ז'ורס אלפרוב
.jpg) | |
| לידה | 15 במרץ 1930 ויטבסק, ברה"מ  |
|---|---|
| פטירה | 1 במרץ 2019 (בגיל 88) סנקט פטרבורג, רוסיה |
| ענף מדעי | פיזיקה של מוליכים למחצה, מוליך למחצה, פיזיקה, פוליטיקה |
| מקום קבורה | בית הקברות בקומארובו |
| מקום לימודים | המכון האלקטרוטכני בסנקט פטרבורג (1952) |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג | Tamara Darskaya (1967–?) |
  | |
ז'ורס איוואנוביץ' אלפרוב (ברוסית: Жоре́с Ива́нович Алфёров, בבלארוסית: Жарэс Іва́навіч Алфёраў, 15 במרץ 1930 - 1 במרץ 2019) היה פיזיקאי יהודי רוסי-בלארוסי שזכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2000 (רבע), יחד עם הרברט קרמר (רבע) וג'ק קילבי (חצי), בגין תגליותיו שתרמו לתשתית האלקטרונית של טכנולוגיות המידע[1][2]. היה חבר הדומה (הבית התחתון בפרלמנט של רוסיה) משנת 1995.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלפרוב נולד ב-1930 בעיר צ'אשניקי במחוז ויטבסק שבבלארוס (אז בילורוסיה, בברית המועצות), סמוך לגבול עם רוסיה ולטביה. בתקופת האימפריה הרוסית הייתה עיר זו אחת הערים החשובות בתחום המושב היהודי, וגם כשאלפרוב נולד, היו עדיין יותר ממחצית תושבי העיר יהודים. מרביתם הושמדו לאחר מכן בשואה. אמו, אנה ולדימירובנה הייתה ספרנית יהודייה, ואביו, איוואן קרפוביץ' אלפרוב היה פועל קומוניסט, לוחם בצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה, שהפך בשנים שלאחר מכן למנהל בתי חרושת בדרגה די בכירה במפלגה. אלפרוב היה בנם השני, הצעיר של בני הזוג ונקרא על שם המנהיג הסוציאליסטי הצרפתי ז'אן ז'ורס. החל מ-1935 נדדה המשפחה בכל רחבי ברית המועצות, בעקבות מישרות הניהול המתחלפות של האב ורק לאחר מלחמת העולם השנייה חזרה לבילורוסיה. במהלך המלחמה נהרג אחיו הבכור של אלפרוב, מרקס, ששירת בצבא האדום.
אלפרוב סיים בית ספר תיכון לנערים במינסק, בירתה ההרוסה לאחר הכיבוש הנאצי, של בילורוסיה. המשיך ללימודים גבוהים בלנינגרד, כיום סנקט פטרבורג, ב-Ulyanov Electrotechnical Institute, בו הוא קיבל תואר ראשון בדצמבר 1952. עבד ולמד לאחר מכן כחוקר זוטר (1953–1964) במכון לפיזיקה וטכנולוגיה של האקדמיה הרוסית למדעים, בלנינגרד וקיבל ב-1959 את אות הכבוד הראשון שלו מברית המועצות, בגין הישגיו במחקר מדעי אזרחי. ב-1961 קיבל תואר קנדידט (מקביל לדוקטור) במדעים. חוקר בכיר (1964–1967) ומנהל מעבדה החל מ-1967.
באותה שנה הוא נישא לתמרה דרסקאיה.
ב-1970 קיבל אלפרוב תואר דוקטור מדעים בפיזיקה ובמתמטיקה במכון יופה, והמשיך לעבוד במכון כחוקר ומנהל מעבדה. ב-1972 התקבל כעמית באקדמיה הרוסית למדעים וב-1979 כחבר מלא. ב-1987 מונה למנהל מכון יופה ובמקביל חבר האקדמיה הגרמנית למדעים. שנה אחר כך מונה לדיקן הפקולטה לפיזיקה וטכנולוגיה של האוניברסיטה הטכנית של סנקט פטרבורג וב-1989 היה לסגן נשיא האקדמיה הרוסית למדעים ונשיא המרכז המדעי שלה בסנקט פטרבורג.
מדען זוכה פרס נובל
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחום מחקריו של אלפרוב היה פיזיקה ואלקטרוניקה של מבנים מעורבים (Heterostructures, טרנזיסטורים רגילים, כמו גם דיודות הלייזר שקדמו לתגליותיהם של אלפרוב וקרמר והיו כולם עשויים מסוג אחד בלבד של גביש מוליך למחצה, כגון סיליקון, גרמניום, וכו'. קרמר, שותפו לפרס נובל, גילה ששימוש במבנים מעורבים - היינו טרנזיסטורים העשויים מכמה סוגי גבישים מוליכים למחצה, מגדיל את יעילותם ומהירותם בצורה משמעותית. תגלית זו איפשרה התקדמות ושדרוג מהפכני בטלפונים הניידים, כמו גם בלווייני התקשורת. אלפרוב גילה כיצד ליישם זאת גם בדיודות לייזר וכך קידם שינוי מהפכני דומה בתחום הסיבים האופטיים וקידום טכנולוגיות ה-LED (דיודה פולטת אור) וה-CD (תקליטור). על שמו רשומים לפחות 50 פטנטים שונים בטכנולוגיית המוליכים-למחצה.
אלפרוב היה עורכו הראשי של עיתון מקצועי בפיזיקה היוצא ברוסית ובאנגלית - Technical Physics Letters והיה חבר מערכת בעיתון מקצועי רוסי נוסף. כתב ארבעה ספרים בפיזיקה ולפחות 400 מאמרים מדעיים.
אלפרוב החל לחקור מוליכים למחצה ומבנים מעורבים ב-1962, שמונה שנים לפני קבלתו את הדוקטור בתחום. ב-1971 היה זה דווקא מוזיאון מכון פרנקלין, מפילדלפיה, פנסילבניה, שהעניק לו את הפרס הראשון שלו בתחום זה. שנה אחר כך העניקה לו גם ברית המועצות מולדתו את אחד הפרסים החשובים ביותר שלה - פרס לנין, בגין מחקר בסיסי בתחום המוליכים למחצה והמבנים המעורבים ופיתוח מכשירים שונים המבוססים על כך. מאז קיבל עשרות פרסים על מחקריו בתחום, הן מברית המועצות ואחר כך רוסיה, והן ממדינות שונות ברחבי העולם, לרבות תואר קצין לגיון הכבוד הצרפתי, עד לקבלת פרס נובל לפיזיקה לשנת 2000 ועוד פרסים לאחר מכן.
פוליטיקאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלפרוב היה ב-1995 בין מקימי מפלגת רוסיה ביתנו, בראשה עמד ויקטור צ'רנומירדין, ראש ממשלת רוסיה בשנים 1992 - 1998 (מרבית תקופת נשיאותו של בוריס ילצין). אלפרוב אף היה נציג "רוסיה ביתנו" כציר בדומה הרוסית, ב-1995. המפלגה החדשה תמכה בילצין והייתה בעלת אידאולוגיה ליברלית כביכול, אך נחשבה בדרך כלל למפלגת הנומנקלטורה, המעמד העליון בתקופת השלטון הסובייטי. אלפרוב פרש מ"רוסיה ביתנו", הצטרף לרשימת המפלגה הקומוניסטית הרוסית ונבחר מטעמה לדומה בבחירות 1999, אף שלא היה חבר המפלגה עצמה. באותן בחירות כבר הפסיק ילצין את תמיכתו במפלגת "רוסיה ביתנו" והיא התפוררה כמעט לחלוטין ונעלמה בהמשך. אלפרוב המשיך עם המפלגה הקומוניסטית, אף על פי שמעולם לא הצטרף אליה רשמית, ונבחר שוב מטעמה בבחירות 2003.
בבחירות 2007 הוא נבחר מטעמה כמספר שתיים ברשימה, מיד אחרי המנהיג הקומוניסטי זיוגאנוב, ואף פתח את דיוני הדומה החמישית, בתור זקן הצירים. בבחירות 2011 לדומה השישית נבחר אלפרוב שוב, הפעם כמספר 4 ברשימה הקומוניסטית. כזקן הצירים, הוא פתח שוב את דיוני הדומה השביעית, באוקטובר 2016.
הוא נפטר ב-1 במרץ 2019.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ז'ורס אלפרוב, באתר פרס נובל (באנגלית)
- ז'ורס אלפרוב, באתר dblp
- קורות חיים של ז'ורס אלפרוב, באתר מכון יופה
- דוד מלניק, "פרס נובל בפיזיקה בשנת 2000", מתוך "תהודה", באתר מכון ויצמן
- עופר אדרת, הקומוניסט היהודי שהביא לנו את האינטרנט, באתר הארץ, 7 במרץ 2019
- ז'ורס אלפרוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ז'ורס אלפרוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סי"צ, שטוקהולם, פרס נובל לפיסיקה הוענק ל-3 חלוצים של טכנולוגיות המידע, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2000
- ^ BBC News, אוקטובר 2000
| זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
| 1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
| 1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
| 1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
| 2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024) | |