פורטל:ערכים מומלצים

ערכים מומלצים

ערכים מומלצים הם הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש לוויקיפדיה להציע. מושם בהם דגש הן על התוכן והן על הצד האסתטי, והם מציגים את הנושאים הנידונים בהם בצורה ברורה, מדויקת ועדכנית. הם עוברים בדרך כלל מספר סבבים של עריכה מבנית, עריכה לשונית והגהה בידי כותבים רבים. בכך הם מסייעים להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר. דגשים נוספים בערכים מומלצים הם קישוריות רבה לערכים אחרים, אורך מתאים לנושא, כתיבה מעניינת, נקודת מבט נייטרלית ויציבות. משמעותה של יציבות היא שהושגה הסכמה בין הכותבים בוויקיפדיה לגבי תכולת הערך ולגבי עיצובו. בכתיבת ערך מומלץ משתמש הכותב במגוון מקורות ומשווה ביניהם, ובסופו הוא מוסיף הפניות לקריאה נוספת עבור קוראים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנקודות ספציפיות הקשורות לנושא.

כדי שערך כלשהו יתווסף לרשימת הערכים המומלצים עליו להתאים לקריטריונים לקביעת ערך מומלץ ולעבור תהליך בחירה:

מועמדוּת למומלץ – הערך המועמד מוצג ברשימת המתנה למועמדים להמלצה במשך כשבוע שבמהלכו ניתן לשפר את הערך ולהעיר עליו הערות בדף השיחה. כדי להציע ערך חדש להמלצה, הוסיפו אותו לרשימה בדף המועמדות. במקרה שאתם מציגים ערכים שכתבתם, עליכם לציין את חלקכם בכתיבתם.

הצבעה – לאחר כשבוע לפחות עובר הערך לדף ההוספה שבו נערכות הצבעות לקביעת ההמלצה.

כרגע ישנם 723 ערכים מומלצים מתוך 357,217 ערכים בוויקיפדיה העברית כולה: אחד מכל 494 ערכים (0.2%) הוא ערך מומלץ.

ערכים מומלצים נבחרים

תיאור התמונה
תיאור התמונה

פיליפוס החמישי (238179 לפנה"ס) היה מלך מוקדון משנת 221 לפנה"ס ועד מותו. פיליפוס היה בנו של דמטריוס השני איטוליקוס, מלך מוקדון ונכדו של אנטיגונוס השני גונאטס, מלך מוקדון. הוא עלה לשלטון לאחר מותו של אנטיגונוס דוסון שהיה בן דוד של אביו. מכיוון שהחל למלוך בגיל צעיר, מיד לאחר עלותו לשלטון פרצה מלחמת בעלות הברית (220–217 לפנה"ס), שבמהלכה הוכיח את עצמו פיליפוס כמצביא מוכשר, ולאחריה היה מעמדה של מוקדון ברחבי יוון איתן מתמיד. עם זאת, הצלחותיו במלחמה גרמו לפיליפוס להעריך את כוחו יתר על המידה, והוא כרת ברית עם חניבעל מקרתגו נגד הרפובליקה הרומית, במטרה להשתלט על השטחים הרומיים באיליריה. בעקבות כך הסתבכה מוקדון במלחמה המוקדונית הראשונה, שהסתיימה עם החתימה על שלום פויניקי שלא שינה מהותית את המצב הקיים.

עם זאת, לאחר המלחמה הרומאים לא חדלו מלהתערב בענייני הבלקן, ובסופו של דבר הכריזו שוב מלחמה על פיליפוס, ופרצה המלחמה המוקדונית השנייה. מלחמה זו הייתה הרסנית הרבה יותר מקודמתה, פיליפוס הובס בקרב קינוסקאפאלאי ונאלץ להסכים לתנאי שלום נוקשים. במסגרת תנאי השלום ויתר פיליפוס על יוון, והרומאים הכריזו על עצמאותה. לאחר המלחמה האמין פיליפוס שיוכל לחיות בשלום עם המנצחים, ולהסתפק בארץ האם המוקדונית בלבד. הוא אף סייע לרומא במלחמת נאביס ובמלחמת אנטיוכוס. בתמורה לכך הותר לו לקבל חזרה חלק מהשטחים שאיבד.

את שנות שלטונו האחרונות הקדיש פיליפוס לחיזוק הממלכה מבחינה פנימית, והצליח לייצב אותה מבחינה חברתית וכלכלית. מדיניותו לא יכלה לעורר חשד אפילו בחשדנים שבמדינאי רומא, אולם למרות זאת המשיכו הרומאים להתערב בענייניו ולהאשים אותו שהוא מתכנן מלחמה חדשה. הם אף הציתו סכסוך ירושה בין בניו, שהסתיים ברציחתו של אחד מהם. רק מותו בשנת 179 לפנה"ס מנע מסע מלחמה רומאי שלישי ואחרון. ירש אותו בנו פרסאוס, שעד מהרה הסתבך עם רומא שוב, ובמלחמה המוקדונית השלישית אבדה למוקדון עצמאותה לנצח. את שארית חייו העביר פרסאוס בבית כלא רומי.


T-34 היה טנק סובייטי בינוני מתקופת מלחמת העולם השנייה, הנחשב לאחד הטנקים היעילים והמשפיעים ביותר במלחמה. הוא היה טנק מתקדם מאוד לזמנו הודות לשילוב של כוח אש, ניידות, ומיגון, ושימש כעמוד השדרה של כוחות השריון הסובייטיים לאורך כל תקופת המלחמה. הופעת ה-T-34 בשדה הקרב בתחילת מבצע ברברוסה הפתיעה את המודיעין הגרמני. הוא הוכיח את עדיפותו על כל סוגי הטנקים הגרמניים ב-1941, והיווה זרז לפיתוח הטנקים החדשים מדגם טיגר ופנתר, שנועדו לספק לו תשובה. נוכח פשטותו הטכנית של ה-T-34 ויעילותו המוכחת בשדה הקרב, ייצרה התעשייה הסובייטית עשרות אלפי טנקים מדגם זה במהלך המלחמה, והוא היווה גורם חשוב לניצחונה של ברית המועצות על גרמניה הנאצית. ה-T-34 היה הטנק הנפוץ ביותר בתקופת מלחמת העולם השנייה, והטנק השני הכי נפוץ בהיסטוריה, אחרי צמד הדגמים שבא בעקבותיו – ה-T-55/54.

דגם משופר של הטנק, ה-T-34/85, שצויד בתותח בקוטר 85 מ"מ, הוכנס לשירות הצבא האדום ב-1944, וייצורו נמשך עד שנות ה-50. דגם זה סופק לעשרות מדינות, רובן מדינות המזוהות עם הגוש הקומוניסטי, והשתתף בעימותים צבאיים רבים ברחבי העולם. בין היתר, הועברו טנקי T-34/85 לצבאות מצרים וסוריה, ולחמו במסגרתם במבצע קדש, במלחמת ששת הימים, ובמלחמת יום הכיפורים. נכון לשנת 1996, טנק זה עדיין נמצא בשירות פעיל בצבאות של יותר מ-20 מדינות, רובן מדינות העולם השלישי עם ציוד צבאי מיושן.

בחרו נושא ועיינו בערכים בתחתית הדף:

ספרות, לשון ושפות: בלשנות · השפה העברית

טרור ופשע: די. בי. קופר - פרשת תמאם שוד

אירופה: המהפכה הצרפתית - החוק להגנת האומה - צרפת החופשית - חומת ברלין - מפעלי עמק דרוונט - פרשת דרייפוס

אפריקה: הטרק הגדול - הכרזת העצמאות של רודזיה - מושבת הכף ההולנדית

ביוגרפיה: אלכסנדר הגדול - פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה - יון אנטונסקו - לאונרדו דה וינצ'י - וילהלם השני, קיסר גרמניה - מטאו ריצ'י - סמנתה סמית' - ג'ורג' קנאן - קרול הראשון, מלך רומניה - אלקיביאדס


מטבע ממרד בר-כוכבא
מטבע ממרד בר-כוכבא

תולדות עם ישראל: העלייה מרומניה - יהדות בוקרשט - יהדות פלובדיב - ישיבת טלז - מרד החשמונאים - מערכות המסתור של בר כוכבא - גלות בבל

השואה: אושוויץ - מאוטהאוזן - מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט - פרעות יאשי

תולדות היישוב: ארגון צבאי לאומי - גדר הצפון - ההגנה - ההעפלה - היישוב הישן - העלייה לביריה - הרכבת המנדטורית - חי"ש - פרשת הסרג'נטים - פרשת הרצח בחולות תל נוף

מדינת ישראל: גבולות מדינת ישראל - דגל ישראל - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) - ישראל במלחמת סיני - ישראל במלחמת יום הכיפורים - מדיניות לשונית בישראל - שדרות רוטשילד - תל אביב במלחמת העצמאות

ארץ ישראל: ג'וב יוסף - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - חמת גדר - כפר סבא - מצדה - מרכז הכרמל

הכרזת העצמאות
הכרזת העצמאות

צבא הגנה לישראל: חיל ההנדסה הקרבית - יהל"ם - מבצע ערצב 19 - מצעד צה"ל - נגמ"שים כבדים בצה"ל - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956–1957) - ספינות שרבורג - שייטת ספינות הטילים

ירושלים: איליה קפיטולינה - אספקת המים לירושלים - הגן הארכאולוגי ירושלים - ירושלים בתקופה הצלבנית - קריית עיריית ירושלים - תלפיות

ביוגרפיה: לוי אשכול - שמחה בלאס - מנחם בגין - יוסף בכור שור - ישראל בר - יוסף בכור שור - משה דיין - נפתלי הרץ וייזל - זאב ז'בוטינסקי - אבא חושי - הורקנוס לבית טוביה - יצחק בר לווינזון - שמואל דוד לוצאטו - אליעזר ליבנה - מהר"ל מפראג - טובה סנהדראי - שלמה פיינגולד - שמעון פרס - אברהם יצחק הכהן קוק - ישראל קסטנר - אברהם ישעיהו קרליץ - הרמן שטרוק - יצחק שמיר - ארתור שפנייר