ורדה רזיאל-ז'קונט

ורדה רזיאל-ז'קונט
ורדה רזיאל-ז'קונט, 2016
ורדה רזיאל-ז'קונט, 2016
לידה 10 בנובמבר 1940 (בת 84)
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי תל אביב, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1960
תחום סיקור פסיכולוגיה
בן או בת זוג אמנון ז'קונט (1990–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
פייסבוק varda.rasieljackont
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ורדה רזיאל-ז'קונט בחגיגות יום ההולדת ה-17 של ויקיפדיה העברית, ינואר 2018
קטע קול דוגמת קול של ורדה רזיאל ז'קונט

ורדה רזיאל-זָ'קוֹנְט (נולדה ב-10 בנובמבר 1940) היא פסיכולוגית[1], סופרת, עיתונאית, שדרנית ואשת תקשורת ישראלית.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בתל אביב בשם ורדה זילברמן, הילדה האמצעית בין שני אחים. הוריה עלו לארץ ישראל בשנת 1930 מן העיירה ידלינסק הסמוכה לעיר ראדום שבפולין. בנערותה אמה ואביה שעבדו כתופרת וכנגר,[2] עברתו את שם משפחתם ל"רזיאל". היא למדה בתיכון עירוני ה' בתל אביב ועשתה את שירותה בצה"ל במסגרת הנח"ל בקיבוצים איילת השחר ויפעת.

ב-1964 סיימה את לימודיה בחוגים לספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. תוך כדי לימודיה, עבדה בשנת 1962 כמורה לאנגלית בקיבוץ נען. בשנים 1965–1966 חיה עם משפחתה בלונדון ועבדה כמורה לתלמידי בית ספר יסודי.[2][3] ב-1967 החלה בלימודי פסיכולוגיה שבסיומם קיבלה תואר ראשון בפסיכולוגיה, ובהמשך תואר מוסמך בפסיכולוגיה חברתית ותואר מוסמך נוסף בפסיכולוגיה קלינית.[4] רזיאל-ז'קונט רשומה בפנקס הפסיכולוגים.[5]

משנת 1969[דרושה הבהרה] הייתה עוזרת-הוראה בחוג לפסיכולוגיה ולימדה בקורס מבוא לפסיכולוגיה למדעי החברה.[2][6] עבודת המוסמך שלה, שהוגשה ב-1974 לאוניברסיטת תל אביב, נושאת את השם: "הערכת פעילות ממניעים אלטרואיסטיים כאינטרינזית או אקסטרינזית על ידי גברים ונשים".

בשנות השבעים העבירה חוגי הורים מטעם נעמת ונשלחה להרצות בפני מטפלות ילדים בתנועה הקיבוצית. ב-1976 פרסמה את ספרה המקצועי הראשון "אני, אתה, אנחנו" שנכתב בהזמנת משרד החינוך כחוברות תרגילים למחנכים. בנוסף העבירה סדנאות בתחום יחסי אנוש בהזמנת צה"ל, שירות המדינה וחברות שונות. בשנים 1979–1986 הייתה אזרחית עובדת צה"ל בחיל האוויר הישראלי והעבירה סדנאות למפקדים בנושא מיומנויות פיקוד ויחסי אנוש.[2]

רזיאל-ז'קונט תומכת בשיטתו של מרטין סליגמן המבוססת על מחקרים המעידים כי אנשים יכולים להתפתח במשך כל מהלך חייהם ולא בהכרח להמשיך לחיות בצל טראומות ילדות.[7]

פעלה גם כפסנתרנית מוזיקה קלאסית והופיעה בקונצרטים. בין היתר ניגנה כסולנית את החלק הראשון מתוך הקונצ'רטו לפסנתר בלה מינור של שומאן עם תזמורת הקמפוס בניצוחה של טליה אילן.[8][9] היא הופיעה גם לצד אחיה אריה רזיאל בנגינת שירים של להקת "החיפושיות".[10][11]

קריירת תקשורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת לימודיה באוניברסיטה החלה רזיאל בכתיבת מאמרים וטורים בעיתונות. בשנת 1961 למדה בקורס לכתיבת תסכיתים לרדיו בהנחיית אמנון אחי נעמי, ולאחר מכן כתבה תסכיתים עבור "קול ישראל לנוער". בשנים 1960–1961 הייתה כתבת בעיתון "עולם האישה" (של גרשום קומרוב). ב-1972 החלה לכתוב רשימות עבור מגזין את.[12] במקביל, בשנת 1974 כתבה לעיתון במחנה. ב-1979 החלה לכתוב טור קבוע בעיתון ידיעות אחרונות.[2] ב-1988 עברה לכתוב טור במוסף "סגול" של עיתון חדשות, עד שהעיתון נסגר. בהמשך, כתבה טור בעיתון מעריב, ובשנת 1993 חזרה לכתוב במוסף זמנים מודרניים של ידיעות אחרונות.[2] בשנים 1995–1996 כתבה רשימות לירחון אגודת הסופרים מאזניים.

בתקופת לימודיה לתואר שני, ערכה את העיתון "אינטראקציה" של החוג לפסיכולוגיה.

מ-1972 ועד 1978 השתתפה במסגרת גלי צה"ל בצוות שענה על שאלות מאזינים בתחומי זוגיות ויחסי מין.[2][13]

בשנות השמונים הגישה בטלוויזיה החינוכית את "פינת ספר" - המלצות על ספרים חדשים.

בשנת 1992 הנחתה, עם בן זוגה אמנון ז'קונט שיחות לילה דו שבועיות עם מאזינים ברשת ב' של קול ישראל עם עופר נחשון על נושאים כמו אהבה, יופי ופרידות.

בתחילת שנות התשעים הגישה ברשת א' של קול ישראל "פינת ספר" - שיחה על ספרים ישנים שראוי להיזכר בהם. במשך השנים כתבה ביקורות ספרות בידיעות אחרונות, "עיתון 99", מעריב, אתר "גיבור תרבות", מוסף ספרים של הארץ ועוד.

החל מ-1999 מגישה רזיאל-ז'קונט תוכנית רדיו במשך שישה ימים בשבוע, שבה היא משוחחת עם מאזינים ומייעצת להם בבעיות.[14] התוכנית שודרה תחילה ברדיו ללא הפסקה[15] וב-2008 עברה לרדיו 99.[16][17] בצהרי יום שישי שידרה עם בעלה תוכנית המבוססת על שיחות ביניהם ועם מאזינים. באוקטובר 2008 נקלע "רדיו 99" לקשיים כספיים ועקב רכישת התחנה על ידי "רדיו ללא הפסקה", תוכניתה של רזיאל-ז'קונט ירדה מלוח השידורים,[18][19] אולם הוחזרה ב-2010.[20][21]

בעקבות תוכנית הרדיו,[22] החלה בהגשת תוכנית טלוויזיה בעלת תכנים דומים עם בן זוגה. בהמשך, השניים הנחו תוכנית נוספת בשם "סיפור הצלחה",[23][24] במסגרתה אירחו אנשים שזכו להצלחה בולטת בתחומם וניסו לעמוד על שורשה של ההצלחה והמחיר שמשלמים עבורה.

לאור נוכחותה התקשורתית, זכתה רזיאל-ז'קונט לחיקויים ברדיו ובטלוויזיה והופיעה בתוכניות הומור וסאטירה בדמותה שלה. כך היה למשל בתוכניות "פרפר לילה", "שוטטות", "המתנחל", "מועדון לילה",[25] "רק בישראל" ו"ארץ נהדרת".

בשנת 2016 הצטרפה בתפקיד ראשי קבוע לתוכנית ההומור הטלוויזיונית "חנוך דאום מחשב מסלול מחדש", בשידורי HOT.‏[26]

החל מ-1976 פרסמה ספרי פרוזה ורשימות בתחום הפסיכולוגיה הפופולרית.[27] ב-2003 התפרסם ספרה "מדברים עם ורדה", המתעד שיחות שקיימה עם מאזינים בתוכנית הרדיו.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1961, בהיותה בת 21, נישאה למשורר מאיר ויזלטיר. השניים התגרשו ב-1967 ולהם בת אחת.[28] בשנת 1982 פגשה בסופר אמנון ז'קונט[29] והשניים נישאו כעבור כשמונה שנים.

מודל ייעוצי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרזיאל-ז'קונט שיטת ייעוץ ייחודית, אשר החלה בפיתוחה במהלך לימודיה באוניברסיטה בשנות השבעים של המאה העשרים. רזיאל-ז'קונט הייתה מחלוצות המבקרים הגלויים של הטיפול והפרשנות הפסיכולוגית שהייתה נהוגה בשנים אלו, בשל מה שהיא מכנה "מידה גדולה של יומרה חסרת כסוי שהפכה להיות חלק מן המקצוע והעוסקים בו".[30] שיטת עבודתה מבוססת על "מודל הייעוץ המיידי, הממוקד, והמעורב"[30] במסגרתו ניתן להגיע לייעוץ בהתראות מאוד קצרות, לפגישות חד פעמיות או קבועות, ואינה דומה למודל הטיפול של "הפסיכולוג השותק" הנמנע ממתן עצות, והמתרכז בהעמקה הכרחית אל תוך העבר. לטענתה, אין טעם להשקיע זמן, מאמץ ומשאבים מיותרים בחקירות של העבר אשר לעיתים אינן תורמות לפתרון בעיות בהווה.[31][32] מתנגדי תוכניות הייעוץ ברדיו אותן משדרת עשרות שנים מכנים אותה "פסיכולוגית אינסטנט". רזיאל ז'קונט, מצידה, טוענת כי היא אינה נותנת טיפול פסיכולוגי ברדיו, אלא משוחחת עם מאזינים ועונה על מכתבים מתוך הבנה ששום מאזין לא לוקח את דבריה כפשוטם ומיישם.[33] במאה ה-21 הצטמצם הפער בין גישתה של רזיאל ז'קונט לבין גישות מקובלות של הפסיכולוגיה הממוסדת.[34]

מחלוקות ציבוריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנונה הבוטה של ז'קונט ואופי עצותיה, כפי שהם באים לביטוי בתוכנית הרדיו שלה, שנויים במחלוקת.[35] אוהדיה רואים בהם השתקפות של כנות ויושרה, דיבור בגובה העיניים בלשון צבעונית ורהוטה. לעומתם, מבקריה טוענים, בין השאר, שהיא תוקפנית ואלימה מדי כלפי המתקשרים אליה לייעוץ; שהיא נחפזת מדי לייעץ לאנשים להיפרד מבני זוגם ("תזרקי אותו!"[36][37][38] הוא הציטוט שבו היא נודעת בקרבם לרעה וגם כביטוי פולחן); ושהיא מייעצת לאנשים להשתמש בתרופות פסיכיאטריות גם כשאין בכך צורך לדעת המבקרים.[39][40]

האגודה לסיינטולוגיה ניהלה נגדה מערכה, שכללה תלונות לרדיו ללא הפסקה ולרשות השנייה. הוגשו נגדה תלונות להסתדרות הפסיכולוגים.[41]

בשני מקרים הושעתה תוכנית הרדיו שלה. בפברואר 2006, לאחר הליך בדיקה שקיימה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בעקבות שידור שנערך בנובמבר 2005 ובו יעצה להורה שבנו הקטן נושך ילדים שלומדים איתו בגן, לנשוך אותו בחזרה, על מנת להמחיש לו את הכאב שהוא גורם.[42] כשמונה שנים לאחר מכן, באוקטובר 2013 החליטה הנהלת רדיו ללא הפסקה על השעיית התוכנית למשך שבועיים עקב שלושה מקרים: האחד - המלצה שסיפקה למאזינה המעודדת התנסות בריבוי חוויות מיניות כדי להשתחרר מטראומה; באותו מקרה, בעקבות דרישת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, בדצמבר 2012, התנצלה רזיאל-ז'קונט על הייעוץ הפוגעני שנתנה, במסגרתו טענה שאותה מאזינה "מגזימה" בתלונתה על טראומה בעקבות ניסיון של ידיד לכפות את עצמו עליה[43][44]; האירוע השני - הסבר לפיו ישנם מצבים קיצוניים ובלתי הפיכים שבהם התאבדות היא מוצא לגיטימי; האירוע השלישי - התבטאות שהתפרשה כמתן לגיטימציה מצדה להכאת ילדים, רזיאל-ז'קונט עצמה הכחישה בכל תוקף פרשנות זאת שניתנה לדבריה.[45][46]

ספריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רזיאל-ז'קונט כתבה ספרים בנושאים שונים. העמדות שהיא מביעה ביצירותיה על פי רוב כרוכות בחשיפה עצמית,[47] ליברליות מבחינה מינית,[48] תומכות בהעצמתן של נשים בישראל וביציאתן לעצמאות, אם כי מתנגדות לאג'נדה פמיניסטית רדיקלית.[49][50][51] בספרי הסיפורת נמנעת מדידקטיות והעברת מסרים - הסיפור נמצא במרכז.

ספרי סיפורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אילו חסדים, ספרית פועלים, 1976 - אוסף סיפורים קצרים על נשים צעירות המתמודדות עם אתגרי האהבה, האימהות וגיבוש הזהות
  • גיבורים במילים (רומן), בוסתן, 1977 - סיפורן של שלוש חברות שחייהן מצטלבים במעורבות יתר במאבקיהן על אהבה
  • ימי הפקר (רומן), כתר, 1989 - במרכז העלילה, קשר רומנטי בלתי לגיטימי והקשיים הנלווים לאפשרות מימושו
  • ש' כמו שקר (רומן מתח), קשת, 2004 - נכתב במשותף עם בן זוגה, אמנון ז'קונט. במרכז העלילה, פסיכולוגית ידועה ומצליחה שחייה הפרטיים מאוימים על ידי גורם מסתורי

ספרי פסיכולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אני, אתה, אנחנו: פעולות מומלצות לשעת חברה, משרד החינוך והתרבות, תשל"ז 1976
  • צפור הנפש, בוסתן, 1978 - לקט מאמרים העוסקים ביחסים בין המינים, הערכה עצמית ותהליכי שינוי
  • אהבה - סדרת חוברות משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, (מדריך למורה) תש"מ 1979
  • אהבה על תנאי, זמורה ביתן מודן, תשמ"א 1981 - מאמרים בנושאים כגון אמון וחשדנות, מיתוסים וחוכמה שלאחר מעשה
  • מצבים, (זמורה-ביתן, תשמ"ה 1985 - לקט רשימות העוסקות באבני הנגף בדרך לאושר
  • לצוד פרפר קסום, שבא, 1987 - לקט מאמרים אודות האומץ להתנפל על החיים, לאהוב איש מכוער, המשיכה לבן זוג בלתי-מושג, על עצלות, התמכרות וצמיחה אישית
  • סודות גלויים: סיפורים מחדר הפסיכולוגית, כתר, 1992 - על הצלחות וכשלונות עם מטופלים
  • יחסים, כתר, 1996 - על הצדדים הפחות מובנים מאליהם של קרבה וריחוק בין בני זוג. תקווה הרסנית
  • לא מובן מאליו, כתר, 1998 - לקט רשימות העוסקות במורכבויות הקיום האנושי, בזוגות ומשולשים
  • ללא הפסקה, ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2000 - לקט רשימות ומאמרים תמיד על אהבה, מימוש עצמי ויחסי אנוש
  • קרוב רחוק: ניתוק ושיקום יחסים בין הורים לילדיהם הבוגרים, הוצאת כתר, 2002

פרסומים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מתרגמת - שנוי מאת ווצלאביק וויקלנד ופיש - ספרית פועלים, 1979.
  • עורכת - נשים כותבות לדן בן-אמוץ, מציאות, 1980 (מגוון מכתבים שהתקבלו אצל דן בן אמוץ בתגובה לספרו "זיונים זה לא הכל")
  • פרקי יומן - על הסף: פרקי יומן, זמורה-ביתן, תשמ"ד 1984. דפים מיומנה הפרטי שנכתבו בין השנים 1962 ל-1969 ועוסקים באהבה, בקשיי הנישואין, פרידות, אמהות ובמאבק לזהות אישית.
  • מדברים עם ורדה, זמורה-ביתן, תשס"ג 2003. ספר המתעד שיחות שקיימה עם מאזינים בתוכנית הרדיו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ורדה רזיאל-ז'קונט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מס' רישיון 27-770
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 ורדה רזיאל-ז'קונט באתר ידיעות ספרים.
  3. ^ לאה אתגר, ורדה רזיאל ז'קונט בהייד פארק של נשים, באתר youtube, ‏27 במרץ 2012
  4. ^ [ורדה רזיאל-ז'קונט https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/00110.php], באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה.
  5. ^ רזיאל ז'קונט, אך ללא ציון של תחום התמחות. בפנקס הפסיכולוגים, ברישום זה לא מופיעה התווית "קל", המציינת פסיכולוג קליני (או תוויות אחרות המציינות פסיכולוג חינוכי, התפתחותי, רפואי או שיקומי) אשר רק הם מוסמכים לטפל בפציינטים (פסיכולוג ללא הסמכה של הסקציות האלו אינו רשאי לערוך טיפולים קליניים אך רשאי לתת ייעוץ).
  6. ^ נירה ירון, הפילגש האהובה של ורדה, "לאשה" מאי 1971
  7. ^ חוה קרוון, האומץ להיות, ידיעות אחרונות, פברואר 1987.
  8. ^ גילי מצא, על ספת הפסיכולוג: ורדה רזיאל-ז'קונט משתפת, באתר ynet, 14 בדצמבר 2010
  9. ^ מערכת הבמה, מה עושה ורדה כשהיא לא מייעצת ?, באתר הבמה, ‏14 באפריל 2004
  10. ^ ליאורה הכהן, ורדה תנגן לנו ביטלס, באתר nrg‏, 10 בדצמבר 2001
  11. ^ האקדמיה של הבלוז, באתר budagov
  12. ^ עידן יוסף ימין, מי גילה את ורדה רזיאל ז'וקנט, באתר את, ‏26 במרץ 2015.
  13. ^ עוז אלמוג, ‏מקשיחות והדחקה לשיח המצוקה, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל", 6 במרץ 2009.
  14. ^ סמדר שילוני, האשה הקטנה מהרדיו, באתר ynet, 20 בינואר 2006.
  15. ^ קרן צור, ‏העם איתי, באתר גלובס, 17 במאי 2001.
  16. ^ אסף כרמל, ורדה רזיאל-ז'קונט עוברת לרדיו 99 שבבעלות גאידמק, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2007.
  17. ^ שרון קביליו, ורדה רזיאל ז'קונט מחליפה תדרים, באתר News 1, ‏30 בדצמבר 2008.
  18. ^ אופיר בר-זהר, ורדה רזיאל ז'קונט לרשות השנייה: רדיו 99 מפר החוזה עמי, באתר TheMarker‏, 2 בנובמבר 2008.
  19. ^ אופיר בר-זהר, גאידמק השלים את מכירת רדיו 99 לרדיו 103, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2008
  20. ^ ערן סויסה, ורדה רזיאל ז'קונט חוזרת לשדר ברדיו, באתר nrg‏, 27 בינואר 2010.
  21. ^ אלכסנדר כץ, ורדה רזיאל-ז’קונט חוזרת לרדיו ללא הפסקה - במקום איריס קול שנודדת לערב, באתר ביזפורטל, 27 בינואר 2010
  22. ^ הרשות השניה, יעילות הייעוץ בתוכניות רדיו, הפורום התשיעי לאחריות תקשורתית בנושא/ 8 שנים לרדיו האזורי.
  23. ^ אורן פרסיקו, ‏אמנון - סיפור הצלחה, באתר גלובס, 30 במאי 2004.
  24. ^ רותי זוארץ, מציצים, באתר ynet, 23 ביולי 2003.
  25. ^ סרטונים לדבר על זה: חברי מועדון לילה פונים לורדה רזיאל-ז'קונט, באתר ‏מאקו‏, 4 באוגוסט 2010
  26. ^ אתר למנויים בלבד סמדר שיר, "במקרים רבים ילדים באים על חשבון הזוגיות", באתר "ידיעות אחרונות", 25 באוקטובר 2016.
  27. ^ יעל משאלי - עורכת, האדם השלם של פרקי אבות -קולז', פרקי אמהות, ידיעות אחרונות, 2002, עמ' 168-172.
  28. ^ חיים אתגר, ‏"היו לנו חיים מאושרים, אפשר כבר למות", באתר ‏מאקו‏, 3 ביוני 2012.
  29. ^ סרטונים יורם יובל, שיחת נפש - ורדה ואמנון ז'קונט, בערוץ של הטלוויזיה החינוכית באתר YouTube‏, 2013 - רזיאל-ז'קונט ואמנון ז'קונט בתוכנית "שיחת נפש"
  30. ^ 1 2 ליאורה בר- סלע, יחסים רדיופוניים, באתר משרד החינוך, מתוך משפחה ודעת - המעשה בהנחיית הורים, דגמים שיטות מענים, כרך ג', עורכות: רינה כהן ודליה הופשטטר, האגף לחינוך מבוגרים, המחלקה להורים משפחה וקהילה, משרד החינוך, ‏תשס"ז 2007
  31. ^ כרמית ספיר ויץ, קפה עם ורדה רזיאל, באתר און לייף, ‏06 באוקטובר 2010
  32. ^ אתר למנויים בלבד שחר קדרון, מה חושבת ורדה רזיאל ז'קונט על אהבה בעולם הדיגיטלי, באתר הארץ, 2 במרץ 2015.
  33. ^ שרי מקובר- בליקוב, ורדה רזיאל ז'קונט: אני אגיד מה שאני רוצה ואם צריך אשב בבית, באתר nrg‏, 25 באוקטובר 2013.
  34. ^ רדיו 103, דואט של פסיכולוגים - ורדה מארחת באולפן את הפסיכולוג ד"ר מאיר נעמן, יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים, באתר 103FM, ‏06 באוגוסט 2015.
  35. ^ אביעד קיסוס, ולמאזין הבא, סגנון, מעריב, 25 באפריל 2001
  36. ^ עמית קוטלר, "תרדו ממני כבר עם התזרקי אותו!", באתר ynet, 19 בפברואר 2010
  37. ^ רדיו ללא הפסקה, שלושה דברים שלא ידעתם על התכנית, באתר רדיו ללא הפסקה(הקישור אינו פעיל)
  38. ^ ירעם נתניהו, שליפות עם ורדה רזיאל ז'קונט, באתר nrg‏, 23 בספטמבר 2008
  39. ^ ליאור יניב, ‏ורדה ואמנון ז'קונט, ארוחה טובה ו... כדורים פסיכיאטריים, באתר גלובס, 9 בפברואר 2014
  40. ^ אתר למנויים בלבד רז שכניק, מנצחת, באתר "ידיעות אחרונות", 24 באפריל 2016
  41. ^ תא (ת"א) 175886/02 ורדה רזיאל-ז'קונט נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ, 9 באוקטובר 2003
  42. ^ ענת באלינט, הושעתה תוכנית הרדיו של ורדה רזיאל-ז'קונט, באתר הארץ, 20 בפברואר 2006
  43. ^ רויטל חובל, תלונה נגד רזיאל ז'קונט: "מכשירה אלימות מינית נגד נשים", באתר הארץ, 4 בדצמבר 2012.
  44. ^ יערה יעקב, ורדה רזיאל-ז'קונט התנצלה: "יכול להיות שטעיתי", באתר ynet, 6 בדצמבר 2012.
  45. ^ אופיר דור, ורדה רזיאל ז'קונט תמכה בשידור בהכאת ילדים ותושעה לשבועיים, באתר כלכליסט, 9 באוקטובר 2013.
  46. ^ סרטונים בן מיטלמן, ‏השדרנית ורדה רזיאל-ז'קונט לא מתנצלת: "אני מאמינה בדברים שאני אומרת", באתר ‏מאקו‏, 16 באוקטובר 2013.
  47. ^ ברוריה אבידן-בריר, אישה לבדה, "לאשה" 9 ביולי 1984
  48. ^ דניאלה דורון, תבגדו בכיף, ידיעות אחרונות מוסף תל-אביב 12 בנובמבר 1999
  49. ^ דינה יעקובסון, רק גבר אחד מרבבה יכול להסתדר איתי, עולם האישה ינואר 1984
  50. ^ סרטונים נתנאל סמריק, ראיון בתוכנית "היוצאים לאור", בערוץ ה-YouTube של הוצאת קונטנטו דה סמריק, 1 באפריל 2015
  51. ^ שני גרין, 5 הפסיכולוגיות המובילות בישראל, באתר onlife,‏ 27 בנובמבר 2012
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ורדה_רזיאל-ז%27קונט&oldid=39813589"