ויקטור צ'רנוב

ויקטור צ'רנוב
Виктор Михайлович Чернов

צילום מ-20 באפריל 1917
לידה	25 בנובמבר 1873 (יוליאני) חוואלינסק, מחוז סראטוב, רוסיה, האימפריה הרוסית
פטירה	15 באפריל 1952 (בגיל 78) ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	האימפריה הרוסית
השכלה	האוניברסיטה הקיסרית של מוסקבה Tartu Governorate Gymnasium
מפלגה	המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית, People's Rights Party, Socialist League of the New East
בן או בת זוג	Anastasia Sletova-Chernova

ויקטור צ'רנוב (ברוסית: Виктор Михайлович Чернов;‏ 25 בנובמבר (הלוח היוליאני, 7 בדצמבר הלוח הגרגוריאני) 1873 - 15 באפריל 1952) פוליטיקאי רוסי, מנהיג המפלגה הסוציאל-רבולוציונית, יושב ראש האספה המכוננת הרוסית (18-20 בינואר 1918).

צ'רנוב נולד ב-1873 בעיירה הקטנה חוואלינסק במחוז סרטוב שברוסיה, למשפחה מבוססת. אביו, מיכאיל צ'רנוב, היה גזבר עובד מדינה, צאצא למשפחה של צמיתים משוחררים, ואמו, אנה לבית בולטוב, הייתה בת למשפחת אצילים ממוצא טטרי. אימו נפטרה בשנת 1875 וצ'רנוב ואחיותיו התחנכו על ידי אם חורגת. המשפחה חיה בהתחלה בנובואוזנסק ואחר כך בסרטוב, שוב בחבאלינסק ובקמישין. בשנת 1882 צ'רנוב התחיל ללמוד בגימנסיה בסראטוב. באותה תקופה הוא הכיר את מארק נתנסון והחל להתעניין בדעות מהפכנים ובמיוחד של נרודניקים. בשנת 1890 צ'רנוב נעצר על ידי השלטונות בפעם הראשונה. בשנת 1891 צ'רנוב עבר להמשך לימודים בטרטו. בהיותו בטרטו צ'רנוב, בהשפעת אחיו הבכור, התקרב לסטודנטים בעלי דעות מהפכניות. במהלך ביקוריו בסנקט פטרבורג צ'רנוב התוודע לוויכוחים ביו תומכי קרל מרקס לבין תומכי האידאולוגיה של נרודניה ווליה.

בשנת 1892 החל צ'רנוב ללמוד משפטים באוניברסיטת מוסקבה. הוא למד את כתבי קרל מרקס אך לא קיבל את דעותיו. בשנת 1894 צ'רנוב נפגש עם מארק נתנסון שהקים תנועה חדשה. צ'רנוב לא הסכים להצטרף לתנועה מכיוון שהיא לא תמכה כלל בפעולות טרור. בשנת 1894 צ'רנוב נעצר והועבר לתקופת מאסר במבצר פטרופבלובסקיה. לאחר חצי שנה הוא גורש לסראטוב.

בשנת 1895 צ'רנוב עבר לטמבוב והתחיל לעבוד בממשל המקומי. באותה תקופה הוא התחיל לפרסם את מאמריו בנושאים שונים וקיבל הכרה בקרב הנרודניקים. בשנת 1898 צ'רנוב התחתן והתקרב מאוד לאחיה של אשתו. ביחד הם עסקו בתעמולה מהפכנית בקרב איכרי הכפרים סביב טמבוב.

במאי 1899 צ'רנוב נסע לציריך להמשך לימודים. בנוסף להמשך לימודים הוא רצה להקים ארגון על-מפלגתי שיפיץ ספרות מהפכנית בקרב האיכרים. למטרה זו הוא נפגש עם פאבל אקסלרוד וגאורגי פלחנוב, אך הם לא תמכו ברעיון. בסופו של דבר בתמיכת חיים ז'יטלובסקי וש. אנ-סקי הארגון הוקם. תוך מספר שנים הארגון הפיץ מעל 300 ספרים ברחבי האימפריה הרוסית.

בשנת 1902 הוקמה המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית. מייד עם הקמתה, צ'רנוב הצטרף למפלגה. הוא היה עורך עיתון המפלגה ונבחר לוועד המרכזי. כאשר בשנת 1902 הארגון הצבאי של המפלגה הרג את שר הפנים, צ'רנוב הצדיק את הפעולה בעיתון מפלגתי. במהלך השנים הוא פרסם בעיתון המפלגתי מספר רב של מאמרים והיה נחשב לאידאולוג של המפלגה.

בשנת 1904 צ'רנוב ביחד עם מארק נתנסון ויונה אזף היה נציג של המפלגה בוועידה של כלל המפלגות מהפכניות הרוסיות, שנערכה בפריז. בוועידה סוכם על שיתוף פעולה של כל המפלגות במהפכה המתקרבת.

בסוף 1905 צ'רנוב חזר לרוסיה. בדצמבר 1905 התקיימה הוועידה הראשונה של המפלגה בתחומי רוסיה וצ'רנוב נבחר לוועד המרכזי שלה. בהתאם להחלטת המפלגה, צ'רנוב החרים את הבחירות לדומה, שנערכו בשנת 1906. לאחר פיזור הדומה, המפלגה השתתפה בבחירות לכינוס השני של הדומה וצ'רנוב היה ראש הסיעה. ההשתתפות בדומה לא מיתנה את דעותיו והוא תמך בארגון התנקשות בקיסר, שלא יצאה לפועל.

צ'רנוב קיבל קשה את הידיעה שיונה אזף היה סוכן כפול. במשך שנים רבות הם היו קרובים וכאשר הנושא הוכח מעבר לכל ספק צ'רנוב החליט שהוא לא יכול להישאר חבר בוועד המרכזי של המפלגה. מעשית, הוא עזב את הפוליטיקה. מספר שנים פעל רק בתחום הספרותי ובשנת 1911 נסע לאיטליה. תקופה מסוימת צ'רנוב שיתף פעולה עם מקסים גורקי בירחון ספרותי. עם תחילת מלחמת העולם הראשונה הוא חזר לחיים הפוליטיים.

צ'רנוב הצליח לחזור לרוסיה רק לאחר מהפכת פברואר. עם שובו הוא נבחר לסגן יושב ראש של סובייט פטרוגרד ונבחר לוועד המרכזי של המפלגה הסוציאל-רבולוציונית. במאי הוחלט שהמפלגה תהיה שותפה לממשלה הזמנית החדשה וצ'רנוב קיבל תיק החקלאות. הוא היה פעיל מאוד וניסה לקדם מספר חוקים. באוגוסט 1917 הוא ראה שלא יכול לקדם את הנושאים החשובים לו בתחום העיקרים והתפטר מהממשלה. צ'רנוב ביקר בערים שונים ברוסיה במהלך ההכנות לבחירות לאספה המכוננת. בהיוודע למהפכת אוקטובר ותפיסת שלטון על ידי הבולשביקים צ'רנוב ראה בכך פגיעה בערכי מהפכה. צ'רנוב חזר לפטרוגרד והשתתף בפתיחת האספה המכוננת. צ'רנוב נבחר ליושב ראש האספה וקרא להתנגד לשלטון בולשביקי. כתוצאה מכך, הבולשביקים פיזרו את האספה שבה לא היה להם רוב ואף הוציאו נגד צ'רנוב צו מעצר. במשך שנתיים וחצי צ'רנוב הסתתר וספטמבר 1920 עזב את המדינה.

בהתחלה צ'רנוב התיישב בטרטו ביחד עם אשתו השלישית אידה פדר שהייתה ילידת העיר. המטרה הייתה להמשיך בפעילות נגד השלטון הבולשביקי ולהיות קרוב ככל הניתן לרוסיה. צ'רנוב פעל רבות לארגון מחדש של המפלגה ואיחוד כל פלגיה. בשנת 1921 הוא תמך במרד קרונשטאדט. לאחר דיכוי המרד, השלטון הסובייטי דרש מאסטוניה לגרש את צ'רנוב מתחומי המדינה. בסופו של דבר צ'רנוב עבר לגרמניה. במשך מספר שנים הוא התגורר בצ'כוסלובקיה, צרפת וגרמניה. הוא המשיך בפעילות פוליטית מפלגתית אך הקשר שלו עם חברי המפלגה שנותרו בתחומי ברית המועצות הלך ונחלש.

בשנת 1934 צ'רנוב התחיל לשתף פעולה עם העיתון העברי דבר שהופיע בארץ ישראל ופרסם בו מאמרים בתדירות חודשית. בשנים 1934–1935 הוא ביקר בארץ ישראל והעריך מאוד את מפעל הציוני ואת קיבוצים במיוחד.

בתחילת מלחמת העולם השנייה צ'רנוב ואשתו עברו לארצות הברית. למרות התנגדותו לשלטון הסובייטי, צ'רנוב תמך במאבק נגד הפלישה הגרמנית. בהיותו בארצות הברית צ'רנוב המשיך בפעילות ספרותית והיה פעיל בסניף המקומי של המפלגה הסוציאל-רבולוציונית שהשפעתה אז בתחומי ברית המועצות הייתה אפסית.

צ'רנוב נפטר בשנת 1952 בניו יורק.

מדיה וקבצים בנושא ויקטור צ'רנוב בוויקישיתוף

• אתר המוקדש לזכרו (ברוסית
• יצירות של צ'רנוב
• קורות חיים מפורטים
• ויקטור צ'רנוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ויקטור מיכאילוביץ צ'רנוב (1873-1952), דף שער בספרייה הלאומית