ויק סיישס

אליאס ויקטור "ויק" סיישס ג'וניור
.Elias Victor "Vic" Seixas Jr

לידה	30 באוגוסט 1923 פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית
פטירה	5 ביולי 2024 (בגיל 100) מיל ואלי, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית ארצות הברית
גובה	1.85 מטר
יד חובטת	ימין
פעילות כמקצוען	1940–2024 (כ־84 שנים)
יחידים
מאזן קריירה	801-236 (77.2%)
דירוג שיא	3 (1958)
זכיות בטורנירים	49
זוגות
מאזן קריירה	4–9
שיאי גראנד סלאם
זכיות 15 (2 ביחידים)
אליפות אוסטרליה הפתוחה	חצי גמר (1953)
אליפות צרפת הפתוחה	גמר (1953)
וימבלדון	זכייה (1953)
אליפות ארצות הברית הפתוחה	זכייה (1954)

אליאס ויקטור "ויק" סיישס ג'וניור (באנגלית: .Elias Victor "Vic" Seixas Jr;‏ 30 באוגוסט 1923 - 5 ביולי 2024) היה טניסאי יהודי-אמריקאי, בשיאו דורג במקום השלישי בעולם (1953).

סיישס זכה ב-15 תוארי גראנד סלאם בכל 4 הטורנירים, 2 ביחידים (וימלבדון 1953 וארצות הברית 1954), 5 בזוגות גברים (אוסטרליה 1955, צרפת 1954, צרפת 1955, ארצות הברית 1952 וארצות הברית 1954) ו-8 בזוגות מעורבים (צרפת 1953, וימבלדון 1953, וימבלדון 1954, וימבלדון 1955 וימבלדון 1956 וארצות הברית 1953–1955), 7 פעמים ביחד עם דוריס הארט מארצות הברית ופעם אחת עם שירלי פריי מארצות הברית.

ביחד עם טוני טראברט הוביל את נבחרת ארצות הברית לזכייה בגביע דייוויס (1954).

סיישס נולד וגדל בפילדלפיה, בן לאמא ממוצא אירי ולאבא יליד ברזיל ממוצא יהדות פורטוגל. בתקופת מלחמת העולם השנייה הוא שירת כ-3 שנים כטייס בחיל האוויר של ארצות הברית ובשנת 1949 סיים את לימודיו באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל.

סיישס השתתף 28 פעמים באליפות ארצות הברית משנת 1940 ועד שנת 1969. הוא זכה באליפות פעם אחת בשנת 1954, הגיע פעמיים למשחק הגמר (1951 ו-1953), פעמיים הגיע לשלב חצי הגמר (1955 ו-1956), פעמיים הגיע לשלב רבע הגמר (1957 ו-1958) ו-8 פעמים לסיבוב הרביעי (1947, 1948, 1952, 1959, 1960, 1962, 1964 ו-1965).

ההופעה הראשונה של סיישס בטורניר גראנד סלאם מחוץ לארצות הברית נערכה באליפות צרפת בשנת 1950 שבה הגיע לשלב רבע הגמר והפסיד לירוסלב דרובני מצ'כיה (דורג 1) ב-4 מערכות (7-5, 17-15, 5-7, 6-4).

הפעם הראשונה שבה סיישס הופיע באליפות וימבלדון הייתה בשנת 1950. הוא הגיע לשלב חצי הגמר שבו הפסיד לבאדג' פאטי מארצות הברית (דורג 5 ולבסוף זכה בתואר) ב-4 מערכות (6-3, 5-7, 6-2, 7-5). בשלב שמינית הגמר הוא ניצח את ג'ון ברומיץ' מאוסטרליה (דורג 8) ב-4 מערכות (1–6, 5-7, 6-4, 3-6) ובשלב רבע הגמר הוא ניצח את אריק סטארגס מדרום אפריקה (דורג 4) ב-5 מערכות (7–9, 8-6, 6-3, 2-6, 5-7).

באליפות ארצות הברית שנערכה בשנת 1951 הגיע סיישס למשחק הגמר שבו הפסיד לפרנק סג'מן מאוסטרליה ב-3 מערכות (4–6, 1–6, 1–6). באותה שנה הוא דורג במקום רביעי בעולם.

באליפות וימבלדון שנערכה בשנת 1952 דורג סיישס במקום שלישי אך הפסיד בשלב רבע הגמר להרברט פלאם מארצות הברית (דורג 6) ב-4 מערכות (6-4, 3-6, 6-3, 7-5). בטורניר זוגות גברים הוא הגיע למשחק הגמר ביחד עם אריק סטארגס והם הפסידו לקן מקגרגור ופרנק סג'מן מאוסטרליה ב-3 מערכות (6-3, 7-5, 6-4).

באליפות ארצות הברית שנערכה באותה שנה הוא דורג במקום ראשון בטורניר, אך הפסיד כבר בשלב רבע הגמר לקן רוזוול מאוסטרליה (דורג 8) ב-5 מערכות (3-6, 6-2, 7-5, 5-7, 6-3).

באליפות אוסטרליה שנערכה בשנת 1953 הגיע סיישס לשלב חצי הגמר שבו הפסיד לקן רוזוול מאוסטרליה (שלבסוף זכה בתואר) ב-4 מערכות (6-3, 2-6, 7-5, 6-4).

באליפות צרפת שנערכה בשנת 1953 הגיע סיישס למשחק הגמר שבו הפסיד ב-4 מערכות לקן רוזוול (3–6, 4–6, 6–1, 2–6). הוא זכה ביחד עם דוריס הארט מארצות הברית בתואר לזוגות מעורבים לאחר ניצחון במשחק הגמר על מורין קונולי מארצות הברית ומרווין רוז מאוסטרליה ב-3 מערכות (4–6, 6–4, 6–0).

באליפות וימבלדון שנערכה באותה שנה הוא זכה בתואר ליחידים הראשון שלו לאחר ניצחון במשחק הגמר ב-3 מערכות על קורט נילסן מדנמרק (9–7, 6–3, 6–4). בטורניר לזוגות גברים הוא הגיע לשלב חצי הגמר ביחד עם גרדנר מלוי מארצות הברית שבו הפסידו ב-4 מערכות לזוג מאוסטרליה. בטורניר לזוגות מעורבים ביחד עם דוריס הארט הם זכו בתואר לאחר ניצחון על אנריקה מוראה מארגנטינה ושירלי פריי מארצות הברית ב-2 מערכות (7-9, 5-6).

באליפות ארצות הברית שנערכה באותה שנה הוא הגיע למשחק הגמר שבו הפסיד ב-3 מערכות לבן ארצו טוני טראברט (3–6, 2–6, 3–6) וזכה בתואר בזוגות מעורבים ביחד עם דוריס הארט לאחר ניצחון על ג'וליה סמפסון מארצות הברית ורקס הארטוויג מאוסטרליה ב-3 מערכות (6–2, 4–6, 6–4).

באליפות אוסטרליה שנערכה בשנת 1954 הגיע סיישס לשלב רבע הגמר שבו הפסיד למרווין רוז (שלבסוף זכה בתואר) ב-4 מערכות (8-6, 9-7, 9-11, 6-4).

באליפות צרפת שנערכה בשנת 1954 הוא הגיע לשלב רבע הגמר שבו הפסיד לארתור לרסן מארצות הברית ב-4 מערכות (6-4, 1-6, 8-6, 6-1) וזכה בטורניר לזוגות גברים ביחד עם טוני טראברט לאחר ניצחון על לו הוד מאוסטרליה וקן רוזוול ב-3 מערכות (6–4, 6–2, 6–1).

באליפות וימבלדון שנערכה בשנת 1954 הוא הגיע לשלב רבע הגמר שבו הפסיד לבאדג' פאטי ב-4 מערכות (7-5, 4-6, 6-3, 6-2). בטורניר לזוגות גברים הוא הגיע למשחק הגמר ביחד עם טוני טראברט והם הפסידו לרקס הארטוויג ומרווין רוז מאוסטרליה ב-4 מערכות (6-4, 6-4, 3-6, 6-4). בטורניר לזוגות מעורבים ביחד עם דוריס הארט הם זכו בפעם השנייה ברציפות בתואר לאחר ניצחון על קן רוזוול ומרגרט אוסבורן דופונט מארצות הברית ב-3 מערכות (7-5, 4-6, 3-6).

באליפות ארצות הברית שנערכה בשנת 1954 הוא זכה בכל שלושת התארים האפשריים, לאחר ניצחון במשחק הגמר בטורניר לגברים על רקס הארטוויג מאוסטרליה ב-4 מערכות (3–6, 6–2, 6–4, 6–4), בטורניר לזוגות גברים ביחד עם טוני טראברט לאחר ניצחון על לו הוד וקן רוזוול ב-4 מערכות (3–6, 6–4, 8–6, 6–3) ובטורניר לזוגות מעורבים ביחד עם דוריס הארט בפעם השנייה ברציפות לאחר ניצחון על קו רוזוול ומרגרט אוסבורן דופונט ב-3 מערכות (4–6, 6–1, 6–1).

בשנים 1957-1951 שיחק סיישס בנבחרת ארצות הברית והגיע עימה לשלב הגמר בכל 7 הפעמים בהן שיחק. באותן שנים הוא שימש 3 פעמים כקפטן הנבחרת. בשנת 1954 הוא זכה ביחד עם טוני טראברט בגביע. הוא מדורג במקום חמישי במספר משחקי היחידים אותם שיחק (24) ומאזן המשחקים שלו עומד על 38–17.

מסוף שנות ה-50, לאחר שפרש מטניס מקצועני, עבד סיישס כברוקר עד תחילת שנות ה-70. לאחר מכן עבד כמנהל במועדון טניס בווירג'יניה המערבית. בשנת 1989 עבר לקליפורניה ושם הקים תוכנית של אימוני טניס. בשנת 1998 עבד כברמן.

סיישס נפטר ב-5 ביולי 2024.

בשנת 1971 נכלל סיישס בהיכל התהילה הבין-לאומי של הטניס.

מדיה וקבצים בנושא ויק סיישס בוויקישיתוף

• ויק סיישס, באתר ה-ATP
• ויק סיישס, באתר ה-ITF
• ויק סיישס, באתר גביע דייוויס
• ויק סיישס, באתר היכל התהילה של הטניס
• ויק סיישס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)