הפך האזור למרכז הסחר החשוב ביותר של האימפריה הבולגרית השנייה וכן לאסם התבואה שלה. ב-1396 נכבשו שטחי המחוז על ידי צבאותיו של באיזיט הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית ונותרו חלק מוילאית רומליה ואחר כך הדנובה, של האימפריה העות'מאנית למשך כמעט 500 שנים.
בפברואר 1878, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), נכבש האזור על ידי צבאות האימפריה הרוסית ולאחריה הפך חלק מנסיכות בולגריה, מתוקף סיכומי קונגרס ברלין. במהלך מלחמת בולגריה–סרביה (1885), התחוללו בשטח המחוז קרבות עזים, כאשר הסרבים הצליחו לכבוש שטחים מסוימים ולצור על וידין עצמה, אך בסיום המלחמה סולקו מהשטח.
טופוגרפיה ומזג אוויר
[עריכת קוד מקור | עריכה]באזור שורר אקלים ממוזג עם השפעה יבשתית, הגורם לחורפים קרים מאוד ושחונים יחסית וקייצים חמים. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 11.2oc, ונעה בין ערכי קיצון ממוצעים של 23oc ביולי ו 2oc בחודש ינואר. כמות המשקעים הממוצעת השנתית, נעה מ 550 מ"מ במישור הדנובה ועד 750 מ"מ באזורים הגבוהים יותר.
פני הקרקע במחוז משתנים ומכילים יערות, גבעות, שדות מעובדים וקרקע מישורית, בעיקר באזור מישור הדנובה. ההר הגבוה במחוז השייך לרכס הרי הבלקן, נקרא בֵּלוֹגְרָאדְצִ'יק ונטס ומתנשא לגובה של 1,125 מטרים. נהר הדנובה מהווה את מקור המים העיקרי באזור ובעקבות כך התפתחה חקלאות שלחין. כמו כן קיימים מאגרי מי תהום.
תחבורה וכלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשטח המחוז עוברים שני עורקים של נתיבי התעבורה הפאן-אירופיים. עורק מספר 4 היוצא מדרזדן, עובר דרך פראג, וינה, ברטיסלאבה, בודפשט, וידין, סופיה, סלוניקי ומסתיים באיסטנבול ועורק מספר 7 העובר לאורכו של נהר הדנובה. בשטח המחוז ישנם 4 מעברי גבול, שניים יבשתיים לסרביה, ושנים לרומניה, האחד יבשתי והשני לבאים דרך נהר הדנובה. קומפלקס נמל וידין, מורכב מארבעה טרמינלים, הטרמינל הצפוני, הטרמינלים המרכזי והדרומי וטרמינל המעבורות[1]. ב-1973 הוקם נמל התעופה הבינלאומי של וידין, המצוי כ-6 ק"מ מחוץ לעיר וידין. במחוז עובר קו הרכבת המרכזי בין סופיה לוידין וכן קו רכבת המחבר את המחוז לסרביה.
התוצר המקומי הגולמי במחוז מהווה כאחוז אחד מכלל התמ"ג בבולגריה. 23 אחוזים מתמ"ג המחוז מגיעים מחקלאות, 12.5 אחוזים מתעשייה ו 64.5 אחוזים ממיגזר השירותים[2]. באזור קיים מפעל לייצור מוצרי ניילון ופלסטיק, מפעל לייצור צמיגים, מפעל לייצור גבס, מחלבה, מספר מתפרות מובילות המייצרות מותגי אופנה מובילים ויקב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של וידין
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "תשתיות תחבורה מחוז וידין", באתר מחוז וידין' (באנגלית).
- ^ לשכת המסחר והתעשייה, מחוז וידין, נתוני שנת 2005.
 | ||
|---|---|---|
|
| רשויות מקומיות וערי מחוז וידין שבבולגריה | ||
|---|---|---|
|
