חדווה ושלומיק

חדווה ושלומיק

עטיפת ה-DVD
סוגה	דרמה קומית
יוצרים	שמואל אימברמן ארנה ספקטור יהונתן גפן
כותבים	ארנה ספקטור ויהונתן גפן, על פי ספרו של אהרן מגד "חדווה ואני"
בימוי	שמואל אימברמן
שחקנים	מנחם זילברמן יעל אביב יוסי גרבר שלמה בר-שביט ליא קניג טוביה צפיר אברהם בן-יוסף הילית ישורון יהודה אפרוני שושיק שני ששי קשת אברהם הפנר
ארץ מקור	ישראל
שפות	עברית
מספר עונות	1
מספר פרקים	12
הפקה
צלמים	ניסים לאון (ניצ'ו)
אורך פרק	25 דקות
שידור
רשת שידור	רשות השידור (ערוץ 1)
רשת שידור בישראל	הטלוויזיה הישראלית
תקופת שידור מקורית	16 באפריל 1971 – 2 ביולי 1971
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb

חדווה ושלומיק היא סדרת טלוויזיה ששודרה בטלוויזיה הישראלית, באביב 1971, והייתה לאחת הסדרות העלילתיות הראשונות שהופקו בישראל. הסדרה מבוססת על ספרו של אהרן מגד, "חדווה ואני", והיא עוסקת בזוג העוזב את הקיבוץ לטובת העיר הגדולה.

את תסריט הסדרה כתבה ארנה ספקטור, שעיבדה אותו יחד עם יהונתן גפן, ובמאי הסדרה היה שמואל אימברמן. מירי אלוני הופקדה על ביצוע שירי הנושא של הסדרה - "הבלדה על חדווה ושלומיק" ו"להיות לבד", שכתב יהונתן גפן והלחין יאיר רוזנבלום.

כששודרה לראשונה, בשנת 1971, הותקפה הסדרה על רמתה הנמוכה וה"לא חינוכית". אולם היא צברה תהודה ושודרה מספר פעמים על ידי הערוץ הראשון בשידורים חוזרים. במרץ 2005 יצאה לאור קופסת DVD עם פרקי הסדרה, המארז הראשון של סדרת דרמה ישראלית. פסקול הסדרה יצא על גבי תקליט^[1].

עם סיום שידורי רשות השידור בשנת 2017, שיר הנושא של הסדרה היה לשיר האחרון ששודר בערוץ הראשון (למעט ביצוע שירת התקווה של עובדי הרשות). השיר שודר בגרסת כיסוי בביצועה של מארינה מקסימיליאן, כפי שהוקלט שנה לפני כן, ובליווי קטעים והקלטות משידורי הערוץ לאורך השנים^[2].

• יעל אביב - חדווה גפן
• מנחם זילברמן - שלמה גפן (שלומיק)
• ליא קניג - אריקה קרקובר, אמא של חדוה
• אברהם בן-יוסף - יוליוס קרקובר, אבא של חדוה
• יוסי גרבר - מישקה חודורוב, אמרגן יוצא קיבוץ
• שושיק שני - אשת מישקה
• יהודה אפרוני - יוסי, פרסומאי, בעלה של מירי, אחותה של חדוה
• דבורה דותן - מירי, אשתו של יוסי, אחותה של חדוה
• הלית ישורון - דניאל, בוהמיינית
• אברהם הפנר - הרצל, מחבר שירים
• טוביה צפיר - דותן, מעבד מוזיקלי
• אריה מוסקונה - מיכה דרור, קצין צנחנים מהקיבוץ וחבר של שלומיק
• ששי קשת - בוצי שאון, זמר
• גבי עמרני - יעקב קדוש, שוטר
• דודיק סמדר - נהג האוטובוס
• טליה שפירא - "נערה עובדת" בבר

מבקרת התיאטרון הדה בושס אמרה: "אנטי תרבות, פירושה, שארץ שלמה עוסקת ב"חדווה ושלומיק" אם לרעה ואם לטובה, והדבר נעשה לשיחת היום. אנשים שלא היו יודעים מעודם על קיומה של סדרה כזאת בתנאים אחרים, דנים בנושא שאין מה לומר בו. על כן "חדווה ושלומיק" היא אנטי-תרבות מעליבה... יעל אביב היא אמנם שחקנית נאה וסימפתית, ונדיר מאוד לחזות באישה יפה ומושכת על הבימה והמסך הישראליים - וגם זו נחמה. מנחם זילברמן לעומת זה, דומה מזוהה עם דמותו של שלומיק, הגאון התורן הישראלי המצוי, בעל המבט האטום, הבעת הפנים הקפואה וחסרת הרגישות, ואמרי השפר האינפנטיליים... חדווה ושלומיק נעשו לגיבורים של עולם ילדות. ואם אני זוכרת את גיבורי עולם הילדות שלי זה לדעתי אנטי חינוכי. אולי גם משום כך יש להרהר בטרם מעלים סדרות מסוג זה."

• אורנה לביא-פלינט, ללכת אל, ללכת מ... דרמה ישראלית בטלוויזיה 1998-1968, הוצאת מאגנס, 2024

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: חדווה ושלומיק

• "חדווה ושלומיק", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "חדווה ושלומיק", באתר אידיבי
• "חדווה ושלומיק", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• עמית קוטלר, ללכת כי כולם הולכים, כבר 40 שנה, באתר ynet, 20 במאי 2011
• עפרי אילני, פולחן "חדווה ושלומיק": 71% רייטינג, באתר הארץ, 27 ביולי 2009
• אריאנה מלמד, אני לבד בעיר גדולה, באתר ynet, 19 ביולי 2008
• אורנה לביא-פלינט, "הבלדה על חדווה ושלומיק- ניהיליזם ומלנכוליה בסדרת טלוויזיה פופולרית", 2008. עבודה לתואר מוסמך במדעי-הרוח בהנחיית פרופ' ג'אד נאמן וד"ר אורלי לובין, אוניברסיטת תל אביב.