חיי מלחמה
מידע כללי | |
---|---|
מאת | פרופסור ניצה בן-דב |
צילומים | 2016 |
שפת המקור | עברית |
תורגם לשפות | אנגלית - הוצאת סירקוז פרֶס (טרם יצא לאור) |
סוגה | ספרות, עיון |
הוצאה | |
הוצאה | הוצאת שוקן |
מספר עמודים | 396 |
מהדורות נוספות | |
מספר כרכים | 1 |
פרסים | |
פרס יצחק שדה לספרות צבאית - לשנת 2018 | |
קישורים חיצוניים | |
מסת"ב | מסת"ב 9789651909955 |
הספרייה הלאומית | 003943756 |
חיי מלחמה הוא ספר מאת פרופסור ניצה בן-דב, הבוחן את השתקפות המלחמה בספרות הישראלית.
הספר זכה ב"פרס יצחק שדה לספרות צבאית" לשנת 2018[1]
כבת לניצולי השואה, בן-דב מנסה להתחקות אחרי הייצוג של מלחמות ישראל בספרות על הפרדוקס שבו. מצד אחד המלחמות נזכרות כמעט בכל רומן ישראלי, ומצד שני, חוויה מרכזית זאת בחיי העם היהודי ובחיי מדינת ישראל, יש לה אחרי הכול השתקפות שולית בפרוזה. מעטות היצירות שהן ספרות מלחמה במובן המובהק של המושג. אחד הפרקים בספר, "אש ידידותית", מוקדש לאמו של החבר הטוב ביותר של בנה שנהרג בתאונה צבאית[2]. על כריכת הספר עיצוב של האמנית הילה לולו לין, הכולל בחלקו התחתון תמונה קלאסית של קו החוף התל אביבי אך מעליה שמיים קודרים במראה של בשר חי.
הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר בוחן לעומק יצירות ספרותיות ישראליות שיש בהן זיקה מובהקת למלחמה (לא בהכרח ספר על המלחמה עצמה), כדי ללמוד על תודעת המלחמה בישראל, כפי שהיא משתקפת באותן יצירות.
עשר היצירות הנסקרות פותחות ב"עד הנה" של ש"י עגנון שנכתב על רקע מלחמת העולם הראשונה ומסתיימות ב"אש ידידותית" של א.ב. יהושע שנכתב על התקופה שלפני האינתיפאדה השנייה.
היצירות הנוספות הן: "פצעי בגרות" של חנוך ברטוב עוסק בהתנדבות היישוב היהודי בסוף מלחמת העולם השנייה לצבא הבריטי במלחמתו נגד גרמניה הנאצית, מה שקרוי הבריגדה היהודית; "לא מעכשיו לא מכאן" של יהודה עמיחי שנכתב על רקע השואה ומלחמת השחרור; "התגנבות יחידים" של יהושע קנז המתאר את חייהם של טירונים בצה"ל של שנות ה-50; "מיכאל שלי" של עמוס עוז העוסק במבצע סיני; "יסמין" של אלי עמיר העוסק בתקופת מלחמת ששת הימים; "אשה בורחת מבשורה" של דויד גרוסמן שנכתב על רקע מלחמת יום הכיפורים; "אם יש גן עדן" של רון לשם על מלחמת לבנון הראשונה; ו"יונים בטרפלגר" של סמי מיכאל העוסק באינתיפדה הראשונה.
בנוסף, המבוא הבוחן את הדומה והשונה בייצוג מלחמה בספרות העברית לעומת הספרות העולמית, ומסביר את ההבדלים המהותיים בין תיאור ספרותי לבין תיעוד צבאי-היסטורי. הפרק האחרון מוקדש לבחינת מקומם של הנשים בספרות המלחמה.
צור ארליך כתב בביקורת על הספר:
”עיוניה של בן-דב מרתקים. כל פרק, כלומר כל עיון-ברומאן, נוגע בדרך כלל בתמה מרכזית ברומאן הנסקר – ומתוך כך, כל עיון כזה מספק לקורא בספרה של בן-דב היכרות, או היזכרות, עם היצירה כולה, ופרשנות מאירת עיניים שלעולם איננה ספקולטיבית”[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הספר באתר הוצאת שוקן
- תוכן העניינים
- המחברת מקבלת "הפרס לספרות צבאית על שם האלוף יצחק שדה" על הספר - יוטיוב
- ראיון בתוכנית מחוץ לזמן עם אהרל'ה ברנע, 8 בינואר 2017
- רון כתרי מראיין את ניצה בן-דב, על ספרה "חיי מלחמה" במסגרת המרכז למלחמת יום הכיפורים
על הספר:
- אריאנה מלמד, ""חיי מלחמה": עשר יצירות, יותר מדי מלחמות", באתר הארץ, 15 בינואר 2017
- נטע הלפרין, "הקרב שלא נגמר" - ריאיון עם הסופרת ישראל היום, 02.02.2017
- צור ארליך, סקירת הספר, השילוח, גיליון 3, פברואר 2017
- רבקה שאול בן צבי, "מלחמה ללא שדה קרב", המוסף לספרות של 'מקור ראשון' - על הספר "חיי מלחמה", פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', 17 בפברואר 2017
- יהודית רותם, נקמה יהודית פראית, באתר הארץ, 1 במרץ 2017 - על "חיי מלחמה"
- ריאיון עם המחברת על הספר, רדיו 106, 5 במרץ 2017
- ציפי שחרור "על החיים, המלחמה ומה שביניהם" התרשמות, הבלוג של איטו אבירם
- רב שיח על הספר בבית ביאליק, 8 ביוני 2017
- Doron Cohen "Where are the Hebrew War Novels,", Haaretz (English Edition) 3.3.2017
- Adia Mendelson-Maoz, Lives of Wars and Trauma, Hebrew Studies 59, 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר הפלמ"ח
- ^ נטע הלפרין, הקרב שלא נגמר, באתר ישראל היום, 2 בפברואר 2017
- ^ צור ארליך, סקירת הספר, השילוח, גיליון 3, פברואר 2017