חירבת תיבנה
 | |
| מראה אל תל תבנה מכיוון דרום מזרח | |
| נתונים ומידות | |
|---|---|
| שטח | 0.05 קמ"ר |
| מיקום | |
| מיקום | מערב השומרון |
| קואורדינטות | 32°00′30″N 35°06′40″E / 32.008333°N 35.111111°E |
| (למפת גוש דן רגילה)   יער אום צפא | |
  | |
חירבת תיבנה, הנקראת גם תל תבנה,[1] היא אתר ארכאולוגי השוכן כקילומטר מצפון־מערב לכפר דיר ניזאם, וכקילומטר וחצי מערבית לנווה צוף, בדרום־מערב השומרון. שרידי היישוב, הנמצאים בראש התל ובמורדותיו, משתרעים על פני שטח של כ־50 דונם. בעמק שמדרום לתל עוברת הדרך העתיקה אנטיפטריס - גופנא, ומדרום לה נמצאת חירבת בלוטה, המהווה למעשה נקרופוליס גדול. מקובל לזהות את האתר עם העיר המקראית תמנת חרס ועם תמנה, אתר מבוצר מהתקופות ההלניסטית והחשמונאית ובירת טופארכיה (מחוז) בתקופה הרומית.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיר בשם 'תי-פ/בו-נה' מוזכרת ברשימה הטופוגרפית של מסעו של תחותמס השלישי (מס' 98) מהמאה ה-15 לפנה"ס, ככל הנראה בקרבת גזר, אילון, גבתון ושילת. ייתכן שניתן לזהות עיר זו עם חירבת תבנה.[3]
במקרא תמנת חרס (הנקראת גם תמנת סרח) מוזכרת כמקום יישובו של יהושע בן נון:
"עַל פִּי ה' נָתְנוּ לוֹ אֶת הָעִיר אֲשֶׁר שָׁאָל אֶת תִּמְנַת סֶרַח בְּהַר אֶפְרָיִם וַיִּבְנֶה אֶת הָעִיר וַיֵּשֶׁב בָּהּ:"
בתקופה ההלניסטית מוכרת העיר כ'תמנה'. יש הסוברים כי העיר תמנה היא תמנת־פרעתון המוזכרת בספר מקבים א'[4] כאחד המקומות שבוצרו על ידי בכחידס,[5][6][7] אולם יש המסתייגים מזיהוי זה.[8][9] תמנה באותה העת נכללה ככל הנראה בתחום מחוז רמתים.[10]
תמנה מוזכרת במדרש הקדום 'מדרש ויסעו' ובמקבילותיו בצוואת יהודה[11] ובספר היובלים (תחת השם תמנת חרס).[12] מקובל לזהות מקורות אלה כמכילים תיאורים סיפוריים של מאבקים בין היהודים לשכניהם השומרונים או האדומים (או גם וגם).[13] ייתכן שהתיאור במקורות של העברת ערים שונות וביניהן תמנה לידי בני יעקב משקף את שלב סיפוח דרום השומרון לארץ יהודה על ידי יונתן בשנת 145 לפנה"ס.[14] לא ידוע מה הייתה זהותם של תושבי תמנה בזמן הסיפוח החשמונאי, האם הם היו שומרונים, יוונים, יהודים או אוכלוסייה אחרת.[15] ייתכן שתיאור בניית תמנה במקורות אלו בידי יעקב ובניו משקף את ביצורה של תמנה על ידי החשמונאים.[16]
במהלך המאה הראשונה לפנה"ס הפכו הפלכים בארץ יהודה לטופארכיות ובירת טופארכיית רמתים עברה מרמתים לתמנה.[17] כך מוצאים אותה מוזכרת כאחת מארבע ערים ביהודה ששועבדו על ידי נציב סוריה קאסיוס בשנת 43 לפנה"ס.[18] בראשית המרד הגדול, שנת 66 לסה"נ, הוכפפה העיר תחת פיקודו של יוחנן האיסיי, שפיקד גם על לוד, יפו ואמאוס.[19] בשנת 68 לסה"נ הצליח אספסיאנוס להכניע את הטופארכיה.[20]
תמנה המשיכה לשמש כבירת טופארכיה גם לאחר המרד הגדול.[21] ייתכן שבתקופה שבין המרד הגדול למרד בר־כוכבא גר במקום התנא רבי שמעון התמני.[22]
לאחר מרד בר־כוכבא חלה ככל הנראה ירידה משמעותית בגודל היישוב, אולם הוא המשיך להוות מרכז מינהלי אזורי.[23] היישוב המשיך להתקיים גם במאות הבאות, ובשלב מסוים נעשה לחלק ממחוז לוד, ככל הנראה בעקבות הפיכתה לעיר דיוספוליס.[24][25][26] בתקופה זו היו לפחות חלק מתושבי העיר פגניים.[27][28]
לאחר מכן אין שומעים יותר על תמנה במקורות לאורך מאות שנים. ייתכן שתמנה הייתה חלק ממחוז טייבה של ממלכת ירושלים במהלך המאה ה-12.[29]
לא ידוע מתי בדיוק היישוב ננטש סופית, אך היה זה ככל הנראה לפני המאה ה-19.
במהלך המאה ה-19 התחילו להגיע תיירים וחוקרים אירופאים לתבנה ונוצרה התעניינות סביב זהותה והארכאולוגיה שבה.
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קודם שהחלו לחפור באתר, נערכו באתר מספר סקרים ארכאולוגיים לאורך השנים:
בשנת 1838 הגיעו לחירבת תבנה איליי סמית ואדוארד רובינסון במסגרת מסעם בארץ ישראל למציאת אתרים מקראיים.[30] בשנת 1863 ביקר באתר ויקטור גרן במסגרת הסקר שערך בארץ ישראל.[31] זמן קצר לאחר מכן סקר את האתר גם פליסיאן דה סוסי.[32] גרן חזר למקום במסגרת סקר השומרון שערך בשנת 1870.[33] קלוד קונדר והורשיו קיצ'נר סקרו את האתר בשנת 1873, במסגרת סקר ה-PEF של ארץ ישראל.[34] לאחר קום המדינה נערכו מספר סקרים נוספים בחירבת תבנה: בשנת 1968 סקרו את המקום רם גופנא ויוסף פורת במסגרת סקר החירום שנערך לאחר מלחמת ששת הימים.[35] בשנות ה-80 נסקר האתר בידי ישראל פינקלשטיין, צבי לדרמן ושלמה בונימוביץ במסגרת סקר דרום השומרון.[36] בשנת 2015 הגיע למקום צוות 'סקר דרום השומרון החדש' וערכו במקום סקר מפורט.[37]
במסגרת הסקרים השונים, התגלה מגוון ממצאים ברחבי האתר:
בין הממצאים ניתן למנות שרידים של כפר ערבי מהתקופה העות'מאנית,[38][39] שורה של קברים עתיקים ומקווה טהרה. כמה מן החוקרים מהמאה ה-19 הציעו לזהות את אחד הקברים המרשימים ביותר בתור קברו של יהושע בן נון.[40][41] מערך הקברים בכללותו מתוארך למסגרת הזמן שבין התקופה החשמונאית ועד מרד בר־כוכבא. המקווה מתוארך לתקופה הרומית הקדומה.[42]
לצד זאת התגלו חרסים רבים על פני השטח ממגוון תקופות שונות, החל מהברונזה הקדומה ועד התקופה העות'מאנית. התקופות שמהן התגלה מספר החרסים הרב ביותר הן הברזל 2, הרומית הקדומה והתקופה הביזנטית.[43]
ביולי 2022 (תמוז תשפ"ב) נפתחה עונת החפירות הראשונה בתבנה, בהובלתו של ד"ר דביר רביב מאוניברסיטת בר־אילן. החפירה נערכת בראש התל שם נחשפו שרידי יישוב מתקופות הברזל, ההלניסטית והרומית הקדומה.[44] באתר נמצא מטבע מתקופת המרד הגדול.[45]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דף הפייסבוק של חפירות תל תבנה
- דף התל באתר BibleWalks.
- דביר רביב, בנימין הר־אבן, יבגני אהרונוביץ׳ ואהרן טבגר, שרידים מתקופת בית שני ועד מרד בר־כוכבא בתל תמנה שבדרום השומרון, "במעבה ההר" - קובץ שביעי, הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, תשע"ח (2017)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ החפירות הארכאולוגיות הראשונות בתל תבנה, באתר אוניברסיטת בר-אילן, 27 ביולי 2022
- ^ ישעיהו פרס, ארץ-ישראל: אנציקלופדיה טופוגרפית-היסטורית, כרך ד, ירושלים: ראובן מס, 1955, עמ' 975
- ^ Anson F. Rainey & R. Steven Notley, The Sacred Bridge: Carta’s Atlas of the Biblical World, Jerusalem 2006, p.73 מציעים לזהות את העיר עם העיר 'תפנית' המופיעה בתלמוד הירושלמי, מסכת שביעית פ"ו, ה"א. Shmuel Yeivin, 'Thotmes III's Shorter list of Conquered Palestino-Syrian Towns', Proceedings of the Twenty-Second Congress of Orientalists, p. 594 הציע לזהות אותה עם תמנה שבנחלת יהודה, המזוהה כיום עם תל בטש.
- ^ ספר מקבים א', פרק ט', פסוקים נ'-נ"א.
- ^ Félix-Marie Abel, Topographie des Campagnes Machabeennes, Revue Biblique 34, 1925, עמ' 205–206
- ^ זאב ספראי, גבולות ושלטון בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, תל אביב, 1980, עמ' 60
- ^ אוריאל רפפורט, ספר מקבים א: מבוא, תרגום ופירוש, ירושלים, תשכ"ד, עמ' 241
- ^ מיכאל אבי-יונה, גאוגרפיה היסטורית של ארץ־ישראל, ירושלים, תשכ"ג, עמ' 36–37
- ^ בועז זיסו ואיתן קליין, חורבת חשם שבשפלת יהודה ושאלת זיהויה עם תמנתה–אחד מביצורי בכחידס, חידושים בחקר ירושלים 20, תשע"ה, עמ' 153–157
- ^ דביר רביב ואחרים, שרידים מתקופת בית שני ועד מרד בר־כוכבא בתל תמנה שבדרום השומרון, במעבה ההר 7, תשע"ח, עמ' 31
- ^ פרק ז', פסוק ד'.
- ^ פרק ל"ד, פסוק ח'.
- ^ דביר רביב, 'מדרש 'ויסעו': מסעי מלחמה בדרום השומרון ובהר חברון בתקופה החשמונאית הקדומה?, ציון פו, תשפ"א, עמ' 402–403
- ^ דביר רביב, 'מדרש 'ויסעו': מסעי מלחמה בדרום השומרון ובהר חברון בתקופה החשמונאית הקדומה?, ציון פו, תשפ"א, עמ' 420
- ^ דביר רביב ואחרים, שרידים מתקופת בית שני ועד מרד בר־כוכבא בתל תמנה שבדרום השומרון, במעבה ההר 7, תשע"ח, עמ' 30
- ^ דביר רביב ואחרים, שרידים מתקופת בית שני ועד מרד בר־כוכבא בתל תמנה שבדרום השומרון, במעבה ההר 7, תשע"ח, עמ' 31
- ^ מיכאל אבי-יונה, גאוגרפיה היסטורית של ארץ¬¬־ישראל, ירושלים, תשכ"ג, עמ' 52
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר י"ד, פסקה 275.
- ^ מלחמת היהודים ברומאים, ספר שני, פרק כ', פסקה ד'.
- ^ שם, ספר רביעי, פרק ח', פסקה א'.
- ^ פליניוס הזקן, תולדות הטבע, 5, 26.
- ^ שמואל קליין, 'בעקבות האריסות הגדולה בסביבות לוד', בתוך: שמואל קליין (עורך), ספר־היובל לפרופיסור שמואל קרויס למלאות לו שבעים שנה, ירושלים תרצ"ו, עמ' 75.
- ^ קלאודיוס פטלומאוס, גאוגרפיקה, חלק חמישי, 16, 8.
- ^ שמואל קליין, 'בעקבות האריסות הגדולה בסביבות לוד', בתוך: שמואל קליין (עורך), ספר היובל לפרופיסור שמואל קרויס למלאות לו שבעים שנה, ירושלים תרצ"ו, עמ' 75.
- ^ איתן קליין, היבטים בתרבות החומרית של יהודה הכפרית בתקופה הרומית המאוחרת (135–324 לסה"נ), חיבור לשם קבלת התואר דוקטור, רמת גן, 2011, עמ' 241
- ^ אוסביוס, האונומסטיקון (מהדורת מלמד), עמודים 14, 21, 43, 58; לפי ישראל פינקלשטיין, 'הערות גיאוגראפיות־היסטוריות לתיאורה של ארץ־ישראל במפת פויטינגר', קתדרה, 8 (1977), עמ' 78, כנראה שתמנה מופיעה גם במפת פויטינגר, אשר מבוססת על מפה מהמאות הראשונות לספירה.
- ^ איתן קליין, היבטים בתרבות החומרית של יהודה הכפרית בתקופה הרומית המאוחרת (135–324 לסה"נ), חיבור לשם קבלת התואר דוקטור, רמת גן, 2011, עמ' 240–241
- ^ איתן קליין, עינן- אתר פולחן רומי במחוז תמנה, מחקרי יהודה ושומרון כ, תשע"א, עמ' 92–93
- ^ חלוקת המחוזות מוזכרת בתעודה מהאפיפיור אלכסנדר השלישי המאשרת את בעלות המנזר האוגוסטיאני בהר ציון על הקרקעות. לדעת R. Rohricht, ‘Studien zur Mittelalterlichen Geographie und Topographie Syriens’, p. 222, n. 14, מחוז טייבה כלל את תבנה.
- ^ Edward Robinson, Bibliotheca Sacra, or Tracts and Essays on topics connected with Biblical Literature and Theology, New York & London, 1843, עמ' 464
- ^ ויקטור גרן, תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ־ישראל, כרך חמישי: השומרון (ב), ירושלים, תשמ"ד, עמ' 63
- ^ Félicien de Saulcy, Voyage en Terre Sainte, Paris, 1872, עמ' 226
- ^ ויקטור גרן, תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ־ישראל, כרך חמישי: השומרון (ב), ירושלים, תשמ"ד, עמ' 63
- ^ Claude Conder et al, The survey of western Palestine: memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology, כרך II: Samaria, London, 1882, עמ' 376
- ^ רם גופנא ויוסף פורת, 'הסקר בארץ אפרים ומנשה', בתוך: משה כוכבי (עורך), יהודה, שומרון וגולן: סקר ארכאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים (תשל"ב), עמ' 234.
- ^ Israel Finkelstein et al, Highlands of Many Cultures: The Southern Samaria Survey: The Sites, Tel Aviv (1997), pp. 367-370
- ^ דביר רביב ואחרים, שרידים מתקופת בית שני ועד מרד בר־כוכבא בתל תמנה שבדרום השומרון, במעבה ההר 7, תשע"ח, עמ' 15
- ^ ויקטור גרן, תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ־ישראל, כרך חמישי: הושמרון (ב), ירושלים, תשמ"ד, עמ' 62
- ^ Claude Conder & others, The survey of western Palestine: memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology, Vol. II: Samaria, London 1882, p. 374
- ^ ויקטור גרן, תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ־ישראל, כרך חמישי: השומרון (ב), ירושלים, תשמ"ד, עמ' 71-62
- ^ C. R. Conder, ‘The Survey of Palestine: Lieut. Claude R. Conder’s Reports. XIV.’, PEFQS, 5 (1873), pp. 144-146.
- ^ דביר רביב ואחרים, שרידים מתקופת בית שני ועד מרד בר־כוכבא בתל תמנה שבדרום השומרון, במעבה ההר 7, תשע"ח, עמ' 25
- ^ דביר רביב ואחרים, שרידים מתקופת בית שני ועד מרד בר־כוכבא בתל תמנה שבדרום השומרון, במעבה ההר 7, תשע"ח, עמ' 50
- ^ Jerusalem Post Staff, First archaeological dig begins at site believed to be Joshua's tomb, Jerusalem Post, 28 July 2022
- ^ חנן גרינווד, בצל מחאות פלסטיניות: עיר מימי בית שני נחשפה ביו"ש, ישראל היום, 28 באוגוסט 2022
