חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה

חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד–2023
פרטי החוק
תאריך חקיקה	6 בנובמבר 2023
תאריך חקיקה עברי	כ"ב בחשוון תשפ"ד
גוף מחוקק	הכנסת העשרים וחמש
חוברת פרסום	ספר החוקים 3105 מ-7 בנובמבר 2023, עמ' 64
הצעת חוק	פרטית
משרד ממונה	משרד הביטחון
מספר תיקונים	0
נוסח מלא	חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023

חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד–2023 אושר בכנסת ה-25 ב-6 בנובמבר 2023, כמענה לחטיפתם של אזרחים וחיילים מישראל לרצועת עזה במתקפת הפתע על ישראל.

היסטוריה חקיקתית

על הצעת החוק חתומים עשרות חברי הכנסת, ממרבית הסיעות. דברי ההסבר להצעת החוק מציינים: "על פי חוק, ניתנים תגמולים והטבות שונות לבני משפחה של מי שמתו בפגיעת איבה ולבני משפחה של חיילי צבא הגנה לישראל ואנשי כוחות הביטחון שנספו בשירותם, וכן למי שנגרמה להם נכות בנסיבות אלה. ואולם, ההסדרה לגבי נעדרים וחטופים חסרה בעניין זה".^[1] הצעת החוק באה להשלים את החסר.

החוק אושר ב-6 בנובמבר 2023.^[2] במסגרת החוק תוקנו בתיקון עקיף חוקים רלוונטיים אחדים.

הוראות החוק

החוק קובע כי כל עוד טרם שוחרר חטוף או כל עוד לא נודע גורלו של נעדר, זכאי בן משפחתו לזכויות שזכאי להן בן משפחה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) או לפי סעיף 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. זכאותו של בן משפחה לא תחול אם הוכרה זכאותו לפי אחד משני חוקים אלה בשל היותו בן משפחה של אותו אדם בעד אותה תקופה, ויראו תשלומים ששולמו לפי הוראות חוק זה כאילו שולמו על חשבון סכומים המגיעים כאמור לפי החוקים האמורים בעד התקופה שקדמה לכך. הוראות אלה אינן גורעות מזכותו של החטוף או הנעדר עצמו לפי כל דין.

כל חיקוק המעניק או נותן סמכות להעניק זכות יתר, פטור, שחרור מלא או חלקי מחובה המוטלת על פי דין או עדיפות או זכות אחרת הניתנים לבן משפחה של חייל שנספה במערכה או לבן משפחה של נפגע פעולת איבה שמת עקב פגיעת איבה, רואים אותו כמעניק או נותן סמכות להעניק אותם גם לבן משפחה של חטוף או נעדר לפי חוק זה, ויראו את הזכויות המוענקות לו לפי חוק זה כאילו היו זכויות המוענקות לפי אחד החוקים האמורים, לפי העניין.

הקביעה כי אדם הוא חטוף או כי חייל הוא נעדר תהיה בידי צה"ל, והקביעה כי אדם, למעט חייל, הוא נעדר, תהיה בידי הרשות המאשרת (שמונתה על ידי שר הביטחון, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה), לאחר התייעצות עם משטרת ישראל. נקבע כי אדם שאינו חייל או משרת בכוחות הביטחון הוא חטוף או נעדר, תקום לגביו זכאות לפי חוק זה, ובלבד שמתקיים בו שהוא תושב ישראל או שהוא אזרח ישראל או נכנס לישראל כדין.

במסגרת החוק תוקנו בתיקון עקיף חוקים רלוונטיים אחדים:

חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950. בחוק זה תוקנה הגדרת בן משפחה, מאשתו של הנספה ביום מותו, כולל ידועה בציבור, ובעלה של הנספָה ביום מותה, כולל ידוע בציבור, להגדרה: "מי שהיה נשוי לנספה ביום מותו, ובכלל זה מי שהוא והנספה התגוררו יחד לפני יום המוות ובאותו מועד הם היו ידועים בציבור כבני זוג" - הנוסח המתוקן כולל גם זוגות מאותו המין.^[3]
חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970
חוק תשלומים לפדויי שבי, התשס"ה-2005: הכרה במי שהיה חטוף כפדוי שבי לעניינו של חוק זה.
חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים, התשס"ח-2008: הרחבת החוק כך שיחול גם על חטופים, וקביעה כי לשם סיוע למשפחה לקדם מאמצים לשחרורו או לאיתורו של מי שנקבע לגביו כי הוא חטוף או נעדר יינתנו למשפחה מענקים כספיים, כל עוד לא שוחרר החטוף או אותר הנעדר.
פקודת מס הכנסה: פטור ממס הכנסה לקצבאות המשולמות לפי חוק זה.
חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000.