ונגרוב
 סמל ונגרוב | |
 | |
| הכיכר המרכזית בוונגרוב | |
| מדינה |  פולין |
|---|---|
| פרובינציה |  מזוביה |
| מחוז | ונגרוב |
| שטח | 35.45 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 11,993 (31 במרץ 2021) |
| קואורדינטות | 52°23′58″N 22°00′59″E / 52.39954°N 22.01634°E |
| אזור זמן | UTC+1 |
| http://www.wegrow.com.pl | |
ונגרוב (בפולנית: Węgrów) היא עיירה בפרובינציית מזוביה שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]האזכור הראשון לוונגרוב הוא משנת 1414, ובשנת 1441 הוענקו לה זכויות עיר. בין השנים 1444 ו-1569 הייתה העיירה בבעלות משפחת רדזיוויל. בין המאות ה-16 וה-18 היוותה העיירה מרכז לרפורמציה הפרוטסטנטית.
בחלוקת פולין השלישית, בשנת 1795, נכללה העיירה בשטח אוסטריה, ובשנת 1815 נכללה בשטחי פולין הקונגרסאית.
יהודי ונגרוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]התיעוד הראשון לישיבת יהודים בעיירה הוא מהמאה ה-16. בפרעות ת"ח ות"ט נרצחו רוב יהודי העיירה בידי כוחותיו של חמלניצקי. בתחילת המאה ה-18 חודשה הקהילה היהודית בעיירה, ובמהלך המאה ה-19 גדלה באופן משמעותי, והתאפיינה בצביון חסידי. בעיר פעל רבי שמואל מקארוב, תלמידו של החוזה מלובלין ואחריו תלמידו רבי יצחק מוונגרוב. בתקופתם כיהן כמגיד בעיר רבי רפאל, אף הוא תלמיד החוזה מלובלין. בהמשך כיהן בעיר באדמו"רות רבי יעקב יצחק מקאלושין. בעיר היו "שטיבלאך" של חסידי קוצק, גור, אלכסנדר, וורקא, קאלושין, ראדזין ואמשינוב.
במהלך מלחמת העולם הראשונה פרעו קוזקים ביהודי העיירה, ובשנת 1920 התעמרו ביהודיה חיילי הצבא הכחול. בשנים שלאחר המלחמה עזבו את העיירה רבים מיהודיה.
בין מלחמות העולם התגברה בעיירה הפעילות הציונות, לצד פעילות של אגודת ישראל ושל הבונד, ופעלו בה בית ספר עברי מרשת תרבות ובית ספר מרשת בית יעקב. בשנים אלה נמנו בעיירה 5,277 יהודים, רוב תושביה. בשנות השלושים סבלו יהודי העיירה מתקיפות אנטישמיות חוזרות ונשנות מצד האוכלוסייה הפולנית, ומקריאות לחרם כלכלי על עסקיהם.
בשואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-10 בספטמבר 1939 נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ותוך מספר ימים ביצעו אלו מעשי התעללות ורצח ביהודיה, לרבות רצח רב הקהילה, יעקב מנדל מורגנשטרן (בנו של הרבי מסוקולוב), ביום כיפור. בהמשך, מונה בעיירה יודנרט, אשר נצטווה לספק לגרמנים תשלומי כופר, ולספק להם עובדים יהודים לעבודות כפייה.
בדצמבר 1940 רוכזו יהודי העיירה בגטו שהוקם בה, אליו הובאו יהודים נוספים שגורשו מיישובי הסביבה, וממנו נלקחו יהודים למחנות עבודה שונים. בקיץ 1942, עת שהו בגטו כ-8,300 יהודים, הוא הפך לסגור. בתקופה זו מתו בגטו מאות יהודים ממגפות.
ב-20 בספטמבר 1942, ערב יום כיפור, בוצעה בגטו אקציה בידי גרמנים, פולנים ואוקראינים, בה כ-8,000 מיהודי המקום שולחו למחנה ההשמדה טרבלינקה. לאחר מכן, נערך מצוד אחר המסתתרים, ואלו נרצחו ברובם בבית העלמין היהודי בעיירה. בסוף 1942 ובתחילת 1943 רוכזו בגטו חדש בעיירה כ-200 עד 300 יהודים שנתפסו באזור או שהושארו בעיירה לשם סידור הרכוש היהודי בה. במאי 1943 נרצחו כולם בירי. במקום בו היה מחנה ההשמדה טרבלינקה מונחת מצבה המנציחה את נרצחי ונגרוב.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מ. צאנין, וונגרוב - בת קולו של הגיהנום בתוך: תל עולם: מסע על פני מאה קהילות נחרבות, תל אביב: המנורה, 1962. עמ' 143–148 (תיאור של המקום מיד לאחר מלחמת העולם השנייה ומבט האוכלוסייה המקומית על חיסול היהודים והשימוש בשללם)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודים בלתי נראים - זכרונות מהשואה מאת אדי בילבסקי, יליד וונגרוב
אתר האינטרנט הרשמי של ונגרוב- ספר יזכור לקהילת ונגרוב, בספריית העיר ניו יורק
- ונגרוב, באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- ונגרוב (Węgrów), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "ונגרוב", באתר השטעטל הווירטואלי
- לאורה קרגו, ונגרוב, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 462–465), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
