ועדת החקירה של האו"ם בנושא עימות ישראל-עזה 2014
| גוף פרלמנטרי | מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם |
|---|---|
| ייסוד הוועדה | 2014 |
| פירוק הוועדה | 2015 |
| יו"ר | ויליאם שייבס |
| תחומי שיפוט | מבצע צוק איתן |
  | |
ועדת החקירה של האו"ם בנושא עימות ישראל–עזה 2014 (באנגלית: United Nations Independent Commission of Inquiry on the 2014 Gaza Conflict, בתרגום רשמי: "ועדת החקירה הבלתי-תלויה של האו"ם בנושא עימות ישראל-עזה 2014"), הוקמה על פי החלטת מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם, כדי לחקור חשדות לפשעי מלחמה שבוצעו על ידי ישראל וחמאס החל מיום למחרת חטיפת שלושת הנערים (כלומר, הוועדה לא מוסמכת לחקור את אירוע החטיפה עצמו והשלכותיו) ועד לסיום מבצע צוק איתן.[1] הוועדה הגישה את מסקנותיה ביוני 2015.
יו"ר הוועדה עד להתפטרותו בפברואר 2015 היה פרופ' ויליאם שייבס, אזרח קנדה ומומחה למשפט בינלאומי וזכויות האדם. שני החברים האחרים בה הם דואדו דאיין, אזרח סנגל ששימש שליח האו"ם לענייני גזענות ואפליה גזעית ומרי מקגוואן דייוויס שכיהנה כשופטת בבית המשפט העליון של מדינת ניו יורק. שייבס התפטר לאחר שנודע ששימש יועץ בתשלום לאש"ף[2] ותחתיו מונתה דייוויס ליו"ר הוועדה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]האו"ם הודיע ב-11 באוגוסט 2014 על הקמת ועדת חקירה בלתי-תלויה בנושא עימות ישראל-עזה. ישראל, ארצות הברית, קנדה, וארגון UN Watch[3] ביקרו את הקמת הוועדה בטענות שהמנדט שניתן לה איננו מאוזן וכי תוצאותיה נכתבו מראש. חלק מהביקורת התמקדה ביו"ר הוועדה שייבס על רקע מספר התבטאויות שלו כלפי ישראל בעבר, כגון טענתו שישראל מבצעת פשעים נגד האנושות, וכי "יש להעמיד אל עמוד הקלון הבינלאומי לא רק את בנימין נתניהו - אלא גם את שמעון פרס".[4] בנוסף, שייבס מסרב להגדיר את חמאס כארגון טרור,[5] ולדעתו מחמוד אחמדינז'אד "אינו אנטישמי".[6] שר החוץ הקנדי, ג'ון ביירד, גיבה את טענות ישראל בדבר חוסר הנייטרליות של שייבס.[7]
בריאיון לכלי תקשורת ישראלי אמר שייבס בתגובה כי "כמו כולם, יש לי השקפות באשר להיבטים שונים של העתיד של ישראל ופלסטין, והדרכים להשיג שלום וצדק. זה לא אומר שאני לא יכול להעריך עובדות ולהגיע למסקנות משפטיות קפדניות, חסרות פניות והוגנות".[8]
בנובמבר 2014 החליטה ישראל שלא לאשר את כניסת חברי הוועדה לישראל. בנימוק הרשמי נאמר כי "ההחלטה התקבלה נוכח העוינות האובססיבית של המועצה כלפי ישראל, המנדט החד-צדדי של הוועדה והעמדות המוצהרות של יו"ר הוועדה נגד ישראל ומנהיגיה. בזמן שחמאס שיגר אלפי רקטות לעבר ישראל, קיבלה המועצה לזכויות אדם של האו"ם החלטה שקובעת מראש את 'אשמתה' של ישראל והקימה ועדת חקירה שתשמש חותמת גומי לעמדותיה הידועות. עדות לכך ניתן למצוא גם במנדט הוועדה שהונחתה לחקור את האירועים שהתרחשו רק אחרי החטיפה והרצח של שלושת הנערים".[9]
בפברואר 2015 התפטר יושב ראש הוועדה ויליאם שייבס, לאחר שנודע ששימש יועץ בתשלום לאש"ף.[2] לטענת שייבס מדובר באירוע זניח וחד פעמי משנת 2012, שבו שימש יועץ בתשלום לארגון תמורת 1,300 דולר. הוא החליט בכל זאת להתפטר מהתפקיד, כדי לא לעכב את פרסום הדו"ח. במקומו מונתה חברת הוועדה, מרי מקגוואן דייוויס.[10]
השופטת האמריקאית מרי מקגוואן דייוויס עמדה בראש ועדה של האו"ם שמתחה ביקורת על דו"ח גולדסטון. ישראל שיתפה פעולה עם הוועדה, והדו"ח של מקגוואן-דייוויס היה מאוזן יותר מקודמו - דו"ח גולדסטון.[11]
דו"ח הוועדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדו"ח פורסם ב-22 ביוני 2015.[12]
עיקרי הדו"ח הם:[13]
- הוועדה קבעה כי 1,462 אזרחים פלסטינים נהרגו במהלך הלחימה בעזה מאש צבא הגנה לישראל, כשליש מהם ילדים. מנגד, קבעה הוועדה כי חמאס שיגר לעבר ישראל יותר מ-4,800 רקטות ויותר מ-1,700 פצצות מרגמה, מהם נהרגו 6 אזרחים ונפצעו 1,600.
- הוועדה ציינה בדו"ח שלה כי מאות אזרחים פלסטינים, ובהם נשים וילדים, נהרגו כששהו בבתיהם שהופצצו מהאוויר. 142 משפחות פלסטיניות איבדו 3 בני משפחה או יותר בהפצצות של חיל האוויר על מבני מגורים אזרחיים. בהפצצות אלה נהרגו בסך הכל, לפי הוועדה, 742 אזרחים פלסטינים.
- בדו"ח נכתב: "העובדה שישראל לא שינתה את אופי התקיפות שלה גם אחרי שהתבררו תוצאותיהן החמורות על אזרחים, מעלה את השאלה האם היה מדובר במדיניות רחבה יותר שאושרה בדרגים הגבוהים ביותר של הממשלה." פסקה זו מביעה חשש שמא מדיניות הממשלה בישראל הובילה לביצוע פשעי מלחמה.
- לגבי תקיפות ישראל בעזה, הוועדה קבעה כי לא נעשה שימוש באמצעי לחימה לא חוקיים, אולם נעשה שימוש מוגבר בכלי נשק באזורים צפופי אוכלוסין שהביאו למספר נפגעים חריג, הן של לוחמים והן של אזרחים.
- הוועדה התייחסה לאזהרות ששיגר צה"ל לתושבי שכונות בעזה לפני שתקף מהאוויר. על פי הדו"ח, מדיניות האזהרות גרמה דווקא לעלייה בסבירות של פגיעה באזרחים, מכיוון שישראל התייחסה לכל אדם שנשאר באזור לאחר האזהרה כמעורב בלחימה.
- השופטת דייוויס מתחה ביקורת חריפה על התנהלות צה"ל וקבעה כי "כאשר שלומו של חייל ישראלי היה בסכנה, (צה"ל) התעלם מכל החוקים". ביקורת זו התייחסה בעיקר למספרי ההרוגים הגבוהים בקרב שג'אעייה וב"יום שישי השחור" ברפיח.
- הדו"ח הזכיר את החרדה הקשה בישראל והפגיעה בשגרת חייהם של האזרחים. הוועדה קבעה כי בוצע ירי חסר הבחנה של אלפי רקטות ופצצות מרגמה מעזה, וכן את הטראומה מחשיפתן של 14 מנהרות לחימה ברצועת עזה שנעשה בהן שימוש לצורך התקפות נגד חיילים.
- לפי הוועדה, החקירות שביצע צה"ל סביב אירועים חריגים במהלך הלחימה בעזה אינן יסודיות, מכיוון שעדים רבים לא רואיינו על ידי החוקרים הישראלים.
- הוועדה הדגישה כי הפרות של החוק הבינלאומי מצד חיילי צה"ל בגדה המערבית וברצועת עזה עוברות ללא ענישה. בדו"ח צוין שאין העמדה לדין של עבריינים, הן בצד הישראלי והן בצד הפלסטיני.
- בנוסף למבצע צוק איתן, מתחה ועדת החקירה ביקורת על התנהלות צה"ל במבצע "שובו אחים", שבו היה מספר גבוה של הרוגים פלסטינים. על פי הדו"ח, נעשה שימוש הולך וגובר באש חיה מצד כוחות הביטחון הישראלים במהלך פיזור הפגנות של פלסטינים.
בריאיון עם השופטת האמריקאית מארי מקגוואן-דייוויס, שעמדה בראש ועדת החקירה, היא אמרה שהמסר העיקרי שחברי הוועדה רצו להעביר הוא שישראל חייבת לבחון מחדש את מדיניות הפעלת הכוח הצבאי שלה כיוון שזו הביאה להרס חסר תקדים בעזה ולהרג של כ-1,500 אזרחים חפים מפשע. "רצינו להבהיר שאי אפשר להטיל פצצה של טון באמצע שכונת מגורים צפופה."[11]
מקגוואן-דייוויס סיפרה כי חלק גדול מהדו"ח התבסס על הסקירות והמסמכים שממשלת ישראל העלתה לאינטרנט במהלך השנה האחרונה. "השתמשנו בהרבה מהחומר שישראל העלתה לאינטרנט ונקודת המבט הישראלית מיוצגת בדו"ח שלנו".
תגובות לפרסום הדו"ח
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממשלת ישראל גינתה את הדו"ח. בתגובה הרשמית של משרד החוץ נאמר: "ידוע שהפקת הדו"ח נבעה ממניעים פוליטיים ופגועים מוסרית מלכתחילה, הוועדה למעשה קבעה כי ישראל אשמה מלכתחילה. ישראל נאלצה להגן על עצמה מול ארגון שירה לעבר אזרחים, תוך כדי סיכון אזרחיו כמגן אנושי".[14]
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב: "ישראל אינה מבצעת פשעי מלחמה, ישראל מתגוננת מפני ארגון שקורא להשמדתה ושמבצע פשעי מלחמה רבים. כל מדינה חפצת חיים הייתה נוהגת כך, אלא אם כן הוועדה מצפה ממדינה שאזרחיה מותקפים באלפי טילים לשבת בחיבוק ידיים". בהתייחס למטרת הדו"ח, האשים ראש הממשלה את מועצת זכויות האדם של האו"ם ב"אובססיה לישראל"; המועצה "קיבלה יותר החלטות נגד ישראל מאשר נגד סוריה, צפון קוריאה ואיראן יחדיו".
שגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור, השיב לדו"ח: "מועצת זכויות האדם מתפקדת כחיילים של הפלסטינים ושל החמאס, והדו"ח המוטה שלה הוא הנשק שלהם."[14]
ביום פרסום הדו"ח הרשמי בבניין מועצת זכויות האדם בז'נבה, נערכה ברחבת הכניסה שלו עצרת תמיכה בישראל ובצה"ל שארגנה מעבר לקשת - התנועה הציונית.[15] בהשתתפות כ-1,000 תומכי ישראל יהודים ונוצרים, שהגיעו לשווייץ מאיטליה, גרמניה, בריטניה, צרפת, הונגריה והולנד.[16]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט של צוות החקירה, באתר מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם.
- הדו"ח המלא של הוועדה (באנגלית).
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ U.N. Staffs Panel to Investigate War Crimes in Gaza, Newsweek, 11.8.2014.
- ^ 1 2 רויטרס, ראש ועדת שאבאס לחקר צוק איתן מתפטר, באתר ynet, 3 בפברואר 2015
- ^
ריאיון עם עו"ד הלל נוייר מנכ"ל UNWATCH על ועדת האו"ם לחקירת הלחימה הישראלית בעזה, ערוץ 20, 14/08/14, ביוטיוב. - ^ "גולדסטון 2": "ישראל ביצעה בעבר פשעים נגד האנושות", באתר וואלה, 13 באוגוסט 2014; "זו פארודיה": האו"ם יחקור את "צוק איתן", באתר nrg, 23 ביולי 2014; ארה"ב: החלטת האו"ם על חקירת ישראל מוטה, נתייצב לצד ישראל, באתר ynet, 23 ביולי 2014; עוזי ברוך, רון פרושאור מציע חבר טלפוני לוועדת "שאבאס", באתר ערוץ 7, 13 באוגוסט 2014
- ^ ישראל היום, 13.08.2014., עמוד 7, דן לביא.
- ^ ישראל היום, 13.08.2014., עמוד 7, פרופ' אביעד הכהן
- ^ Tove Lazarrof, "UNHRC investigator Schabas stays mum on Hamas as ‘terror group,'" The Jerusalem Post, Aug. 12, 2014
- ^ מתן חצרוני, יו"ר "גולדסטון 2" פרופ' וויליאם שאבאס לחדשות 2 Online: "אהיה הוגן ואגיע למסקנות", באתר מאקו, 12 באוגוסט 2014
- ^ שלמה צזנה, ישראל לא תשתף פעולה עם ועדת שאבאס, באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2014
- ^ איתמר אייכנר, שופטת אמריקנית תחליף את שאבאס, באתר ynet, 3 בפברואר 2015
- ^ 1 2
ברק רביד, יו"ר ועדת החקירה של האו"ם ל"הארץ": "רצינו להבהיר - אי אפשר להטיל פצצה של טון באמצע שכונת מגורים", באתר הארץ, 23 ביוני 2015. - ^ לקריאת הדו"ח המלא: http://www.ohchr.org/EN/HRBodies/HRC/CoIGazaConflict/Pages/ReportCoIGaza.aspx (באנגלית).
- ^ ברק רביד, דו"ח האו"ם על צוק איתן: ראיות לכך שישראל וחמאס ביצעו פשעי מלחמה, באתר הארץ, 22 ביוני 2015.
- ^ 1 2 ישראל היום, 23.6.2015, עמודים 2-3
- ^ תיעוד עצרת התמיכה בצה"ל מול בנייני האום בז'נבה, 29 ביוני 2015, יוטיוב
- ^ צביקה קליין, לא רק יהודים: מחאה פרו ישראלית נגד האו"ם, באתר nrg, 29 ביוני 2015
