חנקן נובי
 חנקן נובי | |
|---|---|
 | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | תרופודה |
| משפחה: | חנקניים |
| סוג: | חנקן |
| מין: | חנקן נובי |
| שם מדעי | |
 Lanius nubicusליכטנשטיין, 1823 | |
| תחום תפוצה | |
 | |
 | |
חַנְקָן נוּבִּי (שם מדעי: Lanius nubicus) הוא מין של ציפור שיר מהסוג חנקן ממשפחת החנקניים.
הוא מתרבה בדרום מזרח אירופה ובמזרח אגן הים התיכון, יחד עם אוכלוסייה נפרדת במערב איראן. זהו מין נפוץ בטורקיה, קפריסין, ישראל וסוריה. החנקן הנובי הוא מין נודד בחורף בצפון מזרח אפריקה.
מאחר שמדובר באזור נדידה קטן, פרט שנמצא בסקוטלנד באוקטובר 2004 היה דוגמה יוצאת יוצאת דופן לנוודות (Vagrancy), על אף שמקרה שני התרחש בסיינט מרי'ז באיי סילי בנובמבר 2006.
חנקן נובי מתרבה בשטחי יער שאינם צפופים ובשטחים מעובדים. הקן נבנה על עץ ובכל הטלה ישנן 4–7 ביצים. החנקן הנובי הוא בעל כיסוי נוצות שחורות ולבנות וצדיה כתומות. ציפור שיר זו, היא הקטנה בחנקניים וגודלה 17–18 ס"מ. חלקיה העליונים, עטרתה וזנבה הארוך בעיקר שחורים; ישנים כתמים לבנים גדולים על הכנפיים, אשר בולטים בתעופה. פניה לבנות, מלבד פס שחור הנמשך לאחור מאזור העיניים. שאר החלקים התחתונים לבנים, והצדדים כתומים.
במהלך ניסוי שבחן 21 ציפורי שיר מהמין חנקן נובי, שעצרו למנוחה בישראל במהלך נדידתן מאפריקה לאירופה, נצפה כי טשטוש הפס השחור באמצעות צבע לבן מיוחד, המתכלה מעצמו לאחר 24 שעות, גרם לציפורים לצוד את טרפן כשגבן מופנה אל השמש. לעומת זאת חנקנים נוביים מקבוצת הביקורת, להם לא טושטש הפס השחור, המשיכו לצוד את טרפם כשפניהם לכיוון השמש. תוצאות הניסוי תומכות בהשערה כי הפס השחור מועיל בין היתר למניעת סינוור מהשמש.[2]
אצל הנקבות והציפורים הצעירות החלקים העליונים בגוון אפור כהה יותר מאשר שחור, והחלקים הכתומים בהירים פחות וקטנים בהיקפם. אצל הפרטים הצעירים יש לאורך גופם פסים צפופים ופתלתלים.
החנקן הנובי ניזון מחרקים גדולים, ציפורים קטנות, נברנים ולטאות, שאותם, בדומה לחנקנים אחרים, משפד על קוצים. השיח שעליו משופד הטרף משמש פעמים רבות כ"מזווה". לעיתים הגוויות המשופדות נשארות זמן רב על השיח, עד שאינן אכילות. על פי מחקר שנערך על ידי פרופסור ראובן יוסף, מומחה לצפרות, השיפוד אינו משמש אך ורק ל"אחסון" המזון, אלא גם להרשמת הנקבות, מעין "תערוכות שיפוד".[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חנקן נובי, באתר ITIS (באנגלית)
- חנקן נובי, באתר NCBI (באנגלית)
- חנקן נובי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- חנקן נובי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- חנקן נובי, באתר GBIF (באנגלית)
