חנה'לה הנדלר

חנה'לה הנדלר בתפקיד נער החסידים ב"הדיבוק", 1928
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

חנה'לה הנדלר (1901 - 8 בפברואר 1987) הייתה שחקנית תיאטרון ישראלית.

לוחית זיכרון על ביתם של צבי פרידלנד וחנהל'ה הנדלר ברח' פרוג 29 בתל אביב

חנה'לה הנדלר נולדה בשנת 1901 בביאליסטוק שבגוברניית גרודנו, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בפולין), בת למשפחת חרדים משכילה. צבי, אביה, היה סוחר ואמה עסקה בחינוך הילדים בבית. חנה לא חלמה על עתיד בתור שחקנית, אך ההומור של אביה והשתתפותה בהצגות בגן הילדים ולאחר מכן בנשפים ובאגודות חובבים גרמו לה לאהוב את התיאטרון אהבת נפש.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הגיעה למוסקבה, ושם צפתה ככל יכולתה בהצגות תיאטרון ובעיקר בהצגות "הסטודיה השנייה" – אחד מסניפי התיאטרון האמנותי של סטניסלבסקי. במוסקבה נפגשה עם כמה משחקני "הבימה" שהגיעו אף הם מביאליסטוק. הנדלר התקרבה לשחקניות "הבימה" ובעיקר לרחל סטאראנוביץ', שסיפרה לה על עבודת "הבימה". באותה תקופה חיפשה סטודיה "הבימה" שחקנים חדשים לצורך העלאת המחזה "הדיבוק". בעקבות זאת ובעקבות הצעתה של סטרובינץ החליטה הנדלר להיבחן ולהיכנס אף היא ל"הבימה". לאחר שלמדה בעל פה את השיר "אל הציפור" של ביאליק ניגשה עמו לבחינות. לימים, סיפרה שדיקלמה את השיר באוטומטיות משום שלא ידעה עברית. אחרי שדקלמה את השיר, נתנו לה לבצע "אטיוד" עם חנה רובינא. פגישה זו, עם מי שעתידה להיות "מלכת התיאטרון העברי", גרמה לחנה'לה לפרוץ בבכי. בסיום ה"אטיוד" אמרה רובינא: "מה זה, אצלנו גן ילדים?". אך דווקא ה"אטיוד" הזה הוביל אותה לסוג תפקידיה לאורך השנים, תפקידים של נערים ושל זקנות. תפקידיה אלו היוו אבטיפוס ב"הבימה" לאורך שנים.

תפקידה הראשון היה תפקיד הזקנה ב"אחות הבכירה", אחד ממערכוני "נשף בראשית" של "הבימה". לאחר מכן קיבלה את התפקידים של פרידה ונער החסידים במחזה "הדיבוק". תפקיד זה של נער החסידים היה אבי כל תפקידי הנערים שלה לאורך השנים. שני התפקידים הללו הכניסו אותה כחברת קולקטיב בתיאטרון. ב"הבימה" הכירה את מי שהפך לימים בעלה, השחקן ובמאי תיאטרון צבי פרידלנד, ויחד עמו ועם שאר חברי התיאטרון עלתה לארץ ישראל בשנת 1928. בגלל קומתה הנמוכה וקולה הצרוד המשיכה לגלם תפקידי נערים ונערות ותפקידי נשים זקנות. בתפקידים אלה התמחתה, וגילמה אותם בחיוניות, בישירות ובמשובת צחוק. חנה'לה הייתה הראשונה שהפיצה את שיריה ודיקלומיה של מרים ילן שטקליס. במסגרת הופעות יחיד דקלמה קטעים שהפכו לקלאסיקה כמו "ג'ינג'י", ואחרים משל שלום עליכם.

גילמה למעלה מ - 90 תפקידים. הצגות מרכזיות שבהן שיחקה הן: "הדיבוק", "עמך", "האוצר", "אהבה שבקצבה", "טרטיף" (דורין), "יום שישי הקצר", "מירל'ה אפרת" (שליימ'לה), "ילדי השדה", "קשה להיות יהודי", "מרד המתים", "שומרים", "הדוד וניה", "פגישה על הגבול", "בנים לגבולם", "חלום ליל קיץ" (פוק), "טוביה החולב" (חוה), "עלי כינור", "כל אדם והאמת שלו" ועוד.

בשנותיו הראשונות נהג תיאטרון "הבימה" להציג את ה"שלאגרים" שלו לאורך זמן. כמה מה"שלאגרים" היו בכיכובה של חנה'לה הנדלר. מי שהחליף את חנה'לה במשך השנים בהצגות כגון "טוביה החולב" ו"מירה'לה אפרת" הייתה בתה, השחקנית דליה פרידלנד.

בשנת 1968 פרשה לגמלאות. חנה'לה הנדלר נפטרה בשנת 1987 ונטמנה בבית העלמין קריית שאול.

בתה היא השחקנית דליה פרידלנד ונכדתה היא המוזיקאית והשחקנית אילה אשרוב.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חנה'לה הנדלר בוויקישיתוף