יעקב אפשטיין (רב)

יעקב אפשטיין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1954 (בן 70 בערך)
תשי"ד
סעד, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת מרכז הרב עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק הלכה, שמיטה, מצוות התלויות בארץ
רבותיו הרצי"ה קוק, הרב אברהם שפירא, הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל, הרב אביגדור נבנצאל
חיבוריו שו"ת חבל נחלתו
פרסים והוקרה פרס כץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יעקב אפשטיין (נולד בו' בניסן ה'תשי"ד, 9 במרץ 1954) הוא רב ישראלי, פוסק הלכה וחוקר תורני במכון התורה והארץ. מחבר סדרת השו"ת "חבל נחלתו", עורך ספרי השו"ת של הרב יעקב אריאל, ועוד. זוכה פרס כץ לשנת 2022.

ביוגרפיה ופעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בקיבוץ סעד, לאמו יהודית ואביו חיים מנחם,[1] בנו של פרופ' יעקב נחום אפשטיין. למד בבית הספר היסודי דעת ובבית הספר התיכון בקבוצת יבנה. למד בישיבת מרכז הרב והיה תלמידם של הרב צבי יהודה קוק והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. שירת בצה"ל כקצין בחטיבת גולני.

שימש לתקופה כר"מ בישיבת אורות הנגב שבמושב בית הגדי בראשות הרב שמחה שטטנר.

כתיבה ועריכה תורנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אפשטיין הוא מחבר וחוקר תורני ופוסק הלכה, עורך ספרים במסגרת מכון התורה והארץ ובאופן פרטי. גולת הכותרת של חיבוריו היא סדרת ספרי השו"ת "חבל נחלתו" – עשרים ותשעה כרכים בהם מחקרים ושאלות בהלכה בעניינים שונים.[2] הסכמות לספריו קיבל מרבותיו, הרבנים אברהם אלקנה כהנא שפירא, יעקב אריאל, אביגדור נבנצל ודב ליאור. בספריו מביא הרב אפשטיין מאות פסקי הלכות מאת רבנים אלה, בע"פ ובכתב. בשנת 2022 זכה בפרס כץ ליישום ההלכה בחיים המודרניים על ספרו זה.[3]

פרסם במהלך השנים מאמרים רבים בכתבי העת תחומין, התורה והארץ, צוהר, אמונת עתיך, שמעתין ועוד.[4]

במסגרת עבודתו במכון התורה והארץ ערך את "באהלה של תורה", סדרת ספרי שו"ת בחמישה חלקים מאת הרב יעקב אריאל. כן היה מעורכי המהדורות החדשות של ספרי הראי"ה "שבת הארץ" (על הלכות שמיטה) ו"חוקות הארץ" על הלכות כלאים.

ערך את הספר "תורת קטיף" לזכר גוש קטיף ובו מאמרים של רבני ותושבי המקום,[5] וכן ההדיר את שני כרכי ספרו של הרב ד"ר דוד אוקס "משכיל לדוד", חידושיו של הרב שמואל גורביץ שנדפסו תחת השם "קונטרס להקים שם" בתוך "וזאת ליהודה" מתורת הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, ספרו של הרב אלעזר צבי לאבא "שיח אמונה", ספר הזיכרון לרב מנחם ליבמן "ישועות מנחם" וספר חידושיו "עלי מנחם", כתבי הרב פרופ' בנימין דה-פריס "מדרש בנימין", ספרו של אלתר ורנר "עשרת השבטים", ועוד.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר התגורר במושב קשת ובעצמונה שבגוש קטיף. כיום מתגורר ביישוב שומריה. נשוי לאילנה לבית וידנפלד ואב לאחד עשר. חתנו הרב אלעד גדות הוא רב היישוב נגוהות.[6]

דודתו הייתה הרבנית שרה דרוקמן, אשת הרב חיים דרוקמן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ויקיטקסט סדרת ספריו חבל נחלתו, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    [עריכת קוד מקור | עריכה]