חוקן

חוֹקֶן הוא הדרך המקובלת להחדרת נוזלים אל הרקטום או אל המעי הגס. השימוש בחוקנים יכול לנבוע ממטרות רפואיות (כטיפול בעצירות), כחלק מטיפולים ברפואה אלטרנטיבית, וכן למטרות אירוטיות. חוקנים משמשים גם להחדרת אלכוהול לאלכוהוליסטים שסובלים מאולקוס.

השימושים הרפואיים העיקריים לחוקנים הם:

• כחומר משלשל, המשפיע מספר דקות לאחר השימוש. ניתן להשתמש בחוקן על מנת לפתור עצירות או הצטברות של צואה. יחד עם זאת, בשנים האחרונות מוחלף החוקן במקרים רבים במשלשלים שנלקחים דרך הפה.

חוקנים המשמשים כמשלשלים עשויים להחדיר מים (שפועלים כמשלשל), עשויים להכיל נתרון-פוספט (תרכובת המעבירה מים מן הדם אל פי הטבעת ומשפרת את היעילות של החוקן) ועשויים להכיל שמן טבעי (המשמש כחומר סיכה ומרכך את הצואה).

קיימים עוד חומרים שאפשר להחדיר בעזרת החוקן - לדוגמה סבון, אותו היה נהוג להחדיר בעבר. החדרת הסבון בעזרת חוקן פחתה מאוד בעקבות הסכנה הטמונה בכך, ובעקבות השימוש בחומרים אחרים היעילים יותר מסבון.

• ניקוי החלק התחתון של המעי לצורך מטרות רפואיות, דוגמת ניתוחים. חוקנים המשמשים למטרה זו משתמשים בדרך כלל בחנקן-פוספט.
• החדרת חומרים אל הדם. דבר זה עשוי להתקיים כאשר לא רוצים או במקרה שזה בלתי אפשרי להעביר את התרופות דרך הפה, כמו תרופות הניתנות לשם הקלה בתחושת בחילה.
• החדרת מים במקרה של אובדן מים.
• החדרה מקומית של תרופות אל הרקטום. השימוש בחוקן מונע את הצורך במעבר התרופה דרך הקיבה והמעיים, לכן מגביל את כמות החומר הנכנס אל הדם (לעיתים מונע לחלוטין את כניסתו).
• החדרת משככי כאבים למטרות ניתוחים.
• חוקני בריום משמשים לעיתים על מנת לקבל תמונת מצב של המעי (במקרים אחרים משתמשים בקרני X).

בעבר חשבו שהחוקן היא דרך טובה לנקות את המעיים במקרה של מחלה. כמו כן, נעשה שימוש בחוקן אצל נשים בהריון לפני הלידה על מנת למנוע אי נעימות שצואה תצא בזמן צירים.

רוב החוקנים מגיעים בבקבוקים חד-פעמיים המלאים בנוזל. חוקנים אחרים משתמשים בתיקים חד-פעמיים שמחוברים לצינור לשימוש חד-פעמי. כיום, בסביבות רפואיות השימוש בחוקנים רב-פעמיים הוא נדיר, בעקבות הקושי והעלות של תהליך החיטוי.

בשימוש ביתי, חוקנים חד-פעמיים הם נפוצים, אם כי יש גם שימוש בחוקנים רב פעמיים.

תחילה, זרימת המים גורמת ללחץ באזור הרקטום, ויוצרת רצון ליציאה. לחץ זה אינו מורגש בצורה רציפה, לכן קל להתאפק (יש צורך בהתאפקות על מנת לתת לחוקן לעשות את עבודתו). לאחר מכן, יש תחושה של לחץ באזור הבטן התחתונה. ההרגשה חלשה בתחילה ומתחזקת בהדרגה ולבסוף מורגשת התנפחות הדרגתית.

הרגשת הנפיחות עולה בהדרגה דרך המעי הגס. הרגשת הלחץ גורמת לסדרת התכווצויות שמתחזקת בהדרגה. הבטן מתרחבת וגורמת למראה שמזכיר מראה של אישה בהריון, ככל שהמים ממשיכים לזרום וממלאים את כל האזורים הריקים.

לקראת סוף התהליך, ישנה הרגשה של נפיחות ושל תנועת המעיים, יחד עם לחץ ברקטום. התאפקות ועיכוב היציאה עשויים לגרום להתפשטות גדולה יותר של המים ולעודד שלשול. רוב האנשים מתקשים להתאפק יותר מ-5 דקות, אם כי ההמלצה לתוצאה הטובה ביותר עומדת על 15 דקות. לאחר שהמים משתחררים הם גורמים לתזוזה גדולה מאוד במעי. תזוזה זו מרוקנת לחלוטין את החלק התחתון של המעיים למשך 15 דקות.

בניגוד לחומרים משלשלים אחרים אשר השפעתם עשויה להיות מורגשות רק לאחר זמן רב (מחצי שעה ועד מספר שעות), החוקן מקל על העצירות תוך זמן קצר. כאשר המים משתחררים ותנועת המעיים פוסקת, פעולתו של החוקן נגמרת ותחושת אי הנעימות חולפת. אף על פי שהרגשת החוקן אינה נעימה, ישנם אנשים שנהנים להשתמש בחוקן, זאת מכיוון שלאחר השימוש ישנה תחושה של הקלה.

הפראפיליה שמתקשרת לחוקנים נקראת "קליסמפיליה". השימוש בחוקנים נפוץ בתעשיית המין כדי לממש תשוקות קליסמפיליות (עוררות מינית כתוצאה מהחדרת נוזלים לרקטום דרך פי הטבעת). חוקן קטן עשוי לשמש כהקדמה לפעילות מינית אנאלית, כדי לנקות צואה, ובכך למנוע התפשטות של חיידקים ולהפחית סכנה של העברת מחלות בין בני הזוג.

בעבר, אלכוהוליסטים נטו להשתמש בחוקנים כשיטה להחדרת משקאות אלכוהוליים אל הדם.

חוקרים סבורים כי בני המאיה ושבטים מרכז אמריקאיים ודרום אמריקאיים אחרים השתמשו בחוקנים למטרות פולחניות והחדירו בעזרתם אלכוהול, סמים וטבק. יחד עם זאת, השימוש של שבט המאיה בחוקנים אינו ברור ואין מידע אודותיו מלבד רישומים שונים.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: חקן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חוקן