חיי פיי (סרט)

חיי פיי
Life of Pi
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על חיי פיי עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי אנג לי
הופק בידי אנג לי
גיל נטאר
דייוויד וומרק
תסריט דייוויד מאגי
לפי ספרו של יאן מרטל, "חיי פיי"
עריכה טים סקוויאר
שחקנים ראשיים סוראג' שארמה
אירפאן קאן
טאבו
רייף ספאל
אדיל הוסיין
ז'ראר דפארדיה
מוזיקה מייקל דאנה
צילום קלאודיו מירנדה
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Rhythm and Hues Studios
Fox 2000 Pictures
חברה מפיצה פוקס המאה ה-20
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 21 בנובמבר 2012
ישראלישראל 20 בדצמבר 2012
משך הקרנה 127 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט פנטזיה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט ריאליזם קסום, סרט הרפתקאות, סרט דרמה, סרט הישרדות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 120 מיליון דולר
הכנסות 609,016,565 דולר
הכנסות באתר מוג'ו lifeofpi
פרסים זוכה 4 פרסי אוסקר
פרס גלובוס הזהב לפסקול המקורי הטוב ביותר
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיי פייאנגלית: Life of Pi) הוא סרט הרפתקאות-הישרדות אמריקאי שיצא לאקרנים ב-21 בנובמבר 2012. הסרט מבוסס על ספר בעל שם זהה משנת 2001 של יאן מרטל. הסרט בוים על ידי אנג לי, ועובד על ידי דייוויד מאגי. בסרט משחקים סוראג' שארמה, אירפאן קאן, טאבו, רייף ספאל, אדיל הוסיין וז'ראר דפארדיה.

הסרט מגולל את סיפורו של נער בן 16 בשם פיסין מוליטר "פיי" פאטל, ששרד מטביעת ספינה שבו משפחתו נהרגה. פיי ניצל בעזרת ספינת הצלה שבה הוא שט באוקיינוס השקט ביחד עם טיגריס בנגלי בשם ריצ'רד פארקר.

הסרט קיבל ביקורות אוהדות יחד עם הצלחה כלכלית מרשימה. הסרט קיבל 11 מועמדויות לפרס אוסקר, כולל בקטגוריות הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר והתסריט המעובד הטוב ביותר[1], וזכה בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית הפסקול המקורי הטוב ביותר.

ערך מורחב – חיי פיי
ישנו שוני מסוים בין עלילת הסרט לבין עלילת הספר, בסרט סירת ההצלה מגיעה בסופו של דבר לאי שורשים שורץ סוריקטות עם נביעות מים מתוקים הנמר ופיי יורדים לחוף בלילה פאי מוצא בתוך פרח לוטוס שן אנושית. כאשר הוא מסתכל על מי הנביעה הוא שם לב שדגים מתים צפים בתוכה ומגיע למסקנה שהאי הוא מעין צמח טורף ענקי ומי הנביעה הורגים כל דבר חי באי וכך האדם שהשן בפרח שייכת לו מצא את מותו ורק השן שלו נשארה. הוא מחליט לעזוב את האי ומצייד את סירת ההצלה עם אספקת מים ושורשים לאכילה ומספר סוריקטות כדי להאכיל את הנמר. סירת ההצלה ממשיכה במסעה עד שלבסוף מגיעים הנמר ופיי לחוף מקסיקו תשושים.

צוות שחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • סוראג' שארמה - פיסין מוליטר "פיי" פאטל, בגיל 16
    • אירפאן קאן - פיי, מבוגר
    • איוש טאנדון - פיי, בגיל 11/12
    • גאהתם בואלר - פיי, בגיל 5
  • טאבו - גיטה פאטל, אמו של פיי
  • אדיל הוסיין - סנאטוש פאטל, אביו של פיי
  • ז'ראר דפארדיה - הטבח
  • פו צ'אי וונג - המלח
  • רייף ספאל - הסופר
  • שארוות'י סאיינת' - אנאנדי, חברתו של פיי
  • אנדראה די סטפנו - הכומר
  • ויביש סיבקומאר - ראבי פאטל, אחיו של פיי, בגיל 19/18
    • מוחמד עבאס קהאלי - ראבי, בגיל 15
    • איהן קהאן - ראבי בגיל 7

מ. נייט שאמלאן, אלפונסו קוארון וז'אן-פייר ז'נה נבחנו לתפקיד הבמאי, אך כל אחד מהם פרש מהפרויקט טרם סיומו. לבסוף אנג לי נבחר לביים את הסרט. באוקטובר 2010 נבחר סוראג' שארמה לתפקיד הראשי מבין 3,000 נבחנים. חודשיים לאחר מכן לוהקו ז'ראר דפארדיה ואירפאן קאן לתפקידי הטבח ופיי המבוגר בהתאמה. מאוחר יותר לוהקו גם אדיל הוסיין, טאבו ורייף ספאל. השחקנים שאהרוח' ח'אן וטובי מגווייר נבחנו לתפקידי פיי המבוגר והסופר בהתאמה, אך לי סירב לקבלם עקב פרסומם הרב.

צילומי הסרט החלו ב-18 בינואר 2011 באתרי צילום בפודוצ'רי, ברפובליקה הסינית ובמונטריאול. מייקל דאנה שהלחין את סרטיו הקודמים של לי נבחר לפרויקט זה. שירו של דאנה "Pi's Lullaby" הפך להיות השיר הראשון בשפה הטמילית שקיבל מועמדות לפרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר.

הסרט הצליח בקופות עם 30 מיליון דולר הכנסות ב-2,902 בתי קולנוע ברחבי ארצות הברית וקנדה בסוף השבוע הראשון להוצאתו. נכון ל-21 בפברואר הסרט הכניס כ-576,857,023 דולר ברחבי העולם מתוכם כ-111,745,023 דולר רק בארצות הברית וקנדה.[2]

הסרט זכה לביקורות מהללות עם ציון של 89% באתר "Rotten Tomatoes" בהתבסס על 209 ביקורות.[3] האתר "Metacritic" נתן לו ציון של 79 מתוך 100 בהתבסס על 44 ביקורות.[4] מבקר הקולנוע האמריקאי מהמגזין "שיקגו סאן-טיימס" רוג'ר איברט נתן לסרט 4 כוכבים (מתוך 4 אפשריים).[5] מביקורתה של מבקרת הסרטים מהמגזין "לוס אנג'לס טיימס":

יצירת מופת... לי מביא לסרט אסתטיקה מיוחדת כמו בסרטים נמר, דרקון והר ברוקבק... הסרט הטוב ביותר בשלושה מימדים מאז אווטאר של ג'יימס קמרון.[6]

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיי פיי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]