חטיבה 5

חטיבה 5

פרטים
כינוי	עוצבת השרון
מדינה	ישראל ישראל
שיוך	צה"ל
סוג	חטיבת חי"ר במילואים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1947–הווה (כ־77 שנים)
מקים היחידה	שמעון אבידן
מלחמות	כל מלחמות ישראל
פיקוד
יחידת אם	עוצבת הפלדה
יחידות בת	גדוד 7020 גדוד 8110 גדוד 8111 גדס"ר 6555 גדס"ם 5505
דרגת המפקד	אלוף-משנה
מפקד נוכחי	טל קוריצקי
מפקדים	מפקדי החטיבה

עוצבת השרון – חטיבה 5 או בשמה הרשמי, "חטיבת גבעתי תש"ח" (נקראה בעבר "חטיבת גבעתי במילואים" וגם "חטיבה 17"), היא חטיבת חיל רגלים ממוכן במילואים בצבא ההגנה לישראל. החטיבה הוקמה בנובמבר 1947 כחטיבת גבעתי ובשנת 1956 הפכה מחטיבה סדירה לחטיבת מילואים והשתתפה בכל מערכות ישראל עד כה. משום כך נסי המערכה של חטיבת גבעתי ממלחמת העצמאות מתנוססים על נס חטיבה 5, וכן תג היחידה של חטיבה 5 זהה לתג החטיבה של גבעתי בתש"ח. ב-4 ביוני 2017 הוחלט על הוספת שם לחטיבה, ומאז נקראת החטיבה "עוצבת השרון – חטיבה 5". בשנת 2020, כחלק מארגון מחדש בצה"ל, החטיבה הוכפפה תחת פיקוד עוצבת הפלדה (אוגדה 162). כחלק מתהליך זה, בוצע תיקון היסטורי ושם החטיבה שונה רשמית ל"חטיבת גבעתי תש"ח". לוחמי החטיבה מגיעים מחטיבת גבעתי ומחטיבת הנח"ל.^[1]

ערך מורחב – חטיבת גבעתי בתש"ח

בדומה ליחידות אחרות בצה"ל, לאחר מלחמת העצמאות גם חטיבת גבעתי, שמספרה היה 5, פשטה ולבשה צורה. בעוד שמרבית חטיבות החי״ש והפלמ״ח פורקו או הועברו לצבא המילואים, נשארה גבעתי אחת משלוש החטיבות הסדירות של צה"ל, היחידה תחת פיקוד המרכז. בקיץ 1956 הוחלט על פירוק החטיבה הסדירה. חלק מגדודי החטיבה הועברו לחטיבות סדירות אחרות (גדוד 51 הועבר כגדוד חי"ר לחטיבת גולני . וגדוד 52 הועבר לחטיבה 7, והוסב לחרמ"ש) וחטיבה 5 התמזגה בחטיבת מחוז 17 אשר נשאה באחריות המרחבית לגזרת השרון, ואשר המשיכה לשאת במקביל את מורשת "גבעתי". מאוחר יותר שונה שוב שם החטיבה המרחבית לחטיבה 5, שמה הרשמי הראשון של החטיבה במלחמת העצמאות, וככזאת לחמה במלחמת ששת הימים ועד להווה.

בשנים שלאחר קום המדינה ביצעה החטיבה מספר פעולות תגמול בפרוזדור ירושלים, החטיבה השתתפה במבצע ירקון שהיה מבצע סיור שערך צה"ל בימים 9–12 ביוני 1955, במסגרת ההיערכות לקראת מבצע קדש.

במלחמת ששת הימים החטיבה המרחבית בפיקוד אל"ם זאב שחם כללה 3 גדודי חי"ר: גדוד 171, גדוד 172, וגדוד 173. החטיבה כבשה את טולכרם, קלקיליה ואת מערב השומרון, עד למבואות שכם. לאחר מלחמת ששת הימים, ובמהלך מלחמת ההתשה ועד לערב מלחמת יום הכיפורים נותרה החטיבה כאחראית על הביטחון השוטף בכל שטח השומרון.

במלחמת יום הכיפורים החליף אל"ם יהודה גולן את אל"ם אריה וינברג שהועבר לפקד על "כוח אילון" באזור ראס סודר. החטיבה תוגברה בכוחות נוספים ונפרסה להגן על חלקה הצפוני של בקעת הירדן. החטיבה כללה 3 גדודי חי"ר: גדוד 171 בפיקוד סא"ל אברהם בר אוריין, גדוד 172, וגדוד 173. החטיבה הייתה בתהליך הסבה לחטיבה ממוכנת. החטיבה שתוגברה בגדוד 105 מגזרת אילת, החזיקה לאחר הפסקת האש את קו המים באזור העיר סואץ עד ליציאת צה"ל מהגדה המערבית של תעלת סואץ. החטיבה הייתה מגויסת כשבעה חודשים, במהלכם המשיכה את ההסבה לחטיבה ממוכנת.

במלחמת לבנון הראשונה פיקד על החטיבה אל"ם עדי לבנת. החטיבה סופחה לאחר סיום המלחמה לאוגדת הגליל שהייתה בפיקוד יצחק מרדכי, ופעלה לאורך ציר החוף עד למבואות ביירות.

ב-1988 החליט הרמטכ"ל, רב-אלוף דן שומרון, על פירוק החטיבה מסיבות תקציביות, ואולם ההחלטה שונתה לאחר לחץ של חיילים ומפקדים ביחידה. באפריל 1989 הוחלט על הסבת החטיבה לחטיבת חיר"מ.

בימי האינתיפאדה ביצעה החטיבה משימות בט"ש באיו"ש ובגבול הצפון.

ערך מורחב – הקרב בג'נין 2002

בפסח 2002 השתתפה החטיבה בפיקוד דידי ידידיה במבצע חומת מגן. משימת החטיבה הייתה כיבוש מחנה הפליטים ג'נין, שהתנהל תוך לחימה קשה בשטח בנוי. בבוקר 9 באפריל 2002, יום השואה, נקלעה מחלקת הדרגון מהפלוגה המסייעת של גדוד נחשון לקרב קשה, בו נפלו 13 לוחמי ומפקדי הפלוגה. על תפקודה בקרב הוענק לפלוגה המסייעת של גדוד נחשון צל"ש אלוף. כמו כן הוענק לכמה מחיילי הפלוגה ציון לשבח אישי. הקרב הוכרע לאחר הפעלת דחפורי די-9 משוריינים.^[2]

ב-12 ביולי 2006 הותקף סיור של החטיבה שנע על גבול הצפון, ונחטפו שניים מחיילי החטיבה, אהוד גולדווסר ואלדד רגב. אירוע זה הביא לפרוץ מלחמת לבנון השנייה.

לאחר מתקפת הפתע על ישראל, הוקפצו חיילי החטיבה בצו 8 לגזרת הדרום, שם טיהרו את המרחב בין רעים בדרום לכפר עזה בצפון, ובין הגדר לכביש 232. בהמשך נכנסו קרקעית לרצועת עזה והשתתפו במאמץ התמרון באזור דרום הרצועה בשלוש גזרות שונות. בסוף חודש נובמבר נכנסה החטיבה לעיירה בית-חנון בצפון הרצועה. בסוף חודש דצמבר, צוות הקרב החטיבתי פעל תחת אוגדת עזה והוביל את מבצע עוז וניר להכנעת המחבלים בחירבת אחזעה, לצורך הגנת יישובי העוטף ויצירת מרחב חיץ בתוך רצועת עזה.^[3] במהלך חודש ינואר 2024, פעלה החטיבה בצפון הרצועה תחת אוגדה 162 בשכונת שאטי, השמידה מנהרות, חיסלה מחבלים ומצאה אמל"ח ומסמכים.^[4] בתחילת חודש פברואר סיימה החטיבה את המשימה בצפון הרצועה ושוחררה.^[5]

במהלך המלחמה לחם גדוד 8111 תחת צק"ח קרייתי. במהלך הלחימה נהרגו 5 לוחמים מגדוד 8111^[6] כאשר נקלעו לזירת מטענים בבית ספר שבו שהו מחבלי החמאס. ב-1 בינואר 2024, במהלך פעילות מבצעית בצפון הרצועה, הופעל מטען כנגד כוח מגדוד 7020. באירוע נהרג הלוחם עמיחי אוסטר ונפצעו 11 לוחמים נוספים מהגדוד.^[7]

בחטיבה ששה גדודים: שלושה גדודי חי"ר, גדוד סיור, גדוד הנדסה וגדוד יחס"ם.

גדוד 8111 יהונתן מורכב ממפקדים וחיילים ששירתו בגדודי החי"ר הסדירים השונים בצה"ל. רוב חיילי הגדוד מחטיבת גבעתי.

הגדוד קרוי על שם דמותו המקראית של יהונתן בן שאול. סמל הגדוד מורכב מחלקים מסמל החטיבה (חטיבה 5) - שיח הצבר וההרים מייצגים את ההיסטוריה ומורשת החטיבה שלחמה בעיקר באזור הנגב, החרב מסמלת את היותו של הגדוד גדוד חי"ר לוחם, והקשת מסמלת את ההקשר לדמותו של יהונתן בן שאול, שגבורתו תוארה בקינת דוד: ”קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם” (ספר שמואל ב', פרק כ"ב).

גדוד 8110 נקרא גדוד יואב, שם המנציח את מבצע יואב, אחד המבצעים המרכזיים בהם השתתפה חטיבה 5 במלחמת העצמאות. בפסח 2002 היה הגדוד מגויס לתעסוקה מבצעית, אך בעקבות פתיחת מבצע חומת מגן הועבר ללחימה במסגרת החטיבה במחנה הפליטים בג'נין. במהלך הלחימה נהרגו שניים מלוחמי הגדוד ומספר לוחמים אחרים נפצעו.

ב-12 ביולי 2006 אמור היה הגדוד בפיקוד סא"ל בני עזרן לסיים תעסוקה מבצעית בגזרת זרעית בגבול הצפון. סיור של פלוגה ג' בפיקודו של אהוד גולדווסר נתקל במארב של חזבאללה. גולדווסר ואלדד רגב נחטפו לשטח לבנון, באירוע שהחל את מלחמת לבנון השנייה. שניים מלוחמי הגדוד, רב-סמל אייל בנין ושני תורג'מן, ונהג אחד ההאמרים, ואסים סאלח נזאל, שהיה איש קבע של החטיבה המרחבית, נהרגו בהיתקלות.

גדוד 7020, "נחשון", זכה לשמו באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, על שם מבצע נחשון, אחד מהמבצעים העיקריים בהם השתתפה החטיבה במלחמת העצמאות. אין קשר בין גדוד המילואים 7020 לגדוד 90 - גדוד סדיר בחטיבת כפיר, שגם הוא נושא אותו שם. הגדוד הסדיר נקרא על שם נחשון בן עמינדב המקראי, והוקם כעשור לאחר גדוד המילואים. הגדוד השתתף במסגרת החטיבה במבצע חומת מגן בעיר ג'נין והפלוגה המסייעת שלו נפגעה קשה בקרב במחנה הפליטים. כאמור, בקרב נפלו 13 לוחמי ומפקדי הפלוגה. על תפקודה בקרב זכתה הפלוגה בצל"ש אלוף.

סמל הגדוד מתאר את ארבע חטיבות החי"ר הסדירות, מהן מגיעים לוחמי הגדוד. על אף ששיטת איוש יחידות המילואים בצה"ל שונתה, בתקופה שלאחר מכן, הגיעו לגדוד, כלשאר חטיבה 5, בוגרי חטיבת הנח"ל וחטיבת גבעתי בלבד, נשאר הסמל ללא שינוי.

גדוד הסיור של חטיבה 5 הוקם בשנת 2004. הגדס"ר מאגד תחתיו את שלוש הפלוגות הייעודיות של החטיבה: הפלס"ר, הפלנ"ט, הפלחה"ן, הפלת"צ (פלוגת תצפית וצלפים), הפלוגה המסייעת ופלוגת הסיוע המנהלתי. סמל הגדס"ר מורכב ממספר סמלים המייצגים את הפלוגות השונות.

הגדס"ם- גדוד סיוע מבצעי, הוקם בשנת 2022 כדי לנהל מבצעים לוגיסטיים עבור החטיבה המתמרנת. הגדוד מנייד לוחמים בעומק שטח האויב ומספק מענה לאספקת ציוד, תחמושת, מזון ופינוי פצועים עבור כל גדודי החטיבה.

מפקדי החטיבה:

מ-1947 ועד 2005 נהרגו למעלה מ-800 חיילי חטיבה 5. חללי החטיבה מונצחים בבית החטיבה שבמצודת יואב ליד אשקלון. בתאריך 24 במאי 1995 נפתח בית החטיבה במעמד ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ובנוכחות כ-5,000 מחיילי החטיבה בעבר ובהווה, מקצתם אלופי צה"ל בסדיר ובמילואים. במצודת יואב, היא בית גבעתי, מונצחים יחדיו חללי חטיבת גבעתי על גלגוליה השונים ובהם גם חללי חטיבה 5.

בשנת 1969 הוקמה בצומת ניצני עוז אנדרטה לזכר חללי החטיבה במלחמת ששת הימים בתכנונו של מרדכי כפרי. האנדרטה ממוקמת במקום בו התארגנו לוחמי החטיבה בטרם יציאתם לקרבות על צפון מערב הגדה. האנדרטה כוללת שתי אבני בזלת המונחות זו על גבי זו, עליהן חקוקים סמל החטיבה והפסוק "כשחל וככפיר היו" ומוקדשת "למגיני מרחב השרון".

אנדרטה נוספת לחללי החטיבה במלחמה הייתה מוצבת בחירבת צופין והועברה ליער המגינים.

•   צל"ש אלוף - מפקד פיקוד המרכז יצחק איתן העניק (ב-5 ביוני 2002) צל"ש לפלוגה המסייעת של גדוד נחשון, על לחימתה בג'נין במהלך מבצע חומת מגן.^[9]

• חטיבת גבעתי (תש"ח)
• הקרב בג'נין 2002

מדיה וקבצים בנושא חטיבה 5 בוויקישיתוף

• אנדרטה לחטיבה 5 - ב-אתר הפסל מרדכי כפרי
• אתר העמותה למען חטיבה 5
• יעקב ארז, דברים שהוכחנו בג'נין, באתר nrg‏, 26 באפריל 2002.
• אמיר בוחבוט‏, עשור לחומת מגן: החיילים בג'נין נכנסו לגיא הריגה, באתר וואלה, 5 באפריל 2012.
• מיכאל אוריה, לוחמי המילואים מתכוננים למערכה מול חזבאללה: הצצה לאימון "מכת אש", אתר צה"ל, ‏ 09.08.2017.
• חיילי גבעתי מטפסים על צוק המצדה, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1956

חטיבות צה"ל בתש"ח
חטיבת גולני (1) • חטיבת כרמלי (2) • חטיבת אלכסנדרוני (3) • חטיבת קרייתי (4) • חטיבת גבעתי (5) • חטיבת עציוני (6) • חטיבה שבע (7) • חטיבת הזקן (8) • חטיבת עודד (9) • חטיבת הראל (10) • חטיבת יפתח (11) • חטיבת הנגב (12)