חלב עמיד
חלב עמיד הוא חלב אשר עבר תהליך עיקור (סטריליזציה), המעניק לו חיי מדף ארוכים במיוחד. במהלך העיקור מושמדים מרבית החיידקים המצויים בחלב.
ערך תזונתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלב רגיל עובר פסטור בטמפרטורה של 63 מעלות למשך 30 שניות, או 71 מעלות למשך 15 שניות, ומיד מקורר; תהליך זה משמיד את רוב החיידקים המצויים בו, אך שומר על ערכים תזונתיים. לעומתו, חלב עמיד עובר עיקור - מחומם לטמפרטורה של 150 מעלות למשך 3 שניות, ומיד מקורר. תהליך זה משמיד 99.9% מהחיידקים ומהנבגים בחלב, אך עלול לפגום בערכים התזונתיים שלו, בשל שינויים שעוברים החלבונים בעת החימום. חלב עמיד נשמר ללא קירור במשך חודשים מבלי להתקלקל.
מבחינה קלורית, חלב עמיד זהה לחלב מפוסטר רגיל. עם זאת, בעוד שבחלב מפוסטר יש 9 מיקרוגרם חומצה פולית ב-100 גרם, בחלב עמיד יש רק 1 מיקרוגרם ל-100 גרם[1], וכן קיים אובדן חלקי בערכים של ויטמין B12, ויטמין C ו-ויטמין B1[2].
טכנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטכנולוגיה לייצור חלב עמיד נקראת UHT (Ultra-high temperature processing) או ultra-pasteurization. היא בעיקר משמשת ליצירת חלב עמיד אך בין השאר גם למיצי פירות עמידים, שמנת עמידה, חלב סויה עמיד ויין עמיד. את הטכנולוגיה פיתחה חברת טטרה פאק השוודית בשנות ה-60 של המאה ה-20 והיא זכתה להצלחה בכל העולם.
פופולריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל החלה חברת תנובה להקים פס ייצור לחלב עמיד במחלבת רחובות בשנת 1977[3]. בתחילת שנות ה-80 זכה החלב לפופולריות, מאחר שהיה זול יותר מחלב מעוקר ושווק באריזת קרטון נוחה[4]. בשנת 1997, בעקבות פרשת הסיליקון בחלב, השקיעה תנובה כחצי מיליון דולר בהפקת פרסומת לחלב עמיד, שצולמה בתחנת החלל מיר, זו הייתה הפעם הראשונה מעולם שפרסומת צולמה בחלל[5].
החלב העמיד מצליח מאוד באירופה – 7 מ-10 אירופאים שותים אותו דרך קבע[6]. למעשה, במדינות חמות כדוגמת ספרד, הוא מועדף בשל העלויות הגבוהות של שינוע חלב טרי[7].
| מדינה | אחוז |
|---|---|
 בלגיה | 96.7 |
 ספרד | 95.7 |
 צרפת | 95.5 |
 פורטוגל | 92.9 |
 קרואטיה | 73[9] |
 צ'כיה | 71.4 |
 גרמניה | 66.1 |
 שווייץ | 62.8 |
 טורקיה | 53.1 |
 איטליה | 49.8 |
 פולין | 48.6 |
 סלובקיה | 35.5 |
 הונגריה | 35.1 |
 אוסטריה | 20.3 |
 הולנד | 20.2 |
 אירלנד | 10.9 |
 בריטניה | 8.4 |
 שוודיה | 5.5 |
 נורווגיה | 5.3 |
 פינלנד | 2.4 |
 ישראל | 2 (נכון לשנת 2018)[10] |
 יוון | 0.9 |
 דנמרק | 0.0% |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Taste for a cool pinta is a British Tradition". The Times. נבדק ב-2008-04-03.
- ^ GREG MORAGO. "UHT: MILKING IT FOR ALL IT'S WORTH". Hartford Courrant. נבדק ב-2008-04-03.
- ^ "תנובה" תשקיע 250 מיליון ל"י ב"היפר-שוקים" ובמחלבות, דבר, 30 בנובמבר 1977
- ^ חלב עמיד זול יותר מחלב מעוקר, דבר, 27 במרץ 1980
- ^ ורד שרון-ריבלין, תנובה השקיעה כחצי מיליון דולר בהפקת סירטון החלב בחללית "מיר", באתר גלובס, 24 באוגוסט 1997
- ^ Solomon. Zaichkowsky, Polegato.Consumer Behavior: Pearson, Toronto. 2005. pg 39
- ^ "Without prejudice". Dairy Industries International. אורכב מ-המקור ב-2009-07-09. נבדק ב-2008-04-03.
- ^ Elliott, Valerie (2007-10-15). "The UHT route to long-life planet". London: Times Online. נבדק ב-2008-03-01.
- ^ "Udio trajnog mlijeka veći od 70%". Ja Trgovac. נבדק ב-2010-03-05.
- ^ מועצת החלב - שנתון 2018, באתר halavi.org.il
