עוצבת בני חיל

חטיבה 454
סמל היחידה, המשמש גם כתג היחידה שלה.
סמל היחידה, המשמש גם כתג היחידה שלה.
פרטים
כינוי בני חיל
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"לצה"ל צה"ל: חיל השריון
סוג חטיבת שריון
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1948–הווה (כ־76 שנים)
מלחמות מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה, האינתיפאדה הראשונה, האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה
פיקוד
מפקדים ראו בהמשך

עוצבת בני חיל או חטיבה 454 הייתה חטיבה ששימשה כבית ספר לשריונאים בבה"ד 5 ובמחנה עמנואל.

בשנת 2009 מוזגה החטיבה לתוך חטיבה 460 (מחנה שיזפון).

בתחילת 1948 הוקם בנתניה בית הספר לשריון שקיבל את השם בסיס ההדרכה 11. באפריל 1948 עבר בית הספר לתל ליטוינסקי, אבל פעילותו הופסקה בזמן מלחמת העצמאות ומרבית הטנקים שימשו להקמת חטיבה 8, החטיבה המשוריינת הראשונה של צה"ל. בספטמבר 1949 הוקם במחנה צריפין "מרכז אימונים ותגבורות לחיל השריון", שלימים הפך לבה"ד 5 ובית הספר לשריון, וב-1954 עבר בית הספר לבסיס ג’וליס (מחנה עמנואל). לאחר מלחמת סיני הורחב בית הספר וקיבל מעמד של חטיבה, שנקראה עוצבת בני חיל (חטיבה 454). בשנת 1985, בעקבות מחסור בשטחי אש, עברה חטיבת בית הספר לשריון (ביסל"ש) אל מחנה מגן סיירים הנמצא בבקעת סיירים שמצפון לאילת, שם פעלה כ-25 שנה. אל בית הספר לשריון בסיירים הגיעו לוחמי השריון מהטירונות שהתקיימה במחנה צוקי־עובדה הסמוך (עד 1995, אז הועבר מחנה צוקי־עובדה אל חיל ההנדסה לשימוש כבית הספר להנדסה צבאית), ובו התקיימה ההכשרה הבסיסית במקצועות צוות הטנק (תותחן, טען-קשר ונהג), וכן התקיים קורס מדריכות שריון (קמ"ד). בשנת 2009 - כחלק ממגמת צמצום בסיסים וסד"כ - אוחדה חטיבת ביסל"ש לתוך חטיבה 460 וההכשרות שהתבצעו בה הועברו אל מחנה שיזפון.

מפקדי החטיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
רס"ן ג'ו ויינר 1948 [1]
רס"ן אפרים פורת 1949 - 1950 [2]
סא"ל פרדיננד רוהטין 1950 - 1951 [דרוש מקור]
סא"ל עמוס בנין 1950 - 1953 [3]
סא"ל ברוך בר-לב 1953 [4]
סא"ל ישראל כרמי 1953 -1954 לימים קצין משטרה צבאית ראשי,[5]
סא"ל זיו צפרירי 1954 [6]
סא"ל אהרון נחשון 1954 - 1956 מפקד בית הספר במלחמת סיני,[1]
אל"ם עמוס בנין 1956 - 1958
אל"ם אריה שחר (שוורצמן) 1958 - 1960
אל"ם הרצל שפיר 1960 - 1963 לימים אלוף פיקוד הדרום ומפכ"ל משטרת ישראל
אל"ם אברהם אדן (ברן) 1963 - 1964 לימים אלוף פיקוד הדרום
אל"ם אורי רום 1964 - 1968 מנוי חרום מפקד חטיבה 37 במלחמת ששת הימים,[1]
אל"ם מרדכי צפורי 1968 - 1971
אל"ם יעקב אבן 1971 - 1972 לימים מפקד המכללה לביטחון לאומי
אל"ם גבריאל עמיר 1972 - 1973 מפקד בית הספר בפרוץ במלחמת יום הכיפורים,[1] בתקופתו פוצל בית הספר לשתי חטיבות
תא"ל יהודה גביש 1973 מינוי חירום בתקופת מלחמת יום הכיפורים
סא"ל שלמה ארבלי 1973 - 1974
אל"ם יעקב הדר (פפר) 1974 - 1975
אל"ם גדעון אבידור 1976 - 1977
אל"ם עוזי לבצור (לנצנר) 1977 - 1978
אל"ם עמנואל סקל 1978
אל"ם אברהם אלמוג 1979 - 1981
אל"ם חגי רגב 1981 - 1982 מפקד בית הספר במבצע שלום הגליל,[1] לימים מזכיר צבאי לשר הביטחון
אל"ם דוד שובל 1982 - 1983
אל"ם מנשה ענבר 1983 - 1985
אל"ם בני טרן 1985 - 1986
אל"ם מאיר זמיר 1986 - 1987 לימים מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה
אל"ם שמואל בן שחר 1987 - 1988
אל"ם אריה בן קיש 1988 -
אל"ם גידי לבנון 1989-1992 ביסס את מערך המדריכות וקליטת מרכבה סימן 3
אל"ם חנן ברנשטיין 1992-1994
אל"ם ציון ספיר
אל"ם דידי בן יואש 1999-1997 לימים קצין שריון ראשי בחירום
אל"ם עופר אופיר
אל"ם אבי אשכנזי 2001 - 2002
אל"ם רוני בני לימים קצין משטרה צבאית ראשי

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 חטיבה 454-857-844 בני חיל, באתר יד לשריון
  2. ^ אפרים פורת (לשעבר פירט) התמנה ביוני 1949, עמיעד ברזנר, "סוסים אבירים: התפתחות ותמורות בשריון הישראלי מתום מלחמת העצמאות ועד מלחמת סיני", הוצאת מערכות, 1999, עמ' 197
  3. ^ עמוס בנין מונה לתפקיד בינואר 1950, עמיעד ברזנר, "סוסים אבירים: התפתחות ותמורות בשריון הישראלי מתום מלחמת העצמאות ועד מלחמת סיני", הוצאת מערכות, 1999, עמ' 60
  4. ^ ברוך בר-לב התמנה לתפקיד בתחילת 1953, עמיעד ברזנר, "סוסים אבירים: התפתחות ותמורות בשריון הישראלי מתום מלחמת העצמאות ועד מלחמת סיני", הוצאת מערכות, 1999, עמ' 123
  5. ^ ישראל כרמי, באתר הפלמ"ח
  6. ^ צפרירי מונה בפברואר 1954 ובתקופתו הועבר בית הספר מרמלה אל מחנה עמנואל ומ-1 ביולי 1954 נקרא הבסיס "בית ספר לשריון". עמיעד ברזנר, "סוסים אבירים: התפתחות ותמורות בשריון הישראלי מתום מלחמת העצמאות ועד מלחמת סיני", הוצאת מערכות, 1999, עמ' 58